GMAT

GMAT הוא מבחן הקבלה לתואר שני במנהל עסקים (MBA) הנהוג באוניברסיטאות המובילות בעולם. המבחן הוא בינלאומי וכתוב בשפה האנגלית.

מבנה

• חיבורים: יש שני חיבורים. לכל חיבור נושא עליו יש לכתוב במשך 30 דקות ואין אפשרות של בחירה בין נושאים. חיבור אחד יעסוק בנושא עקרוני, עליו יש להביע דעה (בעד או נגד), והשני יציג טיעון לוגי, אותו יש לנתח ולבקר. עבור החיבורים מקבלים הנבחנים ציונים הנעים בין 0 ל-6, בכפולות של חצי נקודה (4.0, 3.5, 5.5, וכו'). הציון הממוצע לחלק זה הנו 4.3.

• חלק כמותי: 37 שאלות בסגנון מבחן רב ברירתי (אמריקאי) עליהן יש לענות תוך 75 דקות. בחלק זה השאלות עוסקות בחומר מלימודי תוכן, בדומה לפסיכומטרי, במגוון נושאים כגון אלגברה, חזקות ושרשים, אחוזים, הסתברות, גאומטריה וכדומה. כמחצית השאלות עוסקות ב-Data Sufficiency, בהן יש לקבוע אילו נתונים נדרשים על-מנת לפתור את השאלה, אך לא צריך להגיע לפתרון של ממש. פרק זה מקבל ציון הנע בין 0 לבין 60, כאשר 99% מהציונים נופלים בין 7 לבין 51. הממוצע העולמי הוא כ-35.

• חלק מילולי: 41 שאלות בסגנון מבחן רב ברירתי (אמריקאי) עליהן יש לענות תוך 75 דקות. בחלק זה 3 סוגים של שאלות: הבנת הנקרא, הסקה לוגית ותיקון משפטים. שאלות מהסוג האחרון עוסקות בעיקר בדקדוק בשפה האנגלית. פרק זה מקבל ציון הנע בין 0 לבין 60, כאשר 99% מהציונים נופלים בין 7 לבין 49. הממוצע העולמי הוא כ-28.

• ישנן הפסקות רשות של 10 דק' בין כ"א מחלקי המבחן.

שיטת הבחינה

המבחן הוא מבחן אדפטיבי ממוחשב. לאחר מתן התשובה לכל שאלה, בוחן המחשב את התשובה שנתנה ומחליט על פיה מה תהיה השאלה הבאה שיישאל הנבחן. ככלל, אם התשובה נכונה, השאלה הבאה שתיבחר עבור הנבחן תהיה קשה יותר ואם התשובה שגויה, תהיה השאלה הבאה קלה יותר. בגלל האופי האדפטיבי של המבחן, אין אפשרות לחזור לאחור ולשנות את התשובות לשאלות.

תוצאה אחת של השיטה האדפטיבית היא שהשאלות האחרונות שאותן נשאל הנבחן מייצגות את רמתו. כל הנבחנים מתחילים בשאלה ברמה בינונית, ממנה מטפסים המצטיינים לשאלות הקשות שעל פתרונן ניתן הניקוד הגבוה ביותר, בעוד החלשים מקבלים שאלות קלות יותר.

בישראל

בארץ ישנם כיום 16 מוסדות עם מסלול MBA וכמעט כולם מחייבים ציון GMAT, אך ברובם ניתן לקבל פטור על סמך לימודים קודמים (תואר ראשון בהצטיינות, תואר שני אחר ועוד). רובם מסתפקים בציון החלק הכמותי בלבד או מקנים לו משקל רב יותר. המוסדות בישראל אינם לוקחים בחשבון את ציון החיבורים. השקלול בין ציון התואר הראשון, שגם הוא מרכיב בתנאי הקבלה לתואר שני, לבין ה-GMAT משתנה ממוסד אקדמי אחד למשנהו.

אוניברסיטות אשר מחזיקות בתכניות מיוחדות, כגון תוכנית למנהל עסקים למנהלים בכירים (Executive MBA), לרוב לא מחייבות את המועמדים במבחן GMAT או בציון סף כלשהו. בדומה לכך, רוב המכללות האקדמיות, כגון המכללה האקדמית נתניה ו-המכללה למינהל, מחייבות ציון GMAT, אך ציון זה נמוך למדי.

כיום נבחנים בישראל כ-2,500 סטודנטים בשנה במבחן זה, רובם במטרה ללמוד בישראל ורק כמה מאות פונים ללימודי MBA בחו"ל. בישראל פועלים מכונים רבים המכינים לקראת הבחינה.

קישורים חיצוניים

• אתר הבחינה הרישמי