דיונאה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
HiW-Bot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.2) (בוט משנה: sl:Muholovka
WikitanvirBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: fa:ونوس گوشتخوار
שורה 43: שורה 43:
[[eo:Muŝkaptulo]]
[[eo:Muŝkaptulo]]
[[es:Dionaea]]
[[es:Dionaea]]
[[fa:ونوس گوشتخوار]]
[[fi:Kärpäsloukku]]
[[fi:Kärpäsloukku]]
[[fr:Dionée attrape-mouche]]
[[fr:Dionée attrape-mouche]]

גרסה מ־19:51, 29 בינואר 2012


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קריאת טבלת מיוןדיונאה
דיונאה
מצב שימור
מצב שימור: פגיענכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים קדומים
סדרה: ציפורנאים
משפחה: טלליתיים
סוג: דיוניאה
מין: דיונאת הזבובים
שם מדעי
Dionaea muscipula
אליס, 1768
תחום תפוצה

דיוניאה היא צמח טורף ממשפחת הטלליתיים (Droseracea). היא צומחת באדמות דלות למיניהן ומכיוון שאיננה מסוגלת להשיג את המלחים והחומרים הדרושים לה מן האדמה הפכה במהלך האבולוציה לטורף. הדיוניאה משלימה את אספקת החנקן שלה על ידי עיכול חלבוני הגוף של חרקים ובעלי חיים קטנים.

הדיוניאה מצויה בביצות של צפון קרוליינה, בחלקה המזרחי של ארצות הברית. טרפה הרגיל כולל עכבישים, נמלים וזבובים, אם כי היא עשויה ללכוד גם יצורים גדולים יותר, כמו חלזונות או חשופיות.

קצות עליה של הדיוניאה מעוצבים בדמות שתי אונות בצורת כליה שציר מחבר ביניהן. פני השטח הפנימים של האונות מכוסים בשני סוגים של בלוטות: לאורך השוליים החיצוניים הירוקים של המלכודת מפרישות בלוטות הפיתיון צוף מתוק לשם משיכת חרקים. פנימה מהן, לכיון הציר, מצויות בלוטות העיכול והספיגה המעניקות לאונות את צבען האדום.

על שטחה הפנימי של כל אונה נמצא משולש של שלושה זיפים קטנים המשמשים להפעלת המנגנון. כאשר נוגע חרק בשניים או בשלושה מהזיפים הללו בזה אחר זה, הם מחוללים זרם חשמלי חלש. הזרם גורם לשינוי ביכולת אחזקת המים של קרומי התאים המוטוריים שלאורך הציר. הלחץ באותם תאים פוחת במהירות והם מתרופפים, כך שהלחץ בתאי האפידרמיס החיצוניים מושך את שתי האונות זו אל זו.

בתוך פחות מחצי שנייה נסגרת המלכודת במידה המונעת את היחלצותם של חרקים גדולים. פרפוריו של הטרף המנסה להימלט מגרים את המלכודת עוד יותר, עד שהיא נסגרת מהר וחזק יותר. חומצות ואנזימים שהופקו מבלוטות העיכול מפרקים את חלקיו הרכים של גוף החרק, והם נספגים בדפנות הצמח.

אחרי שעוכלו ונספגו החלקים הרכים של גוף החרק, נפתחים העלים בשנית, משחררים את השלד שאינו מתעכל ונפתחים לקראת הטרף הבא.

קישורים חיצוניים

תבנית:Link FA תבנית:Link GA

  1. ^ דיונאה באתר הרשימה האדומה של IUCN