סעדיה עדני – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏בגולת תימן: קישורים פנימיים
שורה 5: שורה 5:


==בגולת תימן==
==בגולת תימן==
מקום שבתו ומגוריו אינם ידועים בבירור. אך סביר להניח שהיה בעיר עדן, מצויה אחת מהעתקותיו המוקדמות של רבינו לספר 'אלמרשד אלכאפי' לרבנו תנחום הירושלמי, כת"י אוקספורד - בודלי, קטלוג [[אדולף נויבאואר|נויבאואר]] 1521. במכון לכת"י מס' 16888 ציין בקולופון שהעתיק את החיבור בעיר עדן. ועדיין אין ראיה מוכחת שלידתו בעיר זו, ויתכן וכינוי אלעדני משום שמשפחתו מוצאה מעדן.
מקום שבתו ומגוריו אינם ידועים בבירור. אך סביר להניח שהיה בעיר עדן, מצויה אחת מהעתקותיו המוקדמות של רבינו לספר 'אלמרשד אלכאפי' לרבנו תנחום הירושלמי, כת"י אוקספורד - בודלי, [[קטלוג נויבאואר]] 1521. במכון לכת"י מס' 16888 ציין בקולופון שהעתיק את החיבור בעיר עדן. ועדיין אין ראיה מוכחת שלידתו בעיר זו, ויתכן וכינוי אלעדני משום שמשפחתו מוצאה מעדן.


==מעמיד תלמידים==
==מעמיד תלמידים==

גרסה מ־17:34, 7 בינואר 2012

תבנית:שכתוב רבי סעדיה בן דוד עדני היה מגדולי חכמי תימן במאה ה-15. רבי סעדיה היה פרשן מקרא והלכה, ממפרשי משנה תורה להרמב"ם,פילוסוף ורופא. הוא נולד וגדל בתימן, בסוף תקופת הראשונים. כפי הנראה נולד רבנו סמוך לשנת ה'ק"פ ליצירה 1420. באמצע המאה ה-15 עלה לארץ ישראל וחי בצפת, שם כתב חלק מחיבוריו. תקופה מסוימת חי בסוריה וישב בדמשק ובחאלב. בכ"ט באלול ה'רמ"ה 1485 הוא סיים לכתוב את אחד מחיבוריו האחרונים בהיותו בגליל העליון.

הוא היה מחבר פורה וחיבר למעלה מ-25 חיבורים ברוב מקצועות התורה החכמה והרפואה. ספריו משולבים בשפות לשון הקודש ערבית וארמית, חלקם נכתבו לבקשת תלמידיו. יש הסבורים כי הפירוש על התורה הנקרא מדרש הביאור לר' סעדיה דמארי, הוא חיבורו שלו, ולמעשה ר' סעדיה עדני השתמש גם בכינוי דמארי. כפי הנראה, פירושו על הרמב"ם היה בזמנו ידוע בכמה ארצות שכן רבי זכריה אלצ'אהרי הזכיר את פירושו בספר "המוסר" בזה הלשון: "והמאיר קצוי נשייה, פירוש רבנו סעדיה" (מחברת 3 שורה 195). קרוב לודאי שמרבי סעדיה עדני התגלגלו תשובותיו של רבי יהושע הנגיד מצאצאי הרמב"ם, לידי רבי יוסף קארו שהזכירם בחיבוריו "כסף משנה" ו"בית יוסף" (כ"כ פרופ' יהודה רצהבי במבוא ל"תשובות ר' יהושע הנגיד" עמ' 21).

בגולת תימן

מקום שבתו ומגוריו אינם ידועים בבירור. אך סביר להניח שהיה בעיר עדן, מצויה אחת מהעתקותיו המוקדמות של רבינו לספר 'אלמרשד אלכאפי' לרבנו תנחום הירושלמי, כת"י אוקספורד - בודלי, קטלוג נויבאואר 1521. במכון לכת"י מס' 16888 ציין בקולופון שהעתיק את החיבור בעיר עדן. ועדיין אין ראיה מוכחת שלידתו בעיר זו, ויתכן וכינוי אלעדני משום שמשפחתו מוצאה מעדן.

מעמיד תלמידים

מתוך קולפונים אחדים ניתן לראות את אהבתו ומסירותו של רבנו לתלמידיו לבאר להם דברים סתומים, והשקיע הרבה מזמנו לבקשתם. וכך כותב רבנו בחיבורו הלכות שחיטה שכתבו בשנת ה'ר"ו ליצירה שסביר להניח שעדיין היה בתימן:

סופר ומעתיק ספרים

גם היה סופר מהיר במלאכתו. מצויים עשרות ספרי ראשונים הנמצאים בספריות שונות בעולם בהעתקת רבנו ובכתיבת יד קודשו. נוהג היה רבנו לכתוב שמו בסוף כל חיבור או העתקה שיצאו תחת ידו, עם ציון המקום שכתב או שהעתיק אותו החיבור. העתקה הכי מוקדמת הידועה לנו משנת ה'רי"א (1451) בעיר עדן שבתימן. בקולופון: "הכותב הקל והנקל סעדיה בר דוד תמכתכ"ה אלהים ימחול לי על כל מה שטעיתי ושגגתי והוספתי וגרעתי דכת' שגיאות מי יבין מנסתרות נקני וכו'.

העתקה הכי מאוחרת הידועה לנו הוא כת"י פריס הספריה הלאומית 701-. משנת ה'רמ"ו. קולופון המעתיק (דף 237ב): "השלמתי אני סעדיה בר' דוד נ"ע התימני כתיבת ספר זה בעיר צפת שבגליל העליון באחד בשבת שהוא יום כ"ח לחדש מרחשון שנת חמשת אלפים ומאתים וארבעים ושש שנים ליצירה והיא שנת התשצ"ז לשטרות".

שהותו בדמשק ואר"ץ שבסוריה

כשהגיע רבינו לדמשק, המקום היה אז מרכז לתורה וקהילת היהודים בדמשק מורכבת היתה בעיקרה מיוצאי בבל ומיהודי ארץ ישראל שברחו לדמשק, מאימת הצלבנים ועקב מצוקות החיים בארץ. נצטט קטע שהביא בחיבור: "הספר שסמך עליו הגאון ז"ל עדין הוא היום במדינת צובה והיא חלב ויסמוה אלתאג', ומכתוב עלי רק בכל ורקה תלאת דפאת, ומכתוב פי אכרה, אני אהרן בן אשר שהגהתיו וכו'. ואני ראיתיו וקראתי בו" (הלכות תפילין ומזוזה וס"ת פ"ח ה"ד). עזב את דמשק לצפת בשנת ה'רמ"ג, סביר להניח שהתגורר רבינו זמן מה במצרים. וכפי הנראה ממה שהזכיר כמה פעמים בחיבוריו.

שהותו בעיה"ק צפת

כשהגיע רבינו לצפת, כעשר שנים לפני גירוש ספרד. לפני תור הזהב של עיר המקובלים בצפת. הישוב אז היה עדיין קטן, שמנה כשלוש מאות בעלי בתים יהודים מוסתערבים (דוברי ערבית מותיקי ארץ ישראל). רבנו הגיע לצפת באחרית ימיו בין השנים ה'רמ"ג - ה'רמ"ד. גם את חיבורו לספר זמנים סיים בצפת וכך כתב: "יקול אלפקיר אלי אללה אלמרתגי רחמה אללה סעיד אבן דאוד נ"ע אלעדני תם מא ארדנא ביאנה מן ביאור אלנצף אלא מן ספר זמנים בעון אללה ת"ע בעיר צפת שבגליל העליון תב' ותכו' עם קרתא דירושלם אוי"ר. וכאן אלפראג' מן נסך הד'א יום אלגמעה כ"ט מן אלול סנה' ה'רמ"ה ליצירה, והי סנת א'תשצ"ו לשטרות לכלות הפשע ולקרב הישע אכתמ"ש..." רבנו נפטר לאחר שנת ה'רמ"ו ליצירה (1486) כנראה בצפת, שכן בשנה זו העתיק שם פירוש על ספר מורה נבוכים לרבי משה בן יהושע נרבוני.

חיבוריו

במשך שנות חייו הספיק רבנו לכתוב הרבה חיבורים בכל מקצועות התורה, בהלכה מדרש ועבור השנים, ברפואה וחכמת הטבע.

  1. פירושו ליד החזקה להרמב"ם, מדע, אהבה, חלק מזמנים, וטהרה.
  2. נאג'ה אלגארקין [=תשועת הטובעים] מדרש לפרשיות התורה וההפטריות (בראשית). שמו המלא נגא'ה אלגארקין פי הד'ה אלפרקין. נתחבר בשנת ה'רמ"ב. כל פרשה פותחת ומסתיימת בחרוזים בלשון ערב, פעמים ומוסיף משפטים בלשון הקודש. כתב היד נמצא בספרית אוקספורד בודלי 2487. מאה טו בכתב יד רבנו המחבר, מכיל 81 דפים, מס' סרט במלכ"י 22198. ובהקדמה שם נכתב:

אמר סעיד אבן דאוד נ"ע אלעדני. ראיתי לחבר ולהסדיר לכל פרשה מפרשיות של תורה פרק שיקראוהו ביום השבת של אותה פרשה. ויש בו שבח לאל רבון העולמים, לפי קוצר שכלי, וכן משהו מעניין אותה פרשה, דברים המנחים את האדם לדרך הישר, ומחנכים ומדריכים אותו לדרך הטוב ולעשיית מעשים טובים ומצילים אותו מים הטבע. נתחיל כל פרק בשבח האל ונחתום אותו בתפלה לאל יתעלה לפי יכולתנו עם שאיפתנו לקצר. לפיכך קראתיו'נגא'ה אלגארקין פי הד'ה אלפרקין'. נבקש עזרת האל יתעלה בדבר זה.

  1. מדכל אלתשווק לאלג'אפלין[=מבוא לתשוקות התובעין] מעין אנצקלופדיה למדעים. הספר נכתב בלשון ערב. כתב היד נמצא בספרית קמברידג' 1/1219, מס' סרט במכון לכת"י 17082. והמשכו של החיבור בכת"י ניו יורק בהמ"ל 2347. קטע נוסף נמצא בכת"י סנט פטרסבורג 1104.
  2. גידולין. לוח עיבור זמנים. שריד מלוח זה בערבית נשתמר בתחילת כת"י שהועתק בדמשק ונסתיים ביום ד כח ניסן א'תשע"ט לשטרות. שהיא שנת ה'רכ"ח ליצירה. אוקספורד בודלי 1632 ובמלכ"י 17210.
  3. רבנו עסק גם בפרק בשיר, שני שירים נשתמרו בהעתקת כת"י הנז' לעיל (אוקספורד 1632). האחד, שיר פילוסופי בערבית הפותח: 'סובחאן רבי ד'ו אלגלאלי'. והשני, שיר בלשון הקודש ובו עם עניינים אסטרונומים הפותח: 'שמחי יחידתי וצורך בקשי'. יתכן וחיבר עוד שירים. שיר השני מתפרסם בפעם הראשונה בסוף קובץ זה, מפוסק ומנוקד ע"י מ"ו הרה"ג פנחס קורח שליט"א, ורב תודות לו

. רשימה של חיבורי רבינו הכתובה בכתב ידו בראש חיבורו 'תשויק אלגאפלין' חיבורים שחברתי אני סעדיה ב"ר דוד התימני נ"ע

  1. הדא ואסמה מדכל אלתשויק לאלגאפלין [=חיבור זה ששמו מבוא ההתעוררות למסיחים את דעתם] (עוסק בביאור למלות הגיון הדקדוק והתכונה).
  2. חמדת ישראל על ארבעה ועשרים כד מגלד [=כרוך.]
  3. ביאור מקצת החיבור ד' מגלדה. ב שרח אלשחיטה [=ד כרוכים. ב פירוש שחיטה.]
  4. אור ישראל חסאב קידוש החדש [= חישוב קידוש החודש.]
  5. מכזאן אלעלום מנטק וריאצ'י ז' מגלדה ומסוודה אלטביעה מגלדין [= אוצר המדעים. תורת ההגיון ומדעים מדוייקים ז' כרוכים טיוטה של מדעי הטבע שני כרכים].
  6. גאמע אלמחאסן פי אלטב עלם ועמל ז' מגלדה [=מקבץ המעלות] (רפואה) תאוריה ופרקטיקה. ז כרוכים].
  7. לקט אלזהור פי אלטב ]= אריית הפרחים]. (עוסק בעניני רפואה).
  8. צחה אלבדני פי אלטב [=בריאות הגוף]. (עוסק בעניני רפואה).
  9. דלאיל אלגיוב ג' מגלדה [=מופתי הנסתרות. ג כרוכים.
  10. צפירה אלמלוך אחכאם [אלנגום = גדיל המלכים] (משפטי הכוכבים).
  11. נור אלמעארף [=מאור דעת האלהות].
  12. אחכאם אלתקאוים [=כללי הטבלאות].
  13. פרגה אלקלוב ג' מגלדה [=נחמת הלבבות. ג כרוכים].
  14. פרחה אלקלוב [=ששון הלבבות].
  15. נור עלאקול [=אור השכלים].
  16. חיאת אלנפוס [=חיי הנפשות].
  17. פרקים.
  18. פיר' אלשחיטה [=פירוש השחיטה].
  19. ספר השאלות.
  20. עיבור סאיר [=עיבור שוטף].
  21. גוהרת אלאסראר [=פנינת הסודות].
  22. אלזיג אלמרשד = הזיג המדריך.
  23. בסתאן אלעלום מגלדין והן טביעיאת אלאהיאת מכזאן אלטב [=גן החכמות. שני כרכים. כוללים: חכמת הטבע, האלהות ואוצר הרפואה].
  24. אלזיג אלכאפי אלמפתכר [=הזיג המספיק המפואר].
  25. כתאב אלתאריך שעי [=ספר ההסטוריה].

רוב חיבוריו נחשבים לאבודים ומיעוטם נמצא, גם אלו שנמצאו עדיין לא נדפסו כשאר חיבורי חכמי תימן הראשונים שלא נדפסו אף הם.

בשבט ה'תשס"ט יצא לאור חיבור הראשון מספריו, מתוך הלכות תפלה וברכת כהנים מספר אהבה על המשנה תורה לרמב"ם, מתורגם מלשון ערב על ידי הרב פנחס קורח, בצירוף מבוא נרחב ציונים והערות, על ידי מכון מרא"ה. ובשבט תש"ע יצ"ל המשך הספר הלכות קרית שמע וברכות שאר ספר אהבה בשלבי עריכה מתקדמים.


תקופת חייו של הרב סעדיה עדני על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


לקריאה נוספת

  • פירוש רבינו סעיד ן' דוד אלעדני, הלכות תפלה וברכת כהנים, מכון מרא"ה קרית ספר תשס"ט, צפניה שרעבי, מבוא עמ' ט-כד.
  • פירוש רבינו סעיד ן' דוד אלעדני, הלכות קרית שמע וברכות, מכון מרא"ה קרית ספר תש"ע, צפניה שרעבי, מבוא עמ' ט-כה.
  • רצהבי יהודה, תורתן שלבני תימן, עמ' לב-לד.
  • משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן עמ' 427-428.
  • י"ל נחום, מצפונות יהודי תימן עמ' 254-260.