אביב

שדה פרגים, בטוסקנה, איטליה, בחודש מאי.

שדה חרציות פורח בפארק האגם, ראשון לציון, בחודש מרץ 2007.

אביב היא אחת מארבע עונות השנה ומציינת את המעבר בין החורף לקיץ, לכן נקראת עונת מעבר.

לפי ההגדרה האסטרונומית, האביב מתחיל בימי השוויון שבהם אורך היום שווה לאורך הלילה ונגמר בימי ההיפוך שבהם היום הוא הארוך ביותר בשנה והלילה הוא הקצר ביותר בשנה. בחצי הכדור הצפוני האביב מתחיל ב-21 במרץ ונגמר ב-21 ביוני. בחצי הכדור הדרומי האביב מתחיל ב-23 בספטמבר ונגמר ב-22 בדצמבר.

לשם הפשטות, יש מחשיבים כאביב את החודשים מרץ, אפריל ומאי בחצי הכדור הצפוני ואת החודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר בחצי הדרומי.

מקור השם

"חודש האביב" נזכר לפחות שבע פעמים במקרא בהקשר הזה. רש"י (שמות כג, טו) מפרש: "חדש האביב - שהתבואה מתמלאת בו באביה. אביב, לשון אב, בכור וראשון לבשל פירות". הרשב"ם לעומתו מפרש מלשון ביכור וראשית כמו "עודנו באיבו לא יקטף" "באיבי הנחל". יש לציין שחכמי המשנה חלוקים עליו בפירוש השם, אך אין חולק שיש לשם קשר להיבט החקלאי.

בבוא האביב נישאים באוויר ריחות משכרים וקולות של ציפורים, של חרקים ושל בעלי חיים אחרים שחלקם בילו את שנת החורף שלהם והם מתחילים את חייהם מחדש.

האביב מציין את התחדשות הטבע ויש המשערים שמקור השם הלועזי אפריל הוא מלשון הלטינית אפריר - להפתח, כלומר הטבע נפתח מתרדמת החורף.

השם הפך גם להיות קונוטציה להתחדשות ונעורים גם מבחינה לשונית ("אביב חלדו" אומרים בין היתר).

גם בהיסטוריה, תקופה שיש בה משמעות של התחדשות נקשר שם האביב אליה. באירופה, שנת 1848 נקראת "אביב העמים" משום שבארצות רבות פרצו זרמים מהפכניים להשגת חופש מפני השלטון המדכא. זכור גם "האביב של פראג" שנכשל אך הפך למושג ואולי סימל את ניצני התמוטטות ברית המועצות דור לאחר מכן.

האביב בישראל

שקע שרבי. הקווים הלבנים מראים את הלחץ בקרקע. האוויר מסתובב סביבו נגד כיוון השעון, האיור מראה בבירור כי הוא מזרים אוויר חם ומדברי צפונה (מפת 500 מ"ב + קרקע)

האביב הישראלי מתאפיין בקצרצרותו. לאחר סיום החורף, נותרים ימים ספורים עד להגעת השרב הראשון, ועם הגעתו של זה מתחילה הצמחייה לקמול. היטיבה להמחיש זאת נעמי שמר בשירה "מצעד האביב": "כי כאן האביב הוא בן יומיים כי כאן האביב ימות צעיר...".

שמה של העיר העבריה הראשונה, תל אביב, נקבע להיות על שם האביב כסמל של התחדשות ופריחה.

האביב מאופיין במעבר תכוף של שקעים שרביים דרך ישראל כפי שניתן לראות במפה המצורפת המראה שקע שרבי שנמצא בגבול מצריים-לוב ועושה את דרכו לישראל.

פרחים אופייניים לאביב בישראל: חרצית עטורה, פרג אגסני.

האביב באמנות

האביב סימל השראה ליצירה אצל אמנים בתחומים שונים:

יצירות אמנות

"האביב" מ-1478 של בוטיצ'לי

• "אביב", של בוטיצ'לי - ציור מפורסם של אחד מגדולי הרנסאנס.

יצירות מוזיקליות

• הסמפוניה הראשונה של רוברט שומאן מכונה "האביב".
• "סונטת האביב" של לודוויג ואן בטהובן.
• "קולות האביב" ולס של יוהאן שטראוס הבן.
• "פולחן האביב" של איגור סטראווינסקי.
• "סוויטה סימפונית - אביב" קלוד דביסי
• מ"ארבע העונות" של אנטוניו ויואלדי, קטע העונה הפופולרי והידוע ביותר הוא "האביב".
• "סימפוניית האביב" של בנג'מין בריטן.
• "אביב באפאלאצ'ים" של אהרון קופלנד.

יצירות ספרותיות

• השיר אביב של רחל:

הֲשָׁכַחְתִּי תְרִיסִים לְהַבְרִיחַ,

אִם דַּלְתִּי לֹא נָעַלְתִּי כַּדִּין? –

הוּא כִּוֵּן הַשָּׁעָה וְהֵגִיחַ,

וְהֵעִיר, וְהִסְעִיר, וְהִרְנִין.

שירה של רחל היה דוגמה אחת בלבד; מוטיב האביב, כמובן, מופיע באינספור שירים מאת משוררים רבים.

האביב ביהדות

תקופת האביב ביהדות הינה תקופה חשובה ביותר לפי התורה וההלכה. בתקופה זו חל חג הפסח שאף נקרא- "חג האביב". התורה מצווה-

שָׁמוֹר אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה

— ספר דברים פרק ט"ז, פס' א'

כלומר, התורה מצווה לקיים את חג הפסח דווקא באביב ובגלל זה מדי כמה שנים מעברים את השנה- כלומר, מוסיפים עוד חודש כדי שפסח יהיה באביב.

קישורים חיצוניים

• מאפייני עונת האביב בישראל באתר Israel weather

• תבנית:מקראגשר