ויקיפדיה:תמונה מומלצת/הוספה למומלצות/דיונים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Metzujan (שיחה | תרומות)
520 עריכות
שורה 118: שורה 118:
גרסה רוויה. [[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 13:09, 22 בינואר 2012 (IST)
גרסה רוויה. [[משתמש:תומר ט|תומר]] - [[שיחת משתמש:תומר ט|שיחה]] 13:09, 22 בינואר 2012 (IST)
*{{נגד}} כשמכירים את המקומות קצת קשה לראות אותם רוויים... הקומפוזיציה, בכל מקרה, על-הפנימית. [[משתמש:Zivya|TZivyA]] • [[שיחת משתמש:Zivya|אהמ?]] • 13:12, 22 בינואר 2012 (IST)
*{{נגד}} כשמכירים את המקומות קצת קשה לראות אותם רוויים... הקומפוזיציה, בכל מקרה, על-הפנימית. [[משתמש:Zivya|TZivyA]] • [[שיחת משתמש:Zivya|אהמ?]] • 13:12, 22 בינואר 2012 (IST)
*{{בעד}} &rlm;[[משתמש:Metzujan|Metzujan]]&rlm; [[שיחת משתמש:Metzujan|<font color="Mediumblue">כ"ז בטבת ה'תשע"ב </font>]] ♪ 14:40, 22/01/12


== [[מברק צימרמן]] ==
== [[מברק צימרמן]] ==

גרסה מ־15:40, 22 בינואר 2012

ארכיונים
ארכיון

ארכיונים לפי החודש אליו יועד שיבוץ התמונות:

2009: אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2010: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2011: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2012: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2013: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2014: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2015: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2016: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2017: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2018: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2019: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2020: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר;

2021: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר;

ארכיונים לפי מועד דיון ההמלצה: 2009: מרץ; ראשית אפריל; סוף אפריל; ראשית מאי; סוף מאי; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2010: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2011: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2012: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2013: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2014: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2015: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2016: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2017: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2018: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2019: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2020: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר;

2021: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר;

2022: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי;

2023: מרץ-מאי; יוני-ספטמבר; אוקטובר; דצמבר;

2024: ינואר; פברואר מרץ; אפריל-מאי;

הצבעות נוספות: תמונות לגלויות; מיזם היובל; ארכיון התמונות מהדף "גאים להציג"; תמונה ליום המדע

תקופת ההצבעה:

ההצבעות מטה מתייחסות לתמונות אשר יוצגו בחודש יוני 2012:

הצבעות:

טוקן צהוב-חזה 2

טוקן צהוב-חזה (שם מדעי: Ramphastos dicolorus) הוא מין של עוף טרופי דרום-אמריקאי במשפחת הטוקניים. זהו המין הקטן ביותר בסוג Ramphastos (טוקנים אמיתיים) והדרומי ביותר מכל הטוקנים. הוא חי בדרום-מזרח פרגוואי, מזרח ברזיל וצפון-מזרח ארגנטינה. המבנה החברתי של הטוקנים צהובי-החזה הוא יחידני ולעתים בקבוצות של כ-8-23 פרטים. הוא מעדיף לחפש את המזון בדרך כלל בחופה, ולפעמים יורד לקרקע כדי לחפש פירות שנשרו מהעץ.

כהצעה שנייה. בנימין - שיחה - תרמו לויקיפדיה בכתיבת ערכים על המגוון הביולוגי והזואולוגי! 18:31, 14 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

אילת

חוף אילת. ים סוף הוא ים בין-יבשתי המהווה שלוחה של האוקיינוס ההודי. הוא מחובר באופן מלאכותי לים התיכון באמצעות תעלת סואץ, ולחופיו שוכנות המדינות ג'יבוטי, אריתריאה, סודאן, מצרים, ישראל, ירדן, ערב הסעודית ותימן. אורכו של ים סוף הוא כ-1,900 ק"מ ורוחבו המקסימלי הוא כ-300 קילומטר. עומקו הממוצע כ-500 מטר ועומקו המקסימלי כ-2,500 מטר. לים מדפי יבשה רחבים הידועים במושבות האלמוגים שבהם, וביצורים הימיים הרבים השוכנים לאורכם. ים סוף מוקף מכל צידיו במדבריות, והוא הים היחיד בעולם ששום נהר ואפילו נחל איתן לא נשפך אליו.

אהבתי את הנאיביות של התמונה. TZivyA • אהמ? • 11:36, 16 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

חור שחור

חור שחור הוא גרם שמים בעל שדה כבידה כה חזק עד ששום גוף, לרבות אור, אינו יכול להתנתק ממנו. אם ננסה לחשב את מהירות המילוט מהחור השחור, נמצא שהיא עוברת את מהירות האור. אף על פי שהחור השחור עצמו אינו מקרין (ומכאן מגיע שמו), תהליך קוונטי המכונה קרינת הוקינג גורם לפליטת קרינה וחלקיקים מהגבול החיצוני של החור השחור, הקרוי אופק אירועים. מסתו של החור השחור גדלה כאשר גוף חוצה את אופק האירועים מבחוץ פנימה, ומאידך, מסתו קטנה בעקבות קרינת הוקינג.

שמץ של מושג בפיזיקה. העתקתי את הטקסט כלשונו, ואשמח אם מישו יפשט את המונחים, כי לבדי לא אוכל לעשות. TZivyA • אהמ? • 12:01, 17 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

קרינת הוקינג היא נושא מרתק, אבל לא מתאים לתאור קצרצר של הנושא. עדיף להרחיב על עיקום המרחב והזמן בסביבת החור ועל הסינגולריות כבידתית שבמרכזו (אני לא עושה את זה, כי גם אני לא פיזיקאי). דניאל • תרמו ערך 12:07, 17 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
אני חושבת שיותר מתאים לפה חומר על דיסקת ספיחה. אבל מיהו האיש? TZivyA • אהמ? • 12:22, 17 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

הקארדו (ירושלים)

קארדו (לטינית: Cardo) היה הכנוי של הנתיב אשר חצה ערים ומחנות צבא בתקופתה של האימפריה הרומית מצפון לדרום. בירושלים גם כן התקיים קארדו, הקארדו היה רחוב ראשי בעיר ירושלים בתקופה הרומית וכן גם בתקופה הביזנטית בתוואי העובר משער שכם לשער ציון. לאחר מרד בר כוכבא (132-135) ייסד על חורבותיה של העיר ירושלים אדריאנוס (הקיסר הרומי באותה התקופה) את העיר איליה קפיטולינה. שרידיו של הקארדו בירושלים נמצאו בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בעיר העתיקה לאחר מלחמת ששת הימים על ידי הפרופסור נחמן אביגד, וניתן לראות אותם בימנו ברובע היהודי בירושלים. במקום בו נמצאו שרידו של הקארדו נמצא גם העתק ממפת מידבא, בה יש ציון ברור של הקארדו.

כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 12:46, 17 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

גרסה אחרת

שרידי הקארדו של ירושלים. קארדו היה הכינוי של הנתיב אשר חצה ערים ומחנות צבא בתקופתה של האימפריה הרומית מצפון לדרום. בירושלים גם כן התקיים קארדו. הקארדו היה רחוב ראשי בעיר ירושלים בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית בתוואי העובר משער שכם לשער ציון. לאחר מרד בר כוכבא (132-135) ייסד על חורבותיה של העיר ירושלים אדריאנוס (הקיסר הרומי באותה התקופה) את העיר איליה קפיטולינה. שרידיו של הקארדו בירושלים נמצאו בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בעיר העתיקה לאחר מלחמת ששת הימים על ידי הפרופסור נחמן אביגד, וניתן לראות אותם בימינו ברובע היהודי בירושלים. במקום בו נמצאו שרידיו של הקארדו נמצא גם העתק ממפת מידבא, בה יש ציון ברור של הקארדו.

גרסה רוויה. תומר - שיחה 13:09, 22 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

מברק צימרמן

גירסתו המוצפנת של מברק צימרמן.
מברק צימרמן היה מברק מוצפן שנשלח ב-16 בינואר 1917 על ידי שר החוץ של גרמניה, ארתור צימרמן, לשגריר גרמניה בארצות הברית, על-מנת שיעבירו לשגריר גרמניה במקסיקו. במברק הוסמך שגריר גרמניה במקסיקו להציע למקסיקו ברית עם גרמניה נגד ארצות הברית, תמורת תמיכה כספית נדיבה והסכמה לכיבוש מחדש של דרום-מערב ארצות הברית על ידי מקסיקו. יירוט המברק ופענוחו על ידי המודיעין הימי הבריטי היו אחד הגורמים המרכזיים להצטרפותה של ארצות הברית למדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה.

TZivyA • אהמ? • 12:58, 17 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

ישיבת וולוז'ין

ישיבת וולוז'ין (מכונה גם: אם הישיבות) הייתה הישיבה המודרנית הראשונה שנוסדה על ידי ר' חיים מוולוז'ין ושימשה אב טיפוס למבנה הישיבות הליטאיות שבאו אחריה. החידוש בישיבה היה שהיא הוקמה כמוסד מאורגן המספק לינה וארוחות לתלמידים, בשונה מאופי הישיבות עד אז שהיו, בדרך כלל, התקבצות של תלמידים סביב הרב המקומי. הישיבה נסגרה בתקופת הנצי"ב לאחר שבעקבות תלונות של חברי תנועת ההשכלה לשר ההשכלה הרוסי שאין בישיבה לימודי חול דרש זה האחרון להוסיף לימודי חול בישיבה. בעקבות התנגדותם של ראשי הישיבה להוספה כזו, נסגרה הישיבה בשנת 1892.

תמונה בעלת ערך היסטורי יקר מפז. חומר שנלמד בהרחבה בתיכונים החרדים, אבל אני מניחה שלחילוני המצוי אפילו לא מוכר. ישיבת וולוז'ין היוותה את הבסיס לאופי הישיבות כפי שהוא בימינו ונסיבות סגירתה מהוות כיום בסיס להשקפת העולם החרדית. אולי אפשר להבהיר את התמונה. TZivyA • אהמ? • 13:26, 17 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

  • בעד להבהיר או להחשיך, ישיבה בעלת משמעמות אדירה בעולם התורני. כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 13:27, 17 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
  • בעד BAswim - שיחה 00:26, 18 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
  • בעד • חיים 7 • (שיחה) • כ"ג בטבת ה'תשע"ב • 11:56, 18 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
  • נגד מתניה • שיחה 11:59, 18 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
  • בעד דרור - שיחה 12:26, 19 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
  • בעד מתוך מחאה עזה על דברי צביה המתנשאים לעיל. לא, החילונים לא מטומטמים. אצל ה"חילונים" לא מצנזרים נושאים מתוכנית הלימודים ובפני כל משכיל ומבקש ידע פתוחים כל המקורות. כל מי שלמד על ביאליק מכיר את הנושא. אנא, אל תתנשאי ואל תניחי הנחות מצוצות מהאצבע בקשר למה ה"חילוני הממוצע" (מה זה לכל הרוחות?) יודע או לא יודע. Ranbar - שיחה 13:06, 19 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
    רנבר, אני מקבלת את הערתך בתודה ומתנצלת אם פגעתי באי-מי. אני תמיד שמחה שמתקנים אותי במקרה שאני שוגה. האם זה באמת חלק מחומר הלימוד במערכת החינוך הממלכתית? (אולי הערתי הייתה תחת הרושם שקיבלתי כשהצעתי את תמונתו של הרב נתן צבי פינקל והיא לא נבחרה, בשעה שתמונה על אדגר אלן פו נבחרה, מה שלימד אותי שיש בורות מסוימת בקרב הציבור החילוני על משמעותם של אישים ואירועים בהיסטוריה היהודית) TZivyA • אהמ? • 13:45, 19 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
    חשבתי על דברייך. נראה לי שיש כאן איזו הנחת יסוד מופרכת. מה הקשר בין מערכת החינוך להשכלה? אפשר לחשוב שאדגר אלן פו מככב בתוכנית הלימודים הממלכתית... הלוואי. אולם השכלתו של החילוני המשכיל (וכל מי שכותב בוויקי הוא כזה) בנוייה במידה חלקית ביותר על תוכנית הלימודים ה"רשמית". המשכיל החילוני (והרפורמי, והקונסרבטיבי והאורתודוכסי המתון...) ניזון במידה רבה מאד מספרים (ספרי עיון וגם ספרות יפה. מעמוס עוז, חיים באר שלא לדבר על עגנון ניתן ללמוד המון), תוכניות רדיו וטלוויזיה, ספרים והצגות, עיתונים וכתבי עת ועוד ועוד. לא כל חילוני משכיל לקוח ליד את "תרבות וספרות" של הארץ, למשל, אבל כל קורא של כתב עת זה הוא חילוני (*...) משכיל וחזקה עליו שממאמרים המתפרסמים לאורך שנים הוא מקבל יותר מידע וממקורות יותר מגוונים מכל חרדי אפילו על ישיבת וולוז'ין (למשל בהקשרים של ציונות, של יציאה להשכלה וכד'). Ranbar - שיחה 07:42, 20 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
    שים לב רק שאתה מדבר על הגיק החילוני הממוצע, ולא על האדם החילוני הממוצע. TZivyA • אהמ? • 19:18, 21 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
    שוב, אין לי שום מושג מה זה "האדם חילוני ממוצע". אני מדבר על משכיל שאיננו חרדי (ומכיוון שאת מדברת על כותבי הוויקיפדיה שאינם חרדים, הרי שכולם כאלה לצורך הדיון). בפני אדם כזה פתוחים אפיקים רבים ביותר של רכישת השכלה וידע, הן באופן מפורש והן באופן אגבי, דרך יצירות תרבותיות שונות ורבות. מושגים רבים מפעפעים לתודעה בדרכים רבות ושונות. השאלה אם דבר מה נמצא או לא נמצא בתוכנית לימודים רשמית כשלהי איננה רלוונטית כמעט בכלל לידע ולהשכלה. לפיכך, טענתך לגבי תוכנית הלימודים נובעת מהנחה סמויה שגויה. Ranbar - שיחה 20:58, 21 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
    אני לא חושבת שהיא שגויה. בדיוק כפי שהידע של האדם החרדי הממוצע הם תוצר של מה שהוא לומד בבית הספר בתוספת לנושאים שכיחים בעיתונות שהוא קורא, כך גם האדם החילוני הממוצע הוא תוצר של הנ"ל. לא חושבת שדיונים אודות ישיבת וולוז'ין הם נושאים שכיחים בעיתונות החילונית. ובתכנית הלימודים הסכמנו שלא. וכמו בכל סטטיסטיקה, היא לא מחייבת כל פרט במדגם. TZivyA • אהמ? • 22:55, 21 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
    לא דיברתי על עיתונות, בוודאי שלא בעיקר, אלא על צריכה תרבותית כוללת. כל מי שקרא את סיפור על אהבה וחושך של עמוס עוז, את חיים באר או את עגנון ורבים אחרים, נחשף, למשל, לשמה של הישיבה ולחשיבותה היחסית. הנקודה שלי היא, שבניגוד לעולם החרדי, היחס בין תוכנית הלימודים הרשמית לבין הצריכה התרבותית הכוללת מבחינת השכלה כללית נוטה בפירוש לטובת הצריכה התרבותית הכוללת. בעוד העולם התרבותי של החרדי הוא צר למדי וחופף מבחינת תכניו ועמדותיו את האינדוקטרינציה הרשמית של מוסדות הלימוד, הרי שבעולם הלא-חרדי מוסדות החינוך הם רק פן אחד, ולא מאד מרכזי, בהשכלתו של הפרט. Ranbar - שיחה 23:18, 21 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
    אם היית צודק, האדם החרדי הממוצע לא היה יודע מאומה להוציא את הוויות אביי ורבא, שהרי במוסדות החינוך החרדים לבנים לא לומדים שום דבר להוציא תנ"ך ותלמוד. (ביסודי לומדים קצת מתמטיקה, גיאוגרפיה ועוד בקטנה, -וזה רק בכיתות הנמוכות. בירושלים מפרגנים להם את זה עד כיתה ז') אבל זה לא ככה. בחייך, מי קורא את עגנון? -גיקים. ולא סתם גיקים: גיקים שגם מעניין אותם ספרות, ואוהבים את הסגנון של עגנון. חרדי שמעניין אותו השכלה קורא הכל. ואני כמובן לא מעודדת השכלה. TZivyA • אהמ? • 23:24, 21 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
    סבורני שאת שוגה. א. עגנון נוכח ומוכר, אם באופן ישיר ואם דרך התייחסויות תרבותיות אפילו בסרט כמו "הערת שוליים", המחזות בתאטרון ולא דיברתי על תוכנית הלימודים פרופר. שימי לב שאף כאן יש מספר ערכים מומלצים בנושא עגנון. אני לא יודע מה זה "גיקים" אבל אני כן יודע שרבים מאד צופים למשל בערוץ 8, בסדרות וסרטי תעודה בטלויזיה, בהצגות ורבים מאד מאזינים ל"אוניברסיטה משודרת" או מבקרי בהרצאות העשרה באוניברסיטה. אני טוען שאדם לא-חרדי בעל צריכה תרבותית סבירה נחשף אפילו בעל כורחו לעולם ידע והשכלה כללית נרחב. "חרדי שמעניין אותו השכל קורא הכל", ייתכן, למרות שאני לא בטוח שכל חרדייכול להחשף לכל חומר, אבל ההשקעה וההתכוונות שלו צריכים להיות מכווני-מטרה. לעומת זאת, מחוץ לעולם החרדי, כל מי שקצת מתעניין וצורך תרבות יכול ללא מאמץ מיוחד לקבל השכלה כללית ממגוון מקורות, שאני סבור שאת וחרדים רבים פשוט אינם מודעים להם. Ranbar - שיחה 07:52, 22 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
    אתה טוען ובצדק שהאדם החילוני חשוף למגוון רחב של צריכה תרבותית. אבל הסיכוי שהאדם הממוצע הצופה בערוץ 8 וסרטי תעודה נחשף לנושא של ישיבת וולוז'ין - קלוש, לדעתי. ויקיפדיה היא מקבץ מרתק של אנשים שכולם או כמעט כולם אינטליגנטים להפליא, אבל הציבור הרחב לא כזה. אם להסיק לפי שגיאות הכתיב המחרידות שאני פוגשת בפורומים השונים - העם הישראלי, חרדי או חילוני, לא משכיל במיוחד. לפיכך, אם לצאת מנקודת הנחה שנושאים כמו ישיבת וולוז'ין לא שכיחים במדיות הנפוצות בם צופה (או קורא) ה"עמך" (עגנון זה פופולרי, אבל לא כתבים ספציפים שלו), הרי שהאדם החילוני הממוצע (או, "אם נעשה סקר ידע בציבור החילוני") אינו מכיר ברובו את הנושא. צריכה תרבותית סבירה? תסתכל על ציוני הבגרות בישראל. אתה יודע את מי אתה מזכיר לי? סבי וסבתי, אינטליגנטים להפליא, טענו שלדעתם הסינמה סיטי בראשל"צ בכלל לא משתלם ליזמים. כששאלנו אותם למה, הם אמרו שהם הלכו לאיזשהו סרט דקומנטרי שם והם היו כמעט היחידים באולם. היינו צריכים להסביר להם שהציבור הישראלי לא ממש מתעניין בסרטים דקומנטרים. האם גם אתה טוען שהסינמה סיטי לא רווחי? TZivyA • אהמ? • 13:23, 22 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
    הטענה שלי היא פשוטה: היחס, מבחינת השכלה כללית של לא-חרדי בוגר ומשכיל בין הנלמד בתוכנית הלימודים לבין הנלמד "מן האוויר" באמצעות מגוון רחב של צריכת תרבות הוא לפחות 50:50 אם לא 40:60 לטובת הצריכה התרבותית השוטפת. לעומת זאת, בציבור החרדי רוב מכריע של הידע הוא מתוך הקוריקולום הצר של "תוכנית הלימודים הרשמית". זה ככה כי פרנסי הציבור רוצים שכך יהיה. גם אדגר אלן פו אינו מופיע בתוכנית הלימודים וראי זה פלא, לטענתך הוא מוכר יותר ל"חילוני הממוצע" מישיבת וולוז'ין. ומהיכן מכירים רבים כל כך את פו? ישנם לא מעט אנשים שנחשפו למשל לשירו העורב מתוך פרק של הסימפסונים! זהו טבעה של צריכה תרבותית פתוחה - אפשר להגיע מהכל אל הרל מג'ים מוריסון לברטולד ברכט ומהביטלס למאהלר וממנו לאל מלא רחמים, רבים מבני דורים מכירים את וולט ויטמן בזכות הסרט העלילתי ללכת שבי אחריו - סרטים עלילתיים המוצגים ב"סינימה סיטי" יכולים להיות מקור לידע כללי ולחשיפה תרבותית. אין גבול לידע ולצריכה שלו, שאינה מבוקרת ואינה מוכתבת לאיש. חלק ניכר, לטענתי, סופג ידע במהלך חייו הרבה מעל ומעבר למה שנלמד ומוגדר בתוכניות הלימודים. אני מוכן להמר למשל שהרבה יותר חילונים שמעו לפחות על ישיבת וולוז'ין מאשר מספר החרדים שיודעים מיהו אדגר אלן פו. Ranbar - שיחה 14:26, 22 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
  • בעד - ‏Metzujan‏ כ"ה בטבת ה'תשע"ב ♪ 10:19, 20/01/12
  • בעד רדיומן - שיחה 18:54, 20 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
  • נגד אני מזכיר - מחפשים תמונות מומלצות... ‏Ori‏ • PTT‏ 12:36, 21 בינואר 2012 (IST)[תגובה]
    תמונות מומלצות בסגנון הזה אפשר לחפש בפורומים המתאימים לצלמים. כיון שהתמונה נבחנת גם באספקט האנציקלופדי שלה, הרי שלפעמים אספקט זה עולה על היופי של התמונה. שלא לדבר על זה שיחסית לצילומים האמנותיים של היום היא דווקא בסדר... TZivyA • אהמ? • 22:57, 21 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

אני רק רוצה להגיד שהכיתוב של התמונה מטעה. לטעון שהישיבה נסגרה תוך 'מסירות נפש' לא להכניס לימודי חול זו הצגה מאוד רומנטית של הדברים, שכפי הנראה לא היו ככה. מה שהיה בתכל'ס זה שהישיבה נסגרה כי לאור הסכסוכים שהיו בה השלטונות החליטו לסגור אותה באמצעות דרישות בלתי אפשריות, שבאו לידי ביטוי בלימודי חול. כתב על כך פרופ' שאול שטמפפר בספרו "הישיבה הליטאית בהתהוותה". נא לא לכתוב דברים לא ממוסמכים!

קארדו

קארדו בעיר העתיקה אפּמיאה, כיום מצפון לחמאת שבסוריה, על גדות הנהר אורונטס. קארדו הוא כינויו של הרחוב שחצה ערים ומחנות צבא מצפון לדרום בתקופת האימפריה הרומית. בדרך כלל שימש הקארדו כמרכזה המסחרי הראשי של העיר הרומית ולאורכו שכנו חנויות רבות, ולכן הוא מכונה גם "קארדו מקסימוס" (הקארדו הגדול). הרחוב המשני בעיר הרומית היה ניצב לקארדו וכונה דקומנוס. שני הרחובות הללו חילקו את העיר הרומית לארבעה רבעים ולכן עד היום, בשפות רבות, נהוג לכנות חלק של עיר בשם "רובע" מלשון "רבע". בצומת הדרכים אשר נוצרה במפגש שבין הקארדו ובין הדקומנוס השתרעה כיכר עירונית גדולה, שבה היה מתקיים הפורום הרומאי.

כיכר השבת • שיחה • שָׁמוֹר וְזָכוֹר 13:26, 17 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

פואבלו דה טאוס

פואבלו דה טאוס הוא פואבלו עתיק, בן כ-1,000 שנה, השייך לשבט אינדיאני דובר שפת הטיווה הצפונית. המאפיין האדריכלי הבולט ביותר של פואבלו דה טאוס הוא מתחם המגורים הרב-קומתי הבנוי מחימר אדום-חום, המחולק לשני חלקים על ידי ריו פואבלו, נחל קטן החוצה את מרכז הפואבלו. האתר זכה למעמד של אתר היסטורי לאומי ב-9 באוקטובר 1960, וב-1992 העניק לו אונסק"ו מעמד של אתר מורשת עולמית.

תומר - שיחה 22:28, 20 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

PdT2

פואבלו דה טאוס הוא פואבלו עתיק, בן כ-1,000 שנה, השייך לשבט אינדיאני דובר שפת הטיווה הצפונית. המאפיין האדריכלי הבולט ביותר של פואבלו דה טאוס הוא מתחם המגורים הרב-קומתי הבנוי מחימר אדום-חום, המחולק לשני חלקים על ידי ריו פואבלו, נחל קטן החוצה את מרכז הפואבלו. האתר זכה למעמד של אתר היסטורי לאומי ב-9 באוקטובר 1960, וב-1992 העניק לו אונסק"ו מעמד של אתר מורשת עולמית.

ארמון יקטרינה

קטע מחזית ארמון יקטרינה, ארמון בסגנון הרוקוקו ששימש כארמון הקיץ של קיסרי רוסיה. הארמון ממוקם בצארסקויה סלו (כפר הצאר) בתחום העיירה פושקין, כ-25 ק"מ דרומית מזרחית לסנקט פטרבורג ברוסיה. ארמון יקטרינה נכלל בתחומי אתר המורשת העולמית הקרוי "המרכז ההיסטורי של סנקט פטרבורג ואתרים קשורים", שהוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ב-1990.

תומר - שיחה 23:29, 20 בינואר 2012 (IST)[תגובה]

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ויקיפדיה:תמונה_מומלצת/הוספה_למומלצות/דיונים&oldid=11849122"