הדיסק המפוזר – הבדלי גרסאות
WikitanvirBot (שיחה | תרומות) מ r2.7.1) (בוט מוסיף: hy:Ցրված դիսկ |
|||
שורה 43: | שורה 43: | ||
[[fi:Hajanainen kiekko]] |
[[fi:Hajanainen kiekko]] |
||
[[fr:Disque des objets épars]] |
[[fr:Disque des objets épars]] |
||
[[hy:Ցրված դիսկ]] |
|||
[[id:Piringan tersebar]] |
[[id:Piringan tersebar]] |
||
[[it:Disco diffuso]] |
[[it:Disco diffuso]] |
גרסה מ־19:14, 10 בינואר 2012
הדיסק המפוזר הוא אזור מרוחק של מערכת השמש, המאוכלס בצפיפות רבה על ידי גרמי שמים קרחיים, המכונים "גופים בדיסק המפוזר" (SDOs - Scattered Disc Objects). הדיסק המפוזר הוא תת-קבוצה של הגופים הטרנס נפטוניים.
החלק הפנימי יותר של הדיסק המפוזר חופף עם חגורת קויפר, אך חלקיו החיצוניים נמשכים הרחק מהשמש בשטחי עננת אורט. העצמים בדיסק המפוזר נמצאים גם מעל וגם מתחת למישור המילקה של מערכת השמש.
מבנה
למרות החקר המואץ של העצמים הטרנס-נפטוניים, אזור הדיסק המפוזר עדיין אינו מובן. הדעה הרווחת בקרב החוקרים היא כי הדיסק נוצר כאשר עצמים מחגורת קויפר נתלשו על ידי כוחות המשיכה של כוכבי הלכת החיצוניים, במיוחד נפטון, למסלול חריג ונטוי. בעוד שחגורת קויפר היא יחסית עגולה ושטוחה, המוערכת ב-30 עד 44 יחידות אסטרונומיות, והעצמים שבה נעולים במסלולים אוטונומיים מעגליים, סביבת הדיסק המפוזר היא הרבה פחות יציבה ופחות מעגלית, והעצמים בו אינם נעולים למסלולים אלא הם נעים במסלולים שונים, חלקם נעים במסלולים כמעט אנכיים (כדוגמת "אריס").
סימולציות של עצמים אלה מראות כי סופם של עצמים לא יציבים כאלה הוא להיפלט החוצה מליבת מערכת השמש לעבר עננת אורט ומעבר. מדענים סבורים כי עצמים שונים שנמצאים בדיסק המפוזר ובחגורת קויפר, מקורם באזורים הרבה יותר רחוקים וכי נלכדו על ידי כוחות הכבידה ונכנסו לאזור הדיסק המפוזר ואף פנימה יותר לתוך ליבת מערכת השמש.
אף על פי ש"סדנה" נחשב לעצם טרנס-נפטוני שמקורו באזור הדיסק המפוזר, החוקר שגילה אותו, מיכאל א. בראון, הציע כי בעקבות המרחק הרב שלו (76 יחידות אסטרונומיות) הוא רחוק מכדי להיות מושפע מכוחות המשיכה של כוכבי הלכת החיצוניים, ולכן יש לשייך אותו לעצם מהאזור הפנימי של עננת אורט. לפי קו מחשבה זה, חוסר אינטראקציה כבידתית עם כוכבי הלכת החיצוניים שולל מהעצם את מעמדו כעצם בדיסק המפוזר, ויוצר קצה חיצוני לדיסק המפוזר, במקום כלשהו בין "סדנה" ועצמים שנויים במחלוקת נוספים, כדוגמת "אריס".
אם "סדנה" יצא מהדיסק המפוזר, הוא יאבד את הייחודיות שלו. וייתכן כי העצם 2000 CR105, שהתגלה לפני סדנה, מיקומו בחלק הפנימי של עננת אורט ולא בדיסק המפוזר (יותר סביר), או שהוא עצם שנע בין עננת אורט לבין הדיסק המפוזר. עצמים כאלה המכונים "עצמים שנותקו" - הם בעלי מסלול שלא היה יכול להיווצר על ידי השפעתו של נפטון.
גופים ידועים בדיסק המפוזר
- 1995 TL8 - עצם טרנס-נפטוני שהתגלה בשנת 1995 והיה הגוף הראשון שהתגלה בדיסק המפוזר.
- 1996 TL66 - עצם טרנס-נפטוני שהתגלה בשנת 1996, סווג תחילה כעצם מחגורת קויפר אך בהמשך שונה לעצם מאזור הדיסק המפוזר.
- 2002 TC302 - גוף גדול בדיסק המפוזר, שהתגלה ב-19 באוקטובר 2002 על ידי "התוכנית לאיתור אסטרואידים הקרובים לכדור הארץ".
- 136199 אריס - כוכב לכת ננסי שהתגלה על ידי מייקל בראון, צ'אד טרוג'ילו ודייוויד רבינוביץ' ב-5 בינואר 2005, מתמונות שצולמו ב-21 באוקטובר 2003. בשנת 2006 הוגדר ככוכב לכת ננסי והעצם הגדול ביותר שהתגלה עד כה בדיסק המפוזר.
- 2004 XR190 - עצם טרנס-נפטוני שהתגלה בשנת 2004 וייחודו שהוא נע מעלה ומטה במישור המילקה, במקום ימינה ושמאלה כמו שאר העצמים.
- סדנה (Sedna), גוף דומה בגודלו פחות או יותר לפלוטו, נתגלה ב־14 בנובמבר 2003 על ידי מצפה כוכבים ליד סאן דייגו, וגילויו אושר גם על ידי טלסקופים בצ'ילה, ספרד, אריזונה והוואי וכן בטלסקופ החלל שפיצר. סדנה מקיף את השמש ב-11,487 שנים. סדנה בעל מסלול מאוד אליפטי, האפהליון שלו מוערך ב-942 יחידות אסטרונומיות והפריהליון שלו הוא בסביבות 76.1 יחידות אסטרונומיות. כאשר נתגלה, הוא היה במרחק של כ-90 יחידות אסטרונומיות מהשמש, קרוב לפריהליון. לשם השוואה, המרחק הממוצע של פלוטו מהשמש הוא בסביבות 40 יחידות אסטרונומיות. הטמפרטורה בו אינה עולה על 30 מעלות קלווין. בשל מרחקו, חלק מהחוקרים אינם כוללים אותו בחגורת קויפר, אלא מחשיבים אותו כחלק מעננת אורט הפנימית (עננת הילס).
מערכת השמש | |
---|---|
| |
ראו גם: פורטל מדעי החלל |