קרינולינה – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "[[תמונה:BLW Cage Crinoline.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלד של קרינולינה, שנת 1868 לערך, [[מוזיאון ויקטוריה ואלב..." |
BendelacBOT (שיחה | תרומות) מ r2.5.4) (בוט מסיר: ru:Кринолин |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
[[קטגוריה:ביגוד]] |
[[קטגוריה:ביגוד]] |
||
[[en:Crinoline]] |
[[en:Crinoline]] |
||
[[br:Krinolinenn]] |
[[br:Krinolinenn]] |
||
| שורה 36: | שורה 37: | ||
[[de:Reifrock]] |
[[de:Reifrock]] |
||
[[es:Miriñaque]] |
[[es:Miriñaque]] |
||
| ⚫ | |||
[[fr:Crinoline]] |
[[fr:Crinoline]] |
||
| ⚫ | |||
[[io:Krinolino]] |
[[io:Krinolino]] |
||
[[it:Crinolina]] |
[[it:Crinolina]] |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
[[ja:クリノリン]] |
[[ja:クリノリン]] |
||
| ⚫ | |||
[[pl:Krynolina]] |
[[pl:Krynolina]] |
||
[[pt:Crinolina]] |
[[pt:Crinolina]] |
||
| ⚫ | |||
[[ru:Кринолин]] |
|||
[[sv:Krinolin]] |
[[sv:Krinolin]] |
||
[[uk:Кринолін]] |
[[uk:Кринолін]] |
||
גרסה מ־14:05, 26 בינואר 2012
קרינולינה היא שמלה אשר החל מ-1850 לערך הפכה לשמלה פופולרית באירופה ובארצות הברית. על מנת ליצור את מבנה השימלה הקשיח נעשה שימוש בבד קשה (העשוי שיער סוס) או בשלד עשוי פלדה.
מקור השם
מקור שמה של השמלה בשם הבד הקשיח. שמו של הבד מבוסס על המילה הלטינית crinis שמשמעה "שיער" והמילה lin שמשמעה פשתן. ישנה פרשנות לפיה מקור השם במילה הצרפתית: crin שמשמעה שיער סוס.
היסטוריה
החל משלהי המאה ה-15 הפכו שמלות רחבות ומנופחות כגון והפרת'ינגייל ולימים גם הפנייר הספרדי (החל מראשית המאה ה-18) לשמלות פופולריות שנלבשו על ידי נשות האצולה וההחברה הגבוהה. בעקבות המהפיכה הצרפתית ירדה השימלה המנופחת מגדולתה, ורק בשנות ה-50 של המאה ה-19 שבו נשות האצולה והחברה הגבוהה ללבוש שמלות מנופחות כאשר הראשונות בסגנון זה היו שמלות מבד קשיח עשוי שיער סוסים. בהמשך עם גדילת היקף השמלות וגודלן לא יכל הבד הקשיח לשאת את משקלן ונדרש שלד מתכת על מנת לשמור על צורתה של השימלה. שלדים אלה היו בתחילת הדרך עשויים חישוק עץ או עצמות לוויתן גמישות. חצאית החישוק הראשונה נרשמה כפטנט בארצות הברית בשנת 1846[1]. בשנת 1858 נרשם פטנט על שמלה ששלדה היה עשוי רשת של קפיצים וחישוקים[2]. שלד הפלדה הראשון הומצא עם ידי ו.ס. תומסון ונרשם כפטנט בשנת 1858 [3]; תומסון רשם פטנט גם בצרפת[4] ובבריטניה [5]. תפוצת העיתונים והמגזינים ומדורי האופנה הביאו לכך שקרינולינות הפכו פופולריות לא רק בקרב החברה הגדולה, אלא גם בקרב מעמדות הביניים, ובעקבות ייצור תעשייתי, גם בקרב מעמדות נמוכים.
גודלן של הקרינוליות הגיע לשיאו בשנות ה-60 של המאה ה-19, וצורתן התפתחתה בשנים שלאחר מכן כאשר במקום חישוק עגול נוצרה שימלת הקרינולט לה חלק מנופח רק בחלקה האחורי של השמלה.
כיום קרינולינות נלבשות לעיתים נדירות ביותר, לרוב כחלק משמלת כלה.
ביקורות
שימלת הקרינולינה זכתה לביקורת רבה כבר בשנות ה-50 של המאה ה-19. הקושי ללבוש את השימלה והקושי להתנייד עימה (לעבור מבעד לדלתות או להיכנס ולצאת מכירכרות) והקושי לשבת עימה היוו מקור לביקורת ולעג. הפוריטנים באנגליה מתחו ביקורת רבה על השימלה הכולאת את האישה מחד, והבלתי צנועה מאידך (כאשר האישה ישבה או נפלה השימלה המנופחת הראתה את תחתוניותיה.
