שוהה בלתי חוקי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ראו גם: לא רלוונטיים
שורה 8: שורה 8:


במספר מקרים הורשעו מסיעי שב"חים שהסיעו [[פיגוע התאבדות|מחבלים מתאבדים]] לזירת פיגוע, בסיוע לרצח או הריגה ונידונו לעונשי מאסר בפועל שבין 9 ל-30 שנה בכלא{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/05/670/037/17c/05037670.17c.htm ע"פ 3767/05, פסק דין מיום י"ח בתמוז תשס"ח], סעיף הערעור על גזר הדין}}.
במספר מקרים הורשעו מסיעי שב"חים שהסיעו [[פיגוע התאבדות|מחבלים מתאבדים]] לזירת פיגוע, בסיוע לרצח או הריגה ונידונו לעונשי מאסר בפועל שבין 9 ל-30 שנה בכלא{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/05/670/037/17c/05037670.17c.htm ע"פ 3767/05, פסק דין מיום י"ח בתמוז תשס"ח], סעיף הערעור על גזר הדין}}.

==ראו גם==
* [[בית דין לביקורת משמורת של שוהים בלתי חוקיים]]
* [[מהגר עבודה]]
* [[הסתננות (פלסטינים)]]
* [[הסתננות מאפריקה לישראל]]


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־14:01, 20 בינואר 2012

מעצר שוהים בלתי חוקיים, שנסעו ברכב שנמצא בתוכו מטען חבלה
שב"ח אזוק מובל בתוך בית המשפט בירושלים

בישראל, שוהה בלתי חוקיראשי תיבות: שב"ח) הוא מי שנמצא בתחומי המדינה בלא שיש בידיו היתר לכך. אף שהביטוי יכול להתייחס לאזרח של כל מדינה באשר היא, השימוש בו מתייחס בעיקר כלפי פלסטינים תושבי יהודה והשומרון וחבל עזה. אלה אינם זקוקים לאשרות כניסה ולדרכונים בעת שהם נכנסים לישראל, כי אם להיתרי כניסה ("תסריח", בערבית: تصريح) המונפקים בידי מנהלת התיאום והקישור. בהיתרים אלה נקבעים לעתים אזורים מסוימים המותרים לכניסה ולעתים נקבע בהם היתר לשהייה בכל תחומי המדינה. כן מצוינות בהם מטרות השהייה: תעסוקה, צרכים רפואיים, צרכים אישיים, ועוד.

בשל הרצף הטריטוריאלי הקיים בין ישראל לבין יהודה והשומרון, הסתננות או כניסה בלתי חוקית של פלסטינים לישראל קלה ונפוצה יותר מאשר ממדינות אחרות. באזורים בהם הוקמה גדר ההפרדה ההסתננות נעשתה קשה יותר. מספר הפלסטינים השוהים בלא היתר בישראל הוערך בשנת 2009 על ידי גורמים שונים במערכת הביטחון כנע בין 20 אלף ל-50 אלף[1]. בעמותת קו לעובד העריכו בשנת 2010 כי כ-15 אלף פלסטינים שוהים בישראל ללא היתר[2].

ישראל מגבילה כניסת פלסטינים לישראל הן מהרצון למנוע ביצוע פעולות טרור, הן מהרצון למנוע ביצוע עבירות פליליות כגון גניבות כלי רכב והן מנימוקים הקשורים במבנה שוק העבודה בישראל. במסגרת המאבק בתופעת השהייה הבלתי חוקית, נחקק בשנת 1996 חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראות שעה), האוסר על העסקה, הלנה והסעה של שוהים בלתי חוקיים. החוק נקבע כהוראת שעה, המוארכת מדי שנה או שנתיים, כדי שהכנסת תוכל לבחון את ההסדר לעתים קרובות ולהכניס בו שינויים.

במספר מקרים הורשעו מסיעי שב"חים שהסיעו מחבלים מתאבדים לזירת פיגוע, בסיוע לרצח או הריגה ונידונו לעונשי מאסר בפועל שבין 9 ל-30 שנה בכלא[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים