אלכסנדר עזר יבזרוב

אלכסנדר עזר-יבזרוב

אלכסנדר עזר (יבזרוב) (10 במאי 1894 - 25 בדצמבר 1973), היה יזם ציוני שפעל בארץ ישראל בתקופת היישוב ולאחר קום מדינת ישראל, והיה פעיל בארגון תערוכות כיריד המזרח, ותערוכות רבות נוספות. עזר-יבזרוב פעל בתחומי התעשייה והתיירות, ונמנה עם היזמים שהביאו להקמת בנייני האומה בירושלים.

אלכסנדר יבזרוב נולד בפרילוקי שבאוקראינה בשנת 1894 למשפחה יהודית אמידה. אביו, מנואל יבזרוב, היה מנהל חברת ביטוח, ובן אחיו של המגיד הידוע יהודה צבי יבזרוב. יבזרוב למד בגימנסיה גורבץ בפטרבורג שם נתפס לאידאולוגיה הציונית. בשנת 1913 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת פטרבורג. בתקופת לימודיו ייסד ביחד עם אברהם אידלסון את אגודת "החבר" וערך עיתון ציוני בשם "הסטודנט היהודי" שהופץ בכל רחבי רוסיה.

בשנים 1915 - 1920 שהה בטומסק, שם השלים את לימודיו ועסק בעסקי הביטוח, אך נסחף בהדרגה לפעילות ציונית במשרה מלאה. בשנת 1915 נבחר ליו"ר הוועד הציוני של ציוני סיביר המערבית, ולנציג היהודים בדומה. באותה עת הוציא כתב עת בשם "החיים היהודיים" וניהל פעילות ציונית בקרב החיילים היהודיים.

כאשר הגיעה מלחמת האזרחים הרוסית לאזור טומסק, נמלט יבזרוב מזרחה תוך שהוא חוצה את מדבר גובי על גבי גמל, במסע שארך 17 יום. בשנת 1920 הגיע לשנגחאי בסין. הוא נפגש שם עם משה נובומייסקי וביחד אירגנו את הקהילה היהודית בשנגחאי לעלייה ארצה. באותה שנה הקים את ההסתדרות הציונית בסין, כאורגן של ההסתדרות הציונית שמרכזה בלונדון. באותה שנה אירגן עלייתן של ארבע קבוצות מיהודי סין לארץ ישראל ולאחרונה הצטרף בעצמו.

בשנת 1921 הגיע ליפו והצטרף ל"קבוצה הסיבירית" שסללה את כביש חיפה-ג'דה. לאחר מכן עבד בהקמת המחנה הבריטי בג'נין שם הכיר את אשתו, רבקה וולקינשטיין, שטיפלה בו כאחות רחמנייה, כאשר חלה במלריה. השניים נישאו בשנת 1925.

באותן שנים, ראשית שנות העשרים, כאשר כל המאמץ הלאומי הופנה לבניין וחקלאות, הגיע יבזרוב למסקנה שלא תהא תוחלת למעשה הציוני ללא תעשייה. יבזרוב התחיל בעריכת תערוכות שיציגו לעולם את התוצרת התעשייתית בארץ ישראל. תערוכה ראשונה נפתחה בשנת 1923, והשתתפו בה 16 מפעלים. בשנת 1924 השתתפו בתערוכה 124 מפעלים, והחל משנת 1929 הוכרו התערוכות כתערוכות בינלאומיות בחסות הנציב העליון הבריטי.

הוא הקים חברה לפיתוח כלכלי בשם: "מסחר ותעשייה", שהוציאה דו-שבועון לבעיות כלכלה ותעשייה, והקים, ביחד עם שלמה יפה [1] ואברהם אידלסון, את חברת יריד המזרח, שהקימה ירידי ענק בארץ ישראל של ראשית שנות ה-30.

העמוד הראשון של כתב העת "מסחר ותעשייה" משנת 1925

התערוכה בשנת 1932 הייתה כבר תערוכה בקנה מידה ענק גם בממדים עולמיים. בצפון תל אביב סמוך לשפך הירקון הוקם אתר "יריד המזרח", הוקמו ביתנים לכל מדינה שלקחה חלק בתערוכה והשתתפו בה 820 חברות זרות. מספר המבקרים עמד על 285,000 איש. סמל התערוכה נקבע "הגמל המעופף" אשר עוצב על ידי הארכיטקט אריה אלחנני בהשראתו של יבזרוב. בשנת 1934 ביקרו בתערוכה 600,000 איש, וזאת כאשר כל אוכלוסיית תל אביב מנתה 85,000 איש. ביריד השתתפו 1,500 חברות זרות ועוד 200 חברות מקומיות. שטחי יריד המזרח שימשו גם לתערוכות אחרות. ב- 1933 נערך יריד הספרים הראשון בישראל - תערוכת ביאליק. יריד המזרח של שנת 1936 סבל מהמרד הערבי הגדול והיה מצומצם למדי.

בסוף שנות ה-30 טען יבזרוב כי יש לבסס את כלכלת הארץ על תיירות, ויזם סדרה של צילומי אוויר של ארץ ישראל, שבוצעו על ידי הצלם זולטן קלוגר.

נסיונו של יבזרוב בארגון תערוכות נוצל גם לייצוג היישוב העברי בחו"ל. הוא הקים את הביתן הארץ ישראלי בעשרות תערוכות, בהן גם התערוכה "העולם של מחר" שנערכה בניו יורק בשנת 1939, והייתה התערוכה הגדולה בעולם עד אז. בשנים 1945 - 1949 ארגן יבזרוב שתי תערוכות עבור הקק"ל "עם ואדמתו" שזכו להצלחה רבה. אשתו, רבקה, עבדה כאחות רחמנייה, וגידלה את שני ילדיהם, אך לא נמנעה מפעילות ציבורית. בשנת 1943 יזמה את הקמתו של בית הספר לאחיות "הדסה" בתל אביב, בית הספר השני לאחיות בארץ ישראל.

עם קום מדינת ישראל עיברת יבזרוב את שמו לעזר, עבר לירושלים והחל בהקמת "בנייני האומה" - תוכנית ענק לאולמות תיאטרון, היכלי קונגרסים, שטחי תערוכות, מגרשי ספורט ומרכז לכל העם היהודי. ב-1950, עם תחילת הבנייה התגלו באתר הבנייה שרידי המחנה הרומאי שצר על ירושלים, ועזר רואה בכך סימן נוסף לחידוש החיים היהודיים בבירה. הבנייה התקדמה בעצלתיים, הכסף מתרומות יהודי הגולה נגמר, והקונגרס הציוני הכ"ב התקיים בבניין שעוד כולו פיגומים וקורות חשופות, וללא תקרה. בשנת 1953, נערכה בבנייני האומה תערוכת ענק להישגי המדינה הצעירה "כיבוש השממה" בה ביקרו כחצי מליון איש מכל העולם, ובשנת 1958 "תערוכת העשור" בה ביקרו קרוב למיליון איש.

בשנת 1953 התחיל יבזרוב לערוך כתב עת רוסי ציוני "ווסטניק ישראל" ששינה את שמו ל"שלום". העיתון הופץ בדרך לא דרך בכל רחבי ברית המועצות וזכה לתהודה אדירה. בהמשך שידר ברוסית ליהודי ברית המועצות בגלים קצרים שיקלטו מעבר למסך הברזל, המכונים "קול ציון לגולה", וכדי שמשפחתו ברוסיה לא תיפגע, כינה את עצמו "אסף טל-אור" על שם שלושה מנכדיו.

עזר גם יזם ודחף את הוצאת מסדה להוצאת אנציקלופדיה עברית. בשנת 1957 הקים את "המועדון העולמי לספריות עבריות" שייצא לקהילות הגולה ספריות שלמות בעברית. בשנת 1960 ייסד את "מרכז התיירות" כיחידה במשרד המסחר והתעשייה, שהוא עמד בראשו עד לכינון משרד התיירות, ולאחר הקמת המשרד שימש כיועץ מיוחד לשר התיירות. באחרית ימיו ליקט וערך מסה על תולדות הציונות ברוסיה בשם "קציר".

עזר נפטר ממחלת הסרטן בשנת 1973.

קישורים חיצוניים

• תולדות יריד המזרח באתר "מסע אחר"
• סיפור תכנונם ובנייתם של בנייני האומה