ויליאם קנדי דיקסון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגית: חשד למילים בעייתיות |
|||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
== ביוגרפיה == |
== ביוגרפיה == |
||
דיקסון נולד ב -3 באוגוסט 1860 ב[[רן (עיר)|רן]], [[ברטאן]], צרפת. אמו, אליזבת קנדי-לאורי (1823?-1879), הייתה מוזיקאית מחוננת. היא ככל הנראה נולדה ב[[וירג'יניה]] <ref>Oxford National Dictionary of Biography</ref> ומוצאה היה מסקוטלנד. אביו, ג'יימס וייט דיקסון, היה אמן סקוטי, [[אסטרונום]] ו[[בלשן]]. ג'יימס טען שהוא |
דיקסון נולד ב -3 באוגוסט 1860 ב[[רן (עיר)|רן]], [[ברטאן]], צרפת. אמו, אליזבת קנדי-לאורי (1823?-1879), הייתה מוזיקאית מחוננת. היא ככל הנראה נולדה ב[[וירג'יניה]] <ref>Oxford National Dictionary of Biography</ref> ומוצאה היה מסקוטלנד. אביו, ג'יימס וייט דיקסון, היה אמן סקוטי, [[אסטרונום]] ו[[בלשן]]. ג'יימס טען שהוא צאצא ישיר של הצייר [[הוגארת]], ושל השופט ג'ון וייט, האיש שדן את [[צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה|צ'ארלס הראשון]] למוות בנוסף לכך שהיה בעל קרבה משפחתית ל[[בית סטיוארט]]. {{מקור}} |
||
== קריירה == |
== קריירה == |
||
גרסה מ־01:58, 7 בפברואר 2012
תבנית:ממציא ויליאם קנדי לאורי דיקסון (באנגלית: William Kennedy Laurie Dickson; 3 באוגוסט 1860 – 28 בספטמבר 1935) היה ממציא בריטי, מהחשובים ביותר בין ראשוני מפתחי הקולנוע. פעל בארצות הברית ואירופה והיה זה שתכנן ובנה לחברת אדיסון את מכונות הסרטים הראשונות ואולפן ההסרטה הראשון. דיקסון הוא ממציא המוטוסקופּ ומכשירי צילום והצגה, יוצר סרטים מצליח ופורה ומורה לדור של מסריטים בראשית דרכו של הקולנוע. [דרוש מקור] [1][2]
ביוגרפיה
דיקסון נולד ב -3 באוגוסט 1860 ברן, ברטאן, צרפת. אמו, אליזבת קנדי-לאורי (1823?-1879), הייתה מוזיקאית מחוננת. היא ככל הנראה נולדה בוירג'יניה [3] ומוצאה היה מסקוטלנד. אביו, ג'יימס וייט דיקסון, היה אמן סקוטי, אסטרונום ובלשן. ג'יימס טען שהוא צאצא ישיר של הצייר הוגארת, ושל השופט ג'ון וייט, האיש שדן את צ'ארלס הראשון למוות בנוסף לכך שהיה בעל קרבה משפחתית לבית סטיוארט. [דרוש מקור]
קריירה
ב-1879, דיקסון יחד עם אמו ושתי אחיותיו עברו מבריטניה לוירג'יניה [4]. בשנת 1888, הממציא האמריקאי תומאס אלווה אדיסון המציא מכשיר שיעשה "לעין את מה שפטיפון עושה לאוזן". באוקטובר, הגיש אדיסון תביעה ראשונה למשרד הפטנטים האמריקאי ובה תיאור התוכנית עבור המכשיר. במרץ 1889, תביעה שנייה הוגשה, שבה למכשיר המוצע ניתן שם קינטוסקופ. דיקסון, אז הצלם הרשמי של חברת אדיסון, שובץ כדי להפוך את הרעיון למציאות. כי גודלו יהיה 35 מ"מ, גודל שעדיין נמצא בשימוש.
דיקסון וצוותו עבדו במעבדת אדיסון על הפיתוח של הקינטוסקופ במשך מספר שנים. אבטיפוס ראשון נחנך במאי 1891 ועיצוב המערכת הסתיים בסוף 1892. הגרסה השלמה של הקינטוסקופ נחנכה רשמית במכון ברוקלין לאמנויות ולמדעים ב-9 במאי 1893. שלא בדומה למערכת הקרנה, זו הייתה מכונת הצצה המציגה לולאה רציפה של הסרט שדיקסון המציא, מוארת על ידי מקור אור של אדיסון, וכל זה נצפה בנפרד דרך החלון של דיור ארון מרכיביו. הקינטוסקופ הציג את הגישה הבסיסית שהייתה לסטנדרט עבור כל הקרנות קולנועיות לפני הופעתו של הוידאו.[5] זה יוצר אשליה של תנועה על ידי שינוע רצועת סרט מחוררת ועליה תמונות על גבי מקור אור במהירות תריס גבוהה. דיקסון וצוותו גם המציא את קינטוגרף, מצלמה חדשנית המעבירה תמונות במהירות לסירוגין, מפסיקה וממשיכה את תנועת הסרט, כדי לצלם סרטים עבור ניסויים בבית וגם, בסופו של דבר, מצגות מסחריות של הקינטוסקופ. דיקסון היה האדם הראשון שעשה סרט בשביל האפיפיור, והמצלמה שלו בורכה על ידי הוד קדושתו ליאו השלישי.
בסוף 1894 או בתחילת 1895, הפך דיקסון ליועץ המבצעי ראינוע של האחים לייתם, Otway וגריי, ואביהם, Woodville, שניהל את אחת החברות המובילות בתערוכת הקינוטוסקופים. בחיפושים אחר מפתח למערכת של הקרנה, הם שוכרים את העובד לשעבר של אדיסון יוג'ין Lauste, ככל הנראה בעקבות הצעתו של דיקסון. באפריל 1895, דיקסון עוזב את אדיסון ומצטרף לצוות של לייתם. לצד Lauste, הוא סייע להמציא את מה שעתיד להיות מוכר כמו לולאת לייתם, המאפשר צילום תערוכה של רצועות סרט הרבה יותר מאשר קודם לכן אפשרי. צוות של מקורבים לשעבר אדיסון הביא לידי ביטוי את מערכת מקרן Eidoloscope, אשר יהיה בשימוש הקרנת הסרט הראשון המסחרי בתולדות העולם ב -20 במאי 1895. יחד עם האחים לייתם היה דיקסון חלק מהקבוצה שהיוותה בסיס למוטוסקופּ האמריקאי וחברת ביוגרף, לפני שהוא חזר לצמיתות לעבוד בבריטניה בשנת 1897. דיקסון עוזב את החברה של אדיסון ומקים חברה משלו שמפיקה את המוטוסקופּ, מכונת הצצה עם ידית מסתובבת שמראה את הסרט תוך כדי הסיבוב. מכונות אלה הניבו תמונות נעות באמצעות תוף מסתובב של איורים, שנלקחו בפועל מסרט. הם הופיעו לעתים קרובות בחופי הים, והראו רצפים של נשים מתפשטות או מתנהגות כמו מודל של אמן. בבריטניה, המכונות נודעו בשם "מה שבאטלר ראה", על שם אחד הסלילים הראשונים והמפורסמים ביותר של הפורנו הרך. [6][7]
פרסומים
- The Biograph in Battle, Flicks Books, UK, reprinted in 1995.
- A Brief History of the Kinetograph, the Kinetoscope and the Kinetophonograph, SMPTE Journal, Vol 21, December 1933.
- An Authentic Life of Edison. The Life and Inventions of Thomas Alva Edison. (with Antonia Dickson, 8 volumes. New-York. Thomas Y. Crowell & Co. 1894). [8]
ראו גם
לקריאה נוספת
- יהודה הראל, הקולנוע מראשיתו ועד היום, הוצאת יבנה, 1956.
קישורים חיצוניים
- מסריטים תחת אש בימי הקולנוע הראשונים, באתר (בית הסרט העברי - קולנוע ישראלי)
הערות שוליים
- ^ "it was his Scottish protégé, William Dickson, who... ", The Scotsman, 23 March 2002
- ^ "William Dickson, Scottish inventor and photographer".
- ^ Oxford National Dictionary of Biography
- ^ Oxford National Dictionary of Biography
- ^ Carr, Jack (23 במרץ 2002). "Adventures in motion pictures". The Scotsman magazine. Johnston Press.
{{cite news}}: (עזרה);|access-date=מצריך גם|url=(עזרה) - ^ "History". American Mutoscope & Biograph Co. 2006. נבדק ב-2006-10-16.
- ^ "Let's Go to the Movies: The Mechanics of Moving Images". Exhibit Archives. Museum of American Heritage. 17 בספטמבר 2001. נבדק ב-2006-10-16.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "An Authentic Life of Edison. The Life and Inventions of Thomas Alva Edison". New York Times. 11 November 1894, Wednesday.
By W. K. L. Dickson and Antonia Dickson. Illustrated with drawings and photographs. 8 vo. New-York: Thomas Y. Crowell & Co. $4.50.
{{cite news}}:|access-date=מצריך גם|url=(עזרה); יש לבדוק את התאריך ב:|date=(עזרה); תבנית ציטוט כוללת פרמטר ריק לא ידוע:|coauthors=(עזרה)
