גאולה (שכונה)

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא הערך רצוף אי-דיוקים ואף טעויות.

כיכר השבת, קצה שכונת גאולה

שכונת גאולה הוא שמו של גוש שכונות במרכז ירושלים, המשמש כמרכז השכונות החרדיות בעיר.

מבנה השכונה

גרעין השכונה, על שמו נקראה, היה "רחוב גאולה" (כיום רחוב "מלכי ישראל"). רחוב זה היה מרכז המסחר של שכונת כרם אברהם, זיכרון משה, בתי הורנשטיין, שכונת אחוה ויגיע כפיים. כיום מכונה מכלול שכונות אלו בשם "שכונת גאולה".

ממזרח גובלת השכונה בשכונות מאה שערים ובית ישראל, מצפון בשכונת הבוכרים, וממערב בבית היתומים שנלר (שהפך מאוחר יותר למחנה צבאי) ובשכונת מקור ברוך. גבולה הדרומי של השכונה מגיע למרכז העיר ירושלים.

רחובותיה הראשיים של השכונה, הם "רחוב גאולה" (כיום "רחוב מלכי ישראל"), "רחוב יחזקאל", ו"רחוב ישעיהו". בנוסף, נקראו שמות רחובות כרם אברהם על שמות נביאי תרי עשר: הושע, יואל, עמוס, מיכה, נחום, יונה, עובדיה, חבקוק, צפניה, חגי, זכריה ומלאכי. רחובות שכונת אחוה, יגיע כפיים, וזיכרון משה, קרויים כולם על שמות רבנים, פוסקי הלכה, ואישי ציבור נודעים.

השכונה הוקמה בסוף שנות העשרים על ידי אברהם חסידוף, יזם מקרקעין ירושלמי, שרכש יחד עם האחים אהרון ומשה שלוש אדמות מבית היתומים הגרמני שנלר הסמוך, והקים עליהן את השכונה עבור זוגות צעירים (על פי המסופר קרא את שם השכונה בשם בתו הבכירה, גאולה, שנולדה בסמוך להשלמת הבנייה). חסידוף בנה את הבית הראשון בשכונה (היום רח' זכריה 4 פינת רח' מלאכי), והתגורר בו עם משפחתו עוד כשהיה בית בודד מוקף טרשים.

ראש ועד השכונה בשנת 1930, זאב שפיגל, ביקש להקים בשכונה בית כנסת מרכזי, בנוסף על שלושת בתי הכנסת שכבר שכנו בה: אחד ספרדי ושניים אשכנזיים (לחסידים ולליטאים). לפיכך פנה אל האחים שלוש בהצעה שיקדישו מגרש לבית כנסת מרכזי ובשכר זה תקרא השכונה "שכונת שלוש", אולם האחים לא קיבלו את ההצעה.

במשך השנים הפכה גאולה לשכונה המרכזית בחיים החרדיים בירושלים. בתי מסחר רבים נפתחו בה, ומוסדות תורה וחסידות רבים קבעו בה את משכנן. חסידות גור קבעה בה את מרכזה למשך שנים ארוכות, עד שעברה למחנה שנלר. לחסידויות אחרות ישנם מוסדות ושטיבלך בשכונה, כמו חסידות סאטמר, חסידות בויאן, חסידות באבוב, חסידות ראדזין, וחסידות אשלג. ישיבה ידועה בשכונה היא "ישיבת חברון-גאולה".

חלקה המזרחי של השכונה, הגובל בשכונת מאה שערים ובית ישראל, מזוהה כיום עם שכונת מאה שערים.

מרכז השכונה הוא רחוב מלכי ישראל וכיכר השבת, המהווה צומת חשוב בירושלים, ומזוהה עם מאבקי השבת של שנות החמישים.

בעשור האחרון הפך צביון השכונה למסחרי מאד, ויש עזיבה של תושבים לטובת הפריפריה. במקומם נכנסים בתי עסק רבים.

גלריית תמונות

• 
  רחוב מלכי ישראל
• 
  כיכר השבת
• 
  מודעות אבל; מאפיין בולט בשכונה
• 
  מייסד השכונה; אברהם חסידוף

לקריאה נוספת

• יצחק שפירא, ירושלים מחוץ לחומה, ירושלים תש"ח עמודים 80 - 82