כביש 12

תבנית:כביש כביש 12 הוא כביש בדרום הנגב המקיף מכיוון מערב וצפון את הרי אילת ומחבר את אילת עם כביש 10 ועם כביש 40 המובילים אל מרכז הארץ. אורכו של הכביש 71 ק"מ.

תוואי הכביש מדרום לצפון

הכביש מתחיל מכביש 90 באילת שבדרום ומטפס מערבה אל הרי אילת. הוא מגיע אל גבול ישראל-מצרים וחולף על פני מעבר נטפים הסגור. משם ממשיך הכביש צפונה לאורך הגבול המצרי, ובצומת סיירים הוא נפגש עם כביש 10. לאחר מכן ממשיך כביש 12 בכיוון צפון-מזרח, מצפון להרי אילת, דרך נמל תעופה עובדה עד לצומת שיזפון בצפון, שם הוא נפגש עם כביש 40. אורכו הכולל של כביש 12 הוא 71 ק"מ:

קילומטרים	שם	מיקום	דרכים מצטלבות
כביש 12 (מדרום לצפון)
0	אילת	אילת	כביש 90, רחוב דרבן
2.5	אילת	אילת	דרך הרים, דרך הגיא, אין כניסה צפונה
12	מעבר נטפים	מעבר נטפים	מעבר נטפים
41	צומת סיירים	בקעת סיירים	כביש 10
56	צומת בכניסה לנמל תעופה עובדה	צוקי עובדה	כניסה לנמל תעופה עובדה
65	צומת ללא שם	בקעת נעצוץ	גישה לשחרות
71	צומת שזפון	בקעת נעצוץ	כביש 40 , אין כניסה דרומה

מתקפת הטרור בדרום ישראל

ערך מורחב – מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011)

ב־18 באוגוסט 2011 אירעה סדרת פיגועי טרור בכביש 12, כ-12 ק"מ מצפון לאילת. מחבלים שחדרו מסיני דרך הגבול הפרוץ הנושק לכביש פתחו באש על אוטובוס "אגד" (קו 392), ובהמשך פתחו באש (לרבות ירי טיל נ"ט) על אוטובוס נוסף ומכוניות. באירועים נרצחו שישה אזרחים ישראלים, נהרגו חייל צה"ל ולוחם ימ"מ, ונפצעו 40. במהלך המרדף אחרי התוקפים נהרגו 7 מהמחבלים.

בעקבות המתקפה נסגר חלקו הדרומי של הכביש (בין הר שלמה לצומת סיירים) לתנועת אזרחים למשך זמן של כ-5 חודשים בצו אלוף, והגישה היחידה ברכב לאילת התאפשרה רק דרך כביש 90. במהלך תקופה זו, צה"ל הציב אמצעי הגנה לאורך הגבול עם מצרים הכולל גדר גבול מסיבית מעובה בתיל לגובה של 5-7 מטרים, ולצידה נחפרו תעלות נ"ט על-מנת לסכל חדירת כלי רכב. כמו-כן צה"ל פרס מערך שלם של איסוף קרבי הכולל עשרות תרנים ומגדלים עם אמצעים טכנולוגיים מתקדמים של אנטנות ומצלמות, מערכות מכ"ם עם חיישנים רבים על-מנת לזהות חוליות טרור ומסתננים כמה קילומטרים לעומק שטח סיני. גדר הגבול המקבילה לכביש כוללת גם תעלת מים ואמצעים תת-קרקעיים על מנת למנוע חדירה תת-קרקעית לשטח ישראל ממנהרות. לאורך הכביש הכשיר צה"ל סוללות אדמה המיועדות להגן על הנוסעים בכביש במידה ונפתח ירי לעברם. כמו כן הוצבו קירות בטון לתת מענה דומה לנוסעים בכביש.

בעקבות הערכת מצב של צה"ל, נפתח מחדש הכביש בפברואר 2012 אך בשלב זה הוטלו בו מגבלות בצו אלוף: הנסיעה לאזרחים בקטע שבין מחסום נטפים לבין צומת סיירים הותרה בין השעות 8 בבוקר ל-5 אחר-הצהרים בלבד. היתר התנועה התייחס לכביש 12 בלבד, ונאסרה כל ירידה אזרחית מהכביש מערבה לשטח שבינו לבין גבול מצרים. תנועת מטיילים לאורך קטע כביש זה הותרה בין השעות 8 בבוקר ל-4 אחר-הצהריים בלבד, ותנועת מטיילים זו הותרה רק בקניון האדום, בנחל שני ובעין נטפים. בין השעות 5 אחר-הצהריים ל-8 בבוקר נאסרה הנסיעה בקטע זה לתנועה, בין ברכב ובין להולכי רגל, למעט חיילים ושוטרים הנכנסים לשטח למילוי תפקידם.

במרץ 2012 נסגר בשנית כביש 12 כולו לתנועה בצו אלוף, מהכניסה המערבית לאילת ועד צומת שזפון, לפני חיסולו ע"י צה"ל של זוהיר אל-קייסי, מזכ"ל ועדות ההתנגדות העממית בעזה. על-פי כוחות הביטחון, אל-קייסי תכנן פיגוע טרור בכביש 12 הדומה לזה שאירע באוגוסט 2011, וגם לאחר חיסולו לא נודע אם המחבלים כבר נשלחו לסיני או לא. כמו-כן, חלה הסלמה בדרום הארץ בדמות 200 רקטות על יישובי הדרום מרצועת עזה וצה"ל הגיב בתקיפות מהאוויר ברצועה. מחיר הסלמה זה שישראל נזקקה לשלם על החיסול היה ידוע מראש עוד טרם החיסול, ולא ברור כיצד ומתי תחול רגיעה. לכן, כביש 12 נשאר סגור כולו לתנועת כלי רכב אזרחיים עד שיוחלט אחרת ע"י כוחות הביטחון.

ראו גם

ציר ה-ח'

הערות שוליים

כביש 12 בהרי אילת. ברקע מפרץ אילת