עזריה – הבדלי גרסאות
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
←עריכת ההקדמה: מתקן הערת שוליים |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
[[תמונה:azarya1979.jpg|שמאל|ממוזער|264px|הבור שנפער במושב - דצמבר 1979]] |
[[תמונה:azarya1979.jpg|שמאל|ממוזער|264px|הבור שנפער במושב - דצמבר 1979]] |
||
{{פירוש נוסף|נוכחי=מושב}} |
{{פירוש נוסף|נוכחי=מושב}} |
||
'''עזריה''' הוא [[מושב]] עובדים השייך ל[[תנועת המושבים]]. ממוקם באזור [[השפלה]] כ-5 קילומטרים דרומית מזרחית ל[[רמלה]], בסמוך לקילומטר ה-9 ב[[כביש 424]] מ[[לטרון]] ל[[מחלף נשרים]], בין היישוב [[בית חשמונאי (ישוב)|בית חשמונאי]] לבין מושב [[יד רמב"ם]] ושייך ל[[מועצה אזורית גזר]]. המושב נוסד ביום [[30 באוקטובר]] [[1949]] על ידי גרעין [[התיישבות]] [[ירושלים|ירושלמי]], בין המייסדים היו חברי "ארגון יעז"ק" - '''י'''הודים '''ע'''ולי [[זאח'ו|'''ז'''אכו]] [[כורדיסטן|'''ק'''ורדיסטן]], [[תנועת המזרחי]] וכן משוחררי [[ צה"ל]] בוגרי [[מלחמת העצמאות]]<ref>http://www.azarya.org/about. |
'''עזריה''' הוא [[מושב]] עובדים השייך ל[[תנועת המושבים]]. ממוקם באזור [[השפלה]] כ-5 קילומטרים דרומית מזרחית ל[[רמלה]], בסמוך לקילומטר ה-9 ב[[כביש 424]] מ[[לטרון]] ל[[מחלף נשרים]], בין היישוב [[בית חשמונאי (ישוב)|בית חשמונאי]] לבין מושב [[יד רמב"ם]] ושייך ל[[מועצה אזורית גזר]]. המושב נוסד ביום [[30 באוקטובר]] [[1949]] על ידי גרעין [[התיישבות]] [[ירושלים|ירושלמי]], בין המייסדים היו חברי "ארגון יעז"ק" - '''י'''הודים '''ע'''ולי [[זאח'ו|'''ז'''אכו]] [[כורדיסטן|'''ק'''ורדיסטן]], [[תנועת המזרחי]] וכן משוחררי [[ צה"ל]] בוגרי [[מלחמת העצמאות]]<ref>http://www.azarya.org/about.htm</ref>. השם עזריה הוא חדש, יש הרואים בו את ראשי התיבות של המשפט: "'''ע'''ולי '''ז'''אכו '''ר'''או '''י'''שועת '''ה''''"<ref>ד"ר [[זאב וילנאי]], '''אנציקלופדיה לידיעת הארץ''', הוצאת ידיעות אחרונות, 1956 הערך עזריה עמ' 985.</ref>. |
||
== היסטוריה == |
== היסטוריה == |
||
גרסה מ־13:32, 13 בפברואר 2012
 הכניסה למושב
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | גזר |
| גובה ממוצע[1] | 96 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,269 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.5% בשנה |
(למפת גוש דן רגילה)   עזריה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.azarya.org | |
עזריה הוא מושב עובדים השייך לתנועת המושבים. ממוקם באזור השפלה כ-5 קילומטרים דרומית מזרחית לרמלה, בסמוך לקילומטר ה-9 בכביש 424 מלטרון למחלף נשרים, בין היישוב בית חשמונאי לבין מושב יד רמב"ם ושייך למועצה אזורית גזר. המושב נוסד ביום 30 באוקטובר 1949 על ידי גרעין התיישבות ירושלמי, בין המייסדים היו חברי "ארגון יעז"ק" - יהודים עולי זאכו קורדיסטן, תנועת המזרחי וכן משוחררי צה"ל בוגרי מלחמת העצמאות[3]. השם עזריה הוא חדש, יש הרואים בו את ראשי התיבות של המשפט: "עולי זאכו ראו ישועת ה'"[4].
היסטוריה
המייסדים הגיעו לאזור חורבות הכפר הערבי אל-בריה[5] שנכבש במלחמת העצמאות. הקבוצה מנתה כ-25 משפחות שהגיעו מירושלים במסגרת התוכנית "מהעיר אל הכפר" ומארגוני התיישבות שנוסדו טרם הקמת המדינה. מוצאם של המתיישבים היה מכורדיסטן, עיראק, פרס, סוריה וטורקיה, שעלו לארץ עוד לפני מלחמת העצמאות. בשנות החמישים הראשונות לאור המצב הביטחוני הרעוע, עקב הקרבה לגבול ופעילות של מסתננים, חלק גדול ממשפחות המייסדים עזב את המושב ובמקומם נקלטו עולים חדשים מטריפולי שבלוב ומעיראק. בשנים 1950-51 נבנו בתי המושב החדשים והתושבים עברו למשכנם החדש. בתחילה עסקו רוב חברי המושב בחקלאות: גידול ירקות, רפת ולול בנוסף היו גידולי שדה, כותנה ופרדס משותפים ותחנת שירות לטרקטורים.
בתחומי המושב היה מספר רב של בורות מים ובארות מים שהיו חלק מהכפר הערבי אל-בריה, אולם כל אלו נסתמו במהלך השנים מטעמי בטיחות. השרידים היחידים הקיימים במושב עזריה לכפר הערבי ששכן במקום עד למלחמת השחרור הינם שני מבנים, האחד מבנה בטון המשמש כמחסן ועליו עדיין ניתן להבחין בפגיעות ירי, ומבנה עשוי אבן אשר ככל הנראה שימש כבית הספר של הכפר הערבי.
המושב היום
כיום נותר ביישוב מספר קטן של משקים חקלאים פעילים בתחום לול, רפת, גידולי שדה וכרמים. ביישוב 65 משקים חקלאיים, 28 משקי עזר מקצועיים ו-81 יחידות מגורים המוקמות לבני המקום (הרחבה). כיום בישוב גני ילדים, בית כנסת, צרכניה, מועדון נוער, מגרש כדורגל וכדורסל וכמו כן קבוצת איגרוף מקומית "מכבי נש"ר עזריה" (ע"ש נופלי המושב במערכות ישראל). כמו כן במושב קיימים מספר עסקים קטנים כגון מחלבות וייצרני גבינות, תחנת שירות לכלים חקלאיים וכלי גינה ממונעים, מעבדה, נגרייה, מסגרייה ועוד.
בדצמבר 1979 התפרסם מושב עזריה בעקבות בור (בולען) שנפער בו, עומק הבור היה כ 25 מטרים וקוטרו 8 מטרים. הבור המסתורי משך אלפי סקרנים מכל רחבי הארץ אשר באו לבחון את התופעה המוזרה, גאולוגים קבעו כי המדובר בקריסה פתאומית של פני הקרקע. לאחר ששני בני-נוער נעלמו והיה חשש כי נפלו לתוך הבור (הדבר לא קרה), נפלה החלטה לסתום את הבור, לשם כך היה צורך ביותר מ-70 משאיות עפר. עוד התפרסם המושב בעקבות מספרם הרב של המשקים החקלאיים אשר עסקו בפיטום אווזים. כל האווזיות אשר פעלו במושב נסגרו מאז חוקק החוק האוסר על פיטום אווזים בשנת 2005.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ http://www.azarya.org/about.htm
- ^ ד"ר זאב וילנאי, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, הוצאת ידיעות אחרונות, 1956 הערך עזריה עמ' 985.
- ^ עד למלחמת העצמאות היה במקום הכפר הערבי אל-בריה, البرّيّة, שהיה ממוקם בנ"צ 1423.1440 (רשת ישנה) ותואם היום את המיקום של מרכז היישוב בית חשמונאי הגובל בעזריה
| ||||||||||||
