גאולה (שכונה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־20:00, 15 בינואר 2012

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא הערך רצוף אי-דיוקים ואף טעויות.

שכונת גאולה הוא שמו של גוש שכונות במרכז ירושלים, המשמש כמרכז השכונות החרדיות בעיר.

מבנה השכונה

גרעין השכונה, על שמו נקראה, היה רחוב גאולה (כיום רחוב מלכי ישראל). רחוב זה היה מרכז המסחר של שכונת כרם אברהם, זיכרון משה, בתי הורנשטיין, שכונת אחוה ויגיע כפיים. כיום מכונה מכלול שכונות אלו בשם שכונת גאולה.

ממזרח גובלת השכונה בשכונות מאה שערים ובית ישראל, מצפון בשכונת הבוכרים, וממערב בבית היתומים שנלר (שהפך מאוחר יותר למחנה צבאי) ובשכונת מקור ברוך. גבולה הדרומי של השכונה מגיע למרכז העיר ירושלים.

רחובותיה הראשיים של השכונה, הם רחוב גאולה (כיום רחוב מלכי ישראל), "רחוב יחזקאל", ו"רחוב ישעיהו". בנוסף, נקראו שמות רחובות כרם אברהם על שמות נביאי תרי עשר: הושע, יואל, עמוס, מיכה, נחום, יונה, עובדיה, חבקוק, צפניה, חגי, זכריה ומלאכי. רחובות שכונת אחוה, יגיע כפיים, וזיכרון משה, קרויים כולם על שמות רבנים, פוסקי הלכה, ואישי ציבור נודעים.

השכונה הוקמה בסוף שנות העשרים על ידי אברהם חסידוף, יזם מקרקעין ירושלמי, שרכש יחד עם האחים אהרון ומשה שלוש אדמות מבית היתומים הגרמני שנלר הסמוך, והקים עליהן את השכונה עבור זוגות צעירים (על פי המסופר קרא את שם השכונה בשם בתו הבכירה, גאולה, שנולדה בסמוך להשלמת הבנייה). חסידוף בנה את הבית הראשון בשכונה (היום רח' זכריה 4 פינת רח' מלאכי), והתגורר בו עם משפחתו עוד כשהיה בית בודד מוקף טרשים.

ראש ועד השכונה בשנת 1930, זאב שפיגל, ביקש להקים בשכונה בית כנסת מרכזי, בנוסף על שלושת בתי הכנסת שכבר שכנו בה: אחד ספרדי ושניים אשכנזיים (לחסידים ולליטאים). לפיכך פנה אל האחים שלוש בהצעה שיקדישו מגרש לבית כנסת מרכזי ובשכר זה תקרא השכונה "שכונת שלוש", אולם האחים לא קיבלו את ההצעה.

במשך השנים הפכה גאולה לשכונה המרכזית בחיים החרדיים בירושלים. בתי מסחר רבים נפתחו בה, ומוסדות תורה וחסידות רבים קבעו בה את משכנן. חסידות גור קבעה בה את מרכזה למשך שנים ארוכות, עד שעברה למחנה שנלר. לחסידויות אחרות ישנם מוסדות ושטיבלך בשכונה, כמו חסידות סאטמר, חסידות בויאן, חסידות באבוב, חסידות ראדזין, וחסידות אשלג. ישיבה ידועה בשכונה היא "ישיבת חברון-גאולה".

חלקה המזרחי של השכונה, הגובל בשכונת מאה שערים ובית ישראל, מזוהה כיום עם שכונת מאה שערים.

מרכז השכונה הוא רחוב מלכי ישראל וכיכר השבת, המהווה צומת חשוב בירושלים, ומזוהה עם מאבקי השבת של שנות החמישים.

בעשור האחרון הפך צביון השכונה למסחרי מאד, ויש עזיבה של תושבים לטובת הפריפריה. במקומם נכנסים בתי עסק רבים.

גלריית תמונות

רחוב מלכי ישראל
כיכר השבת
מודעות אבל; מאפיין בולט בשכונה
מייסד השכונה; אברהם חסידוף

לקריאה נוספת

יצחק שפירא, ירושלים מחוץ לחומה, ירושלים תש"ח עמודים 80 - 82

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 {{לשכתב|סיבה=הערך רצוף אי-דיוקים ואף טעויות|נושא=ישראל}}
-'''שכונת גאולה''' הוא שמו של גוש שכונות במרכז [[ירושלים]], המשמש כמרכז השכונות ה[[חרדים|חרדיות]] בעיר.
+'''שכונת גאולה''' הוא שמו של גוש שכונות במרכז [[ירושלים]], המשמש כמרכז ה[[שכונות חרדיות בירושלים|שכונות החרדיות]] בעיר.
 == מבנה השכונה ==
-גרעין השכונה, על שמו נקראה, היה "רחוב גאולה" (כיום רחוב "מלכי ישראל"). רחוב זה היה מרכז המסחר של שכונת [[כרם אברהם]], [[זיכרון משה]], [[בתי הורנשטיין]], [[שכונת אחוה|שכונת אחוה ויגיע כפיים]]. כיום מכונה מכלול שכונות אלו בשם "שכונת גאולה".
+גרעין השכונה, על שמו נקראה, היה רחוב גאולה (כיום רחוב מלכי ישראל). [[רחוב]] זה היה מרכז המסחר של שכונת [[כרם אברהם]], [[זיכרון משה]], [[בתי הורנשטיין]], [[שכונת אחוה|שכונת אחוה ויגיע כפיים]]. כיום מכונה מכלול שכונות אלו בשם שכונת גאולה.
 ממזרח גובלת השכונה בשכונות [[מאה שערים]] ו[[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]], מצפון ב[[שכונת הבוכרים]], וממערב ב[[בית היתומים שנלר]] (שהפך מאוחר יותר למחנה צבאי) ובשכונת [[מקור ברוך]]. גבולה הדרומי של השכונה מגיע למרכז העיר ירושלים.
-רחובותיה הראשיים של השכונה, הם "רחוב גאולה" (כיום "רחוב מלכי ישראל"), "רחוב יחזקאל", ו"רחוב ישעיהו". בנוסף, נקראו שמות רחובות כרם אברהם על שמות [[נביא|נביאי]] [[תרי עשר]]: [[הושע הנביא|הושע]], [[יואל]], [[עמוס]], [[מיכה]], [[נחום]], [[יונה הנביא|יונה]], [[עובדיה]], [[חבקוק]], [[צפניה]], [[חגי]], [[זכריה הנביא|זכריה]] ו[[מלאכי]]. רחובות שכונת אחוה, יגיע כפיים, וזיכרון משה, קרויים כולם על שמות רבנים, פוסקי הלכה, ואישי ציבור נודעים.
+רחובותיה הראשיים של השכונה, הם רחוב גאולה (כיום רחוב מלכי ישראל), "רחוב יחזקאל", ו"רחוב ישעיהו". בנוסף, נקראו שמות רחובות כרם אברהם על שמות [[נביא|נביאי]] [[תרי עשר]]: [[הושע הנביא|הושע]], [[יואל]], [[עמוס]], [[מיכה]], [[נחום]], [[יונה הנביא|יונה]], [[עובדיה]], [[חבקוק]], [[צפניה]], [[חגי]], [[זכריה הנביא|זכריה]] ו[[מלאכי]]. רחובות שכונת אחוה, יגיע כפיים, וזיכרון משה, קרויים כולם על שמות רבנים, פוסקי הלכה, ואישי ציבור נודעים.
 השכונה הוקמה בסוף שנות העשרים על ידי [[אברהם חסידוף]], יזם מקרקעין ירושלמי, שרכש יחד עם האחים [[אהרון שלוש|אהרון]] ו[[משה שלוש]] אדמות מבית היתומים הגרמני [[מחנה שנלר|שנלר]] הסמוך, והקים עליהן את השכונה עבור זוגות צעירים (על פי המסופר קרא את שם השכונה בשם בתו הבכירה, גאולה, שנולדה בסמוך להשלמת הבנייה). חסידוף בנה את הבית הראשון בשכונה (היום רח' זכריה 4 פינת רח' מלאכי), והתגורר בו עם משפחתו עוד כשהיה בית בודד מוקף טרשים.
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 ראש ועד השכונה בשנת [[1930]], זאב שפיגל, ביקש להקים בשכונה בית כנסת מרכזי, בנוסף על שלושת בתי הכנסת שכבר שכנו בה: אחד [[יהודים ספרדים|ספרדי]] ושניים אשכנזיים (ל[[חסידים]] ול[[ליטאים]]). לפיכך פנה אל האחים שלוש בהצעה שיקדישו מגרש לבית כנסת מרכזי ובשכר זה תקרא השכונה "שכונת שלוש", אולם האחים לא קיבלו את ההצעה.
-במשך השנים הפכה גאולה לשכונה המרכזית בחיים החרדיים בירושלים. בתי מסחר רבים נפתחו בה, ומוסדות תורה וחסידות רבים קבעו בה את משכנן. [[חסידות גור]] קבעה בה את מרכזה למשך שנים ארוכות, עד שעברה ל[[מחנה שנלר]]. לחסידויות אחרות ישנם מוסדות ו[[שטיבל|שטיבלך]] בשכונה, כמו [[חסידות סאטמר]], [[חסידות בויאן]], [[חסידות באבוב]], [[חסידות ראדזין]], ו[[חסידות אשלג]]. ישיבה ידועה בשכונה היא "[[ישיבת חברון]]-גאולה".
+במשך השנים הפכה גאולה לשכונה המרכזית בחיים ה[[יהדות חרדית|חרדיים]] בירושלים. בתי מסחר רבים נפתחו בה, ומוסדות תורה וחסידות רבים קבעו בה את משכנן. [[חסידות גור]] קבעה בה את מרכזה למשך שנים ארוכות, עד שעברה ל[[מחנה שנלר]]. לחסידויות אחרות ישנם מוסדות ו[[שטיבל|שטיבלך]] בשכונה, כמו [[חסידות סאטמר]], [[חסידות בויאן]], [[חסידות באבוב]], [[חסידות ראדזין]], ו[[חסידות אשלג]]. ישיבה ידועה בשכונה היא "[[ישיבת חברון]]-גאולה".
 חלקה המזרחי של השכונה, הגובל בשכונת [[מאה שערים]] ו[[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]], מזוהה כיום עם שכונת מאה שערים.

שכונות חרדיות בירושלים
תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890	בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים
בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890	בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ברוידא • בתי ראנד • כנסת ישראל • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה
בנייה במנדט הבריטי	בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • בית וגן (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה)
בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים	קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קריית צאנז • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • רוממה (התחרדה)
בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים	גבעת משה • הר נוף • קריית איתרי • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת אשכול (התחרדה) • רמות פולין • רמת שלמה • רמות אלון (התחרדה)
שכונות ירושלים

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.