Epstein-Barr virus – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:
אצל מיעוט קטן מן הנשאים יופיע קשר מסוים בין הוירוס לשני סוגים נדירים של [[גידול סרטני|גידולים סרטניים]], [[לימפומת בירקיט]] ו[[קרצינומה]] של הפה והלוע (nasopharyngeal). לא ניתן לומר שהוירוס הינו מחולל יחיד, וישנם גורמים רבים אחרים הקשורים להופעתם של גידולים אלו.
אצל מיעוט קטן מן הנשאים יופיע קשר מסוים בין הוירוס לשני סוגים נדירים של [[גידול סרטני|גידולים סרטניים]], [[לימפומת בירקיט]] ו[[קרצינומה]] של הפה והלוע (nasopharyngeal). לא ניתן לומר שהוירוס הינו מחולל יחיד, וישנם גורמים רבים אחרים הקשורים להופעתם של גידולים אלו.


הוירוס התגלה על ידי ברק אפשטיין, איבון בר וברט אכונג (Anthony Epstein and Yvonne Barr, & Bert Achong).
הוירוס התגלה על ידי אנטוני אפשטיין, איבון בר וברט אכונג (Anthony Epstein and Yvonne Barr, & Bert Achong).


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

גרסה מ־01:14, 28 בינואר 2012


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון

פרמטרים [ תיאור תמונה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קריאת טבלת מיוןEpstein-Barr virus
תאי לוקמיה הנושאים וירוס אפשטיין בר (בירוק), בשיטת צביעה על ידי נוגדנים פלורסנטיים
מיון מדעי
ממלכה: Heunggongvirae
מערכה: Peploviricota
קבוצה: קבוצה I
מחלקה: Herviviricetes
סדרה: Herpesvirales
משפחה: Herpesviridae
סוג: Lymphocryptovirus
מין: Human herpesvirus 4
שם מדעי
Human herpesvirus 4
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וירוס אפשטיין בר, או בקיצור EBV, הוא וירוס בן למשפחת וירוסים מחוללי ההרפס (herpesvirus), והוא אחד מן הוירוסים הנפוצים בעולם, אשר תוקפים בני אדם. הוירוס נפוץ בכל רחבי העולם, והוא תוקף את מרבית בני האדם, בשלב זה או אחר במהלך חייהם. בארצות הברית למשל, 95% מן הבוגרים בין הגילאים 35-40 כבר נדבקו בוירוס בעבר.

תינוקות נהיים פגיעים ל-EBV, מרגע שסרה מעליהם הגנת המערכת החיסונית של האם. כאשר תינוקות או ילדים צעירים, נדבקים בוירוס, בדרך כלל הדגמה של התסמינים תהיה קלה ולא משמעותית, או שלא יראו תסמינים בכלל. אצל ילדים גדולים יותר ומתבגרים צעירים, ב-35% עד 50% תופיע "מחלת הנשיקה" (מונונוקליאוזיס, infectious mononucleosis). התסמינים של מחלת הנשיקה הם: חום, כאב גרון, בלוטות לימפה מוגדלות, לעתים יתפתח מצב של הגדלת טחול או כבד. לעתים נדירות תיתכן מעורבות של הלב או מערכת העצבים במהלך המחלה.

ההדבקה מתבצעת על ידי מגע קרוב עם הפרשות רוק של האדם החולה, ואינה מועברת בדרכים אחרות בדר"כ, כמו באוויר או על ידי מוצרי דם. אין אמצעים מיוחדים אשר ניתן לנקוט על מנת למנוע הדבקה בנגיף, אנשים רבים הם נשאים, וחלקם נותרים מדבקים גם כשהם בריאים לחלוטין, ואינם מראים שום תסמינים. מסיבות אלו הימנעות מהדבקה היא בבחינת בלתי אפשרית. תקופת הדגירה, בין רגע ההדבקה לבין הופעת התסמינים ינוע בין 4-6 שבועות. האבחנה מתבצעת על סמך התסמינים שמראה החולה, וניתן לאשש זאת בבדיקות דם.

הטיפול במחלה נועד להקל על התסמינים בלבד, ואין שום תרופה או חיסון יעילים. בדר"כ המחלה תסתיים לאחר חודש או חודשיים, ולאחר ההדבקה אדם יישאר נשא של הוירוס אשר נותר רדום, בדרך כלל במספר תאים בגרון ובדם, וייתכנו אירועים חוזרים של התעוררות הוירוס, אולם הם יחלפו ללא תסמינים בדרך כלל. עקב כך לא תיתכן הדבקה חוזרת, ולא ניתן לחלות פעמיים במחלת הנשיקה, כתוצאה מ-EBV. אציקלוביר מפחית את ייצור הנגיף, אבל אין לו השפעה רבה על התסמינים של המחלה‏‏[1].

אצל מיעוט קטן מן הנשאים יופיע קשר מסוים בין הוירוס לשני סוגים נדירים של גידולים סרטניים, לימפומת בירקיט וקרצינומה של הפה והלוע (nasopharyngeal). לא ניתן לומר שהוירוס הינו מחולל יחיד, וישנם גורמים רבים אחרים הקשורים להופעתם של גידולים אלו.

הוירוס התגלה על ידי אנטוני אפשטיין, איבון בר וברט אכונג (Anthony Epstein and Yvonne Barr, & Bert Achong).

הערות שוליים

  1. ^ ‏ד"ר רוברט ברקוב (עורך ראשי), מֶ‏רְק - המדריך הרפואי השלם, בהוצאת כנרת זמורה ביתן דביר והד ארצי, 2002, עמ' 920 ‏

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.