ויקיפדיה:הכה את המומחה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 925: שורה 925:
==רשיון רופא אמריקאי==
==רשיון רופא אמריקאי==
האם יש מדינות מחוץ לארה"ב וקנדה שמכירות ברשיון האמריקאי ומאפשרות לבעל הרישיון לעסוק ברפואה בתחומן, ללא צורך בבחינה נוספת? תודה. --[[משתמש:Gidip|Gidip]] - [[שיחת משתמש:Gidip|שיחה]] 05:56, 22 בפברואר 2012 (IST)
האם יש מדינות מחוץ לארה"ב וקנדה שמכירות ברשיון האמריקאי ומאפשרות לבעל הרישיון לעסוק ברפואה בתחומן, ללא צורך בבחינה נוספת? תודה. --[[משתמש:Gidip|Gidip]] - [[שיחת משתמש:Gidip|שיחה]] 05:56, 22 בפברואר 2012 (IST)

== החוק החדש על חינוך חובה לגילאי שלש ==

ככל הידוע לי עד היום היה גנים על ידי משרד החינוך לטרום חובה, (3-4) תת חובה (4-5) וחובה (5-6). האם כעת הוסיפו גם שנתיים-שלוש? כי לפי מה שאני מבין בעיתונים מדובר על שלוש ארבע ובזה אין כל חידוש כי זה קיים כבר לפני החוק החדש.- בכבוד רב - [[משתמש:רבנן|רבנן • <small>מבט</small>]] • [[שיחת משתמש:רבנן|וורט]] • <small>[[משתמש:רבנן#ערכים קדושים המכילים דברים המרגיזים אותי מאד|מרגיזים בקדושים]]•[[ברכת הסופגנין|מה מברכים על סופגניה?]] </small>•כ"ט בשבט ה'תשע"ב • 13:57, 22 בפברואר 2012 (IST)

גרסה מ־13:57, 22 בפברואר 2012

לפני העלאת שאלה אנא בדקו
האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
ארכיונים של הכה את המומחה
רשימת הארכיונים 
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
251 252 253 254 255 256 257 258 259 260
261 262 263 264 265 266 267 268 269 270
271 272 273 274 275 276 277 278 279 280
281 282 283 284 285 286 287 288 289 290
291 292 293 294 295 296 297 298 299 300
301 302 303 304 305 306 307 308 309 310
311 312 313 314 315 316 317 318 319 320
321 322 323 324 325 326 327 328 329 330
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

  • נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
  • השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
  • חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
  • שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
  • בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
  • שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
  • שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול
אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}}

מצב טיפול: טופל
מטפל: חיים

התבנית מקבלת שלושה פרמטרים.

  • מצב טיפול אחד מהבאים:
חדש

מצב טיפול: חדש

בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון

מצב טיפול: בטיפול

טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה

מצב טיפול: טופל

דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר

מצב טיפול: דיווח שגוי

הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור

מצב טיפול: הצעה לשיפור

כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר

מצב טיפול: כבר דווח

לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע

מצב טיפול: ללא תוכן

אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה

מצב טיפול: אחר

  • שם המטפל - אופציונלי
  • שם תצוגה - אופציונלי

ראו גם

דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית


מעבר לתחתית הדף מעבר לתחתית הדף

מלאי עותקי ספרים

מה עושה אדם מעוניין בספר שנגמר מלאי עותקיו והוחלט שלא להדפיסו פעם נוספת? האם יש לאדם כזה דרך להזמין באופן עצמאי עותק חדש? איש השלג - שיחה 19:49, 9 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

אתה לא יכול להשיג, כמובן, עותק חדש של ספר שלא מדפיסים אותו ועותקיו הישנים אזלו מהחנויות. תוכל להשיג,לרוב, עותק של הדפסה ישנה בחנויות שמוכרות ספרים משומשים. יש גם אתרים רבים באינטרנט המוכרים ספרים ישנים ומפרסמים את הקטלוג של הספרים שיש להם ובחלקם אתה יכול לבקש מהם לחפש במיוחד בשבילך עותק של ספר שיצא בעבר. בהצלחה --וידנפלד - שיחה 21:38, 9 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
נסה אצל איתמר לוי. שלומית קדם - שיחה 08:40, 10 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
באתר של הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר יש אפשרות להזמין הדפסה של ספרים מסוימים שאזלו. הקבועה הקוסמולוגית - שיחה 00:16, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
יד שנייה מסוכניות כגון פרובוק (נסה גם בדיונון). גגל את פרובוק. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

מציאת סדרת טלוויזיה מצויירת ישנה

הסדרה הוקרנה כנראה בערוץ 11 או ערוץ הילדים בשנים כמו 1998-1999, היא כנראה נעשתה בשנות ה90 (סביר לי להניח). בסדרה זו היו שני פרוטגוניסטים, לפי מיטב זכרוני, אחד דוב לבן (או משהו בסגנון) והשני, כנראה, יצור הדומה לכלב ים. זו היתה סדרה שהנופים העיקריים בה שלג וקרח, מקדחות נפט, נמלים, שמיים אפורים-כתומים, עולם מכני מאד. הסדרה דובבה לעברית. מישהו זוכר מה השם? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

אני לא יודע לגבי כלב ים וקידוח נפט, אבל אולי אי הדובים? אריה ה. - שיחה 11:30, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
דומני שזהו (גם) שם ספרו (הוסרט ?) של אליסטייר מק'לין ('Bear Island' שתורגם ל'אי הדובים'). בנצי - שיחה 22:55, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

יחס דסיפרסיה קומפלקסי

מה זה אומר שיחס הנפיצה הוא מספר מרוכב? 109.65.228.65 13:14, 10 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

א. יחס נפיצה מרוכב, בעברית תקינה. ב. עיין ב-en:refractive index#Complex index of refraction and absorption. בנצי - שיחה 14:05, 10 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

שאלה לגבי נקודת פיתול

האם בנקודת פיתול הנגזרת הראשונה בהכרח מתאפסת (נוסף על כך שהנגזרת השנייה משנה סימן)? ושאלה נוספת - האם יש פונקציה שאינה גזירה בנק' כלשהי, ובכל זאת אין לה בה לא "שפיץ" ולא נק' אי רציפות? 94.159.231.239

לא: x=0 הוא נקודת פיתול של . ראה פונקציה קמורה.
הפונקציה רציפה ואינה גזירה באפס; "שפיץ" מבטא נגזרת השואפת לאינסוף, וכאן ההתנהגות יותר מסובכת. עוזי ו. - שיחה 15:56, 10 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
כשהוא אומר שפיץ אני חושב שהוא מתכוון לאי-רציפות מסוג קפיצה בנגזרת (כמו בערך מוחלט ב-0) ולא לשיפוע אינסופי (פונקציית השורש ב-0). דניאל תרמו ערך 17:27, 10 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אכן, לכך התכוונתי. תודה לכם. 94.159.231.239

אין עם פלסטיני?

לפי מה שכתוב בספר היסטוריה שאני לומדת "ערביי ארץ ישאל התנגדו להקמת בית לאומי יהודי בארץ ישראל מכיוון שהם ראו בארץ ישראל חלק מסוריה הגדולה,כאשר סוריה הייתה נתונה תחת מנדט צרפתי,הערבים החלו לגבש גישה לאומנית כולל והדרישה "פלסטין לפלסטינים" האם המושג "פלסטינים" או "עם פלסטיני" אכן הופיע לראשונה בתקופת המנדט הבריטי? ואל תתחילו לדבר בבקשה על כל מיני מושגים תנכיי"ם שאין להם שום קשר ל"פלסטינים"? תודה.--Haya831 - שיחה 14:56, 10 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

נכון, גם לגבי ההערה האחרונה שלך לגבי תקופות קדומות. עד לתקופת המנדט, לא היתה חלוקה מדינית במרחב המזרח הקרוב, ואין חלוקה מדינית, שאין לה בסיס לאומי, או לאומיות מתהווה. בנצי - שיחה 15:02, 10 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
תודה רבה!--Haya831 - שיחה 15:10, 10 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
סליחה על ההתפרצות. אני מסכים, כמובן, עם בנצי אך הייתי מוסיף שמאותן סיבות קיים גם עם ישראלי. --וידנפלד - שיחה 12:39, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
ממש לא נכון, אלא אם כן, אתה עולה על מכבש ומשטח באמצעותו את הכל: מערבב היסטוריה של תקופות קדומות עם היסטוריה מודרנית, וטועה גם במסגרת ההיסטוריה של המאה ה-20 עצמה. ההיסטוריה הישראלית לא החלה בחלוקה המדינית שאחרי מלחמת העולם ה-1. גם יהודי ממוצא פולני וגם יהודי ממוצא מרוקאי, שניהם אוחזים בתנ"ך. במקרה ? צירוף מקרים ? ההיסטוריה של שניהם אחוזה באותם שורשים שהניבו גם התנ"ך, ועוד כמה יסודות תרבותיים ודתיים, עם רעיונות טובים יותר, או טובים פחות, אבל היסטוריה, תרבות ודת שהתהוו כאן. ואם כבר להשוות, השוואה לאמריקאים, לדוגמא, תהיה מדוייקת יותר: אומה מודרנית זו לא היתה קיימת לפני 1776. עמים מתהווים מתישהו, מכל מיני סיבות, תהליכים ותרחישים. לפלשתינאים זה קורה עכשיו, והם גם מתאמצים לבנות להם מיתוס קדום, עם מרכיבים מלאכותיים רבים. אבל זה לא משנה: תהליך התהוותה של לאומיות איננו תלוי בהכרח בקיומה של היסטוריה קדומה, ובמקרים רבים, הוא תולדה של הסכמים מדיניים. בנצי - שיחה 18:34, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לא אכנס כאן לוויכוח היכול להמשך על פני דפי ויקיפדיה רבים. אך היות שטענת שאיני מבין בהסטוריה בכל זאת לא אסיים פטור בלא כלום:
  • הסטוריה של ישראל המודרנית לא החלה בזמן אברהם אבינו ו"עליתו" ארצה אלא בזמן העליות הראשונות והצהרת בלפור בעקבותיהן. זאת כפי שההסטוריה המודרנית של העם האיטלקי לא החלה בזמן רמולוס והזאבה אלא בזמן יסוד איטליה ב-1871.
  • התנ"ך הוא ספר הסטוריה באותה מידה שהאיליאדה והאודיסיאה של הומרוס הן ספרי הסטוריה. הוא, כמובן, נכס תרבותי, ספרותי, תיאולוגי, דתי וכו' אך בוודאי לא נכס הסטורי.
  • אינני מעוניין להביע כאן את דעתי על קיום עם המכונה עם יהודי, אך אני מקווה שאם וכאשר תקום סוף-סוף כאן מדינת ישראל העצמאית (מזה אתה מבין שלדעתי, עדיין מדינה כזאת לא קמה) ישכון בה עם ישראלי כפי שבאיטליה מתקיים העם האיטלקי.
  • שוב סליחה מהשואלת שהתפרצתי לשאלתה. --וידנפלד - שיחה 23:23, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
"העם יהודי" הוא מיתוס פרוורי שהתגבש במהלך תקופת המשנה והתלמוד, וטופח והושרש בימי הביניים, ככל הנראה. הקשר בין דמותו ההיסטורית של משה, מנהיג עם העבדים המצרי, לבין דמות היהודי האורתודוקסי של ימינו, או בין אורחות חייו של הנביא ירמיהו לבין הלו"ז של הרב אלישיב, פשוט לא קיים. לא רק שליצור דמיון בין התקופות הוא מגוחך, אלא אפילו לראות בדמות האורתודוקסיה היהודית של ימינו גלגול תרבותי כלשהו של התרבות השמית הקדומה הוא דבר נלעג. לקרוא לקהילות התימניות ולבני הפלשמורה, לעם היידיש המזרח-אירופי ולאינטלקטואליה המערב-אירופית, ולציונים הרוסים בוגרי המהפכה, עם אחד, זה מגוחך לפחות כמו לזהות את העם האפגני עם כת האמיש, או לטעון שאמנדה ינסן וסטלאן סקארסגארד הם ההורים של עלמיהו תוודרוס ושאוהאו.
על המיתוס הזה גדלנו. חגגנו כל יום עצמאות לכבוד המדינה שלנו, אותה - כך לפי בן גוריון - האל השמי הקדמון יהוה הבטיח לעם הפרענקים שיצא ממצרים, אה סליחה, לגולה האירופית הדוויה. חדשות מסעירות, רבותיי: לא היה ולא נברא.
קשה לברור רטוריקה מתאימה כדי לשנות חשיבה מיתית, אבל דאחילק, אחים שלי, ישעיהו לא היה אברך, דוד מעודו לא חלם אפילו על שפיר ושיליא ובטח לא הכיר את הלכות נידה. אני משוכנע שיהושע בן נון לא לן בעומקה של הלכה, ועשיו לא שאל את יצחק האם לעשר את המלח. Nachy שיחה 00:10, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אכן, ניכר שיש אצלך מטענים רבים כנגד המסורת הדתית וכנגד העמדה המייחסת לתרבות האורתודוקסית בת ימינו מקוריות בת אלפי שנים. יחד עם זאת, אין כל קשר בין זה לבין שאלת הזהות היהודית. גם אין טעם להתווכח על תאריך היווצרותו של ה"עם היהודי" בהקשר זה, בין אם מדובר בתקופת התלמוד או בימי הביניים (מה שנראה בעיני תמוהה לחלוטין, אבל אין כאן מקומו), בין אם מדובר בשלהי תקופת בית ראשון ובין אם מדובר על יציאת מצרים. שמירת דפוסי התנהגות לאורך ההסטוריה אינם מדד לזהות לאומית כלל וכלל. אני די משוכנע שדפוס חייו וסדר יומו של צרפתי ממוצע לפני 300 שנה היה שונה לחלוטין מזה של אזרחי פריז דהיום, ובכל זאת אף אדם שפוי לא יטען שהם אינם שייכים לאותו עם. זה פשוט לא רלוונטי לנושא. משה פרידמן - שיחה 00:39, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
בוודאי שאורחות החיים השתנו, מה בכך? עובדה היא שרצף של דורות, במשך אלפי שנים הגדירו את עצמם כ"בני ישראל", "תושבי מדינת יהודה", "תושבי ממלכת ישראל" (ולעוד מדינות, באותו שטח) ולאחר מכן בפשטות "יהודים". הם (ולא משנה איפה הם בגלובוס), קראו באותה שפה (שעברה שינויים), קראו את אותם ספרים, התפללו את כמעט אותם תפילות, חגגו את אותם חגים, ולא פחות חשוב שמרו על קשר אחד עם השני, בני פולין במאה ה-18, הכירו את השולחן ערוך (שנכתב בוונציה) ואת הרמב"ם (שכתב באפריקה), וכך גם אחיהם בתימן. במקום מושבם הם פיתחו שפות שונות משפת המקום. איך אפשר לטעון שהם לא עם? האם ל"אמיש" ולבני אפגניסטן אותם מיתוסים? אותה ספרות? אותה שפה? בברכה, --איש המרק - שיחה 15:35, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
איש המרק, כמו שתוכל לשים לב בעצמך, המכנים המשותפים שהצלחת למצוא נכונים כולם לאחר תקופת המשנה והתלמוד. במיוחד גירוש ספרד, שהפיץ אתת התרבות היהודית למקומות נוספים ברחבי העולם. לא תוכל למצוא מכנה משותף אמיתי ומשמעותי בין מה שנהוג לכנות העם היהודי של לפני תקופת המשנה לבין האורתודוקסיה היהודית החדשה. Nachy שיחה 18:47, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לא ברור איך אתה מסיק את המסקנה הזאת, היה עם בארץ הזאת, העובדות ההיסטוריות מעידות שהוא גורש, ואז חזר, הקים שוב את בית מקדשו, מרד ביוונים, ואז שוב ברומאים, שמר על כתביו הקדומים יותר וטרח לתעד את האירועים השונים בכתובים שנשמרו מאות ואלפי שנים, בשפה שאנו מדברים ומבינים כיום. במהלך הזמן הזה הוא חגג לכל הפחות את יום הכיפורים, את פסח (אז לא אכל חמץ) סוכות (אז בנה סוכות) ושבועות, אולי במתכונת שהתבססה יותר על עלייה לרגל והקרבת קרבנות ופחות על הטכסים המקובלים היום, אבל מה בכך? גם לא ברור איך אתה מחבר שתי תקופות שנמשכו מאות שנים ועוד מוסיף לכך את גירוש ספרד שהתרחש 1000 שנה אחר כך, לכלל תקופה אחת שבה פותח המיתוס לכאורה. מתי, לטענתך, היהודים לא היו עם, ומתי הם כן "הפכו לעם", או מתי הם הפכו מ"עם יהודי א'" ל"עם יהודי ב'" ולמה אין קשר בין שני העמים... אם אפשר ברזולוציה של מאה שנה, ולא 500 שנה, זה יהיה מועיל. בברכה,--איש המרק - שיחה 19:14, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אני מציע שתקרא שוב את מה שכתבתי אודות גירוש ספרד. ובכל זאת: כמובן לא חיברתי בין האירועים, אלא תיארתי תהליך שהחל בתקופה מסוימת (בגדול סביב תקופת המשנה והתלמוד), וקיבל תנופה חזקה בתקופה מאוחרת יותר (גירוש ספרד).
אני לא מאמין שהעם שחי בארץ כנען לפני 3000 שנה חגג את סוכות ויום הכיפורים; אני גם לא מאמין שהכתבים שמתארים זאת אכן קדומים במידה שמיוחסת להם על ידי העם היהודי.
בין השיטין של הדברים שלך אתה מחביא את הטיעונים הקונטרברסיאליים ביותר. אתה כותב: "העובדות ההיסטוריות מעידות שהוא גורש, ואז חזר, הקים שוב את בית מקדשו..." אתה שוב מניח קיום של עם אחד ומגובש תרבותית ודתית, שהולך, חוזר, נלחם, נרצח וכדו'. הבעיה היא שאין דבר כזה.
קשה להצביע מתי החל להתגבש "עם יהודי", אבל הנקודה שלדעתי ברורה באופן חד משמעי, היא שמה שמוכר כיום כעם היהודי ההיסטורי הוא בליל של עמים, שבטים, תרבויות ומסורות שאינן קשורות זו לזו. רבו מספור המאמרים שמצאו את הדמויות התנ"כיות המוכרות והאהובות שלנו בתרבויות קדומות יותר, ועוד יותר מכך המחקרים שמראים כי פולחנים קדומים מהווים מקור לפולחנים שלנו. Nachy שיחה 21:28, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אני לא דתי, ברור שהמסורות שלנו התגבשו בין מסורות שהיו במזרח התיכון, ואיך יתגבשו אחרת? גם חנוכה קיבל אופי מסויים באירופה ובארה"ב בשל הקירבה לגויים. אתה לא מאמין שהכתבים קדומים? אתה לא צריך להאמין, גם מבקרי התנ"ך טוענים שספר דברים (המאוחר מבין ספרי התורה) נכתב במאה ה-5 לפנה"ס, כך שחג סוכות המתואר ב"ויקרא" "במדבר" ו"דברים" (וגם פסח, שבועות ויום הכיפורים) בהכרח היה קיים כבר לפני 2500 שנה. אין צורך גם להאמין שהעם היהודי היה קיים מאז התקופה המתוארת בתורה כ"יציאת מצרים", בא"י הייתה (לפי עדויות ארכיאולוגיות) אומה שכתבה ודיברה בעברית ושמרה על חלק מהחגים והמנהגים המוכרים לנו היום, אומה שידוע לנו שנכבשה והגולתה ע"י הבבלים, ידוע לנו גם שבית המקדש נבנה שוב, איפשהוא בתקופה הפרסית, ולא רק לפי הכתוב בספר עזרא. נכון שהתנ"ך נכתב מתוך אג'נדה מסויימת, אבל התמונה הכוללת שהוא מתאר, נאמר החל מתקופת המלכים היא ככל הנראה נכונה. בברכה, --איש המרק - שיחה 00:32, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אם הייתם מגדירים היטב מה משמעות הטענה אם X הוא עם או לא עם - שאלה של הגדרה ותו לא - זה היה חוסך הרבה ויכוחים. --אלעזר - שיחה 00:45, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אלעזר, יש אופן ענייני יחיד להגדיר "עם", כך שנוכל לקבוע כי היהודים האורתודוקסים בימינו הם ההמשך של מה שמכונה העם היהודי הקדמון. אופן זה יגדיר "עם", כישות המורכבת ממי שמחשיב את עצמו כחלק מהעם (הגדרה מעגלית משהו). כלומר, אם אבחר להשתייך לשבט הזולו, איחשב לזולואני, גם אם אני חסיד תולדות אהרון. כך גם יהודי אורתודוקסי בן ימינו יוכל להיחשב המשך של העם היהודי הקדמון, רק כי הוא מחשיב את עצמו ככזה.
כל הגדרה אחרת, תכלול בהכרח כמו גדולה של אנשים אחרים, שקרובים לעם היהודי הקדמון לא פחות מהיהודים האורתודוקסים המודרניים. Nachy שיחה 01:02, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לאלעזר: עקרונית אתה צודק. בפועל המושג "עם" הוא מושג קשה להגדרה. מעבר לכך. בדרך כלל הבירור הזה נעשה בהקשר רחב יותר. במקרה זה השאלה שבאמת נשאלת איננה "האם מדובר בעם" אלא "האם מדובר ביישות בעלת משמעות ספציפית לדיון". למשל, בהקשר הפלסטיני פעמים רבות הוויכוח עולה ביחס לזכות של הפלסטינאים להגדרה עצמית בתוך שטחי ארץ ישראל. מי שטוען ש"אין דבר כזה עם פלסטיני", למעשה מתכוון לומר משהו בסגנון של "העם הפלסטיני הינו יישות צעירה, שהומצאה לצרכים פוליטיים ספציפיים, ולכן אינו מקנה לערביי ארץ ישראל זכות לתביעות ריבוניות בארץ ישראל". בדרך כלל המתנגדים לטענה זו אומרים משהו בסגנון של "כרגע העם הפלסטיני מתפקד כקבוצה בעלת זהות משותפות ותפיסת עתיד משותפת, והוא מאגד בתוכו חלק ניכר מאוכלוסיית ארץ ישראל, ועל כן יש לו את הזכות לתביעות ריבוניות בארץ ישראל". ברור לחלוטין שהגדרה טובה יותר של המושג "עם" לא תפתור את הוויכוח הזה. משה פרידמן - שיחה 01:08, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לא תפתור את הוויכוח הזה, אבל היא תמקד את הדיון ותפחית את ההתפזרות למקומות שלא רלוונטיים כלל לוויכוח. כמעט בכל דיון שנתקלתי בו השתמשו במונח בלי להגדיר אותו, והדיון התגלגל לדו-שיח של חרשים. (כמו הרבה ויכוחי דתיים חילונים, אגב). --אלעזר - שיחה 01:11, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אתה כנראה צודק. משה פרידמן - שיחה 01:16, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
איך הגענו ל"יחסי דתיים-חילוניים" ול"אורתודוקסים" וכיוב', שלקחו את הנושא המקורי למחוזות לא ממש רלוונטיים ? יצאתי נגד ההתכחשות של וידנפלד להיסטוריה הקדומה של העם היהודי / עברי / ישראלי. לא השלמתי עדיין את התייחסותי לדברים, בשל עיסוקים אחרים. לגופו של עניין, אין בכלל ויכוח היסטורי לגבי מקורותיו הקדומים של העם הזה, ללא קשר ל'מינון' של מיתוסים בתוך השורשים הללו. יצאתי נגד השיטוח של רבדים היסטוריים שלמים, על מורכבותם והתפתחותם. אני מעלה זאת כאן, משום שאני תוהה על איזה ויכוח מדובר ? בנצי - שיחה 11:31, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
בנצי, שים לב: התהייה שלך אודות מהות הוויכוח מתעוררת אחרי שאתה קובע ש"אין בכלל ויכוח היסטורי לגבי מקורותיו הקדומים של העם הזה". אני רק רוצה להוסיף, אם מותר לי, שאני הק' דווקא מתווכח על זה. אתה יכול לטעון שאוסף האירועים ההיסטוריים האלה אכן התרחש - אולי-כן-אולי-לא - אבל אתה טוען יותר מזה: אתה טוען שאוסף האירועים הללו מאפיין עם אחד והוא מהווה רצף היסטורי אחיד. אני לא מסכים. לדעתי מדובר בקיבוץ מאוחר של אירועים היסטוריים וגיבושם לכדי היסטוריה אחידה ורציפה של עם לא קיים. Nachy שיחה 12:04, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אני מוכרח להודות שהדברים שלך אינם מובנים לי, ובעיקר, בשל כלליותם המעמעמת. לא אוכל, כרגע, למקד את שאלותיי לגביהם באורח ספציפי, בין ע"מ לחדד את טיעוניי שלי ובין אם לחדד את שלך, שביסוסם חסר כאן. רק אדגיש עתה, למען הסר ספק, שאין כוונתי לומר שאין מקורות הנתונים בויכוח כזה או אחר. אני מדבר על קיומם של מקורות שאין עליהם ויכוח מבחינה מדעית, המצביעים בבירור על קדמוניות. אפשר להתווכח אם יציאת מצרים, לדוגמא, היתה או לא היתה. אי אפשר להתווכח עם הממצא הלשוני (השפה העברית, לדוגמא, והקשר שלה, בעיקר, לאכדית ולאוגריתית, כולל הכתב העברי לדורותיו), או ממצאים תרבותיים ודתיים אחרים, ששורשיהם כנעניים, בין היתר, המעידים על התגבשות זהות ואתיקה (כולל אמונה באל אחד, שהיה חסר תקדים באותן תקופות) שבראו לאום אז. יותר מאוחר, בתהליכים 'אבולוציוניים' קלאסיים, נוצר ריבוד, מאחר והדת והתרבות עברו שינויי מופע מתמידים, גם כפונקציה של המקום והזמן וגם כפונקציה שלפיזור. עם זאת, לאורך מאות רבות של שנים, נשתמרו גרעינים בסיסיים, המהווים מכנה שותף שורשי חזק מאוד, מעבר לשונות ולריבוד עמוק ביותר שהתפתחו, כאמור, המתבטאים בפנוטיפ של אורח החיים, הדתי בעיקר, לפחות עד לתקופת ההשכלה, אבל פחות בגנוטיפ הדתי והזהותי שלו. לאחד, אין שבת בלי גפילטפיש, ולאחר, אין שבת או חג ללא קוסקוס. אבל זהו, כאמור, שינוי 'מורפולוגי' בלבד, שכן, שניהם צמים ומתפללים ביום כיפור, ושניהם עולים לתורה בשבת ושומרים אותה, שניהם כורכים רצועות תפילין על זרועותיהם, ושניהם התפללו לשיבה לציון מאז חורבן הבית. אכן, כל אלה לא נוצקו וקובעו ביום בהיר אחד, אבל קיומם מעיד על מקורות קדומים של עם זה. בנצי - שיחה 18:27, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
בנצי, אני מוכרח לשאול אותך: אתה בכנות חושב שדוד המלך, ללא ספק אחד מאושיות הקונבנציה המכונה "הדת היהודית", הניח תפילין? או האם הוא וידא שבת שבע לא הייתה נידה בעת ששכב עמה? Nachy שיחה 13:51, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
זה שהדת היהודית השתנתה במידת מה במהלך השנים, לא אומר שהיא הפסיקה להיות יהודית, ושאין קשר בין הדת היהודית של תקופת המקרא לדת היהודית של היום. הרבה מצוות וחוקים מתקופת התנ"ך עדיין קיימים בדת היהודית של ימינו. זה שלדת נוספו מצוות נוספות ושהיא התפתחה במהלך השנים לא מבטל את קיומה ואת קדמוניותה ההיסטורית. זה כמו לטעון שאם צרפת חוקקה חוק חדש (נניח בשנת 2012), אז מדובר במדינה חדשה לגמרי שבינה לבין צרפת של 2011 ומה שקדם לה אין שום קשר.
בנצי, נדמה לי שהגבת אלי אז אני אענה: התייחסתי למיני-ויכוח שהתפתח בין Nachy למשה פרידמן. "יחסי דתיים-חילוניים" הגיע רק כדוגמה לסוג אחר של ויכוחים שבהם מתרחש בלבול דומה לזה שהזכרתי. --אלעזר - שיחה 15:08, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
היבנתי. מקריאת הדברים היה לי תמוה, משום שדיון היסטורי אינו מורכב מרובד דתי בלבד, או שהקיטוב אודותיו מחלק דווקא בין דתיים לחילוניים. בנצי - שיחה 18:27, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
ואגב - בנוגע לויכוח לגבי העם היהודי, קשה שלא להגיב לדברי בנצי פה לפיהם "שניהם צמים ומתפללים ביום כיפור..." וכן הלאה - ניתן היה לומר שהרוסי, הפולני, האיטלקי והברזילאי כולם מאמינים בישו כגואל, נושאים עימם את הצלב וחוגגים את היוולדו ולכן הם בני עם אחד. יוסאריאןשיחה 14:26, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
העם היהודי הוא מקרה מיוחד בו הלאומיות מבוססת על דת. בעמים אחרים הלאומיות מבוססת על אתניות (כמו גרמניה) או לאומיות פוליטית (כמו ארה"ב).
דווקא העם היהודי, עם כל המורכבות של ההיסטוריה שלו, לא מוצלחת מאוד. הנקודה ביחס לשאלת היותו של העם הפלסטיני "מומצא" היא שהלאומיות היא תופעה חדשה יחסית בהיסטוריה, ילידת המאה ה-19, ולפיכך, במידה רבה, כל העמים המודרניים מומצאים. גם הפולנים, הצרפתים או האיטלקים לא היו עם של ממש עד לפני 200 שנים. אז בשורת הלאומיות הגיעה למזרח התיכון ול(מה שהיום אנו קוראים)עמי ערב באיחור מה, זו לא סיבה לשלול מהם את הזכות להגדרה עצמית. יוסאריאןשיחה 14:23, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
טעות. עמים היו קיימים גם בעת העתיקה: המצרים הפרעונים (שכיום כמעט לא נשאר מהם כלום... אני מדבר על בני אדם ולא שרידי מבנים), האשורים, הפרסים, הסינים, היפנים ועוד. הטענה נגד העם הפלסטיני היא שהוא הומצא רק כדי לחסל את ישראל, שעד להתבססות התנועה הציונית ערביי ארץ ישראל ראו את עצמם כחלק מהאומה הערבית הגדולה, האימפריה העותומאנית או למצער פשוט חלק מסוריה שלפני החלוקה בהסכמי סייקס-פיקו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
רוב ה"עמים" שאתה מזכיר כאןו היו ממלכות גדולות, שכללו או עדיין כוללות קבוצות אתניות ולשוניות מגוונות, ולא "עם" יחיד. בעבר היתה נפוצה יותר הפרדה בין ישות מדינית לבין מוצא אתני, וממלכות גדולות כללו בשטחן קבוצות אתניות שונות.
נדמה לי גם שקבוצות אתניות שכאללו נקראות במחקר בן ימינו "עממים". יוסאריאןשיחה 17:20, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

עורלות כמקור לתאי גזע

שתי שאלות לי לציבור הקדוש:

  • האם ניתן להשתמש בעורלה כמקור לתאי גזע לצרכים רפואיים?
  • האם מבחינה הלכתית חובה לקבור את עורלת התינוק הנימול בשלמותה, או שמותר לאסוף ממנה תחילה תאי גזע, כפי שנעשה בבנקאות דם טבורי?

בתודה, ליאור ޖޭ • י"ח בשבט ה'תשע"ב • 16:42, 10 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

המומחה לתחום הזה הוא פרופ' אברהם שטיינברג ולכן אולי כדאי לשאול אותו.
ככלל, הבעייתיות ההלכתית בהפקת תאי גזע נובעת מכך שהדבר כרוך בהשמדת הביצית שככל שחולף הזמן היא מתחילה להיחשב כבן-אנוש, ולכן חל איסור להשמיד אותה כתולדה של איסור רציחה. נראה שבעיה זו אינה קיימת באפשרות שאתה מציע.
לגבי הקבורה, בשולחן ערוך (יורה דעה, סימן רס"ה) נפסק שצריך לקבור את העורלה ולכסות אותה בעפר, אבל זה מבוסס על מדרש (פרקי דרבי אליעזר, כ"ט), ולדעתי לא מדובר בחלק מהותי ממצוות המילה, כך שבוודאי אפשר לוותר עליו לצרכים חשובים (אבל אי אפשר לדעת את המשיגעסים של פוסקים). Nachy שיחה 16:57, 10 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
וגם הרב ד"ר מרדכי הלפרין, מנהל מכון שלזינגר ויועץ משרד הבריאות לענייני אתיקה. בנצי - שיחה 17:49, 10 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
למה שיהיה ניתן להשתמש בתאי העורלה כמקור לתאי גזע יותר מאשר כל רקמת עור אחרת? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 17:43, 10 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לא בכדי. ראה דם טבורי. בנצי - שיחה 17:49, 10 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לא מצאתי שם, תוכל להפנות אותי לפסקה המתאימה? תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 00:15, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
הי, תומר. אין שם יותר מדי, אבל את הכיוון. עיקרו של דבר הוא דם השיליה, אליה מחובר חבל הטבור, יותר מאשר החבל עצמו, אותו שואבים החוצה, דרך חבל הטבור. מדובר בעיקר, בתאי גזע המטופוייטיים, מטבע הדברים, שהרי השיליה היא גם תשתית התפתחותית לעובר, ולא רק תשתית לוגיסטית. ראה בעיקר, שורות 5-7 בערך, וגם en:cord blood#collection. אשמח להמשיך לפי מה שתפיק מכאן. שבת שלום, בנצי - שיחה 04:28, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
ואיך העורלה קשורה לשיליה יותר מכל רקמת עור אחרת? • ♀♂קלאושיחה04:35, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
היא לא. השיליה קשורה לתאי דם, והעורלה, כפי שהתברר, לתאי עור, בשל היותה רקמה עשירה, בין היתר, בגורמי גידול ובפיברובלסטים. ראה גם en:foreskin. בנצי - שיחה 04:51, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
בנצי, אני מפחד שמא אני עושה מעצמי צחוק כאן ובכל זאת לא אתבייש ואמשיך לשאול. להבנתי, העורלה היא פיסת עור בדיוק כמו עפעף העין. מדוע שניתן יהיה לאסוף מהעורלה תאי גזע לאחר הלידה יותר מאשר מעפעף העין. ההיגיון שלי אומר שניתן להשתמש בשתי הרקמות באותה מידה (מידה אפס) אבל אני מניח שלליאור היתה סיבה לשאול את השאלה וגם אתה לא מנסה מטעמים פדגוגיים לגרום לי להגיע לבד לתשובה שאי אפשר. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 19:48, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לאחר שקראתי את הערת שוליים 77 בערך באנגלית (קראתי רק את כותרת ההערה ולא את המאמר עצמו) אני מבין שאולי ניתן להשתמש בתאי עורלה כמצע גידול לתאי גזע, עדיין לא מצאתי למה שיהיה אפשר להפיק את תאי הגזע מהעורלה עצמה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 19:54, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אני תוהה אם העובדה שמדובר בפעוט בן שמונה ימים בלבד מותירה סיכוי סביר למצוא תאי גזע נאיביים בעורלה (או בכל רקמה אחרת, כדוגמת העפעף), או שדם טבורי הוא מקור בלעדי לתאי גזע ממוינים חלקית. ליאור ޖޭ • י"ט בשבט ה'תשע"ב • 00:45, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לי אין מושג כמובן. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 21:38, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אינני בקיאה בנושא עצמו, אבל השאלה למה דווקא עורלה ולא למשל עפעף, נראית לי תמוהה - הרי העורלה נכרתת במילה בכל מקרה, ובין אם יש בה ייחוד כמקור להפקת תאי גזע או לא, הרי עצם היותה זמינה ומנותקת מן התינוק עושה אותה מתאימה לניסויים ולחיפוש אפשרויות מחקר, מה שאין כן לגבי כל רקמה אחרת. גם אם מדובר בדיון אקדמי בלבד, האם יעלה מישהו בדעתו לכרות עפעף של תינוק בן שמונה ימים כדי לקחת ממנו תאי גזע? אני מאד מקווה שלא.שלומית קדם - שיחה 22:47, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
שלומית, שתי תשובות:
  1. ברוב העולם רעיון כריתת העורלה הגיוני באותה מידה כמו כריתת העפעף.
  2. אם אכן ניתן היה לאסוף תאי גזע מהעורלה או מהעפעף סביר להניח שלא היה צריך להסיר את כל הרקמה בשביל זה. פרט לכך, העפעף היה רק דוגמה, ניתן לקחת ריבוע עור גדול מספיק מהישבן למשל. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 12:18, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
תומר, היות ש-‏30% מהגברים בעולם נימולים, ומילה (ניתוח) היא הליך מקובל ברפואה המערבית, נראה לי שברוב העולם מילה נחשבת הגיונית יותר מכריתת עפעף. החבלןאשמח לתגובות מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 14:19, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
תסלח לי על שאינני עומד לקרוא את המקור שצירפת, אני מאמין לך שהדברים כתובים בו אך הוא ארוך וזמני קצר. גם לפי הנתון הזה, 70% מאוכלוסיית העולם (שהם רוב ביחס לשאר ה-30%) אינה עוברת מילה. זה גם לא כל-כך משנה לצורך הדיון הנוכחי. אינני מביע דעה לגבי הלגיטימיות של טקס המילה ואני חושב שהטענה הזאת (ברוב העולם רעיון כריתת העורלה הגיוני באותה מידה כמו כריתת העפעף) לא ממש אמור להפריע לאף אחד שמל את ילדיו מתוקף היותם יהודים. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 17:10, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
טעות קטנה בחשבון שנובעת מאי תשומת לב להבדל בין "30% מהזכרים" ל-"30% מאוכלוסיית העולם". קיפודנחש - שיחה 01:30, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

כלכלה התנהגותית

איך מתנהל המחקר בתחום זה? והאם רק אנשי הפקולטות לפסיכולוגיה (כדניאל כהנמן) עוסקים בכך? תודה... 84.228.116.182 22:45, 10 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

מישהו/מישהי? תודה... 84.228.227.204 17:26, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
דן אריאלי הוא לא ממש איש פסיכולוגיה אם זה נחשב. אע"פ שהוא באמת פועל עם כהנמן... אורלילי - שיחה כ' בשבט ה'תשע"ב 18:21, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
טעות. הוא כן. אורלילי - שיחה כ' בשבט ה'תשע"ב 21:29, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

מה קרוי על שם אישה?

חוץ ממשפט נתר והיחידה קירי, איזה גודל, חוק או משפט קרוי על שם אישה? 109.65.228.65 23:36, 10 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

אפקט סטרייסנד ושפת התכנות עדה. תומר א. - שיחה - משנה ויקיפדית 00:13, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
יש ראשוני ז'רמן ומשפט ז'רמן. יש עוד משפטים ובעיות על שם נתר. דניאל תרמו ערך 10:42, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אחד המושגים החשובים ביותר באלגברה מודרנית הוא חוג נתרי. לירן (שיחה,תרומות) 10:45, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לא לשכוח את מייטנריום, ע"ש הפיזיקאית ליזה מייטנר. ואם כבר, ראוי להזכיר את ההפלייה שאתה נהוגה במחצית הראשונה של המאה הקודמת, כלפי מדעניות נשים (דוגמא נוספת היא מארי קירי שהוזכרה קודם), ובפרט, כשהן יהודיות (ראה רוזלינד פרנקלין וגילוי מבנה הדנ"א, גילוי אליו הגיעו ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק במידה רבה בזכותה, כשהיא אף הקדימה אותם). דוגמא נוספת לכך היא אפקט אוז'ה, אותו גילתה מייטנר במקביל לפייר אוז'ה. בנצי - שיחה 19:17, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
ואי אפשר בלי דמויות מיתולוגיות, כמו:
שלוש נשים (ממשיות) נוספות:

סליחה על הבורות

נניח ויש דבר כלשהוא שרוחבו 1000 סנטימטר מרובע, למה ניתן להשוות את גודלו (אשמח לדוגמאות)... תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

אני מניח שהתכוונת ששטחו 1000 סנטימטר מרובע (סמ"ר). אם מדובר על ריבוע צלעו יהיה שורש של 1000 שזה בערך 31.6 ס"מ. כלומר גודל מרצפת 30X30 (לא הקטנות שהן 20X20). שנילי - שיחה 08:56, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

קונפליקט צבאי בין טורקיה ליוון בשנות ה-30

האם היה קונפליקט צבאי כלשהו (מלחמה, מבצע צבאי וכו') בין טורקיה ליוון בשנות ה-30? איש השלג - שיחה 09:49, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

היה, בין 1919 לבין 1922. ראה en:History of Greece#Modern Greek state. בנצי - שיחה 17:22, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

מדוע אמאזון הפסיקה זמנית את המכירות שלה לישראל לפני...

זה היה בערך בשנת 2002 או 2003. אמאזון זמנית הפסיקו למכור לישראל וזה התפרסם בכותרות די מרעישות בידיעות אחרונות. מדוע זה קרה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

אני זקוק לרעיונות מכם\ן

לפניי קטע מתוך דוקומנט המתאר חוזה משפטי בין יהודי ללא יהודי במצרים תחת שלטון האימפריה הביזאנטית. האם תוכלו לומר לי מה אתם מבינים מהקטע?

Greetings. I, the aforementioned Peieus, with Petros as my surety, acknowledge by this my written engagement that I have received in full payment from you the complete and proper price of one hundred and twenty one and a half small jars of fine and acceptable new wine, with five Jewish sextarii to each small jar, total 221½ small 5 sext. Jars

תודה לכל המגיבים. 84.110.173.128 13:16, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

זה נראה כמו קבלה שאדם בשם פיוס מאשר למישהו שקיבל כמות מסוימת של יין. sextarii זו מידת נפח רומית של כחצי ליטר [1]. שנילי - שיחה 13:52, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

גבול אינוסופי בנקודה

האם אני יכול לשנות את ההגדרה המקורית ל:

הפונקציה שואפת לאינסוף בנקודה אם לכל קיים מתאים כך שלכל - מתקיים .

(ההבדל מהמקור הוא ששם רשום "לכל T קיים דלתה"). אם אסור, למה? 79.176.193.214 16:47, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

הפונקציה הקבועה מקיימת את התנאי שלך בכל נקודה - ניקח , וברור שהיא לא שואפת לאינסוף. מה שאתה הגדרת יותר קרוב לחסימות מלרע (אבל לא אותו דבר) --77.127.61.143 17:00, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אתה מדבר על אסימפטוטה אופקית, ונדמה לי שהשואל התכוון לאסימפטוטה אנכית.
לעצם השאלה: אם אתה משליך מדלתא ל-T, כלומר - אתה בוחר דלתא ומתאים לו T, אז צריך לכתוב את החלק השני של ההגדרה הפוך: לכל קיים שמכילה את כל ערכי הפונקציה.
נדמה לי שהגדרה כזאת שקולה להגדרה המקורית, כי מהקביעה שלכל T קיים דלתא, עולה מידית שלכל דלתא קיים T.‏ Nachy שיחה 18:22, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
חידוד קל: מההגדרה שלך עולה כי לכל דלתא קיים T. מזה עולה שניתן ליצור התאמה חד חד ערכית מקבוצת ה-Tים לקבוצת הדלתות. כאשר יש התאמה כזאת, ניתן להסיק שקיימת התאמה - גם אם לא חד חד ערכית - מקבוצת ה-Tים לקבוצת הדלתות, ולכן אם פונקציה מקיימת את ההגדרה שלך היא גם מקיימת את ההגדרה המקובלת. (שים לב שההגדרה המקובלת לא דורשת דלתא שונה לכל T).‏ Nachy שיחה 18:34, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
האנונימי הראשון שהגיב כמובן צודק. מההגדרה של השואל עולה שכל פונקציה חסומה בסביבה (שזה כולל את כל הפונקציות הרציפות) שואפת לאינסוף בכל נקודה. נחי, אתה טועה בהנחה "מהקביעה שלכל T קיים דלתא, עולה מידית שלכל דלתא קיים T". לכל אדם יש מספר ת.ז, אבל לא לכל מספר יש אדם שזה הת.ז שלו. דניאל תרמו ערך 19:29, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אוי נכון. כתבתי לגמרי שטויות. כמובן שצריך דלתא לכל T. תודה. Nachy שיחה 19:36, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
כנראה שלא הבנת את המשמעות של ההגדרה ורק שיננת אותה בצורה פורמלית וטכנית. מה הפירוש שלפונקציה "יש גבול אינסופי" בנקודה? המשמעות היא שככל שתתקרב לנקודה, תקבל ערכים יותר גבוהים של הפונקציה. או בניסוח יותר מדויק: לפונקציה יש גבול אינסופי בנקודה אומר שהיא לא חסומה באף סביבה הכוללת את הנקודה (או ליתר דיוק סביבה מנוקבת סביב הנקודה). מה זאת אומרת לא חסומה? תן לי מספר גדול מאוד, למשל T, אם תתקרב מספיק אל הנקודה (עד כדי מרחק דלתא, ) כל ערכי הפונקציה יהיו גדולים יותר מ-T. לכל T גדול כרצוננו שנבחר קיים דלתא קטן מספיק שהדרישה תענה. כלומר: אם . בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 19:51, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
הבנתי את זה, פשוט לא הבנתי מספיק טוב את השאלה והתשובה של שני האנונימיים שמעליי. תודה בכל מקרה.
ואם כבר, שאלה: הרי לא משנה לצורך ההגדרה כמה נצטרך לדרוש מדלתא להיות קטנה, ולכן לכל T שנקבל, מותר לנו להתאים לו דלתא שתהיה ממש קטנטנה.
מה יקרה אם נמצא יחס התאמה כזה בין דלתא ל-T, שיבטיח לנו דלתא שקטנה עד כדי אינסוף שעצמתו גבוהה מעצמת האינסוף אליו שואפת הפונקציה? כלומר: הפונקציה שואפת לאינסוף בעל עצמה מסוימת, אבל היחס שמצאנו בין דלתא לבין T, דורש מדלתא להיות קטנה מ-T בעצמה גדולה מעצמת האינסוף אליו שואפת הפונקציה.
אתן דוגמה קצת אמורפית: נניח שהפונקציה בנויה מקטעים אנכיים ישרים בעל אורך אינסופי בעל עצמה , ואחרי כל קטע כזה היא מתקרבת יותר אל בקפיצה אינסופית בעלת עצמה . האם גם אז אפשר לקבוע שהפונקציה שואפת לאינסוף? זו דוגמה ששלפתי מהמותן ואני מומחה קטן מאוד לאינפי, אבל אני מקווה שהסברתי את השאלה טוב. Nachy שיחה 20:20, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אתה מערבב שני דברים שונים. פונקציה ממשית בה עוסק הדיון הנוכחי לא מקבלת עוצמות בתור ערכים. למעשה, היא אפילו לא מקבלת את "" כערך, אלא רק "שואפת אליו", או ליתר דיוק: איננה חסומה אלא גדלה ללא הגבלה. קח לדוגמה את הפונקציה . באופן אינטואיטיבי פונקציה זו מקבלת את הערך "אינסוף" בנקודה x=0, אך מבחינה ריגורוזית הפונקציה לא מוגדרת בנקודה זו. מה שכן, היא איננה חסומה באף סביבה מנוקבת של x=0 ולכן מקבלת שם ערכים גדולים כרצוננו. אם זכרוני איננו מטעה אותי, בקורסי יסוד בחשבון אינפיניטסימלי גבול ששווה אינסוף לא באמת נחשב כגבול, ופונקציה ששואפת לאינסוף בנקודה כלשהי פשוט איננה מתכנסת ולכן מבחינה פורמלית לא קיים לה גבול בנקודה (למשל: כדי שסכום של גבולות יהיה מוגדר היטב). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:29, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
ברור שהיא לא מקבלת עצמות כערכים, וברור שאין X שיניב ערך אינסופי, אלא רק "שאיפה" לאינסוף לפי ההגדרה. אני מתכוון שההתקרבות שלה אל קופצת בעצמה קטנה יותר מהקפיצות של דלתא. אני למעשה שואל על "הערכים הגדולים כרצוננו": אנחנו יכולים להגדיל את ערכי הפונקציה כרצוננו, כלומר עד אינסוף, ובכך לקרב את הפונקציה אל כמה שרוצים, אבל נניח שקצב ההתקרבות שלה הוא אינסוף מעצמה קטנה (הטבעיים), בעוד הסביבה הנדרשת כדי לתחום את ערכי הפונקציה צריכה לקטון באינסוף בעל עצמת גדולה (הרצף; העצמות הספציפיות הללו הן רק לצורך הדוגמה).
אם כך, לכאורה, נכון שאפשר להגדיל את הפונקציה כמה שרוצים ולקרב אותה אל , אבל קצב ההתקרבות שלה אל קטן מהקצב שבו קטנה הדלתא, ולכן הדלתא כל הזמן "בורחת" לערכי הפונקציה. Nachy שיחה 20:45, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
עוצמה (מתמטיקה) מודדת כמה איברים יש בקבוצה - לא אורך (בשביל זה יש מידת לבג) ולא קצב. היא לא מודדת אורך וגדלים של קפיצות. בישר הממשי כך שהעוצמה לא מבחינה בין קטע סופי (חסום) לבין קטע אינסופי (לא חסום). כמו כן, כאשר עוסקים בגבולות ממשיים כל הגדלים הם סופים, גדולים או קטנים כרצוננו, אך סופיים. כמו כן, הקצב בו דלתא קטן לעומת הקצב בו T גדל לא משנה. זה יכול להיות הכי איטי או מהיר שבעולם, כל עוד הפונקציה לא חסומה ולכל T גדול כרצוננו קיים דלתא קטן מספיק, הפונקציה "שואפת לאינסוף" בנקודה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:55, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

מיחזור טישיו

תהיתי איך אפשר לשמור על עולם ירוק יותר. האם עדיף לשים את הטישיו לפח (שאז הוא עובר אח"כ שריפה וכו) או שעדיף להשים את הטישיו באסלה (שאז הוא נשטף לביוב) מה עדיף מבחינת הירוקים?
נ.ב. כמובן שהכי טוב לשים במיכלים המיועדים לכך, אך השאלה מה הבחירה הטובה המשנית. בתודה אוגוסטה - בא נדבר על זה 09:58, 15 ביולי 2011 (IST). 21:59, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

שאלתך נידונה בכובד ראש כאן. תמציתה: נייר טואלט נועד להישטף באסלה. טישיו קצת פחות. א גוטע וואך. TZivyAאהמ?22:04, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
תודה. אז עדיף באסלה !!! אוגוסטה - בא נדבר על זה 09:58, 15 ביולי 2011 (IST). 22:09, 11 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
בנושא קצת דומה שתמיד הטריד אותי: אם נשארה לי פיסה קטנה של סבון, ואזרוק אותה לכיור - האם תרמתי בכך את תרומתי הקטנה לניקיון הביבים (קצת שומנים יפורקו מהדפנות) או שזיהמתי בדטרגנטים את מערכת המים? ‏Ovedcשיחהאמצו ערך יתום! 15:31, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

סילוגיזם קטגורי

"פרופוזיציה ס' (O)" היא שלילית פרטיקולרית: חלק מהסוסים אינם (נ') לבנים (פ')"
"בפרופוזיציה ס', רק תנאי הנשוא מופץ. לדוגמה, אם נאמר "חלק מהסוסים אינם לבנים", נוכל בהחלט לומר כי חלק מסוסי הפוני אינם לבנים. כלומר, תכונת אי הלבנות מופצת לחלק מסוים מהסוסים. לעומת זאת, לא נוכל לומר על בסיס הדברים הללו כי חלק מאלו שאינם לבנים הם סוסי פוני. כלומר, תכונת הפוניות אינה מופצת לחלק מהלא לבנים." - מתוך הערך סילוגיזם קטגורי. כמו שנכתב גם בדף השיחה, ע"פ תורת הקבוצות המסקנה לא מחייבת. אך אולי אני מפספס משהו. מישהו יכול להסביר? איש השלג - שיחה 09:29, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

ההסבר פשוט מאד: מה שכתוב בערך אינו נכון. אין לי מספיק ידע כדי לתקן, אבל בהחלט יש לי מספיק ידע לומר שהמשפט שציטטת מהערך הוא הבל. מהפרופוזיציות ש"חלק מהסוסים הם פוני" ו"חלק מהסוסים אינם לבנים" לא ניתן בשום אופן להסיק שיש סוסי פוני שאינם לבנים. אחרי קריאה חלקית הנחתי תבנית שכתוב. הערך במצב לא טוב. קיפודנחש - שיחה 01:02, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

פונקציה מונטינית מקוטעת

האם תיתכן פונקציה מונוטונית לא קבועה שיש לה מספר אינסופי של נקודת אי רציפות? האם כל פונקציה מונוטונית רציפה למקוטעין? 79.176.193.214 10:47, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

כן, בהחלט. למשל, הפונקציה תהיה כזאת עבור x>0. מה שנכון לגביה הוא שקבוצת נקודות אי הרציפות שלה היא בת מניה. 84.109.228.92 10:50, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
ראה פונקציה מונוטונית#מונוטוניות ורציפות. דניאל תרמו ערך 11:00, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
האם תיתכן פונקציה מונוטונית שלא רציפה באף נקודה? כלומר סוג של "דיריכלה עולה"? 79.179.228.82 11:20, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לא. כפי שכתוב בפונקציה מונוטונית#מונוטוניות ורציפות: "קבוצות נקודות אי-הרציפות היא בת מנייה". דניאל תרמו ערך 12:37, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

זונות עברו התעללות מינית בילדות

שמעתי מהרבה גורמים לא מקצועיים,( בעיקר ארגוני נשים היוצאים כנגד התופעה) שנשים העוסקות בזנות מרצונן עברו התעללות מינית בילדותן. האם יש איזו סטטיסטיקה שמראה שאחוז הנשים בעלות טראומה על רקע מיני בקרב הזונות גבוהה מאחוז הנשים בעלות אותם הטראומות בקרב האוכלוסייה הכוללת? או שמודבר במיתוס? 79.180.221.210 11:02, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

בהחלט נכון. היכנסי לערך זנות#מאפייני העוסקות בתחום וראי את הכתוב בקצרה. עובדה זו מופיעה במקורות רבים, למשל כאן וכאן. TZivyAאהמ?11:09, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
בהמשך לקודמי: אין זאת אומרת, כמובן, שכל אחת (או אחד) העוסקים בכך, היא/הוא סבלו, בהכרח, מהתעללות מינית בעברם. הממצא הוא סטטיסטי, מה שמעיד על מתאם. אבל יהיה נכון יותר, אולי, סוציולוגית, לנסח זאת להיפך: כל מי שסבל בילדותו מהתעללות, מפתח איזושהי נטיה המביאה אותו למחוזות האלה. במילים אחרות, הוא נפגע פעמיים, במין אפקט מתמשך. בנצי - שיחה 11:19, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
התשובה היא שזה לא ידוע. ראה [2]. הבעיה היא שאין כמעט שום דרך סבירה לערוך מחקר כזה, משום שרוב האוכלוסיה המדוברת לחלוטין לא משתפת פעולה עם נסיונות המחקר, ולגבי אלו שכן משתפות פעולה: יש חשש קיצוני לכך שיש הטיה כשמצטמצמים רק לאוכלוסיה שכן מוכנה לשתף פעולה. 84.109.228.92 11:24, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
ואם לצטט את החלק הכי רלוונטי משם, שכתבה חוקרת שעוסקת בתחום: "I appreciate the articles that Alain posted, but they actually show a different correlation - that those who are already OK with discussing their experience with sexual abuse are more likely to discuss working in the sex trade. This, is unlikely to give us much information on a possible pattern within the sex industry, though, as there are too many variables that exist within both groups, those who have suffered sex abuse and those who have sold a sexual service, to paint us a very good picture of what we might see if we examined the histories of sex workers closer." 84.109.228.92 11:30, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לא סביר שכל מי שסבל בילדותו מהתעללות מפתח נטייה שמביאה אותו למחוזות הללו. דווקא במקור אליו הפניתי כתוב שרק אחוז קטן מאלה שעברו התעללות מינית בילדותם הפכו אחר כך לזונות, אבל בקרב הזונות אחוז אלה שעברו התעללות מינית ביחס לאחוז הזה באוכלוסיה, הוא גדול יותר. (על פי המקור הזה אחת מתוך ארבע נשים עברו התעללות מינית כלשהי בילדותם. בנוסף הוא מביא אחוזים לגבי נשים העוסקות בזנות, אך לא מביא לנתונים הללו מקור) אנונימי: נשמע שדבריך מבוססים על הנחה סמויה שדווקא האוכלוסייה שכן מסכימה לשתף פעולה במחקרים אלו עברה התעללות מינית בילדות. סטיית התקן יכולה לגדול והממצאים יכולים להתעוות כשדוגמים במחקר אוכלוסייה קטנה, אבל היא לכל הפחות יכולה להצביע על נטייה. TZivyAאהמ?11:40, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
צביה, אני לא מבין בתחום. רק מצטט את דבריה של חוקרת בתחום שעוסקת בשיקום נשים כאלה. היא מסבירה לעיל שמכיוון שמדובר במדגמים קטנים (רק חלק קטן מאוד מהנשים הללו מוכנות לשתף פעולה עם החוקרים), יש חשש גדול מאוד להטיית תוצאות, עד כדי כך שלא ברורה אמינותן. אגב, שלא יהיה ספק חלילה, אני מתנגד מאוד לזנות וחושב שזאת תופעה שצריכה להיעלם מהעולם, אבל האמת היא תמיד החשובה ביותר. 84.109.228.92 11:43, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

סדיסטיקה - מתאם

אני מנסה לפתור שאלה כלשהי שעוסקת בנתוני משכורת של עובדים. נתון שמקדם המתאם של פרסון בין ההכנסה בש"ח לבין הוותק של העובדים בשנים הוא 0.18. בהמשך אני אמורה לחשב את מקדם המתאם בין ההכנסה שלו לוותק שלו בחודשים וכל מיני כשנוסף נתון שהבוס מפטר את עובדיו לאחר 10 שנים מתחילת עבודתו. בהנחה שיש לי נתונים קודמים כמו ממוצע ושונות, איך בדיוק עושים את זה? זה הנושא האחרון בחומר שמוחי לא עיכל עד כה. תודה לעונים. TZivyAאהמ?12:31, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

תשובה אמורפית (לשאלה אמורפית): יש כמה נוסחאות שקושרות בין מקדם המתאם לבין מדדי פיזור אחרים. אחת לדוגמה שנראית לי רלוונטית למה שאת מתארת, היא זו שקובעת כי מקדם המתאם הוא השונות המשותפת של שני המשתנים חלקי מכפלת סטיות התקן שלהם. את סטיות התקן יש לך, כי יש לך את השונויות, ואם כך הנעלם היחיד הוא השונות המשותפת. סך הכול נדמה לי שזה משחקים בנוסחאות. אשלח לך במייל דף נוסחאות טוב, ותראי איך אפשר לשחק עם הנתונים. Nachy שיחה 13:28, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
מתוך מה שכתבת על השאלה, נראה שאין שום אפשרות לחשב את מקדם המתאם החדש. עוזי ו. - שיחה 14:01, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
הי, זה לא אמורפי בכלל. נתונה טבלת שכיחויות. בסעיפים הראשונים מצאתי את הממוצע, שונות וכו'. הסעיף האחרון הוא כדלהלן: נבדק מקדם המתאם של פירסון בין ההכנסה בש"ח של פועלי המפעל והוותק שלהם בעבודה בשנים ונמצא כי הוא 0.18. כמו כן, בעל המפעל מפטר כל פועל לאחר עשר שנים. לפי זה צריכים לחשב את מקדם המתאם בין הכנסת הפועל לותק שלו בעבודה בחודשים, ומקדם המתאם בין הכנסת הפועל למשך הזמן שנותר עד לפיטוריו. TZivyAאהמ?15:01, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אם הסדר שבו הדברים כתובים מכוון (קודם מחשבים את מקדם המתאם, ואז משנים את הנתונים בכך שמוחקים מהם את העובדים הוותיקים), אז אין שום אפשרות לענות על השאלה. אם מההקשר את מבינה שמקדם המתאם הוא 0.18 בסיטואציה החדשה (לאחר גזירת הפיטורין), תוכלי למצוא את התשובות בקלות אם תתני לכל משתנה שם מתאים ותזהי את הקשרים ביניהם. עוזי ו. - שיחה 18:11, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

מטאפיזיקה ומיסטי'

מהי תופעת ה-Electronic voice phenomena??? והאם אפשרי לחקור תופעה זו בכלים פשוטים???

http://www.scientificexploration.org/journal/jse_15_3_baruss.pdf המקור כאן מסביר שאין בסיס מדעי לתופעה. Nachum - שיחה

איך מוכיחים

איך מוכיחים שטור ליבניץ מתכנס? 79.179.228.82 16:30, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

ראה טור (מתמטיקה)#מניפולציות אנליטיות ומבחני התכנסות לטורים. הוכחה לטור לייבניץ כללי ולא רק לטור לייבניץ אפשר למצוא בכל ספר חדו"א 2 סטנדרטי. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:36, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

הוכחה מילולית למשפט בחדו"א

אני רוצה לבדוק אם ההוכחה שלי למשפט היא נכונה. המשפט "אם אז ".

הוכחה שלי היא לא "קלסית" אלא במילים ואני רוצה לבדוק אם זה נחשב:

לכל אפסילון קיים N1 כך שאם אז כל האיברים במקומות הזוגיים נמצאים בסביבת אפסילון של L. ולאותו האפסילון קיים גם N2 כך שלכל מתקיים שכל האיברים במקומות האי-זוגיים נמצאים בסביבת אפסילון של L. ומכאן שלכל אפיסלון עבור כל איברי סדרה נמצאים בסביבת אפסילון של L. ולכן היא מתכנסת לL.

האם הייתם מקבלים הוכחה שרשומה בדיוק כך במבחן? 79.179.228.82 16:44, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

אין שום בעיה בהוכחה מילולית, אבל במה שכתבת יש כמה אי-דיוקים. בטענה "אם אז כל האיברים במקומות הזוגיים נמצאים בסביבת אפסילון של L" אתה בוודאי לא מתכוון לכל האיברים במקומות הזוגיים; ובטענה "עבור כל איברי סדרה נמצאים בסביבת אפסילון של L" אינך מתכוון לכל איברי הסדרה. גם סדר הכמתים אינו מוצלח: במקום לנמק "לכל אפסילון" ואז להסיק ש"לכל אפסילון", עדיף להתחיל ב"יהי אפסילון" ואז לנמק ומיד להסיק מה שדרוש. עוזי ו. - שיחה 17:00, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לא מכיר את המונח "כמתים". למה אתה אומר "אם אז כל האיברים במקומות הזוגיים נמצאים בסביבת אפסילון של L" זה לא מדויק? איפה חוסר הדיוק(כשאמרתי גדול מN1 זה כבר "החל ממקום מסוים")? גם בטענה הבאה שסימנת התכוונתי בדיוק לזה- שכל איבר הסדרה במקומות נמצאים בסביבת L. למה זה לא מתאים? ולגבי זה שאני משתמש פעמים באותו האפסילון- זה כל הרעיון, לא? אם לכל אפיסלון קיימת סביבת אפסילון של L שבה מצאים כל האיברים הזוגיים וגם כל האיברים האי-זוגיים אז כל איברים הסדרה נמצאים בסביבת אפסילון של L. אני רוצה להבין מה עשיתי לא נכון. 79.179.228.82 17:23, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
כמתים.
האברים במקומות הזוגיים נמצאים שם בלי קשר לערך של n (או m, או ). אתה בוודאי *מתכוון* לאברים במקומות הזוגיים מן המקום ה-2n והלאה, אבל לא אומר את זה. הבעיה אינה בזה שאתה משתמש פעמיים באותו אפסילון, אלא בזה שהמסקנה אינה צמודה לנימוק (ולכן דורשת הוכחה נפרדת). אתה אומר במקום . עוזי ו. - שיחה 18:07, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לא הבנתי בכלל את שורה האחרונה שרשמת. אבל בכל זאת- איך מנסחים את ההוכחה שלי כך שהיא תהיה תקינה? 79.179.228.82 20:45, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
הרי לך גרסה מתוקנת:
  • יהי אפסילון גדול מאפס. לפי ההנחה, קיימים N1 כך שלכל האיבר במקום ה-2n נמצא בסביבת אפסילון של L, ו-N2 כך שלכל האיבר במקום ה-2n+1 נמצא בסביבת אפסילון של L. מכאן שכל איבר מן המקום ה- ואילך נמצא בסביבת אפסילון של L. לפי ההגדרה, הסדרה מתכנסת ל-L. עוזי ו. - שיחה 20:57, 12 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
תודה רבה! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

= המצלמה נופלת מהמסך

יש לי מסך מחשב דק מאד, יש לי מצלמה קטנה וחביבה (Logitec C310) לצערי, או שהיא יושבת מכופף (כלפי השולחן), או שהיא פשוט נופלת מהמסך. לא קיבלתי איתה (בעבר) שום תפסן או משהו בסגנון, יש לכם רעיונות? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

דבק דו צדדי... בברכה, --איש המרק - שיחה 10:15, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
להוסיף קפיץ רחב או אגודת דפים ברווח המיותר מאחורי המסך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

למה לסובב את הסוללות עוזר כשהשלט רחוק לא עובד

תמיד כשמרגישים שהשלט הרחוק "מת" והסוללות גמורות פותחים את מכסה בית הסוללות ומסובבים אותן סביב עצמן (בלי לנתק אותן מהמקום שלהן) וזה בד"כ עוזר. למה? רעות.

כי נקודות המגע של הסוללות מתחמצנות מעט עם הזמן. חימצון זה גורם להפרעה במעבר הזרם כאשר הסוללות חלשות (כמעט ריקות). סיבוב הסוללות מגרד את המגעים, מוריד את שכבת החימצון ואז הסוללה פועלת שוב לזמן קצר, את שתגמר סופית. --וידנפלד - שיחה 21:14, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
א. שכבת התחמוצת הזו מהווה חומר בידוד, ואכן, היא מהווה התנגדות למעבר הזרם החשמלי בכל מקרה, אם כי הבעיה נעשית משמעותית כאשר המתח שהסוללה החשמלית מפיקה נעשה נמוך. ב. הסוללה לא נגמרת לגמרי, משום שהיא 'נגמרת' כאשר ערך המתח שהיא מפיקה מגיע למתח ההפעלה המינימלי של השלט. בנצי - שיחה 23:19, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

האם מצביע לייזר הוא באמת לייזר?

האם אותם המצביעים שעולים בסביבות 10 שקלים (לא יודע במדויק) שמשמשים לשעשוע ולעזרה במצגות בהרצאה- האם הם באמת נחשבים ללייזר? או שזו סתם נורה מונוכרומטית קוהרנטית(?) שמקרינה לאורך קו ישר( זה מספיק בשביל להתאים להגדרה של לייזר?)? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

כן. ישנן היום טכנולוגיות ייצור זולות. בנצי - שיחה 13:46, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
יש דרך אחרת ליצור אור נראה, מקביל וקוהרנטי? --אלעזר - שיחה 01:17, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לא. לא מוכרת לי מערכת טבעית המפיקה גלים אלקטרומגנטיים עם תכונות כאלה. בנצי - שיחה 18:31, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

מחפש הפרחה שתי טענות בסדרות

1) אם הסדרה שואפת לאפס, אז גם שואפת לאפס

2) אם טור על מתכנס, אז גם טור על מתכנס. 79.182.221.190 13:00, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

אתה מחפש הפרכה ולא הפרחה. לא תמצא כאלו, מכיוון ששתי הטענות נכונות (מבחן ההשוואה). דניאל תרמו ערך 13:02, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

שים לב! אף אחד לא דיבר על חיובי. אני לא יכול לעשות מבחן השוואה כל כך בקלות. אתה אומר שאפשר לעשות . אבל למה שא"ש האמצעי יהיה נכון(דוגמה נגדית )? וכנ"ל לגבי הטענה השנייה, בשביל מבחן ההשוואה אני צריך להוכיח שזה לא טריוואלי.

לטענה אם טור על מתכנס, אז גם טור על מתכנס יש הפרכה. הטור . שזה מוכיח שמבחן ההשוואה לא מתאים במקרים כאלה(כי ההנחות אל מתקיימות). 79.183.214.89 14:52, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

1. סדרה הולכת לאפס אם ורק אם הערך המוחלט שלה הולך לאפס. 2. חזקה שלישית שומרת על סימן. אמנם השימוש במבחן ההשוואה לא טריוויאלי, אבל בהחלט אפשרי פה. דניאל תרמו ערך 15:23, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

הצחתי להוכיח את הטענה הראשונה. אבל הטענה השנייה כמעט בטוח לא נכונה. אין סיבה שהטענה הנ"ל תהיה נכונה: "לכל סדרה השואפת לאפס מתקיים החל ממקום מסוים". דוגמה נגדית: . ככה שהוכחה באמצעות מבחן ההשוואה לא עובדת. תרגיל מאתגר. 79.177.224.201 16:59, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

כשאני אומר "תשתמש במבחן ההשוואה" אני לא מתכוון בהכרח אחד לאחד לנוסח שלו שנמצא אצלך בארסנל המשפטים. וריאציה קטנה על מבחן ההשוואה שאתה מציין תוכיח את הטענה. דניאל תרמו ערך 17:04, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
נאמר לנו שאת הטענה הזאת ניתן להפריך, אז זה יהיה מאוד מפתיע אם מישהו יוכיח. אבל מצד שני "נאמר לנו" חסר משקל מבחינה מתמטית. איזה ווריאציה של מבחן השוואה אתה מכיר, שאני לא? לשים ערך מוחלט? ואז אני אוכיח ש"אם הטור מתכנס (לא נתון. דוגמה קאלסית זה "מתכנס על תנאי"), אז גם ". לא מה שאני מחפש. איזה עוד השוואות? לעשות אחד חלקי הביטוי גם לא עוזר (עוד הפעם לייבניץ דוגמה נגדית). 79.177.224.201 17:22, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
מכיוון שהטור המקורי מתכנס האיבר הכללי שלו שואף לאפס וממילא קטן בערכו המוחלט מ-1 ממקום מסויים ואילך ואידך זיל גמור. עוזי ו. - שיחה 01:13, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
ואז אני אוכיח רק את הטענה "אם אם טור על מתכנס בהחלט, אז גם טור על מתכנס". זה לא מה שאני מחפש להוכיח. אני יודע שהשאלה נראית תמימה במבט ראשון( כל אחד קופץ להגיד שזה נכון באופן מיידי), אבל (לדברי המצרה של הקורס) היא שגויה ולכן הגיוני שכל הוכחה תניח הנחות שלא היו נתונות( כמו חיוביות, התכנסות בהחלט או דברים דומים). 109.65.221.86 11:16, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
צודק. סמן , וקח את הטור שאבריו הם , כך שאחרי כל הופעה של יש n פעמים . הטור עצמו מתכנס לאפס, אבל טור החזקות השלישיות לא מתכנס. עוזי ו. - שיחה 12:01, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

מערכת אורתונורמלית במרחב מכפלה פנימית

מה זה אומר "מערכת אורתונורמלית במרחב מכפלה פנימית"? מה זה מערכת אורתונורמלית אני יודע- קבוצה של וקטורים מנורמלים וניצבים זה לזה. מה זה מרחב מכפלה פנימית אני גם יודע. אבל מה זה "מערכת במרחב", זה לא ברור

לא כל כך ברורה לי השאלה. אתה יודע מה זה "בית" ואתה יודע מה זה "יישוב", אבל אתה לא יודע מה זה "בית ביישוב"? דניאל תרמו ערך 14:48, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לא ברור לי איך מערכת יכולה להיות בתוך מרחב. מה זה אומר? "בית בישוב" אומר שהמיקום הגאומטרי של "בית" נמצא בשטח שקוראים לו "ישוב". 79.177.224.201 14:56, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
מרחב מכפלה פנימית הוא [מבנה הכולל] קבוצה של וקטורים. מערכת אורתונורמלית היא תת קבוצה של מרחב מכפלה פנימית (לפי הגדרתה!). ברור שהיא בתוך המרחב. דניאל תרמו ערך 15:19, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

סדרות

אם נתון שהגבול באינסוף של An/Bn הוא C, האם ניתן "להכפיל" ב-Bn" גם את C וגם בתוך הגבול ולהגיד שעבור n גדול מספיק, An הולך ומתקרב ל-C*Bn? תודה 94.159.231.239

לא. דוגמה נגדית: , . דניאל תרמו ערך 15:50, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אני לא מבין למה זו דוגמה נגדית. הגבול של 1+n/n הוא 1, ואם נכפיל ב-n נקבל קירוב טוב ל-n+1: עבור n מספיק גדול n+1 שווה בערך ל-n (הטעות היחסית שואפת לאפס כאשר n שואף לאינסוף). 94.159.231.239
מה זאת אומרת "הטעות שואפת לאפס"? אם אתה בוחר להגדיר את הטעות לפי היחס בין הסדרות, אז זו טאוטולוגיה. ברור שאם היחס בין הסדרות הוא C אז "הטעות היחסית" (המוגדרת לפי יחס הסדרות בעצמה) כשאתה מכפיל ב-C היא 1. יותר סביר למדוד התקרבות לפי . דניאל תרמו ערך 15:59, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
הכוונה שעבור n גדול, הפער בין An ל-Bn הולך וקטן ביחס לערכו של Bn. שאלתי בגלל דרך להגיע לגרסה חלקית של נוסחת סטרלינג, עבור n!. תהי An=n!/n^n. הגבול של השורש ה-n של An שווה לגבול של An+1/An. גבול זה יוצא 1/e. השאלה האם כעת ניתן לכפול ב-n את שני הצדדים ולהעלות בחזקת n, ואז לקבל את הקירוב n!=(n/e)^n. הבעיה שבניגוד למצופה ככל ש-n גדל הטעות היחסית רק גדלה. 94.159.231.239

אירואסיה

מדינת אזרבייג'אן אינה נמצאת באסיה כמו שכתוב אלה נמצאת באירופה! אני מבקש לתקן (זו לא שאלה) זו הערה על תוכן שגוי! http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Europe_political_map.png זה מוכיח שהיא נמצא בטריטוריה של אירופה ולא אסיה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

לא בדיוק, היא מדינת ביניים, כמו מדינות נוספות במצב זה. ראה אירופה. בנצי - שיחה 18:50, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
הגבול המדויק בין אסיה לאירופה אינו קיים. יש מדינות שהן ספק פה וספק שם. 94.159.188.232 22:46, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לכך התכוונתי כשאמרתי "מדינת ביניים". בנצי - שיחה 11:45, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

טור מקלורן

נגיד וידוע טור מקלורן של e^x. ממה נובע שניתן לקבל גם את טור מקלורן של e בחזקת x^2, ע"י הצבת x^2 במקום x בטור מקלורן של e^x? הרי טור מקלורן כולל חישוב נגזרות, והנגזרות בשני המקרים שונות. 94.159.231.239

בשתי הדרכים (הצבת בטור מקלורן של , וחישוב טור מקלורן עבור ) מקבלים טור מקלורן זהה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:54, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אני יודע, אבל אני מנסה להבין את ההגיון מאחורי זה. 94.159.231.239
אם הבנתי נכון את שאלתך, אולי התשובה היא כזאת. נניח שאתה רואה זהות כלשהי . כמעט בלי להבין מה משמעות הזהות, אתה יכול להחליף (רק צריך להבין את הזהות מספיק כדי לראות את תחום ההגדרה). כאן במקרה הזהות היא מסוג f(x) שווה לטור כלשהו. בלי להבין כלום, מבצעים את ההחלפה. דא עקא, כשמסתכלים לראות מה קבלנו מצד ימין, קבלנו טור שמתאים לטור מקלורן. זה שזה קרה ב"פוקס", בלי להבין מה הזהות אומרת, זה לא משנה - זה עדיין נכון. זה שזה חייב להיות מה שהיה מתקבל אם היינו מפתחים את הטור ישירות על t^2 עם הנגזרות והכל - כפי שכתב בהמשך משתמש:דניאל ב. נובע מיחידות טור מקלורן, ומהעובדה המפעימה שאין סתירות במתמטיקה.
אולי הנקודה האחרונה היא מה שמפתיע אותך - למה זה חייב לצאת אותו הדבר בשתי דרכים שונות. מה לעשות, כך דרכה של המתמטיקה.
מקווה שהתשובה קשורה למה ששאלת. Atavory - שיחה 09:42, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
קל לראות שאחרי ההצבה הזו אתה מקבל טור מקלורן כלשהו. בגלל יחידות טור מקלורן של פונקציה, הכרח שזה טור מקלורן של . דניאל תרמו ערך 09:55, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
ואיך שאומרים בממפי"ס 1: תגזור עד שתשתכנע. חשב את 4 הנגזרות הראשונות של ב- ותוכל לראות שמקבלים את ההתחלה של טור מקלורן של בו הצבנו . זו לא הוכחה, אבל זה עוזר לתת אינטואיציה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 11:35, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
תודה על התשובות. 94.159.231.239
להלן תרגיל שנתתי לסטודנטים שלי בקורס אינפי 1 בסמסטר האחרון: תהי f פונקציה שגזירה אינסוף פעמים. הוכיחו כי לכל כך ש , קיימת פונקציה g שגזירה אינסוף פעמים כך שטור טיילור של g ב0 שווה לטור טיילור של f ב0 וכך ש . ולכן, אני חושב שהנימוק לעיל של "יחידות טור מקלורן הוא ממש לא הסיבה שהשיטה הזאת עובדת. השיטה הזאת תעבוד הרי גם אם תחליפו את בפונקציה שאינה אנליטית... לירן (שיחה,תרומות) 13:41, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

משפט דיריכלה (Dirichlet conditions)

מה זה אומר:

מה זה הX+ ומה זה X-? 79.177.224.201 22:35, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

זה עשוי להיות הסימון לגבול החד-צדדי . עוזי ו. - שיחה 01:16, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

אשליה אופטית? תעתוע ראיה?

מזה כמה שנים אני נתקל בתופעה מוזרה אך עם זאת מעניינת. כשהסביבה חשוכה (בית, שמיים ליליים) אני רואה נקודת אור, לרוב בצבע סגול-כחול נעה לכל מיני כיוונים באוויר. בעבר קראתי שזו אשליה אופטית. מישהו יכול לאמת את זה? איש השלג - שיחה 22:51, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

מצאתי. זה קרה לעוד מישהו? איש השלג - שיחה 23:12, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
מעניין. איך הגעת לשם ? זה בדיוק מה שאתה מספר. בנצי - שיחה 23:49, 13 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לערך? חיפוש קצר בגוגל עם הביטוי "a moving light in the dark illusion" הבאתי אותי אל מבוקשי. יחי הטכנולוגיה! איש השלג - שיחה 11:31, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

אלא פשוט נימי הדם שבעין. אתה יכול לראות אותם... 89.138.218.116 14:31, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

שחרור מחשב נעול - ווינדוס XP

ע"י לחיצה על F10 בפתיחה, כנראה בלשונית security, שמתי סיסמה על המחשב ואני מעוניין לבטלה. איני מבין במחשבים.

כשאני לוחץ עכשיו על F10 ועובר ללשונית הנ"ל, כתוב לי user access level view only.

אני לא מצליח להוציא את הסיסמה (היא ידועה לי).

מה שקורה בstartup: המחשב מבקש סיסמה 3 פעמים. אם ניתנה, מתחיל\ אחרת חייבים ריסטארט.

לעזרתכם אודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

אם הבנתי נכון את שאלתך, עליך לפעול באופן הבא: start ← ‏control panel ← user accounts‏ ← יש לבחור את החשבון הרלוונטי ← remove my password ואז להקליד את הסיסמא (אם כי, האפשרות הכי טובה היא לעבור ללינוקס). בהצלחה. קוריצהלול התרנגולותאהמהמורשת העולמית. פשוט עולמית! 09:27, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אם אני מבין נכון זאת סיסמת ביוס, זה לא קשור למערכת ההפעלה. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:41, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

האם הגדרת סיסמת סופרוייזר ? 109.64.24.206 12:53, 14 בפברואר 2012 (IST).[תגובה]

אולי, איני יודע. כנראה שאיש המרק צודק - איך להסירה?
לחץ שוב על F10 כאשר המחשב בשלבי איתחול ראשוניים ונסה לשנות את המצב. אם זה לא עוזר, נתק את המחשב מהחשמל ומהבטרייה (בלפטופ) ובדוק אם אתה יכול להוציא בעדינות את בטריית הביוס (דומה לבטרייה של שעון) ולהחזירה שוב למקום. בשביל זה צריך לפרק את המחשב. במחשב שולחני, זה די פשוט ובמחשב מנייד, לפעמים זה פשוט ולפעמים לא. בהצלחה. 94.159.188.232 22:40, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

למה קירוב זוויות קטנות נכשל?

דוגמה:

וזאת טעות. מה עשיתי לא נכון? האיברים שהזנחתי הם מסדרי גודל קטנים ביחס לt. איפה הטעות? 79.177.198.252 11:09, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

אינו מסדר גודל קטן ביחס ל-t. עוזי ו. - שיחה 11:42, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
בפיזיקה עושים את זה חופשי- קוסינוס X שווה בערך1 בסיסית אפס, אז למה קוסינוס של שורש T לא שווה אחד? מה זה שרשמת? זה לא פיתוח טיילור שאני מכיר. 109.65.213.246 11:49, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
האיברים הראשונים בטור טיילור של קוסינוס הם ולכן . ניתן לראות שיש לך איבר מסדר t בפיתוח, ולכן אי אפשר לזרוק אותו לעומת שאר האיברים שבתוך הסוגריים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 12:10, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
יש לכם כללים מתי מותר בחישוב גבולות להשתמש בקירוב ז. קטנות ומתי אסור? פה הייתי בטוח שיצאתי גאון ופתרתי תרגיל קשה בלי להזיע. אבל פתרתי אותו לא נכון, אז זה לא שווה כלום. אז בכלליות- מתי מותר ומתי אסור? 109.65.204.224 13:08, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
בעולם של הפיזיקאים מותר לעשות הכל כי לרוב זה יעבוד והכל יהיה טוב ויפה. בעולם של המתמטיקאים, אין ברירה אלא ממש להבין איך קירוב זוויות קטנות עובד. דניאל תרמו ערך 13:11, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
כאשר אתה מפתח גודל כלשהו בטור טיילור, לצורך קירובים בדרך כלל לוקחים קירוב מסדר ראשון וזורקים איברים מסדר ריבועי. אבל, צריך לשים לב, כאשר מקרבים מספר גדלים, יש לבחון את היחסים ביניהם, ואיזה סדר של קירוב לוקחים מכל איבר. אם באיבר השני (בדוגמה שלנו, הסינוס) הקירוב הוא לאיבר מסדר ראשון, אסור לזרוק את האיבר מסדר ראשון באיבר הראשון (בדוגמה שלנו, הקוסינוס). כלומר: צריך לקרב את כל הגדלים בביטוי עד שיגיעו לאותו סדר (או חזקה) של קירוב, ואי-אפשר לזרוק סדרים מכל איבר לחוד (למשל: את זה לקרב עד סדר ראשון ואת השני עד סדר אפס). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 13:28, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
בלי לקרב הבעיות הפיזיקליות קשות מדי. אבל בלי להעריך את גודל השגיאה שבקירוב, זה לא מדע אלא אירידיולוגיה. עוזי ו. - שיחה 13:48, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
א. אין בזה כלל קבוע, מאחר והקירוב שנלקח תלוי בדרגת הדיוק המבוקשת או השגיאה המותרת, וזו איננה נקבעת שרירותית, ולפיזיקאים "לא מותר לעשות הכל", ואינם עושים מה שבא להם. גבולות הקירוב נקבעים עפ"י אמות המידה של המערכת הנדונה וה'צרכים' שלה, בין אם מדובר במודל תיאורטי, או במערכת טכנולוגית. דוגמא לכך הוא זוג משקפיים, למשל, שעקרון הפעולה שלהם מבוסס על נוסחת גאוס (אנ'), שהיא נוסחה מקורבת, המבוססת בעצמה על קירוב זוויות קטנות. בכדי לדבר על עולם של פיזיקאים צריך לדעת יותר על טיבה של חשיבה פיזיקלית. חשיבה זו דומה, במובנים רבים, לחשיבה מתימטית תיאורטית (דוגמת ניוטון בבואו לפתח את החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי, או, ליתר דיוק, מה שהניע אותו להגות זאת (אנ')), אבל, גם שונה ממנה במובנים אחרים.
הביטוי "בעולם של המתמטיקאים, אין ברירה אלא ממש להבין איך קירוב זוויות קטנות עובד" שייך יותר לפיזיקאים מאשר למתימטיקאים. קירוב הוא קירוב הוא קירוב. בנצי - שיחה 21:08, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

ויסוצקי

מדוע ולמה בלוגו של חברת 'ויסוצקי' מופיעה ספינה שעל מפרשיה כתובה המלה "Buko"?

מה משמעותה של Buko הזו, ואיך היא קשורה ל'ויסוצקי'?

תודה רבה. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"א בשבט ה'תשע"ב • 13:51, 14 בפברואר 2012 (IST).[תגובה]

אגב, ניסיתי לגגל, וזה כל מה שקיבלתי.

פירושו "ושות'" כולמר שם החברה המקורי ברוסיה היה "ויסוצקי ושותפיו" שנילי - שיחה 19:52, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
תודה. מהיכן הידע? אתה יודע רוסית או שמצאת היכנשהו? בדקתי קצת וראיתי שלפי המילון הזה, ושות' זה И КОМПАНИЯ. כדי לעמת את הדברים לקחתי את המלה הזו לגוגל טרנסלייט, וקיבלתי בתור אחת מאפשרויות התרגום "ושות'". אז ה-КО מתאים, אבל מה עם ה-Bu? אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ב בשבט ה'תשע"ב • 22:28, 14 בפברואר 2012 (IST).[תגובה]
אביתר שלום, אם יותר לי להתערב, ВиКо הוא קיצור של Высоцкий и Ко, אכן, ויסוצקי ושות' (В עבור "ויסוצקי", и או u עבור "אִי" = וְ). ליל מנוחה, Tomn - שיחה 23:53, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

אני שמח שנמצאו סימוכין לדברי ששמעתי אותם אישית מבעלי החברה. שנילי - שיחה 00:00, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

תודה רבה לכולכם. שנילי, לא פקפקתי בדברים, רק רציתי לדעת מקור. Tomn, תודה ומרסי Buko. שתו הרבה תה, זה טוב להצטננות. אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ג בשבט ה'תשע"ב • 01:40, 16 בפברואר 2012 (IST).[תגובה]

למה כלבה מקבלת וחתולה לא?

למה לכלבה יש וסת ולחתולה לא? מה ההבדל? 109.65.204.224 18:26, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

כוונתך לדימום בזמן הווסת, ולא לוסת עצמה. לכל היונקים יש ווסת. לגבי הדימום לא רק אצל החתולה אין. מרבית היונקים אינם מדממים בזמן הוסת. בני אדם וכלבים הם שתי דוגמאות ליוצאי דופן. האתר הזה טוען שזה בגלל שהרקמה נספגת בגוף אצל רוב החיות. בלנק - שיחה 21:19, 14 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
סליחה שאני מתערב, אבל זה חדש לי... לכלבה נוזל דם מהוגינה כמו לבנות? (הכוונה בצורה שמלכלכת וניכרת בחוץ) 109.253.14.254 10:04, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
מה עם נקבת הקוף? האם בקטע הזה הם התקדמו עוד יותר מבני האדם, למאמיני האבוליישן. טיפוסי - שו"ת 10:37, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אבולוציה איננה אמונה. אם יש מוטציות, הרי שבהכרח יש אבולוציה. בנצי - שיחה 11:49, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אין ויכוח על מה שרואים בטבע הנהדר המורכב והמתוחכם, דבר יום ביומו, האמונה מתייחסת לתיאורייה המתיימרת להסביר מה נוצר ממה, איך מתי ולמה, לה מאמינים רבים בעולם, מחד, ושוללים רבים בעולם מאידך. טיפוסי - שו"ת 12:11, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
טיפוסי, אין קשר בין התפתחות אבולוציונית ל"התקדמות", בשום מובן מקובל של המילה, למעט אולי "מידת המורכבות המקסימלית אליה ניתן להגיע", הגדרה שאומרת פחות ממה שנראה שהיא אומרת (התפתחות אבולוציונית בהחלט יכולה להגיע דרך יצורים מורכבים יותר אל יצורים מורכבים פחות, אם כי אני לא מכיר דוגמאות לכך). --אלעזר - שיחה 13:06, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אז זה בעצם מה שאני טוען בכלל, שהקוף הוא צאצא של האדם, על פי מדרשי חז"ל בעקבות דור הפלגה. טיפוסי - שו"ת 13:43, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
ההנחה שקוף מפותח פחות מהאדם היא שגויה מיסודה. היא מניחה: א) שיש חיה בשם "קוף" ב) שהאדם לא "קוף" ג) שיש סולם התפתחות אובייקטיבי שיכול להגיד שחמור פחות מפותח מאריה או בזבוב יותר מפותח מעובש. ד) שהאדם עומד בראש סולם התפתחות. 109.65.225.175 14:18, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אבל ההיגד הנכון לשיטתך הוא א)אין חיה בשם "קוף". ב) האדם הוא קוף. ג) אין סולם התפתחות אובייקטיבי לבחינת רמת התפתחותם של בעלי חיים. ד) אין לאדם יתרונות המציבות אותו מעל שאר כל בעלי החיים. יום טוב. טיפוסי - שו"ת 14:29, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
כל ההיגדים שרשמת נכונים ומוכרים. א) "קופים" היא קבוצה גדולה מאוד של בעלי חיים, הכוללים זנים רבים ושונים ב) אין שום סיבה לקבוע ששימפנזה, בבון ומנדריל הם כן קופים ואדם לא ג) אין שום דרך אובייקטיבית לקבוע "רמת התפתחות". אפשר אולי לקבוע רמת מסובכות. ד) לאדם יש יתרונות רבים על פני זנים רבים. ולעובש יש יתרונות רבים על פני זנים רבים. ולשפעת יש יתרונות רבים על פני זנים רבים. באותה מידה אפשר להציב כל מין כ"מין השולט". אתה רואה את אדם כעליון מסיבה שאתה אדם ורואה באדם את שיא הבריאה. רק אל תשכח שתבונה היא לא מדד אובייקטיבי. אולי יכולות רבייה מהירות הסתגלות מיידית לאנטיביוטיקה הן עדיפות? 109.65.225.175 14:52, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
כאילו, אתה באמת חושב שאין שום סיבה לקבוע ששימפנזה בבון ומנדריל הם כן קופים ואדם לא? כלומר, אני לא מצפה שתטען כך בהחלטיות, אבל להגיד שאין שום סיבה לקבוע זאת? משה פרידמן - שיחה 04:46, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לאלעזר, בוודאי שיש בין התפתחות אבולוציונית להתקדמות, במובן הכי פשוט ומקובל של המילה. אני מבין מהיכן הטענה שלך נובעת, אבל צריך להיזהר מלאמץ באופן גורף את השפה המדעית, שבאה להתמודד עם שאלות מסוג מסוים. בהסתכלות פשוטה, האבולוציה הפכה יצורים חד תאיים למערכת המדהימה של עולם החי אותו אנו רואים. האם לא ניתן לקרוא לזה התקדמות? תשאל כל אדם סביר, האם דולפין הוא יצור מתקדם יותר מאצה, הוא יתן לך תשובה ברורה. משה פרידמן - שיחה 05:09, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
האדם הפשוט יכול לחשוב שהדינוזאורים היו מתקדמים יותר מלטאות, אבל הלטאות של ימינו הן מאוחרות לדינוזאורים מבחינה אבולוציונית. מה שחשוב לי להצביע עליו זה שכל שיפוט מוסרי שאנשים גוזרים מהאבולוציה עשוי להיות נכון או לא נכון, או ראוי או לא ראוי, אבל בוודאי אין לו שום קשר לתחום המדעי שנקרא אבולוציה, או למדע בכלל. --אלעזר - שיחה 23:03, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
כמובן ששיפוט מוסרי ומדע הם שטחים זרים לחלוטין. ודווקא משום כך אני טוען שצריך להיזהר מלאמץ באופן גורף את השפה המדעית. שהכלי לא יהפוך לאדון. משה פרידמן - שיחה 23:51, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לשאלה המקורית, על פי הערך הלוונטי בויקי האנגלית, [3], זה מתרחש אצל חלק מהקופים ואצל חלקם לא. ערך אחר עוסק בתופעה אצל חיות אחרות [4], וטוען שאצל כלבים לפעמים יש הפרשה דמית, ואצל חתולים אין, אין הסבר מדוע זה כך. בברכה, --82.80.111.149 17:34, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

חתונת היהלום

האם מישהוא מכיר ציור בשם חתונת היהלום, מי צייר היכן נמצא הציור היום? --94.188.146.118 19:48, 14 בפברואר 2012 (IST).[תגובה]

שטח פנים בריאות

פעם שמעתי בבית הספר שנאדיות הריאה יכולות לכסות חדר שלם בגלל שטח הפנים, אבל אף פעם לא הבנתי איך. הרי שטח הפנים של ריאה הוא לכאורה בקושי חצי מטר ולכל היותר מטר. דבר שני, הסבירו לנו אז שיש תועלת בכך שהריאה בנויה בצורה של נאדיות ולא בצורה חלולה, את זה אף פעם לא הבנתי; הרי אם ניקח (למשל) צנצנת ריקה ונמלא אותה אויר, כמות האויר שתהיה בתוכה- גדולה מכמות האויר שתהיה בצנצנת שיהיו בתוכה מבנים בעלי דפנות ('נאדיות') 109.253.14.254 10:21, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

שטח הפנים הפעיל, כלומר, השטח הבא במגע עם האויר הננשם. אם תסכם את שטחי הפנים של כל הנאדיות, תקבל שטח פנים גדול לאין שיעור משטח מעטפת הריאה. נסה לחשוב על רדיאטור, בבית, במחשב או במכונית. שטח הפנים שלו, בשל היותו בנוי יחידות ('צלעות'), גדול בהרבה משטח המעטפת שלו. באופן כזה, הנשימה יעילה יותר: בכל מחזור נשימה מפעפעת אל מחזור הדם כמות חמצן גדולה בהרבה בהשוואה ל'ריאה חלולה'. בנצי - שיחה 11:56, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אפשר לחשוב גם על כדור מלא ושלם, לעומת כדור מלא שנקדח בו חור גלילי מצד אחד לצד שני (והוצא החומר שהיה שם). ברור ששטח הפנים של הכדור שקדחו בו גדול יותר, כי הוא כולל את שטח הפנים של הכדור המקורי, פחות שטח הבסיסים של הגליל משני הצדדים, ועוד כל שטח הפנים הפנימי של הגליל - שגדול בהרבה משטח הבסיסים. 94.159.231.239
תודה רבה רבה בנצי ההסבר שלך סידר לי את הנושא. תודה גם למגיב השני. 109.253.44.182 13:22, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

למי הזכות הקדימה שיש תמרורי עצור לשתי המכוניות

במצב שמתואר בתמונה פה, יש גם למכונית A וגם למכונית B תמרור עצור.

צריך גם לקחת בחשבון לאיזה כיוון פונה כל רכב.

כל רכב יכול לפנות ימינה, שמאלה (מנקודת יחסו) או להמשיך ישר. אז יש שישה מצבים אפשרים:

אך לפי מה שרשום כאן : "אם פונים שמאלה יש לתת זכות קדימה לרכב במצד ימין וממול."

זה משאיר רק את המצב ששני הרכבים רוצים לפנות לשמאלה שלהם, בתיאוריה שתיהם תקועים כי הם צריכם לתת לרכב שמולם זכות קדימה.

ממש חמורו של בורידן מוטורי... יש משהו בחוק בנוגע למצב כזה?

תודה 84.94.120.42 13:27, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

כל אחד מהנהגים מטיל מטבע, ונכנס לצומת אם יצא "עץ". עוזי ו. - שיחה 14:17, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
בשביל זה יש איתות. אריה ה. - שיחה 14:22, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אם שניהם רוצים לפנות שמאלה, בעקרון אפשר לעשות את זה בו זמנית, ואין קונפליקט. הרי ככה זה ברמזורים לפעמים. emanשיחה 14:38, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אין קונפליקט, אבל הנהגים יודעים שאין קונפליקט רק אם לפחות אחד מהצדדים מאותת. ואז נשאלת השאלה העקרונית, האם מותר שלא לתת זכות קדימה על בסיס איתות (ברור שכולנו עושים את זה, השאלה מה אומר החוק). בברכה, --איש המרק - שיחה 17:10, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
החוק קורא להפעלת שיקול דעת. "כל עובר דרך חייב להתנהג בזהירות" וגם "אין פניה אלא בבטחה". מותר וחובה לבחור בהתנהגות בצומת עם שילוט בעייתי או ללא שילוט בדרך שלא תסכן את יתר האנשים באותה דרך ואת הנהג. יוסי מחשבון אחר - שיחה 18:24, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אני לא הייתי מסתמך על אתר הטוען "מותר לסטות 10 קמ"ש מהמהירות המותרת". הזוי. חזרתישיחה 21:56, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
הלכתם לכיוון הלא נכון עם הפרשנות. אין שום קונפליקט, אם שני הנהגים פונים כל אחד לשמאל שלו, לכן גם אין צורך במתן זכות קדימה. קונפליקט יווצר רק כשאחד הנהגים נוסע ישר והאחר פונה שמאלה ובמצב כזה לנוסע ישר יש זכות קדימה. וזהו. בברכה. ליש - שיחה 00:53, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
במקרה שתואר באמת אין בעיה. אבל מה קורה בצומת x לא מרומזר, שמגיעים אליה בבת אחת ארבעה נהגים, מצפון, מדרום, ממזרח וממערב, וכולם רוצים להמשיך לנסוע ישר? הנהג מהצפון צריך לתת זכות קדימה לנהג מהמערב (=הרכב שבא מימינו), הנהג מהמערב צריך לתת זכו"ק (ולא סחוג) לנהג מהדרום, הנהג מהדרום צריך לתת זכו"ק לנהג מהמזרח, הנהג מהמזרח צריך לתת זכו"ק לנהג מהצפון, וחוזר חלילה. מי בסופו של דבר ייכנס לצומת אם כולם שומרי חוק? אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ג בשבט ה'תשע"ב • 01:50, 16 בפברואר 2012 (IST).[תגובה]
יש לכך שתי תשובות, האחת תשובה חוקית והשנייה תשובה מעשית. מבחינת החוק יש זכות קדימה למי שנכנס ראשון לצומת ולא מתייחסים לאפשרות התאורטית שכולם יגיעו בו זמנית, תמיד יהיה אחד ראשון. מעשית הדרך הנכונה לנהוג היא להמתין לכך שאחד הנהגים יסמן לאחר/ים שהוא מוותר לו וכך יפתר הסבך. אם אף אחד לא מוותר, מצדי שימשיכו לחכות בצומת עד בוא המשיח. בברכה. ליש - שיחה 06:46, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

נגזרת לא אינטגרבילית?

האם יתכן מצב שנגזרת של פונקציה תהיה לא אינטגרבילית רימן בקטע סגור?

קיבלנו שאלה למבוגרים בלבד:

ושואלים האם אינטגרבילית בקטע . פונקציית הנגזרת מתפרעת ליד האפס. והיא אפס ממש באפס. היתכן שפונקציית הנגזרת לא אינטגרבילית רימן? 79.179.225.227 15:51, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

שים לב שהנגזרת לא חסומה בקטע, ולכן בפרט היא אינה אינטגרבילית שם. לירן (שיחה,תרומות) 15:54, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אני שמח לגלות את אמריקה במבחן. אין משפט שאומר "הנגזרת אינטגרבילית" נכון? חשבתי כל המבחן "איך זה יתכן?"( בסוף רשמתי בדיוק את מה שאתה אומר- לא חסום ולכן לא אינטגרבילי). אבל נעזוב חוויות אישיות- זה ממש סותר את האינטואיציה. אינטגרל הוא "אופרטור הפוך" לגזירה. איך יתכן לגזור משהו ושהוא לא יהיה ניתן ל"שיחזור" על ידי אינטגרציה? 79.179.225.227 16:04, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
ראה המשפט היסודי של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי שם דורשים ש-g תהיה אינטגרבילית על מנת שהמשפט יתקיים (משתמשים בחסימות של g כדי להוכיח ש- רציפה). אינטגרל מחליק פונקציות אך נגזרת עושה בדיוק להיפך.
תהיה, נניח שמחשבים את האינטגרל באמצעות סכומי רימן, יהי h מספר קטן כרצוננו, נבנה חלוקת קטע באה: , המחובר הראשון בסכום יהיה וכאשר משאיפים את h לאפס האיבר הזה מתבטל. אפשר לומר שהנגזרת אמנם לא חסומה אך לא מתבדרת מספיק חזק, ולכן הפונקציה אינטגרבילית רימן במובן המוכלל (אינטגרל לא-אמיתי). תוספת: יתכן שזה לא נכון כי מונוטונית יורדת ולכן .
יש לי שאלה שקשורה , איך זה קשור לעובדה שפונקציה יכולה לקבל כמה נתונים ולתת תוצאה אחת , ואיך זה קשור להופכי ? ,בכבוד מים נושפים

משפטי הוכחה בגאומטריה

1.אם אני מוכיחה שבמרובע אלכסון אחד חוצה זווית אחת זה מספיק בשביל להוכיח שזה מעויין? 2.האם נכון "מעויין בו יש זווית אחת ישרה הוא ריבוע? תודה--79.176.34.4 19:48, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

1. לא - מרובע שבו אלכסון אחד חוצה זווית אחת אינו חייב להיות אפילו דלתון.
2. כן: הזוויות הנגדיות במעוין שוות. עוזי ו. - שיחה 23:02, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

מנכ"ל משרד ראש הממשלה

אשמח לקבל רשימה של מנכ"לי ראש הממשלה לאורך השנים, עם תקופת כהונתם. בפרט בשנים 48-51, 73-77. כמו כן הברה לסתירות בערכים מרדכי גזית, שמחה דיניץ, יעקב הרצוג, בהם רשום ששירתו כמנכ"לי המשרד אך השנים חופפות ביניהם. תודה ‏Tomtom‏ ‏ • שיחה 20:37, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

אנגלית בהודו

היי. יצא לי לראות כמה סרטונים ב YOUTUBE של הודים שמדברים אנגלית ולא הודית (או הינדי...). יש חלוקה גיאוגרפית לדוברי השפות או שזה מעמד? איזה הודים דוברים אנגלית ואיזה הודים דוברים הינדי? תודה מראש84.108.37.50 21:00, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

לא כל ההודים מדברים הינדית. ע"ע שפות רשמיות בהודו. יוסישיחה 21:05, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
בהודו דוברים הרבה שפות שונות. אנגלית היא השפה המשותפת, והיא מדוברת ע"י השכבה היותר משכילה, חלק גדול מהתושבים בערים הגדולות, עובדי הממשלה הפדרלית (למשל עובדי הרכבת) ועוד. מנסיוני הלא גדול - חוץ מהכפריים בכפרים הקטנים והפחות מתוירים, כמעט כולם מדברים אנגלית, לפחות ברמה בסיסית.יואלפ - שיחה 08:42, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
תודה128.139.251.57 14:09, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

מינוי חלקי

מהו המינוי החלקי שבו מחזיק פרופסור אריאל רובינשטיין, לפי הערך אודותיו? תודה... 84.229.155.236 21:29, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

זריעת עננים

האם זורעים כיום בארץ עננים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

אתה לא זה ששאל פעם אם לג'ורג' וושינגטון יש חיבור USB? נו, טוב - שיחה 21:47, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לא. זו שאלה רצינית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
נדמה לי שכן. 94.159.188.232 22:32, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
צריך לשאול את מפעילי התנורים. חזרתישיחה 23:18, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
מהערך זריעת עננים זה נראה שכן, אבל לא בטוח שהוא מעודכן. בן ג. (שיחה) תרומת כוח-חישוב 00:02, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
ראה בערך ניסויי ישראל שם כתוב שבצפון הארץ ישנה זריעה מבצעית, ושכיום עדיין מתקיים "ניסוי ישראל- 4. נ"משיחה • כ"ג בשבט ה'תשע"ב • 01:10, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
זריעת עננים זה נושא שבמחקר עדיין, סיכויים רבים שאין היא משפיעה מאומה על כמות הגשמים, יש לנושא יחצנים טובים, ומי מאתנו ראה לאחרונה מטוס חג בינות העננים ומפזר יודיד, וגורם לרעמים. חורף גשום. טיפוסי - שו"ת 10:03, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

משוואת גלים(מתמטיקה-פיזיקה)

אני רוצה להבין מה המשמעות הפיזיקלית של מה שאני עושה.

נתון לי מיתר החוזק בשני קצותיו. כלומר:

אני מניח הפרדת משתנים, כלומר , מציב, מעביר אגפים ומסמן: . מכאן אני רושם את הבעיה כבעיית תורת שטורם-ליוביל:

פותר את המד"ר, מציב תנאי התחלה ומקבל סדרת ע"ע ומהם סדרת פונקציות עצמיות .

ופה אני כבר לא מבין מה המשמעות של מה שמצאתי. מה זה אותם ערכים עצמיים והפונקציות העצמיות ששטרום ליוביל נתנו לי? עם הפונקציה T אנו עושה דבר דומה כשאני משתמש באותם ע"ע שכבר מצאי ואז מכפיל בין סדרות, סכום על n ומקבל טור:

ואני שואל- מה למעשה שעשיתי פה? מה המשמעות של מה שקיבלתי? 79.179.223.145 23:08, 15 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

אני מבין שאתה שואל לגבי המשמעות הפיסיקלית, לא המתמטית. ברובד הראשון, המשמעות היא שקיבלת פתרון מפורש לבעיה. זה אולי נראה לך פתרון חסר ערך, משום שהוא מכיל אינסוף איברים ואפס הבנה, אבל בפועל, בדרך כלל, מספיק לחשב, בעזרת מחשב, מספר איברים קטן על מנת להבין מה הצורה הפיסיקלית של הפתרון, ואיך הוא משתנה בזמן. מעבר לכך, כאשר אתה מוסיף על תנאי השפה גם תנאי התחלה, כלומר, איך נראתה המערכת בזמן נתון, הרי שאתה קובע פתרון שאיננו מכיל את כל האיברים, ובמקרים ספציפיים עשוי להכיל איבר בודד אחד. למשל, אם תפרוט על המיתר באופן שבזמן 0 הוא יראה בדיוק כמו אחת הפונקציות העצמיות הללו (למשל, בדיוק באמצע), הרי שהפתרון שלך ישאר אותה פונקציית סינוס בתדירות הספציפית שהתחלת בה. מתוך הדוגמא הזו אתה יכול כבר להרגיש, שעומדת מאחורי הפתרון הזה הבנה עמוקה. בעצם, אם בזמן נתון המיתר מתנודד לפי אוסף מסויים של פונקציות מהטור שרשמת, במשך הזמן רק אותן הפונקציות "שורדות". כלומר, למיתר יש אוסף של "פונקציות עצמיות" שלכל אחת מתאימה תדירות ספציפית. אם אתה מנדנד אותו באחת מהפונקציות העצמיות הללו, הוא ימשיך להתנדנד באותה התדירות. אם תנדנד אותו בצורה אחרת, ניתן יהיה למצוא צירוף ספציפי (סופי או אינסופי) של פונקציות עצמיות כאלו שמתארות את צורת המיתר בהמשך. לכן ניתן יהיה לומר שהמיתר מתנדנד במספר תדרים המתאימים לפונקציות העצמיות שמתארות אותו. למשל, כשאתה מעביר מידע בתדר מסויים (נניח, כשאתה מדבר) ויש בגל גם הפרעות בכל התדרים (ומתי אין?), מי שמקבל את המסר (נניח, האוזן של חברך) ייטיב להבין אותו אם הוא יודע לחלץ את התדרים הרלוונטים מתוך הגל המבולבל אותו קיבל. ההבנה הזו היא בסיס לחלקים נרחבים של הפיסיקה וההנדסה, ואתה תזדקק לה רבות בהמשך הדרך. משה פרידמן - שיחה 04:33, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
מעניין מאוד מה שאתה אומר. האם בזה שעשיתי הפרדת משתנים הנחתי שהגל עומד? האם אותם פונקציות עצמיות הן צורות פיזיקליות של הגל? כלומר אם לקחתי את המיתר והנתתי לו צורה התחלתית מוזרה- האם היא תהיה איזשהו צירוף של איברי הטור? מדבריך אני יכול להבין שיש אינוסף תדירויות עצמיות לגל במיתר. כידוע לי יש סט בדיד של תדירויות בכל מערכת אוסצילטורית. איפה אני רואה אותם בצורת הפתרון שמצאתי? 79.179.223.145 10:26, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לא, ההנחה שהגל עומד היתה בתנאי השפה: . emanשיחה 13:59, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
ואני צריך לתקן את עצמי קצת. יש פה שני תנאי שפה (אחד ב x=0 והשני ב x=L). מספיק רק אחד מהם (לא חשוב איזה) בשביל שזה יהיה גל עומד. אבל אז כל אורכי הגל היו אפשריים. התנאי השני, הוא זה ש"מסנן" רק חלק מאורכי הגל (אלה שנכנסים בדיוק ב 2L). emanשיחה 16:53, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
ראה את הערכים אופני תנודה וגל עומד שדנים בפירוט במשוואות כמו שתיארת ובמשמעות הפיזיקלית שלהן. שם תראה שאפשר להציג כל גל עומד כסופרפוזיציה של גלים נעים, ולהפך: כל גל נע אפשר להציג כסופרפוזיציה של גלים עומדים. זה הכל שאלה כיצד אתה מתייחס לפיתרון שקיבלת, שנקבע על ידי תנאי ההתחלה: אם תנאי ההתחלה הוא גל עומד, אז יותר נוח להציג את הפתרון הכללי כגל עומד, אך אם תנאי ההתחלה הוא אוסף של גלים עומדים ולא אופן תנודה בודד, יתכן שיהיה יותר נוח לתאר את המערכת כגלים המתקדמים ומוחזרים מקצותיה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 14:21, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
גל נע כסופר-פוזיציה של גלים עומדים?! emanשיחה 15:07, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
מדובר בסופו של דבר בטרנספורמציה לינארית הפיכה בין שתי ההצגות, באמצעות סופרפוזיציה של גלים עומדים אפשר לתאר גל שנע הלוך וחזור במיתר. ראה למשל כאן, ע"מ 17 ובטח יש עוד מידע בגוגל. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:49, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אז מישהו כתב איזה משפט בלי לחשוב עליו עד הסוף. בגל נע, בכל נקודה הגל צריך לקבל ערכים בכל הטווח בין מינוס האמפליטודה לאמפליטודה. אבל בגל עומד יש צמתים בהן בכל זמן ערך הגל הוא אפס. ותנאי השפה מחייבים שלפחות בנקודה אחת (ובמקרה ששאלו אותנו פה בשת נקודות) לכל הגלים האפשריים תהיה צומת. לכן לעולם לא תוכל לבנות מהם גל נע. emanשיחה 16:05, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אבל בכל גל עומד, או הרמוניה, נקודות הצומת (ואני לא מדבר על נקודות השפה שקבועות כאפס) מופיעות בנקודות שונות במיתר כך שחיבור גלים עומדים יכול ליצור גל ללא נקודות צומת. למשל: שזה גל נע. כמובן שצריך לאלץ על הגל הזה את תנאי השפה והעובדה שהוא נע בתווך סופי, אבל באופן עקרוני: הטרנספורמציות הלינאריות בין גלים עומדים לגלים נעים הן הפיכות. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:20, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אני רואה שכאשר כופים תנאי שפה (נק' קבועות בקצוות) פיתרון הקוסינוס לא יכול להתקיים, אבל כן אפשר להציג את הגל העומד כסופרפוזיציה של גל וגל חוזר, והסיבה שחייבים גל חוזר היא תנאי השפה, ובאופן דומה סופרפוזיציה של גלים עומדים יצור אוסף של גלים נעים - פוגעים וחוזרים. אך ללא הגבלת תנאי השפה, אפשר להציג כל גל נע כסופרפוזיציה של גלים עומדים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:25, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
כתבתי לפני התנגשות עריכה:
מה שעשית פה הוא נכון מתמטי, אלב חסר כל משמעות פיזיקלית. חיברת פה בעצם גלים עומדים משתי מערכות שונות שהצמתים שלהן נמצאים במקומות אחרים. הצד הימני של החבל או שהוא מוחזק בנקודה אחת, או שהוא מוחזק בנקודה אחרת. הוא לא יכול להיות סופר פוזיציה של שני חבלים שמוחזקים בנקודות שונות. emanשיחה 16:31, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

ביקור אצל זונה ובעיית הנידה

יש מקרים שבהם הותר (ביהדות) לגבר ללכת לזונה. זה לא מומלץ, זה מגונה, וכו' וכו', אבל בכ"ז השאלה נדונה ונראה שיש מקרים שזה עובר איכשהו. והשאלה היא - מה עם שאלת הנידה? מילא שהתירו לגבר לבקר אצלה, הרי ברור שהיא נידה. האם יש התייחסות לזה? 173.180.223.27 08:33, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

אין מקרים ביהדות שהותר לגבר ללכת לזונה! לרמב"ם ועוד פוסקים זנות אסורה מהתורה (מצד "לא תהיה קדשה בבנות ישראל" ומצד חובה לקיים יחסי אישות בקידושין) ולחלק הפוסקים מדרבנן, זה לא רק "לא מומלץ ומגונה" זה איסור של ממש. לגבי הנידה בזמננו וודאי שכל זונה היא נידה, בזמן חז"ל אני מתאר לעצמי שגם זונות היו שומרות על הלכות נדה, זה היה ממש טאבו בזמנם. אתה יכול לראות מקומות (אתיופיה לדוגמה) שגם כיום ללא ההקשר הדתי לנשים נדות יש בית מיוחד, כלים מיוחדים ובגדים מיוחדים, וודאי שהן לא מקיימות יחסי אישות. החבלןאשמח לתגובות מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 08:47, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
א. מה עם ההנחייה ש"ילבש שחורים, וילך לעיר אחרת", במקרה של "יצרו גובר עליו" ?
ב. לפי דבריך, מאין קיבל, או לקח, יהודה היתר בנוגע לתמר, כלתו, לפני שידע שזו היא ? וכן, דוד המלך והתמרון המסובך שלו בנוגע לבת שבע ? בנצי - שיחה 14:19, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
א' איננו היתר, אלא הנחיה מסוג "אם אתה עושה עבירה, עדיף שלא תזוהה", אני מניח שהמטרה היא להפחית חילול השם. --אלעזר - שיחה 14:26, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אני יודע שאין זה היתר. זה יותר בתחום האפור של היתר, על רקע המתח הבלתי ניתן ליישוב, בין היצר המיני לבין נורמות אתיות-דתיות אידיליות. אתה לא מוצא הנחיות כאלה עבור מי שנורא 'בא לו' סטייק לבן, או שהוא 'חייב' משחק דרבי בשבת בבוקר, בעיר אחרת. זה מעיד על סוג של פשרה, או יותר נכון, השלמה. בנצי - שיחה 14:40, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
זו הסיבה שהלבוש המסורתי של החרדים הוא שחור? 109.65.216.233 17:22, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
בחייך: זהו לבוש מיובא ממזרח-אירופה, והוא מודרני יחסית. בנצי - שיחה 18:08, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
בנצי, מחילה, אבל אתה ממש טועה. יש מספר גישות בראשונים לגבי הגמרא הזו.
1. מדובר על מעשי היתר כמו אכילה וסביאה.
2. מדובר על מי שבמעמדו זהו חילול שמים במעשים שהוא עושה, אבל אין בהם עבירה עצמית.
3. הכוונה היא שעל ידי כך לבו ישבר ולא יעבור את העבירה (מתאים גם לגמרא של מי שיצאה מתחת ידו טריפה...)
4. הכוונה היא כפשוטה אבל גמרא זו לא נפסקה להלכה כיוון שהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים.
5. הגמרא כפשוטה, עדיף שאם הוא חוטא שלפחות לא יחלל שם שמים.
אף אחת מהגישות האלו לא מדברת דווקא על זנות. לשיטות שאפשר לפרש את המאמר על זנות אפשר לפרש גם על חזיר. ואגב, סתם זנות בגמרא מדובר על אשת איש ולא על פנויה.
לגבי יהודה- זה היה לפני מתן תורה (עיין רמב"ם תחילת אישות). לגבי דוד- וודאי שגם אחרי כל הפלפולים זה היה איסור, כל הפלפולים נועדו לנקות את דוד מאיסור אשת איש. אם זה לא היה איסור הוא לא היה חוטף על כך. החבלןאשמח לתגובות מועדון החלל הוויקיפדי ממריא 02:13, 17 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

קראתי את הפסקה על פיתרון נוסחת הנסיגה באמצעות משוואה אופיינית, והשיטה מזכירה מאוד את השיטה לפיתרון משוואות דיפרנציאליות מהסוג y'' - ay' - by=0. האם יש קשר? אם כן, אולי כדאי להזכיר זאת בערך. 94.159.231.239

יש קשר הדוק בין השניים, וגם בינהם לבין המשוואה הדיפרנציאלית החלקית שמוזכרת שני סעיפים מעלינו. בכל המקרים פתרון המשוואה הוא צירוף לינארי של וקטורים עצמיים של אופרטור מתאים: הזזה, גזירה או גזירה חלקית. עוזי ו. - שיחה 12:18, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

פרגית?

הפרגית שמוכרים בסופר זה כרעיים ללא העצמות או שיש משהו נוסף שמייחד את החלק הזה? יש אומרים שמדובר בתרנגולת צעירה... האם זה נכון? תודה128.139.251.57 14:13, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

המשמעות המקורית הנכונה של פרגית היא אכן תרנגולת צעירה. אבל, כמו הרבה שיבושים המופיעים חדשות לבקרים, כתוצאה מחוסר הבחנה בין עברית צחה לבין עברית צחיחה, מתכוונים אכן להגדרה שציינת, ביחוד במחלקות בשר ובשווארמיות. בנצי - שיחה 14:30, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

שתי שאלות

1. עיינתי בערך דגלי אסיה ושמתי לב שישנם 4 צבעים עיקריים שחוזרים על עצמם ברוב דגלי מדינות המזרח התיכון-אדום,שחור,ירוק ולבן,מה הסיבה לכך?
2.ב הערך יהדות ירדן לא מופיע אפילו באדום,האם הייתה אי פעם קהילה יהודית בירדן?--Haya831 - שיחה 15:32, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

הסיבה לשאלה הראשונה שלך נעוצה בדגל המרד הערבי, מימי מלחמת העולם הראשונה. emanשיחה 16:07, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
2. אין לי ידיעות על מדינת ירדן המודרנית אבל לפי המסורת היהודית, שניים וחצי השבטים התנחלו בעבר הירדן. גם לדוגמה ממלכת החשמונאים השתרעה מעבר לירדן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
1. שים לב שזה מאפיין מדינות מוסלמיות, שרבים מהן שוכנות באזור שציינת. הירוק למשל, מקורו באיסלם.
2. ממלכת ירדן היא ישות מדינית מודרנית. התיישבות ישראלית ויהודית היו שם בכל התקופות למעשה, בעיקר, בתקופות היוונית והרומית, ועד לתקופה הביזנטית. מערכת יחסים קרובה היתה בתקופות שונות, לטוב ולרע, עם העמונים, המואבים, האֶדוֹמִים (ראה הורדוס, מצד אביו) ותושבי גלעד. באזורים מסוימים, אף בצפיפות. המחסום היחידי היה נהר הירדן, שהיה אז רק נהר, ולא גבול. אכן, ראוי שיהיה ערך כזה, בדומה ליהדות סוריה וליהדות לבנון, בהיות שתיהן ישויות מדיניות של העת החדשה. בנצי - שיחה 16:58, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
ממלכת ירדן היא מדינה שהומצאה במאה העשרים בידי שליטים קולונייאליסטים. באופן מעשי, אין דבר כזה "יהדות ירדן", "מסורת ירדנית" וכיוצא בזה. 94.159.219.154 19:00, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אתה חוזר על עובדות שכבר נאמרו קודם, מתייחס רק לסמנטיקה ומתעלם מהבעיה שבלב העניין: היישוב היהודי שחי בעבר הירדן. מוטב שתנסה להציע משהו מתקבל יותר על הדעת, המתייחס ליישוב היהודי בתקופות שציינתי, ובהמשך לשאלתו הממשית של השואל. אני חוזר: המסגרת המדינית הנוכחית אינה חשובה לעצם העניין, חשוב חבל הארץ מבחינה גיאוגרפית והיישוב היהודי שהתקיים בו בעבר. בנצי - שיחה 19:25, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

אלגברה-חדוא

משפט טיילור אומר שאני יכול לפתח כל פונקציה גזירה אינסוף פעמים לטור חזקות. ידוע לי שמרחב פולינומים הוא מרחב ווקטורי. כלומר האם אני יוכל להגיד "כל פונקציה גזירה אינסוף פעמים נפרשת על ידי איברי הבסיס". כשבסיס הוא ? ומזה נובע כל פונקציה גזירה היא ווקטור.

אם כך, אני יכול להגדיר גם פעולות לינאריות על כל פונקציה? כלומר להגדיר מכפלה פנימית ולהגיד ששתי פונקציות אורתוגונליות זו לזו? מה המשמעות של זה( אם קיים)? מה זה אומר פונקציות ניצבות או מקבילות? 109.64.213.227 17:39, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

יש לך פה שתי טעויות עקרוניות. ראשית - אתה אמנם יכול לייחס לכל פונקציה גזירה אינסוף פעמים טור חזקות, אבל שתי פונקציות שונות יכולות לתת לך את אותו הטור. הטור לא חייב להתכנס לפונקציה. זה כן יקרה אם הפונקציה היא פונקציה אנליטית. שנית, גם אם נצטמצם למרחב הפונקציות האנליטיות, שים לב ש אינו בסיס למרחב הזה. זאת משום שקבוצה פורשת היא קבוצה שכל איבר במרחב הוא צירוף לינארי סופי של איברים מהקבוצה, מה שבוודאי לא מתקיים במקרה הזה. למעשה, פורש בדיוק את מרחב הפולינומים. אך לא כל פונקציה אנליטית היא פולינום. לירן (שיחה,תרומות) 18:12, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אבל כן מקובל להכליל את המושג של בסיס למערכת שלמה (למשל מערכת אורתונורמלית שלמה) שבה קבוצה ב-V היא מערכת שלמה אם צפופה ב-V. כלומר, כל איבר ב-V אפשר להציג כצירוף לינארי אינסופי (טור אינסופי) מהצורה . קבוצת המונומים הוא מערכת שלמה במרחב הפונקציות האנליטיות. עוד הערה: בהרבה מקרים גם מרחבי פונקציות הם מרחבים לינאריים (בדרך כלל לא נוצרים סופית) עם הפעולה הלינארית כאשר אלפא ובטא הם סקלרים מהשדה הרלוונטי. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 18:27, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

חוק הזנות החדש

אני מנסה להבין את הרעיון המשפטי מאחורי הצעת החוק שרוצה להפליל לקוחות של מין בתשלום. אם אישה מוכרת את עצמה בצומת ומישהו מוכן לקבל את שירותיה הוא העבריין והיא הקורבן? אבל היא זו שיזמה את המעשה, ואם מגדירים תשלום על יחסים כעברה, אז היא לא רק שותפה לפשע אלא היוזמת של הפשע. כלומר ברגע שתוגש תלונה על לקוח אז אמורה להיות מוגשת גם תלונה על הזונה עצמה, כי היא גרמה לבן אדם לצבע עברה. או יותר מזה, אזרח שומר חוק שמקבל הצעה מגונה של לשלם על יחסים חייב להגיש תלונה על המציעה? כלומר הוא הקורבן והיא העבריינית?

איך הדבר מתנהל במדינות בהן באמת עבר חוק כזה? זה לא יוצר מלא פרדוקסים כמו שתיארתי?

המחוקק בישראל אינו מוגבל בחוקה ואינו צריך לדאוג לזה שחוקיו יהיו בעלי היגיון משותף. לכן מדובר בשאלה פסיכולוגית או בשאלת יחסי ציבור ולא בשאלה משפטית94.159.219.154 18:46, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

כיצד דואגים שיהיה מספיק כח אדם שימלא את כל המשרות בשוק?

כיצד יש תמיד מנהדסים בכל התחומים, אינסטלטורים וכו'? אני מתכוון, לא תמיד הרצונות של הפרט עולים בקנה מידה אחד עם מה שהשוק צריך. מה יקרה אם ההשכלה תתקדם כל כך עד שיום אחד אף אחד לא ירצה להיות אינסטלטור? מה יקרה אם יום אחד רוב האנשים יחליטו שהם רוצים ללמוד תואר בתחום ההייטק וכיתות ההנדסה ישארו ריקים? איש השלג - שיחה 19:47, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

התשובה היא פשוטה מאוד, ישלמו יותר עבור אותן משרות שיש בהן מחסור ולאחר תקופת הסתגלות קצרה אנשים יבחרו לעבוד במקצועות אלו למרות שאין בהן יוקרה. אותו דבר נכון לגבי אחיות. כיום יש מחסור כי שכרן נקבע על ידי המדינה. אבל בעוד כמה שנים, אם המחסור יביא לשבר מוחלט בתחום, המדינה תעלה את המשכורת של האחיות (לאחר שהיא תנסה קודם להכניס חיילות בגיוס חובה לבתי החולים במקום אחיות). במדינות בהן שוק העבודה הוא חופשי, הדברים הולכים בצורה הרבה יותר חלקה ומחסורים חריפים כמעט ואינם קיימים. לעומת זאת, בארצות בהן הממשלה מתכננת את שוק העבודה, כמו שוק הרופאים בישראל, תמיד יש או מחסור או עודף גדול. עדירל - שיחה 20:51, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לא דואגים לזה. לפעמים זה קורה לבד ולפעמים זה פשוט לא קורה. בנגב, למשל, יש מחסור אדיר במרפאים בעיסוק ואף אחד לא דואג לזה. לעומת זאת, כשחסרים פועלים פשוטים לעבודות גופניות, מייבאים אותם מתיילנד. לגבי הדוגמה שלך, אז אולי, יום אחד, גם האינסטלטורים יהיו תיילנדים. בברכה. 94.159.222.102 13:10, 17 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

האם ניתן להמשיך פונקציה שמוגדרת על הטבעיים לפונקציה שלמה?

האם כל פונקציה ניתן להרחיב לפונקציה שלמה (במובן המרוכב)?
(האהא, כפל משמעויות...) --77.127.69.227 20:49, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

אינטואיטיבית, נראה לי שכן. הטבעיים היא לא קבוצה צפופה במישור המרוכב ולכן יש לך מספיק חופש כדי להרחיב את f כרצונך, ולדאוג שתהיה שלמה. זאת כמובן בתנאי שהפונקציה מוגדרת כמו שצריך על הטבעיים (למשל: אין בה נקודות סינגולריות בטבעיים). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:09, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

נשקייה

איך מבטעים נכון את המילה "נשקייה"? כלומר מה הניקוד הנכון? 79.177.207.147 22:15, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

כמו מטריה. --אלעזר - שיחה 22:47, 16 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

דגל לאוטו

כזה של יום העצמאות. מי המציא? 173.180.223.27 09:34, 17 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

איך מדביקים

1. באיזה חומר/ים ניתן להדביק חרסים בצורה נקיה ויציבה לאורך זמן (רַפָּאוּת (אנ')) ?

2. מאובן שנשבר (רכשתי כזה בחו"ל, ואיכשהו, למרות שהיה מרופד במגבת בתיק). אני מזכיר: יש סוגים שונים של מאובנים. בנצי - שיחה 13:00, 17 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

לגבי החרסים - בהנחה שב"לאורך הזמן" אתה מתכוון ללא יותר מכמה עשרות שנים, דבק פלסטי רגיל זה יותר ממספיק. דניאל צבישיחה 13:57, כ"ד בשבט ה'תשע"ב (17.02.12)

טורי פונקציות,

עקרונית השאלה באה מטורי פורייה, אבל כל הדרכים כשרות (הסתייגות- דרכים שסטודנט לא מתמטיקאי שנה ב' יכול להבין).

נתון . איך מוצאים את ? זו סדרת מספרים (לא פונקציות). 79.182.200.242 14:07, 17 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

אני מניח שהפונקציה מוגדרת בקטע [0,2] ולא כי סינוס היא פונקציה אי-זוגית ו-1 (פונקציה קבועה) היא זוגית. את התשובה ניתן למצוא בערך טור פורייה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:26, 17 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
כנראה שיש לך טעות בטור, צריך להיות (כלומר: הטור מתחיל מ-n=0 והאיבר הראשון בטור יהיה פשוט ולא ), אחרת אין פיתרון לשאלה (אפשר אמנם לחשב את ה--ים לפי נוסחת פורייה, אבל כאשר מציבים אותם בחזרה בטור לא מקבלים שוויון). שים לב שטור פורייה הכללי כולל מקדם קבוע ובאופן כללי גם קוסינוסים. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:07, 17 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
מקור השאלה הוא כאן, שאלה 4 עמוד 9 בסוף. כמו שמתי לב אין שום בעיה לסתירות של ממש בשאלה( בנקודה 0,0 בשאלה הנ"ל יוצא 1=0), אז אני לא סומך על שיקולים של זוגי או אי-זוגי בטורי פורייה. הם הצליחו למצוא את הפתרון של זה באמצעות נוסחה ואני רוצה להבין מה זה הנוסחה הזאת (למה לא משתמשים ב"רגילה" אלא מחלקים באינטגרל על סינוס בריבוע)? 79.182.200.242 16:31, 17 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
בשאלה המקורית שכתבת כאן, לא הגדרת באיזה קטע הטור מוגדר. הם המשיכו את הפונקציה 1 המשכה אי-זוגית (1 עבור x חיובי ו-1- עבור x שלילי), אני לא רואה לכך הצדקה פיזיקלית למעט הרצון שיהיה פיתרון כטור סינוסים. בפיתרון רשום, וקל לשים לב, שיש סתירה בין תנאי ההתחלה לתנאי השפה, ולכן הפיתוח לטור לא משיג את השוויון הדרוש. מאחר שהם המשיכו את הפונקציה הקבועה 1 המשכה אי-זוגית, הטור מתכנס לממוצע הפונקציה משתי קצוות אי-הרציפות: שזו תכונה ידועה של טורי פורייה. הנוסחה הכללית לחישוב המקדמים כתובה בערך טור פורייה. המכנה בביטוי שלהם הוא גורם נרמול, שנובע מהגדרות ומוסכמות מסוימות: נהוגות מספר מוסכמות לגורמי הנרמול של טור פורייה (הוספת גורם נרמול באינטגרל או הוספת גורם נרמול לפונקציות העצמיות). בכל מקרה, לא משנה מה המוסכמות, אחרי שתציב את הכל תקבל את אותו טור. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:53, 17 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
זה לא פיזיקה אלא מתמטיקה, ככה שאין פה טעם לחפש הגיון. מצד שני במתמטיקה הייתי מצפה שהשאלות יהיו בלי סתירות פנימיות. כי אחרת אני פשוט יכול להגיד "אין אף פונקציה שעבורה 1=0 ולכן אין פיתרון לשאלה". אחת יש דברים "נכונים במובן המוכלל". מוזר הקורס הזה. אבל נחזור לעניין. הדבר הכי קרוב לנוסחה שהם כתבו זה:

האם לזה אתה מתכוון? איך עושים לזה "הכללה" לטור מ-0 עד 1? למה פאי נעלם מהנוסחה? ואיפה אותו "גורם נירמול" אמור להופיע? 79.182.200.242 17:25, 17 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

כן, אך יש גם את הפסקה הזו עם נוסחה לקטע כללי. הנוסחה מופיעה בצורת טור אקספוננטים, אך אפשר לעבור ממנה לצורת טור סינוסים וקוסינוסים בקלות רבה (אם לא תצליח לשחזר את הנוסחאות, אז אני אעשה זאת. ואם תצליח - אנא הוסף אותן לערך). בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:35, 17 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
זו זהות אויילר, לא? לא יודע איפה נעלם הi המדומה. 79.182.200.242 17:52, 17 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אכן כן, נוסחת אוילר , ובנוסחאות שם יש i באקספוננט, פשוט הפונט שם קצת קטן. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 17:54, 17 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

שבירה

מה הרעיון של "חוסר תאימות" בין תנאי התחלה לשפה? זו הרי פשוט טעות בשאלה. למה בכלל ליחס חשיבות מיוחדת לשאלה שבה יש סתירה פנימית? פתרון לבעיה כזאת הוא לגשת למי שכתב אותה ולהגיד "יש לך טעות". מה הרעיון לכתוב עם שגיאות? 79.182.216.110 12:09, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

מה הגובה של פסגת זאב?

תודה--Haya831 - שיחה 16:24, 17 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

אא"ט, 758 מ', לפי מפה שבאתר זה. נמצא שם גן ארכיאולוגי. שבת שלום, בנצי - שיחה 20:50, 17 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

צבעים

1.לא ברור לי, כשמערבבים צבעי גועש, למה שיווצר צבע חדש אחר ולא רק כתמים קטנים של הצבעים המקוריים? מה קורה שם ו/או בעין?

2. כשמערבבים שני אורות צבעוניים ונוצר צבע שלישי לא יסודי, למה שזה יקרה? יש התאבכות של גלים שיוצרים גל שלישי בצבע אחר? ואז זה בעייתי כי לא רואים קצוות של התאבכות אלא רק צבע אחר. תודה ושב"ש! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

קודם כל, גואש, ולא גועש (מקור המילה הוא בצרפתית, ואין מקבילה ל'ע' בשפה זו. ראה גם (אנ') ו-(צר')).
1. גודלם של חלקיקי הצבע הינו מתחת לסף ההפרדה של העין, ואחרי ערבוב יסודי של צבעים, הצבע המתקבל הוא די אחיד מבחינת כושר ההפרדה של העין.
2. כדי לקבל תבנית התאבכות, על מקורות האור למלא מס' תנאים: א. הם חייבים להיות קוהרנטיים, וב. הם צריכים להיות בעלי אותו אורך-גל. תנאים אלה לא מתקיימים במקורות שאתה מתאר, וגם לא ניתן להביא לתיאום מופעים ביניהם, בשל התדירות הגבוהה האופיינית לתחום הנראה, ובשל ההבדל באורכי-הגל - צבע הוא התפיסה המתקבלת במוח כתוצאה מעירור תאי הרשתית ע"י אורך-גל נתון. שבת שלום וחורפית, בנצי - שיחה 20:13, 17 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
שלום, לא הבנתי עדיין, אוקיי כושר ההפרדה לא מספיק, אבל למה שאני אראה מזה צבע אחר לגמרי?! בואי נגיד לוקחים לבן ושחור, אחרי ערבוב יש חלקיקים של עשירית המילימטר (או אלפית, לא משנה) בצורה כזו כמו של לוח שחמט, שחור, לבן, שחור, לבן, למה מזה אני מקבל חוויה של אפור?! או סגול מכחול ואדום?! ואם אני אביט עם מיקרוסקופ אופטי מאוד מאוד חזק, אני אראה את הצבעים המקוריים?
לגבי אפור, בגלל שאני לא רואה בכלל שיש אותו בספקטרום האלוקטרומגנטי, אז הוא מיוצר כל כולו במוח מפרובוקציה של שני צבעים אחרים (שחור ולבן) כן? [לעומת סגול שכן קיים כאורך גל משלו שמפעיל את העין והמוח].
לגבי אור, אוקיי אין התאבכות, לא הסברת מה כן יש לא אמרת?? אני רוצה להבין, מקרינים אדום וכחול על משטח לבן, למה יוצא משניהם סגול? הרי מדובר באורך גל שונים, מה שהעין צריכה לקלוט זה ערבוביה של....כחול ואדום! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
אתחיל מהסוף, ברשותך. אבל קודם שתי הערות: 1. נא חתום בסוף שאלתך / הערתך, כך שאתה מזוהה כשואל. 2. הערות / תשובות המשך, רושמים עם הזחה מתאימה, כפי שתוכל לראות גם כאן וגם לעיל, אחרי תיקון שלי.
א. מה שיש דומה מאוד לסיפור של הצבעים. כאשר אורכי-גל שונים פוגעים בנקודה נתונה, הם מוחזרים לכיוונים שונים (תלוי במשטח המחזיר), כולל אל העין, וממנה, אל התאים קולטי-האור שברשתית. כאשר קולטני-האור שבתא זה מקבלים שני אורכי-גל שונים, התא מעבד את האות / גירוי המורכב המגיע אליו, ויוצר אות המייצג סוג של 'ממוצע משוקלל' של גלים אלה. אות זה מועבר הלאה, דרך שכבות תאים נוספות ברשתית, בהם הוא עובר עיבוד נוסף, עד למרכזי הראיה המתאים/מים במוח. שם, מתקבלת תפיסת צבע מורכבת, המבוססת על האות המרוכב שהגיע. המוח לא יכול לדעת שמדובר בכמה גלים, שכן הוא מקבל אות המייצג 'ממוצע משוקלל'. כדי לתפוס, במוח, שני צבעים שונים המוחזרים מעצם כלשהו, או ממקורות אור שונים, אורכי-הגל המתאימים צריכים להגיע לתאים שונים. במילים אחרות, גודלם של תאים אלה, והצפיפות שלהם, קובע את כושר ההפרדה של בעל-החיים.
ב. שחור ולבן אינם צבעים מבחינה פיזיקלית. לבן הוא תוצאה תפיסתית של אורכי-הגל בתחום הנראה (ראה תופעת הקשת, שם הלבן המגיע מהשמש מתפרק למרכיביו דרך רסיסי המים שבאויר), המגיעים, יחד, אל התאים ברשתית. שחור הוא העדר אור, בין אם מדובר בגוף, או חלק ממנו, שאינו מקרין, או בגוף, או חלק ממנו, שאיננו מחזיר. ושוב, גם כאן, האפור היא תחושה המתקבלת במרכז הראיה, כתוצאה משקלול של אותות 'משוקללים' המייצגים אזורים לבנים ושחורים שגודלם מתחת לסף ההפרדה.
ג. כך גם לגבי הסגול. עכשיו, אתה גם מבין למה התחלתי להשיב לך מהסוף - שם הבסיס.
ד. אכן, מיקרוסקופ אופטי משפר את המצב, מאחר והוא 'מגדיל', זוויתית (אנ'), את האלמנטים הצבעוניים המחזירים. עם זאת, צריך לזכור שגם למיקרוסקופ יש סף הפרדה משלו. אני מקווה שהדברים ברורים יותר עתה, לפחות מבחינה מושגית. להבנה יסודית יותר, הנך נדרש, כמובן, לעיין בערכי הרשתית והתאים שצויינו קודם. באיחולי סקרנות ברוכה, בנצי - שיחה 14:54, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אהלן בנץ! תודה רבה - זו אחת העזרות הטובות שקיבלתי. בקשר לשחור ולבן ידעתי שהם לא "צבעים", אבל בצבעי גואש זה לא משנה, לוקחים את שניהם ועושים אפור. מני!
אני שמח. ומאחר ואתה כרוך אחרי תחושת הצבע של צבעי גואש וכיוב', מומלץ עתה לעיין בצבעים חיבוריים וב-(אנ'), וגם בצבעים חיסוריים (אנ'), שנעדר, עדיין, ערך עברי. בנצי - שיחה 22:32, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
הצעה לניסוי מעניין (בשביל השואל): תיכנס לתכנת paint או אחת מאלה, תפעיל את "זכוכית המגדלת" עד למקסימום, ותצייר המון נקודות לסירוגין בצבעים צהוב וכחול (כמו לוח שח-מט). אחרי זה תעשה "zoom out" ותראה משטח בצבע ירוק. בלנק - שיחה 23:58, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אכן, הדגמה מעניינת. היא מדגימה גם את האפקט המתקבל באמצעות מיקרוסקופ אופטי (zoom in). יפה. בנצי - שיחה 11:46, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אהלן, ניסיתי בצייר לא ככ הלך, אולי היה שם ירוק קצת אבל זה יותר נראה לי כמו אפור שכזה. אבל זה בטח גם תלוי במסך וכו'. צריך עוד לחשוב ולעבד את כל המידע החדש הזה. תודה לשניכם! מני
עדכון: כן הולך לי!! מגניב!! מני
מה שלא הבנתי זה איך זה שממוצע משוקלל של אדום וכחול נותן סגול? באיזה אופן זה ממוצע? הרי מבחינה ספקטרלית, וודאי שאין פה ממוצע. יוסאריאןשיחה 15:49, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אני משער שהממוצע הזה הוא תפסתי/הכרתי. שהמוח עושה משהו לא ברור שנותן צבע חדש ולא ממוצע במובנים האלה. מני

ושוב פעם שאלה פסיכומטרית שעוסקת בלוגיקה

שוב פעם אני נתקל בשאלה שאיני מצליח להבין את כל חלקיה ומכיוון שלא הצליחו להבין אותי באף פורום אני פונה אל חובבי הלוגיקה פה שכבר עזרו לי בעבר.
"אלון ויואב הם שני שותפים, המתגוררים לבדם בדירה במרכז תל אביב, אלון משקר תמיד, ויואב דובר אמת תמיד.

ידוע, כי שניהם נשאלו שאלה זהה ושניהם ענו "לא". מה היא השאלה?

1.האם שניכם דוברי אמת?
2.האם שניכם משקרים?
3.האם שותפך לדירה דובר אמת?
4.האם שותפך לדירה משקר?"

לגבי אפשרות 2 רשום בספר שדובר האמת יגיד "לא" ודובר השקר יגיד "כן". אבל שקרן לא יכול להעיד על עצמו בתור שקרן כי אז הוא פוסל את עדותו ובכך הנטיה שלו היא כבר לא דיבור שקר ולא דיבור אמת.
איך זה אפשרי?
לגבי אפשרות 3 ברור ששניהם יגידו לא ואני בטוח שהיא התשובה הנכונה אך ברצוני להבין איך לנתח את אפשרות 2. איש השלג - שיחה 10:31, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

מה זאת אומרת "פוסל את עדותו"? אם הוא אומר ששניהם משקרים, אז הוא אומר את האמת על כך שהוא שקרן אבל בסופו של דבר משקר - כי השני לא שקרן.
עבור שניהם נקודת ההסתכלות זהה כשהם באים לענות על שאלה 2 (לעומת שאלות 3 ו-4), כלומר לשניהם משמעות המילה "שניכם" זהה, ולכן אוטומטית מכיוון שאחד משקר ואחד דובר אמת, הם יאמרו תשובות הפוכות ולא ייתכן שיענו שניהם "לא". כנ"ל לגבי 1, לכן אפשרויות 1 ו-2 נפסלות מיד. תומר - שיחה 11:16, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אהלן, דעתי היא שהתשובה הנכונה היא כמו שאמרת [3] ולגבי 2 אני חושב שצריך להתייחס למשפט לא כפיצול אלא כבלוק אחד. כשישאלו את דובר האמת האם שניהם [יחד] שקרנים, הוא ישיב לא, כי הוא, לא שקרן, ולכן זה לא נכון ששניהם שקרנים. הוא יכול לומר יש שקרנים, אבל לא שנינו. כשישאלו את השקרן אז השקרן יודע ששניהם לא שקרנים אלא רק הוא ולכן הוא יאמר -כן! השקר שלו יהיה *ששניהם* שקרנים. ואי אפשר להסתכל רק עליו שהוא אומר על עצמו שהוא שקרן, אלא על הזוג. וגם לא על זה שהוא משקר על חברו. אבל שאם תשובה 3 לא הייתה נראת ככ נכונה הייתי יכול לענות על זה. אבל אחי תחזור אלינו עם תשובה מוסמכת שנלמד כולנו מה היא הנכונה. שב"ש!
ורק הבהרה לגבי 1, שואלים את דובר אמת, האם כולכם דוברי אמת הוא עונה "מממ...אני צריך לומר את האמת...לא, יש שקרנים בנינו". כששואלים את השקרן, כולכם דוברי אמת? הוא חושב ועונה "כמובן שכן!" כי זה שקר, למרות שהוא אומר על דובר אמת (השותף שלו לדירה) שהוא דובר אמת. כלומר יש שלוחה/אפקט נוסף לשקר שלו שכולל משהו אמיתי בפנים שמשתמע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
יש כמה הנחות סמויות מקובלות לשאלות על דוברי אמת ושקרנים: (1) התשובה היא תמיד כן/לא; (2) השקרן מבצע אותו עיבוד מידע כמו דובר האמת, אלא שהוא הופך את התשובה ברגע האחרון. כשהשקרן עונה "כן" לשאלה "האם שניכם משקרים", הוא עושה כדין משום שהתשובה הנכונה היא "לא"; לזה שהוא כביכול "מחזק את ההסתברות" לכך שהוא אכן משקר אין שום חשיבות. עוזי ו. - שיחה 21:14, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
כל מה שנאמר לך בשאלה הוא שהשקרן תמיד משקר. הוא לא תחבולן שרוצה שיאמינו לו, הוא פשוט מכונה שמתארת מצב שקרי בכל מצב. 173.180.223.27 23:44, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

צליל הרמוני

מה הכוונה כשאומרים "צליל הרמוני"? מבחינה פיזיקלית. 79.182.200.242 11:28, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

ראה הרמוניה וצליל עילי. הבסיס הפיזיקלי הוא יחסים מתמטיים שגילה פיתגורס ובסיסם הפיזיקלי הוא המושג גל עומד. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 12:33, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אתה יכול להסביר טיפה יותר? אני מבין קצת בפיזיקה ולא מבין כמעט כלום במוזיקה. ניקח דוגמה פשוטה גל מיתרים בכלי כמו גיטרה. בכל פריטה שהיא אני אקבל גלים עומדים במיתר (הוא אחוז בשני קצותיו). ברוב המקרים יהיה גל עמוד "יחיד" (מוד ראשון, כלומר נקודות צומת הם הקצוות בלבד). אם קצת מאמץ אולי אפשר לקבל מוד שני (נקודת צומת נוספת במרכז). לזה מתכוונים כשאומרים "צליל עלי" (לפחות ככה אני מפרש את התמונה בצד ששמאל וזה מסתדר לי עם יחס התדירויות שכתוב). לא ברור לי כל המינוח של המוזיקלי בערך הרמוניה. כל מה שהבנתי שהרמוניה זה כנראה סופרפוזיציה של כמה גלים? על איזה יחסים דיברת? 79.182.200.242 13:32, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
גם לי אין הכשרה במוזיקה, ולכן אינני מבין את נושא האוקטבות, הקווינטות וכו' שמופיעים בערך צליל עילי. מה שאני כן יודע הוא שפיתגורס גילה שצלילים שהיחס בין התדירויות שלהם (הוא ביטא את זה במונחים אחרים, המשפיעים על התדירויות) הוא יחס בין שלמים (כלומר, מספר רציונלי כמו 1/2, 2/3, 3/4 וכו') יוצר צלילים ערבים לאוזן. כל צליל עילי הוא בעצם אופן תנודה של הכלי, למשל במקרה של מיתרי כינור וגיטרה. הפריטה על המיתר מרעידה אותו תוך החזקת נקודה מסוימת קבועה ובכך מעוררת צלילים עיליים שונים. חוות דעת של מוזיקאי שמבין יותר בנושאי כלי נגינה והרמוניות יכולה להרחיב את ההסבר שנתתי בנושא. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:05, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
ראה גם פיתגורס#המספר והמוזיקה. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:07, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

איזה שירות מילואים עושים כתבי "במחנה"?

מעוניין לדעת. תודה וברכה. 109.160.150.19 12:12, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

מה מטרת השאלה ? לבדוק כמה זמן פנוי יש כדי להקים מפלגה חדשה ? בנצי - שיחה 16:11, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אני שאלתי קודם 109.160.150.19 17:26, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

אנליזה סטטיסטית

לא אחת שמעתי שמחקרים שונים (גם כאלה שנעשו ע"י מדענים מן המניין בעלי שם עולמי בתחומם), כללו פאשלות במה שקשור לחישוב סטטיסטי של נתונים. מה קורה פה? איזה בעיות יכולות להיווצר בחישוב סטטיסטי, האם זה קשור לפעולות מתמטיות ספציפיות ואיזה הן אלו? אודה למומחה שיתמצת קצת מידע בנושא. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

הסתברות פואסונית

למה הסתברות פואסונית היא הסתברות מעריכית??? 89.138.218.116 15:24, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

ראה התפלגות פואסון. הזמן בין האירועים מתפלג מעריכית, אבל מס' האירועים ליחידת זמן, בנקודות זמן שונות, מתפלג פואסונית. בנצי - שיחה 16:08, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

כמה הוכחות לתכונה מתמטית יכולות להיות?

אני משער שהתשובה היא אינסוף(בהנחה שלא מדובר בתכונה הנובעת מאקסיומה), אבל למען האמת לא הצלחתי לחשוב על שום הסבר לוגי לדבר. האם אני בכלל צודק? במחשבה שנייה, אולי באקסיומות שבהן ניתן לבנות משפטים תמיד אוכל לבנות משפטים חדשים מהמשפטים שאוכיח?האם זה תקף לכל קבוצת אקסיומות? Exx8 - שיחה 19:22, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

אם יש לטענה הוכחה אחת, אפשר להוכיח אותה באינסוף דרכים, באופן הבא: צטט את ההוכחה בסיום מחרוזת כלשהי משירי ארץ ישראל. מספר ההוכחות הוא בן-מניה, כמספר המחרוזות. עוזי ו. - שיחה 21:19, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
ובכל זאת אתה יכול להשמיט חלק מההוכחה ולכן הוא מיותר- כלומר זו לא הוכחה חדשה אלא אותה הגברת בשינוי אדרת. הייתי שמח להתייחסות קצת יותר רצינית.Exx8 - שיחה 21:49, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אם "הוכחה" היא סדרת הוכחה פורמלית, הרי קיימת סדרה מינימלית כזאת. או קבוצה סופית של סדרות מינימליות כאלה. אלא מה? אתה לא מוצא אותן. וגם אני לא רואה שום סיבה לקחת יותר מרצינות סדרות מינימליות מסדרות אחרות. ולכן גם סדרת הוכחה "מנופחת" היא סדרה לגיטימית. זה "יותר רציני"? כי אמרתי בערך את מה שעוזי אמר, לדעתי. --אלעזר - שיחה 22:02, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
השואל ביקש לצאת מ'בוץ', אבל, דומני, שהכנסתם אותו עמוק יותר. בנצי - שיחה 22:25, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

בפעם האחרונה שבדקתי, השירים של אריק אינשטיין אינם משפטים במתמטיקה. גם הוכחות מנופחות לדעתי קבילות (לדוגמה חלק מההוכחות למשפט פיתגורס). Exx8 - שיחה 22:34, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

אוקיי. אז הנה: קח הוכחה, כתובה בכל דרך פורמלית שתרצה, ותוסיף לה בהתחלה את ההוכחה שאחד ועוד אחד שווה 2, מספר כלשהו של פעמים. קיבלת סדרת הוכחה חדשה. --אלעזר - שיחה 22:37, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אפשר לנסח את השאלה אחרת: נגדיר שכל מה שידוע לנו עד היום על מתמטיקה ולוגיקה הנו אמת, חוץ מהמשפט המבוקש. בכמה דרכים ניתן להוכיח אותו? Nachy שיחה 22:59, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
ברור שלכל טענה יש רק מספר סופי של הוכחות סבירות לעין האנושית (הוכחה שהיא פי אלף יותר ארוכה מההוכחה אחרת לאותה טענה לא תחשב סבירה, ויש רק מספר סופי של הוכחות שקצרות מאורך מסוים). הוכחה במובן הפורמלי היא סדרה סופית של פסוקים שכל אחד מהם הוא אקסיומה או נובע ישירות מאחד הפסוקים הקודמים בסדרה על ידי כלל היסק (לרוב מודוס פוננס), כאשר הפסוק האחרון בסדרה הוא המשפט אותו מוכיחים. במובן הזה הטיעון של עוזי אכן מראה שישנן אינסוף הוכחות פורמליות לכל משפט. בהינתן הוכחה כלשהי של המשפט אתה יכול להוסיף בתחילת סדרת הפסוקים מספר כלשהו של פסוקים העונים לכללים (למשל חזרה שוב ושוב על אקסיומה אקראית כלשהי) ותקבל הוכחה "אחרת". הטריק הזה של לנפח דברים בצורה מטופשת שכזו הוא דווקא שימושי מאוד במתמטיקה ומשתמשים בו לא מעט בהקשרים שונים. דניאל תרמו ערך 12:34, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אפשר להגדיר "הוכחה מינימלית" כהוכחה שמחיקת שורות מוכרחה לקלקל אותה. אני בטוח שלכל טענה שיש לה הוכחה, יש אינסוף הוכחות מינימליות שונות. עוזי ו. - שיחה 17:47, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לאקסיומה יש הוכחה מינימלית אחת. דניאל תרמו ערך 18:12, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
טענה שאינה אקסיומה. עוזי ו. - שיחה 18:15, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אני יכול לחשוב על מערכות פשוטות של אקסיומות שבהן מה שאתה אומר לא נכון. אני משער שטענתך אינה נכונה בכל מערכת אקסיומות סופית. דניאל תרמו ערך 18:26, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אפשר לשכפל את ההוכחה לטענות מהצורה . עוזי ו. - שיחה 19:07, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
או וכו'. התכוונתי לזה שלדעתי אין אפילו טענה אחת שיש לה מספר אינסופי של הוכחות מינימליות. דניאל תרמו ערך 19:12, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לאקסיומה אין אפילו הוכחה אחת, לא? אם יש לה הוכחה היא אינה אקסיומה...
דניאל, לא ממש משנה האם זה בגבול הסביר או לא - זו שאלה מופשטת. גם ניפוח של דברים בצורה מלאכותית אינו נחשב להוכחה אחרת כמו שהסברנו קודם Exx ואנוכי (מה שאפשר להשמיט אינו נחשב להוכחה; מה שכבר יודעים אין צורך להוכיח אלא הוא נתון).
עוזי, מה זאת אומרת "אני בטוח שלכל טענה שיש לה הוכחה, יש אינסוף הוכחות מינימליות שונות"? איך אתה בטוח? Nachy שיחה 00:11, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
תקרא את הההגדרה שהבאתי להוכחה. כל סדרה של פסוקים העונה לכללים הנ"ל והפסוק האחרון בה הוא האקסיומה עצמה היא, מבחינה פורמלית, הוכחה לאקסיומה (במילים אחרות אקסיומה היא הוכחה של עצמה).
אם זו שאלה מופשטת ולא סובייקטיבית אז צריך להביא הגדרות ברורות. אם אתה פוסל "הוכחות מנופחות" אתה צריך להגדיר הוכחות שאתה כן מוכן לקבל (עוזי עשה זאת עם "הוכחה מינימלית" וטרם הצלחנו לברר כמה כאלה יש). דניאל תרמו ערך 00:27, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אם יש לך סדרת הוכחה, אתה יכול בעזרת שימוש במשתנים אחרים להגיע אל הצעד האחרון במסלול ארוך יותר, שכל הדרך שלו היא חיונית. פשוט כי בשביל להגיע מ ל יהיה צריך להוכיח את כל הabc לפני כן. --אלעזר - שיחה 01:00, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לא הבנתי. תוכל לתת דוגמה של ממש. דניאל תרמו ערך 10:31, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
דניאל, זו שאלה מופשטת, כי לא משנה האם ההוכחה היא בגבולות הסביר או לא - העיקר שהיא תקפה לוגית. ההוכחות שאנחנו מחפשים הן הוכחות כאלה שכל קביעה שנשמיט מהן תפסול את ההוכחה. אלו ההוכחות שאני מחפש - חסר משהו?
בכלל, המושג "שוני" בין הוכחות הוא בעייתי. אפשר אולי להגדיר אותו באופן הבא: הוכחה א' תהיה שונה מהוכחה ב', אם בסדרת ההיסקים שלה קיים היסק שלא נובע מהוכחה ב'. לפיכך, הוכחה א' והוכחה ב' יהיו שונות, אם כל אחת מהן מכילה היסק שאינו בהכרח נובע מהאחרת. או הגדרה שנדמה לי שהיא שקולה: הוכחה א' תהיה שונה מהוכחה ב', אם ניתן להפריך את הוכחה ב' בלי להפריך את הוכחה א'. לפיכך, הוכחה א' והוכחה ב' יהיו שונות, אם ניתן להפריך כל אחת מהן בלי להפריך את האחרת.
האם כך התייחסתם למושג "שוני"? אם לא - איך כן? Nachy שיחה 09:31, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
ההגדרה הראשונה שלך לשוני לא פוסלת הוכחות מנופחות. אפשר לנפח הוכחות עם היסקים לא רלוונטים. ההגדרה השנייה שלך חסרת משמעות. להפריך טענה זה להוכיח את השלילה שלה. לא ברור מה זה להפריך הוכחה. דניאל תרמו ערך 10:31, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
זו ההגדרה להוכחות שונות, לא הגדרה להוכחות שאני מחפש. אני מחפש הוכחות שונות ומינימליות, כאמור.
להפריך טענה זה להוכיח את השלילה, אבל להפריך הוכחה זה לא להוכיח את השלילה, אלא להפריך את אחד ההיסקים שלה, או ליתר דיוק להראות ש/אחד ההיסקים שלה לא תקף מכל סיבה שתהיה. אם אפשר להפריך את אחד ההיסקים של הוכחה א', ובכל זאת הוכחה ב' תישאר תקפה, זה אומר שיש טענה בהוכחה א' שאינה נובעת מהוכחה ב'. Nachy שיחה 10:42, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לרוב יש רק כלל היסק אחד, מודוס פוננס. הוא מופיע בכל הוכחה שאיננה הוכחה של אקסיומה. אם הכלל הזה אינו תקף, אף הוכחה אינה תקפה. דניאל תרמו ערך 10:54, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אין בעיה, אבל אני חושב שזה לא נוגע לשאלה. ההוכחה הרי מורכבת משורה של מודוסים פוננסים כאלה, ולפי ההגדרה שלי אם העובדה שאחד מהם אינו נכון הורסת רק את אחת ההוכחות, אזי ההוכחות שונות. כמה הוכחות שונות כאלה יש?
אתה יודע מה, אולי זה קשור לשאלה הכללית הבאה בלוגיקה: כמה היסקים שונים ניתן להסיק מתוך מספר סופי של אקסיומות? כמובן שההגדרה "שונים" היא קריטית, כי מהמספר הסופי של אקסיומות תורת המספרים ניתן לגזור את תוצאות החיבור של כל המספרים הטבעיים, לדוגמה, ולפיכך יש רשימה אינסופית של היסקים. לכן אני מעדיף לשאול את זה בצורה שתחזיר את הכדור למגרש שלך: בהינתן מערכת סופית של אקסיומות, אלו קבוצות היסקים יכילו אינסוף איברים, ואלו קבוצות יכילו מספר איברים סופי?
אם תצליח להראות שני דברים: א. לכל מערכת אקסיומטית סופית יש לפחות קבוצת היסקים סופית אחת, ב. יש טענות שכל ההיסקים שמשמשים להוכיח אותן שייכים כולם לקבוצות שמכילות מספר סופי, אז בהכרח ינבע מכך שיש טענות שיש להן רק מספר סופי של הוכחות. אם תרחיק לכת עוד יותר, ותצליח להוכיח שכל הטענות הנובעות ממערכת האקסיומות הסופית מוכחות רק על בסיס היסקים ששייכים לקבוצות הסופיות, אז תוכיח שלכל הטענות יש מספר סופי של הוכחות. עד אז, אני לא רואה על סמך מה אפשר לקבוע האם מספר ההוכחות המינימליות הוא סופי או לא. Nachy שיחה 12:15, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אתה לא מגדיר את זה טוב. לכל מערכת אקסיומטית סופית יש אינסוף קבוצות היסקים - למעשה, עוצמת הרצף - ומתוכן אינסוף קבוצות סופיות. "אלו קבוצות היסקים יכילו אינסוף איברים, ואלו קבוצות יכילו מספר איברים סופי"? התשובה היא קבוצות אינסופיות מול קבוצות סופיות. איזו תשובה אחרת אתה רוצה לקבל?
פה אתה קורא "היסקים" להפעלה של כללי היסק? יש רק כלל אחד כזה, כאמור. ואינסוף דרכים שונות להפעיל אותו.
למעשה, מערכת האקסיומות בלוגיקה פסוקית היא אינסופית, כי היא מכילה 3 "סוגים" של אקסיומות, שלכל אחת יש אינסוף דוגמאות.
בקיצור, אני חושב שאתה לא מגדיר פה דברים היטב, ולכן אין תשובות לא טריוויאליות לשאלות שהצגת.
מה זאת אומרת "הפעלה של מודוס פוננס שאיננה נכונה"? מודוס פוננס, ומערכת ההוכחה כולה, היא מערכת סינטקטית. שניתן לבדוק במחשב האם היא נכונה או לא - בהינתן קבוצה כזאת וכזאת של רצפים של סמלים, ניתן לקבל עוד רצפים של סמלים מהצורה הזאת והזאת.
הערה אחרונה: יש יותר ממערכת אקסיומטית שלמה ונאותה אחת - יש אינסוף כאלה. כיוון שכך, אפשר להוכיח אקסיומות של כל מערכת כזאת בעזרת מערכת אחרת, ולהמשיך כך מספר פעמים בלתי מוגבל. ואז להוכיח את הטענה המקורית מהמערכת החדשה שקיבלת. --אלעזר - שיחה 17:26, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
הנה דוגמה: אני משוכנע שההיסק 4+4=8 לא משמש כדי להוכיח אף טענה בעולם. כך גם אני בטוח שכל מסקנה לגבי חיבור של מספרים מסוימים לא תהווה הוכחה לאף טענה בעולם (חוץ מלעצמה). לכן העובדה שיש עוצמת רצף של מסקנות אפשריות לא אומרת שקיימות אינסוף מסקנות שאפשר להשתמש בהן כדי להוכיח טענות.
ברור שאני לא מתכוון להוכחות שונות בכך שאחת מהן אינה תקפות כי ניתן להפריך אותן, אלא אני מתכוון להוכחות כאלה, שכל אחת מהן מכילה היסק שאינו חייב להיות נכון לפי ההוכחה האחרת. הוא כמובן נכון, כי הוכחנו אותו, אבל לא עליו נסמכת ההוכחה האחרת.

אילו ערכים מינרליים טובים יותר?

יש לפני שני בקבוקי מים מינרליים, ובקשתי שטוחה לפניכם להסביר לי אילו ערכים מינרליים עדיפים לגוף האדם מבין השניים ומדוע. (אגב, אני מבין שמבחינת ערך הגבה בקבוק א' עדיף מפני שיש בו פחות חומצה, האם זה נכון?) [הערה: הערכים מתייחסים למידה של מ"ג לליטר]

השוואה בין שני הערכים של שני הבקבוקים
ערכי בקבוק א בקבוק ב
דו פחמות 224
כלורידים 80
סידן 62
נתרן 46
גפרות 31
חנקות 33
מגנזיום 28
אשלגן 2.9
ערך הגבה (ph) כזה: 7.9
דו פחמות 10
כלורידים 170
סידן 80
נתרן 5
גפרות 18
חנקות - אין (0)
מגנזיום 16
אשלגן 13
ערך הגבה (ph) כזה: 6.8
פלואור 0.3 (אין בבקבוק השני)

95.35.134.169 20:14, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

בוא נתחיל עם הפלואור... שכבר מוריד מערכו הבריאותי של הבקבוק השני. ראה ערך פלואור. לגבי נתרן שזה מלח, למעשה עדיף כמה שפחות לצרוך ממנו, ואת זה יש בבקבוק הראשון קצת יותר מפי תשעה לעומת הבקבוק השני. לגבי סידן, יש כאלה שאומרים שלא כדאי לצרוך יותר מדי סידן, ובקבוק הראשון אכן יש פחות; לגבי שאר הדברים אני לא מבין, צריך בשביל זה ביוכימאי או משהו כזה... 46.210.193.45 00:26, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לגבי pH - ככל שהערך נמוך יותר, החומר חומצי יותר (באופן גס אפשר לומר שהסקאלה היא בין 1 ל-14, כש-1 חומצי מאוד, 14 בסיסי מאוד, ו-7 נייטרלי). כלומר, המים שבבקבוק א' אכן פחות חומציים. ובכל זאת, חשוב לדעת שהמשוואה: פחות חומצי = יותר בריא ממש לא נכונה. גם חומר חומצי וגם חומר בסיסי יכולים להזיק לגוף (לשם המחשה: אקונומיקה היא בסיס, ואילו קוקה קולה היא חומצה. איזו מהן היית מעדיף לשתות?). אני לא יודעת מה נחשב טווח ערכים "תקין" לחומציות של מאכלים ומשקאות. הטבלה שבערך pH יכולה לתת לך כיוון מסויים. הניחוש שלי הוא שמכיוון שדרגת החומציות של המים שבשני הבקבוקים קרובה לזו של הרוק, אין סיבה ממשית להעדיף אחד מהם. לרוויה! תמא - שיחה 12:43, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

בבקבוק השני יש פלואור שדווקא מוסיף לערכו. פלואוריד הוא כנראה חומר היחיד היום שידוע כמחזק את השן ומעלה את עמידותה בפני תקיפת העששת. בבקבוק הראשון ישנם חנקות, דבר שיכול למצביע על זיהום המים (לדוגמה על ידי מי ביוב, דשנים או שירותים כימיים). כנראה השני עבר טיפול כימי קל על מנת לחטא מחיידקים וזיהום. שני דברים שמשפיע על הטעם הם הPH (הבקבוק השני יהיה טיפה יותר חמוץ) וכמות הכלורידים (הבקבוק השני יותר מלוח). ככה שאני הייתי בוחר בבקבוק השני כי המים בו עם טעם יותר עשיר. כל האלמנטים נמצאים בנורמה שלי מי שתייה רגילים. לגבי חומציות- משהו בבקבוק הראשון גורם לבסיסיות גבוהה מדי בשביל מים והוא לא מצויין, לא יודע מה זה יכול להיות. אבל תכלס, הצגת פה נתונים קרובים מאוד למי ברז ממוצעים. 79.182.216.110 14:07, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

הניחוש שלי זה שהשני זה AQUA NOVA שהם מי ברז מטופלים. 84.94.107.19 14:10, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
פלואור ממה לא מוסיף לערך של מים מינרליים. כבר צוין לעיל לעיין בערך פלואור, שם הדברים מוסברים בצורה הכי ניטרלית שיש, והם לא משתמעים לשני פנים.

לגופו של עניין, מגנזיום הינו מינרל חשוב לגוף; סידן הוא מינרל חשוב אך יותר מידי ממנו כמו מעט ממנו, לא טוב. גפרות הוא מינרל חשוב לגוף. אשלגן מינרל חשוב לגוף. כלורידים גם הם חשובים לגוף (התצרוכת היומית המומלצת (DRI) לפי מכון הרפואה של האקדמיה הלאומית של ארצות הברית היא בין 2,300 ל-3,600 מיליגרם ליום, עבור זכר בן 25.); לסיכום, לבקבוק השני יש אפוא העדפה ניכרת על פני הבקבוק הראשון; עם זאת תוספת הפלואור עושה אותו הרע במיעוטו. בנוסף למידע הזה, קרא באתר הידען בכתבה "מה מגישים לנו בתוך הבקבוק הכחול"? המאמר מכיל הרבה נקודות אחרות שלא מוזכרות על הבקבוק...

האם מכינים אופיום או מורפיום מהתבלין פרג?

האם זה נכון שמכינים מורפיום או אופיום מהפרג? אם זה נכון באיזו דרך מכינים את זה? 95.35.134.169 20:17, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

פרג האופיום, ממנו מפיקים את האופיום, לא גדל באופן טבעי בארץ ישראל. בישראל גדלים מינים אחרים של פרגים, הנפוץ שבהם הוא פרג אגסני. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:17, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

כושים נוצרים

האם יש באפריקה כושים נוצרים? מדינה נוצרית? אני יודע שיש הרבה מוסלמים. 79.182.200.242 20:28, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

יש באפריקה מדינות נוצריות. אחת מהן היא אתיופיה. חצי ממדינות המשנה של ניגריה הן נוצריות גם כן109.160.135.185 21:17, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
כן, יש באפריקה הרבה שחורים נוצרים. אגב, המילה "כושים" לא נחשבת לתקינה פוליטית מאחר שהיא נתפשת בטעות כתרגום ל-neger האמריקאי, למרות שהיא בכלל באה מהתנ"ך. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:58, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אתה מתכוון ל-en:Nigger. אגב, כמה מפתיע, en:Niger הוא המונח הלטיני ל'שחור'. שבוע טוב, בנצי - שיחה 22:22, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אני לא אוהב דעות קדומות. אין שום דבר גזעני במילה "כושים". זה כמו להגיד "אסיאטי". פשוט הכללה על פי מראה חיצוני ומוצא. אם זה משפיל מישהו, אז כנראה בגלל היחס לאותה האוכלוסייה ולא בגלל המילה עצמה. וככה זה לא ישנה אם נגיד "אפריקני", "שחור", "בעל צבע עור קהה" או כל מילה אחרת. אם זה ירמוז על מצב נחות זה לא בגלל המילה אלא בגלל הדעות הקדומות.
אבל לעניין ששאלתי- איפה יש כושים נוצרים? אמרתם באתיופיה. איפה עוד? 79.182.200.242 22:32, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
א. אסייתי ולא אסייטי, ועור כהה ולא עור קהה.
ב. אתה צודק, מלבד ש"אסייתי" ו"אפריקני" אינם דוגמאות טובות לצורך העניין. עם זאת, מסיבות חברתיות, בארה"ב כמובן, הכינוי "ניגר" וממנו "כושי", הפך להיות בעייתי. בעייתיות זו יצרה נורמה לגבי אורח דיבור או אורח כינוי, שהפכה למחייבת. מה לעשות, זו טבעה של נורמה, שמטרתה, במקרה זה, חיובית.
ג. קודמי כבר ציין ניגריה. יש גם דרום סודן. בנוסף, אני מציע לך לעבור על מדינות אפריקה (כמעט כל המחצית הדרומית של היבשת מורכבת ממדינות נוצריות), וגם אמריקה, ובראשן ארה"ב, ולבדוק את התפלגות הדתות בתוכם. בדוק זאת גם בערך נוצרים. בהצלחה, בנצי - שיחה 22:51, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
עיין בתמונה הזאת: [5] בברכה, --איש המרק - שיחה 13:10, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
הרבה פעמים, פוליטיקלי קורקט רק משדר לאנשים שיש להם במה להתבייש. אם אני צריך למצוא ניסוחים מסורבלים במקום לומר "כושי" או במקום לומר "הומו", אני משדר שיש כאילו משהו לא בסדר עם העובדות כפשוטן. אלא שאני ממש חושב שאין שום בעיה עם כושים (ואין שום בעיה עם הומואים) ולכן, זה בסדר גמור, בעיני, לקרוא לכושי "כושי". 94.159.213.223 10:00, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
"באותם הימים נדמיתי לעצמי כעבד כושי (מילה שנאסרה משום מה, כי תם העידן שבו נשפט אדם על פי צבע עורו, ומשום כך אמור מעתה - שחור)" (משה אופיר, "אחת שאלתי", 2012). עוזי ו. - שיחה 12:46, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

זרעי קנאביס

במידה ושותלים זרעים שנלקחו מצמח קנאביס צעיר (מניצני הצמח) יפרח צמח חדש? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

זרעים מגיעים מהפרי. לא מהניצן. את הזרעים זורעים ולא שותלים 109.160.135.185 23:08, 18 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

האם מישהו מכיר צמח שמחזור הגידול שלו אינו חד שנתי (מוציא פרות פעם בשנתים / שלוש / חצי שנה)?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

עיין באגוז ברזילאי, לדוגמא. בנצי - שיחה 13:12, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
יש איזה במבוק עם מחזור פריחה של 120 שנה. 109.64.24.206 23:30, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
ויש איזשהו עץ שמחזורו 7 שנים, וזאת משום שהוא זקוק לשם כך, למעורבותו של איזשהו בעל-חיים. כבר יומיים אני מנסה להיזכר בשמו, או בשמותיהם, ללא הצלחה. בנצי - שיחה 01:03, 21 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אולי אתה מתכוון לציקדה מחזורית (למרות שזה לא בדיוק מה שכתבת)? 84.111.90.87 01:59, 21 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אני חושב שכן. יש איזשהו עץ התלוי בו, בלעדית, להפצת זרעיו. אגב, גם ציקדה היא בעל-חיים, אם לזה התכוונת בשורה הנתונה בסוגריים. בנצי - שיחה 20:02, 21 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
יש מיני זית אירופי (מהערך: פיקואל - זן ספרדי מחבל אנדלוסיה). זהו זן סירוגי, כלומר מניב פרי פעם בשנתיים), יש מיני קפה ואבוקדו כנ"ל. התנובה בשנה שאינו נותן פרי אינה אפסית אלא שהיא מועטה. שנילי - שיחה 07:48, 21 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

מעבר פוטונים בסדק יחיד

אם נירה פוטונים דרך סדק יחיד האם תתרחש עקיפה?? זאת אומרת האם האור יתנהג כגל או כחלקיק??? 89.138.218.116 15:39, 19 בפברואר 2012 (IST) תודה מראש[תגובה]

בערך עקיפה כתוב: "לפי מכניקת הקוונטים, הדינמיקה של חלקיקים נקבעת על ידי פונקציית גל המקיימת את משוואת שרדינגר, בה מתקיימת תופעת העקיפה. כתוצאה מכך, ניתן לקבל תבניות עקיפה גם עם חלקיקים בניסויים כדוגמת ניסוי שני הסדקים במידה וגודל המחסום הוא מסדר הגודל של אורך גל דה ברויי של החלקיק". כלומר גם עבור מה שאתה קורא "חלקיק" יש תופעה של עקיפה. אז בוודאי עבור פוטון.
אני מניח שמה שאתה מתכוון לשאול, זה אם נירה פוטון יחיד לסדק, האם תהיה עקיפה, ואיך זה יבוא לביטוי? אז התשובה היא כן, וזה יבוא לביטוי בכל שלא בהכרך הוא ימשיך בכיוונו המקורי אלא יש לו סיכויים לפגוע במסך במקומות שונים, שמתאימים לעוצמת האור בתבנית העקיפה שתראה על המסך כשסתם תקרין באור מפוטונים רבים. emanשיחה 15:49, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
השורות האחרונות לא ברורות, וגם מתוקלדות. להבהרת הדברים: הפוטון הבודד אינו מגיע בו-זמנית, לכל אזורי תבנית העקיפה, אלא יכול להגיע לנקודות שונות בה, בהסתברויות שונות. התבנית הולכת ומתמלאת, בהדרגה, עם שיגורם של פוטונים נוספים, מתבנית ראשונית הנראית כפיזור 'אקראי' של הנקודות בהן פגעו פוטונים מועטים ששוגרו. בנצי - שיחה 16:46, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
בהמשך להבהרה בשורות הקודמות, להלן איור המדגים את התופעה. האיור לקוח מאתר החברה הפיזיקלית השוויצרית. בנצי - שיחה 18:02, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
זה נשמע כאילו כל פוטון מחליט לעצמו לאיזה נוקדה להגיע. אבל מבלי להתייעץ עם פוטונים אחרים, כולם בסוף יוצרים תבנית עקיפה- כאילו שיש להם זיכרון קולקטיבי. נשמע בדוי לחלוטין. 79.182.205.100 17:07, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
"נשמע בדוי לחלוטין", זה ב'ראש' שלנו. בעולם הקוונטי לא שולטים חוקים דטרמיניסטיים אלא חוקים הסתברותיים. מה לעשות: הטבע אינו מחוייב להגיון ולציפיות שלנו. בנצי - שיחה 17:17, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
שמע, לייחס תכונות של רצון וזכרות לתופעת טבע כמו פוטון לא נשמע לי הגוני. כמובן "דיברה תורה בלשון אדם" ואתה משתמש במונחים מוכרים לתיאור התנהגות של הטבע, אבל- איך פוטון יודע "להחליט" להגיע לנקודה על פני מסך? ואיך יתכן בכלל שפוטונים שלא מושפעים אחד מהשני (משתנים מקריים ב"ת?) יודעים להסתדר לתבנית עקיפה סימטרית? 79.182.205.100 17:29, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לכל פוטון יש פונקציית גל, והפונקציה יכולה להתאבך עם עצמה. אלו לא סתם שגעונות של פיזיקאים - תבנית ההתאבכות מתקבלת בניסוי. עוזי ו. - שיחה 17:46, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
א. כפי שאמרתי קודם: אין מקום לייחס 'רצון' ו'זיכרון' להתנהגות של מערכות פיזיקליות מיקרוסקופיות ברמה הזאת.
ב. גם לא מדובר ב"משתנים אקראיים בלתי-תלויים" במובן המתימטי הפשוט של המילה.
ג. אתה גם לא יכול לנבא לאיזו רמה אלקטרונית ירד האלקטרון באטום מימן מעורר, ובכל זאת, לרמות נמוכות שונות, יש הסתברויות דעיכה שונות. אין זו רק 'בעיה' של 'עקיפה', אלא התנהגות בסיסית אינהרנטית.
ראה גם את הערתו הקודמת של עוזי ו., ואת איור ההמחשה הניסויי שהעליתי בתגובה קודמת לעיל. בנצי - שיחה 18:02, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אבל בערך ניסוי שני הסדקים מקושר סרטון ובו מצויין כי אלקטרון שיעבור דרך סדק בודד לא יבצע עקיפה... וייצור פס אחד ברוב החריץ. הבאתי פה את הקישור. http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/physics/%D7%94%D7%93%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8-%E2%80%93-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%A5-%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%95%D7%9C. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

המבורגרים מתקופת התנ"ך

האם בתקופת משה רבנו ידעו להכין המבורגרים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

בדוק קודם, אם המבורג היתה קיימת בתקופה המיוחסת לו. בנצי - שיחה 18:10, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
לא. הם היו שמים יותר מדי פטרוזיליה. 94.159.195.216 23:07, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

לא יפה, למרות שאותי אישית זה הצחיק. לכותב השאלה, אין לנו עדויות ארכיאולוגיות לכך שהעמים השמיים ידעו להכין המבורגרים. למען האמת ההמבורגר התפתח סביב האלף השני במערב רוסיה וזה חדר לגרמניה שם עבר גימורים אחרונים. לסיכום, אם משה רבנו היה בכלל קיים, לא סביר שהוא אכל המבורגר. בכלל מי רוצה לאכול המבורגר בלי עגבניות?! Exx8 - שיחה 03:08, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

אפשר לפשט את השאלה: האם היו אז קציצות בשר טחון והאם שמו אותן בלחם. 94.159.213.223 10:50, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
או לחילופין לשאול מה הגישו במקדונלדס באותם השנים. 79.177.227.40 17:26, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
האם ברביקיו ומצות בלי לדבר על צפיחית בדבש כבר לא מתאים? טיפוסי - שו"ת 22:45, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
ושליו על אש פתוחה במדבר. בנצי - שיחה 00:00, 21 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
זה לא זה ששאל פעם אם לג׳ורג׳ וושינגטון יש חיבור USB אלחוטי שפועל בעזרת רמקולים מאובזרים ודובוני גומי? --77.127.51.146 06:57, 21 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

שאלה במד"ר

איך מוצאים פיתרון ל?

הבעיה היא רק איך מוצאים פיתרון פרטי לבעיה. איך למצוא כללי אני יודע . 79.183.214.194 20:15, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

אם יש לך פיתרון כללי, תציב a ו-b כלשהם ותקבל פתרון פרטי...94.159.231.239
ומי אמר שהוא יקיים את המד"ר? כך A=1, B=2. לא מקיים. 79.183.214.194 23:00, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
מדובר כמובן ב"פתרון פרטי" למשוואה הנתונה, ו"פתרון כללי" למשוואה ההומוגנית המתאימה לה. ראה שיטת השתנות הקבועים (אנ'). עוזי ו. - שיחה 23:16, 19 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אני יודע שזה כללי להומוגני+פרטי, לא צריך להסביר בדרים מובנים לאליהם. השאלה היא רק איך מוצאים את הפרטי. אתה יכול להסביר איך עושים ווריאציית פרמטר? למדתי את זה לפני כשנה ושכחתי לגמרי. בדוגמה שהם נתנו איבדתי אותם ברגע שהגיעו לוורנוסקיאן. 79.183.214.194 09:47, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
כתוב . אז , והשוואת מקדמים מביאה למערכת לינארית מסדר ראשון בשני הנעלמים . עוזי ו. - שיחה 12:39, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

איך נכון לומר על תרגיל במתמטיקה "פסוק אמת" או פסוקית אמת"?

ידוע לי שמסתובבים כאן חברה עם תואר ראשון, שני ושלישי במתמטיקה ופיזיקה, אולי אוכל להיעזר בהם ולברר: איך נכון או איך מקובל לומר על תרגיל במתמטיקה "פסוק אמת" או "פסוקית אמת"? 109.253.43.123 02:19, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

תרגיל סתם הוא לא בהכרח זה או זה. אבל מה שאתה מתכוון אליו נקרא "פסוק אמת". (אין לי שום תואר במתמטיקה, אם זה חשוב) --אלעזר - שיחה 02:34, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
(אה, ואיך בדיוק פיזיקה קשורה? הם מתעסקים המון במתמטיקה, אבל רק לעתים רחוקות בלוגיקה מתמטית) --אלעזר - שיחה 02:36, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אז מה זה בדיוק פסוקית במתמטיקה ופיזיקה, אם בכלל? 109.253.43.123 02:41, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
אני לא יודע מה זה פסוקית בפיזיקה. בלוגיקה מתמטית, פסוקית היא חלק מפסוק - למשל יש פסוק CNF, שזה פסוק מהצורה
((א' או ב' או..) וגם (ג' או ד' או..) וגם...)
אז כל (X או Y או ...) נקרא "פסוקית". יש דברים דומים לצורות נורמליות אחרות. אם יש עוד שימושים למילה "פסוקית", אני לא מכיר אותם. אני חושב שהסיבה שנותנים לזה שם היא כי מספיק, במקרה של CNF, שאחד מהסוגריים לא יתקיים בשביל להפריך הכל. בצורות נורמליות אחרות זה עשוי להיות דומה, או הפוך. --אלעזר - שיחה 03:09, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

המיקרוטובולים אשר "מתחילים" מהתלולית, לאורך האקסון, הם "עצמאיים"?, או שמקורם/בסיסם בצנטריולים שבסומה? בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

חישוב אינטגרל אחד

רוצה לחשב את בדרך "חכמה" (לא חלקים ולא הצבה). אני יודע מה התשובה (כבר בדקתי) ורוצה למוצא קיצור דרך. לדגומה אני רואה שסימטרי אז אפשר במקום לחשב ממינוס פאי לחשב מאפס ולכפול פי 2. אולי יש עוד איזה טריק שיהפוך ליותר קל( אני זוכר משהו עם זה שאינטגרל על סינוס בריבוע ועוד קוסינוס בריבוע משהו? 79.177.227.40 14:32, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

מה עם להשתמש בזהות של קוסינוס בריבוע? 94.159.231.239
ראה כאן.זה האופציה הקלה ביותר. רונאלדיניו המלך - שיחה 18:37, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
או יותר ספציפי גיל כ. (שיחה) ♠ 18:39, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

מאיפה ולאן פלש העם ה ארי?

העם העתיק המכונה "ארי". האם הוא פלש מ"איראן" לאירופה או מאירופה ל"איראן"? ומה הראייה לקונצנזיוס? האם יש ציורי קיר של העם הזה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

מעולם לא היה עם כזה. אגודת הסתר "תולה" (שהיטלר היה חבר בה, אגב) בנתה מעשייה שלמה על עם מומצא. 109.64.24.206
הם, בהנחייתו של היטלר, עשו מאמצים אדירים לחפש אצל הנפאלים, אם אני זוכר נכון, את ה'שורשים' המומצאים שלהם. 'מדע' שלם. הם חיפשו משהו עתיק דיו ו'אצילי' מספיק, לטעמם, שיצדיק את ה'עליונות' המתועבת שלהם. משם גם לקחו את צלב הקרס והפכו אותו לסמלם המרכזי. בנצי - שיחה 00:59, 21 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

זיהוי כשל לוגי

בטיעון הבא:
א.רוב המטיילים חובשים כובע
ב.רוב חובשי הכובע נועלים סנדלים
ג.חובש כובע->מטייל
איזה כשל לוגי עשיתי כשהסקתי:
רוב חובשי הכובע->מטיילים לפיכך רוב המטיילים נועלים סנלדים (הנחה ג' בשילוב הנחה ב').
איש השלג - שיחה 22:38, 20 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

לא עשיתי פסיכומטרי ומשכך יתכן שאיני מבין נכון. הנחה ג' אומרת שחובשי כובע הם מטיילים ולפיכך ההיסק צריך להתחיל בהנחה ג' כפשוטה (כל חובשי הכובע). הכשל הוא, שרוב מרוב של x אינו בהכרח רוב של x. כלומר, יתכן שבס"ה 25.6% מהמטיילים הם נועלי סנדלים. --Akkk - שיחה 00:47, 21 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
איש השלג, כל מה שצריך לעשות, הוא רק למצוא דוגמה נגדית, המקיימת את טענות א. ב. וג., אך אינה מקיימת את הטענה שאתה מנסה להוכיח:
ישנם 1,000 מטיילים בעולם, ומתוכם ישנם 700 חובשי כובע, כך שטענה א. מתקיימת.
מתוך אותם 700 חובשי כובע, ישנם 490 נועלי סנדלים, כך שטענה ב. מתקיימת.
חוץ מאותם 700 חובשי כובע, אין עוד חובשי כובע בעולם, כך שטענה ג. מתקיימת.
בבירור ניתן לראות, שהטענה שאתה מנסה להוכיח אינה נכונה. 490 נועלי הסנדלים הם מיעוט מתוך 1,000 המטיילים.
המלכוד טמון בשני דברים:
  1. רוב של רוב יכול להיות מיעוט (ובדוגמה שלנו, 70% של 70% הם 49%).
  2. טענה ג. מניחה שכל חובשי הכובע מטיילים, אך לא מניחה את ההיפך, שכל המטיילים חובשי כובע. ממילא, טענה ג. אינה רלוונטית לדיון, ולא ניתן להוכיח ממנה דבר הקשור למטיילים.
מקוה שסייעתי, אביתר ג'שיחהתרומות • כ"ח בשבט ה'תשע"ב • 14:52, 21 בפברואר 2012 (IST).[תגובה]
(מטרת השואל בהנחה ג' להקשות על הפירכא. בלעדי סעיף ג' הרי שיתכן שאף מטייל לא נועל סנדלים).--Akkk - שיחה 15:33, 21 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

עברית

אפשר להגיד בעברית: "הכללתי גורפות!" ?, בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

אפשר להגיד. אבל מי או מה הן הגורפות שהכללת? הכללת את הנשים שגורפות שלג? יוסישיחה 08:36, 21 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
נו אז תן עמדתך איך נכון לדובר העברית לתאר שביצע (בפרק זמן נתון) מספר הכללות מהסוג ה"גורף". תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
כנראה שהכללתי בצורה גורפת. או שערכתי הכללה גורפת. יוסישיחה 13:44, 21 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
וכנראה שאם אתה צודק, אז צריך רפורמה בעברית, שכן, כל המטרה היא להגיד זאת בשני מילים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]
כל שפה טבעית שואפת לחסכנות/יעילות. תוכל להסביר מה הכוונה ב"כל המטרה היא להגיד זאת בשני מילים"? יוסישיחה 19:46, 21 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
נראה לי שהוא מתכוון לכך שהרחבת את הניסיון הדו-מילולי שלו, בהנחה שהוא נכון, לשלוש מילים, למרות שכוונתך, מן הסתם, להבהרת משמעות הביטוי שלו. לגופו של עניין, נראה לי שהמתכונת "הכללתי גורפת" היא נכונה, משום ש"גורפת" מתארת את הפעולה (ההכללה). בנצי - שיחה 20:08, 21 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

מה זה הצצנות?

? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

חצץ מקבלת החלטות. עוזי ו. - שיחה 18:04, 21 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

איך מכוונות תשובות מהסוג הבא (ברטוריקה בעיקר)

שאלה חשובה מאד. יש מקרים בהם אדם נשאל "כמה הרווחת היום", אך היות והוא צנוע הוא מרגיש לו בנוח משאלות אלה ומגיב בנוסח "הרווחתי כמה שהרווחתי", או (לשאלה אחרת), תגובות כגון "יהיה מה שיהיה", או "קניתי מה שקניתי ולא קניתי מה שלא קניתי". איך נקראות תגובות כאלה בטרמינולוגיה רטורית. מבקש מונח זה ומונחים דומים במידת הצורך מהספרות המקצועית של תחום זה, למי שמכיר. המון תודה על הנכונות לעזור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)[תגובה]

זהות פריסבל, פורייה

מה זה F גדולה במשוואה:

(לקוח מהערך טור פורייה) 79.177.227.40 17:59, 21 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

קרא את הסעיף "הגדרה פורמלית" באותו ערך. עוזי ו. - שיחה 18:04, 21 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

קול אנושי

האם יש חוקיות מתמטית לקול האנושי? כלומר האם יש מחזוריות מוגדרת? האם מדובר ברעש? איך המח מבחין בקול אנושי מבין רעשים?Exx8 - שיחה 22:00, 21 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

ראה מערכת זיהוי דיבור. עוזי ו. - שיחה 22:26, 21 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]
השואל מבקש לדעת על מנגנון זיהוי הקול במוח, ויכולתו להפריד בין קולות או קול ספציפי על רקע של קולות או צלילים נוספים. אם כבר מדברים על מערכות טכנולוגיות, יש קודם את הסינתסייזר. בנצי - שיחה 00:13, 22 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

עבירות תנועה קשות

למי, או לאיזה גוף במשטרה אפשר להפנות תלונות בנוגע לעברייני תנועה מהסוג החמור, בהם נתקלים מעת לעת על הכביש ? בנצי - שיחה 00:09, 22 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

השתלבות הנגיף SV40 בכרומוזום 17

וכנראה, גם בכרומוזום 7. מסתבר שנגיף זה מצליח להשתלב באתרים ספציפיים (אתרי השתלבות, Integration Sites) בגנום האנושי, דווקא בכרומוזום 17 (וכנראה, גם בכרומוזום 7). מה הסיבה לכך ? כלומר, מה מיוחד בכרומוזום/ים זה/אלה, המאפשר לו לחדור אליהם, ולהשתלב בהם דווקא ? תודה, בנצי - שיחה 00:09, 22 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

"מאשר קבלת מכתבך שבסימוכין"

קיבלתי מכתב שכתוב בו "מאשר קבלת מכתבך שבסימוכין", מה זה אומר "לקבל מכתב בסימוכין"? (תודה מראש) 109.253.25.221 02:16, 22 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

"סימוכין" פירושו "אסמכתא" מהמילה "להסתמך על", בראש המכתב נרשם נושא ולעיתים גם המשפט (לדוגמא):"סימוכין:מכתבך מיום 4.4.44" לפעמים נותנים לכל מכתב מספר מזהה כל שהוא ואז לדוגמא: סימוכין:"ויק2345". שנילי - שיחה 04:58, 22 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

רשיון רופא אמריקאי

האם יש מדינות מחוץ לארה"ב וקנדה שמכירות ברשיון האמריקאי ומאפשרות לבעל הרישיון לעסוק ברפואה בתחומן, ללא צורך בבחינה נוספת? תודה. --Gidip - שיחה 05:56, 22 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]

החוק החדש על חינוך חובה לגילאי שלש

ככל הידוע לי עד היום היה גנים על ידי משרד החינוך לטרום חובה, (3-4) תת חובה (4-5) וחובה (5-6). האם כעת הוסיפו גם שנתיים-שלוש? כי לפי מה שאני מבין בעיתונים מדובר על שלוש ארבע ובזה אין כל חידוש כי זה קיים כבר לפני החוק החדש.- בכבוד רב - רבנן • מבטוורטמרגיזים בקדושיםמה מברכים על סופגניה? •כ"ט בשבט ה'תשע"ב • 13:57, 22 בפברואר 2012 (IST)[תגובה]