ויקיפדיה:תמונה מומלצת/הוספה למומלצות/דיונים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Metzujan (שיחה | תרומות)
520 עריכות
←‏קארדו: +הערה
Metzujan (שיחה | תרומות)
520 עריכות
←‏מברק צימרמן: נגד: תמונה לא מעניינת
שורה 120: שורה 120:
* {{בעד}} ‏[[משתמש:Ovedc|Ovedc]] • [[שיחת משתמש:Ovedc|שיחה]] • <small>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ערכים יתומים|אמצו ערך יתום!]]</small> 12:07, 18 בינואר 2012 (IST)
* {{בעד}} ‏[[משתמש:Ovedc|Ovedc]] • [[שיחת משתמש:Ovedc|שיחה]] • <small>[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ערכים יתומים|אמצו ערך יתום!]]</small> 12:07, 18 בינואר 2012 (IST)
* {{נגד}} כנ"ל • [[משתמש:חיים 7|חיים 7]] • ([[שיחת משתמש:חיים 7|שיחה]]) • כ"ד בטבת ה'תשע"ב • 09:22, 19 בינואר 2012 (IST)
* {{נגד}} כנ"ל • [[משתמש:חיים 7|חיים 7]] • ([[שיחת משתמש:חיים 7|שיחה]]) • כ"ד בטבת ה'תשע"ב • 09:22, 19 בינואר 2012 (IST)
* {{נגד}} כפי חיים 7 - &rlm;[[משתמש:Metzujan|Metzujan]]&rlm; [[שיחת משתמש:Metzujan|<font color="Mediumblue">כ"ה בטבת ה'תשע"ב </font>]] ♪ 10:32, 20/01/12


== ישיבת וולוז'ין ==
== ישיבת וולוז'ין ==

גרסה מ־11:33, 20 בינואר 2012

ארכיונים
ארכיון

ארכיונים לפי החודש אליו יועד שיבוץ התמונות:

2009: אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2010: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2011: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2012: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2013: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2014: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2015: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2016: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2017: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2018: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2019: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2020: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר;

2021: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר;

ארכיונים לפי מועד דיון ההמלצה: 2009: מרץ; ראשית אפריל; סוף אפריל; ראשית מאי; סוף מאי; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2010: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2011: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2012: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2013: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2014: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2015: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2016: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2017: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2018: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2019: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2020: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר;

2021: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר;

2022: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי;

2023: מרץ-מאי; יוני-ספטמבר; אוקטובר; דצמבר;

2024: ינואר; פברואר מרץ; אפריל-מאי;

הצבעות נוספות: תמונות לגלויות; מיזם היובל; ארכיון התמונות מהדף "גאים להציג"; תמונה ליום המדע

תקופת ההצבעה:

ההצבעות מטה מתייחסות לתמונות אשר יוצגו בחודש יוני 2012:

הצבעות:

טוקן צהוב-חזה 2

טוקן צהוב-חזה (שם מדעי: Ramphastos dicolorus) הוא מין של עוף טרופי דרום-אמריקאי במשפחת הטוקניים. זהו המין הקטן ביותר בסוג Ramphastos (טוקנים אמיתיים) והדרומי ביותר מכל הטוקנים. הוא חי בדרום-מזרח פרגוואי, מזרח ברזיל וצפון-מזרח ארגנטינה. המבנה החברתי של הטוקנים צהובי-החזה הוא יחידני ולעתים בקבוצות של כ-8-23 פרטים. הוא מעדיף לחפש את המזון בדרך כלל בחופה, ולפעמים יורד לקרקע כדי לחפש פירות שנשרו מהעץ.

כהצעה שנייה. בנימין - שיחה - תרמו לויקיפדיה בכתיבת ערכים על המגוון הביולוגי והזואולוגי! 18:31, 14 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

אילת

חוף אילת. ים סוף הוא ים בין-יבשתי המהווה שלוחה של האוקיינוס ההודי. הוא מחובר באופן מלאכותי לים התיכון באמצעות תעלת סואץ, ולחופיו שוכנות המדינות ג'יבוטי, אריתריאה, סודאן, מצרים, ישראל, ירדן, ערב הסעודית ותימן. אורכו של ים סוף הוא כ-1,900 ק"מ ורוחבו המקסימלי הוא כ-300 קילומטר. עומקו הממוצע כ-500 מטר ועומקו המקסימלי כ-2,500 מטר. לים מדפי יבשה רחבים הידועים במושבות האלמוגים שבהם, וביצורים הימיים הרבים השוכנים לאורכם. ים סוף מוקף מכל צידיו במדבריות, והוא הים היחיד בעולם ששום נהר ואפילו נחל איתן לא נשפך אליו.

אהבתי את הנאיביות של התמונה. TZivyA • אהמ? • 11:36, 16 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

חור שחור

חור שחור הוא גרם שמים בעל שדה כבידה כה חזק עד ששום גוף, לרבות אור, אינו יכול להתנתק ממנו. אם ננסה לחשב את מהירות המילוט מהחור השחור, נמצא שהיא עוברת את מהירות האור. אף על פי שהחור השחור עצמו אינו מקרין (ומכאן מגיע שמו), תהליך קוונטי המכונה קרינת הוקינג גורם לפליטת קרינה וחלקיקים מהגבול החיצוני של החור השחור, הקרוי אופק אירועים. מסתו של החור השחור גדלה כאשר גוף חוצה את אופק האירועים מבחוץ פנימה, ומאידך, מסתו קטנה בעקבות קרינת הוקינג.

שמץ של מושג בפיזיקה. העתקתי את הטקסט כלשונו, ואשמח אם מישו יפשט את המונחים, כי לבדי לא אוכל לעשות. TZivyA • אהמ? • 12:01, 17 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

קרינת הוקינג היא נושא מרתק, אבל לא מתאים לתאור קצרצר של הנושא. עדיף להרחיב על עיקום המרחב והזמן בסביבת החור ועל הסינגולריות כבידתית שבמרכזו (אני לא עושה את זה, כי גם אני לא פיזיקאי). דניאל • תרמו ערך 12:07, 17 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
אני חושבת שיותר מתאים לפה חומר על דיסקת ספיחה. אבל מיהו האיש? TZivyA • אהמ? • 12:22, 17 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

הקארדו (ירושלים)

קובץ:הקארדו135.jpg
קארדו (לטינית: Cardo) היה הכנוי של הנתיב אשר חצה ערים ומחנות צבא בתקופתה של האימפריה הרומית מצפון לדרום. בירושלים גם כן התקיים קארדו, הקארדו היה רחוב ראשי בעיר ירושלים בתקופה הרומית וכן גם בתקופה הביזנטית בתוואי העובר משער שכם לשער ציון. לאחר מרד בר כוכבא (132-135) ייסד על חורבותיה של העיר ירושלים אדריאנוס (הקיסר הרומי באותה התקופה) את העיר איליה קפיטולינה. שרידיו של הקארדו בירושלים נמצאו בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בעיר העתיקה לאחר מלחמת ששת הימים על ידי הפרופסור נחמן אביגד, וניתן לראות אותם בימנו ברובע היהודי בירושלים. במקום בו נמצאו שרידו של הקארדו נמצא גם העתק ממפת מידבא, בה יש ציון ברור של הקארדו.

כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 12:46, 17 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

מברק צימרמן

גירסתו המוצפנת של מברק צימרמן.
מברק צימרמן היה מברק מוצפן שנשלח ב-16 בינואר 1917 על ידי שר החוץ של גרמניה, ארתור צימרמן, לשגריר גרמניה בארצות הברית, על-מנת שיעבירו לשגריר גרמניה במקסיקו. במברק הוסמך שגריר גרמניה במקסיקו להציע למקסיקו ברית עם גרמניה נגד ארצות הברית, תמורת תמיכה כספית נדיבה והסכמה לכיבוש מחדש של דרום-מערב ארצות הברית על ידי מקסיקו. יירוט המברק ופענוחו על ידי המודיעין הימי הבריטי היו אחד הגורמים המרכזיים להצטרפותה של ארצות הברית למדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה.

TZivyA • אהמ? • 12:58, 17 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

ישיבת וולוז'ין

ישיבת וולוז'ין (נקראת גם: אם הישיבות) הייתה הישיבה המודרנית הראשונה שנוסדה על ידי ר' חיים מוולוז'ין ושימשה אב טיפוס למבנה הישיבות הליטאיות שבאו אחריה. החידוש בישיבה היה שהיא הוקמה כמוסד מאורגן המספק לינה וארוחות לתלמידים, בשונה מאופי הישיבות עד אז שהיו, בדרך כלל, התקבצות של תלמידים סביב רבם, ללא מוסד מאורגן. הישיבה נסגרה בתקופת הנצי"ב לאחר שבעקבות תלונות של חברי תנועת ההשכלה לשר ההשכלה הרוסי שאין בישיבה לימודי חול דרש זה האחרון להוסיף לימודי חול בישיבה. בעקבות התנגדותם של ראשי הישיבה להוספה כזו, נסגרה הישיבה בשנת 1892.

תמונה בעלת ערך היסטורי יקר מפז. חומר שנלמד בהרחבה בתיכונים החרדים, אבל אני מניחה שלחילוני המצוי אפילו לא מוכר. ישיבת וולוז'ין היוותה את הבסיס לאופי הישיבות כפי שהוא בימינו ונסיבות סגירתה מהוות כיום בסיס להשקפת העולם החרדית. אולי אפשר להבהיר את התמונה. TZivyA • אהמ? • 13:26, 17 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

  • בעד להבהיר או להחשיך, ישיבה בעלת משמעמות אדירה בעולם התורני. כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 13:27, 17 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
  • בעד BAswim - שיחה 00:26, 18 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
  • בעד • חיים 7 • (שיחה) • כ"ג בטבת ה'תשע"ב • 11:56, 18 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
  • נגד מתניה • שיחה 11:59, 18 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
  • בעד דרור - שיחה 12:26, 19 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
  • בעד מתוך מחאה עזה על דברי צביה המתנשאים לעיל. לא, החילונים לא מטומטמים. אצל ה"חילונים" לא מצנזרים נושאים מתוכנית הלימודים ובפני כל משכיל ומבקש ידע פתוחים כל המקורות. כל מי שלמד על ביאליק מכיר את הנושא. אנא, אל תתנשאי ואל תניחי הנחות מצוצות מהאצבע בקשר למה ה"חילוני הממוצע" (מה זה לכל הרוחות?) יודע או לא יודע. Ranbar - שיחה 13:06, 19 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
    רנבר, אני מקבלת את הערתך בתודה ומתנצלת אם פגעתי באי-מי. אני תמיד שמחה שמתקנים אותי במקרה שאני שוגה. האם זה באמת חלק מחומר הלימוד במערכת החינוך הממלכתית? (אולי הערתי הייתה תחת הרושם שקיבלתי כשהצעתי את תמונתו של הרב נתן צבי פינקל והיא לא נבחרה, בשעה שתמונה על אדגר אלן פו נבחרה, מה שלימד אותי שיש בורות מסוימת בקרב הציבור החילוני על משמעותם של אישים ואירועים בהיסטוריה היהודית) TZivyA • אהמ? • 13:45, 19 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
    חשבתי על דברייך. נראה לי שיש כאן איזו הנחת יסוד מופרכת. מה הקשר בין מערכת החינוך להשכלה? אפשר לחשוב שאדגר אלן פו מככב בתוכנית הלימודים הממלכתית... הלוואי. אולם השכלתו של החילוני המשכיל (וכל מי שכותב בוויקי הוא כזה) בנוייה במידה חלקית ביותר על תוכנית הלימודים ה"רשמית". המשכיל החילוני (והרפורמי, והקונסרבטיבי והאורתודוכסי המתון...) ניזון במידה רבה מאד מספרים (ספרי עיון וגם ספרות יפה. מעמוס עוז, חיים באר שלא לדבר על עגנון ניתן ללמוד המון), תוכניות רדיו וטלוויזיה, ספרים והצגות, עיתונים וכתבי עת ועוד ועוד. לא כל חילוני משכיל לקוח ליד את "תרבות וספרות" של הארץ, למשל, אבל כל קורא של כתב עת זה הוא חילוני (*...) משכיל וחזקה עליו שממאמרים המתפרסמים לאורך שנים הוא מקבל יותר מידע וממקורות יותר מגוונים מכל חרדי אפילו על ישיבת וולוז'ין (למשל בהקשרים של ציונות, של יציאה להשכלה וכד'). Ranbar - שיחה 07:42, 20 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
  • בעד - ‏Metzujan‏ כ"ה בטבת ה'תשע"ב ♪ 10:19, 20/01/12

קארדו

קארדו (לטינית: Cardo) היה הכינוי של הנתיב אשר חצה ערים ומחנות צבא בתקופתה של האימפריה הרומית מצפון לדרום. בדרך כלל שימש הקארדו כמרכזה המסחרי והראשי של העיר הרומית. לאורך כל אורכו של הקארדו השתרעו סוחרים רבים שהפכוהו למרכז המסחר בעיר. על כן מכונה הקארדו גם "קארדו מקסימוס" (הקארדו הגדול). הרחוב המשני, בעיר הרומית היה ניצב לרחוב הקארדו והוא היה מכונה דקומנוס. שני הרחבות הללו היו מחלקים את העיר הרומית לארבעה רובעים ולכן עד היום, בשפות רבות, נהוג לכנות חלק של עיר בשם "רובע" מלשון "רבע". בצומת הדרכים אשר נוצרה בפגש בין הקארדו ובין הדקומנוס השתרעה כיכר גדולה, שבה היה מתקיים הפורום הרומאי.

כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 13:26, 17 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ויקיפדיה:תמונה_מומלצת/הוספה_למומלצות/דיונים&oldid=11838374"