אטיולוגיה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
EmausBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.2+) (בוט מוסיף: yi:עטיאלאגיע
שורה 55: שורה 55:
[[uk:Етіологія]]
[[uk:Етіологія]]
[[ur:سببیات]]
[[ur:سببیات]]
[[yi:עטיאלאגיע]]
[[zh:原因論]]
[[zh:原因論]]

גרסה מ־16:34, 24 בינואר 2012

אנטוני ואן לוונהוק, האדם הראשון שצפה בחיידקים במיקרוסקופ

אטיולוגיהיוונית: αιτιολογία, תרגום לעברית: "תורת הסיבות") היא חקר הסיבות, הגורמים והמקורות של תופעה מסוימת. המונח משמש ברפואה, בפסיכולוגיה, בביולוגיה, בהיסטוריה, בארכאולוגיה, בתאולוגיה, קרימינולוגיה ועוד.

בבסיס האטיולוגיה עומדת הנחת הקשר מסוֹבב-מסוּבב (או: סיבה-תוצאה). כלומר לכל תופעה בעולם קדמה סיבה שחוללה אותה. הקשר סיבה-מסוּבב היא הנחה העומדת בבסיס המחקר המדעי. החקירה האטיולוגית מנסה לגלות את הסיבה או שרשרת הסיבות שחוללו תופעה כלשהי בעולם. ברפואה, למשל, עוסק המחקר האטיולוגי בסיבות למחלות או תופעות פתולוגיות אחרות.

מיתוס אטיולוגי, או סיפור אטיולוגי, הוא כינוי לסיפור שבא להסביר מנהג, מסורת, נורמה חברתית או תופעה אחרת, טבעית או חברתית. בספר בראשית, ישנם מיתולוגיות אטיולוגיות רבות, כגון צורתו של הנחש המוסברת כעונש שהוטל עליו בידי האל על שפיתה את אדם וחוה לאכול מעץ הדעת, קיומן של שפות שונות מוסברת באמצעות סיפור מגדל בבל, והקשת בענן היא אות אלוהי המופיע לראשונה לאחר המבול בימי נח.

סיפור אטיולוגי יכול להיות אמיתי, בידיוני או עירוב של שניהם גם יחד.

ראו גם