האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון). האוניברסיטה הוציאה מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר, לרבות מדענים, פרופסורים ידועים וחתני פרס נובל.

לאוניברסיטה ארבעה קמפוסים:

• הר הצופים, משמש את מרבית הפקולטות של האוניברסיטה ואת מרבית משרדי המנהל שלה.
• גבעת רם, משמש את הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, את החוג להוראת המדעים, את בית הספר למדע יישומי וחלק ממשרדי המנהל כגון יחידת הרכש. כמו כן מכיל קמפוס זה מוסדות השייכים לאוניברסיטה באופן חלקי כגון את בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי ומרכז ארצי לבחינות ולהערכה ומוסדות שאינם שייכים לאוניברסיטה כגון האקדמיה ללשון העברית והאקדמיה למוסיקה ולמחול.
• עין כרם, משמש את מקצועות הבריאות: הפקולטה לרפואה, הפקולטה לרפואת שיניים ועוד.
• רחובות, שבה נמצאת הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית.

לאוניברסיטה גם מעבדה לביולוגיה ימית באילת ובית חולים וטרינרי אוניברסיטאי בבית דגן.

תולדות האוניברסיטה

הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית בירושלים

טקס פתיחת האוניברסיטה, 1925

טקס פתיחת האוניברסיטה, 1925. בתמונה: יציע הכבוד ובקדמתו הרב קוק בעת נאומו

הקמת אוניברסיטה בארץ ישראל הייתה חלק מהחזון הציוני, והצעה לעשות זאת עלתה כבר בשנת 1884 בוועידת קטוביץ. בקונגרס הציוני הראשון שנערך בבזל בשנת 1897, התקיים דיון על רעיון הקמת האוניברסיטה, בעקבות הצעתו של צבי הרמן שפירא. התוכנית המקורית לבניין האוניברסיטה תוכננה על ידי האדריכל הבריטי סר פטריק גדס, שמתוכה נבנה רק בניין הספרייה הלאומית, כיום ספריית הפקולטה למשפטים.

ב-24 ביולי 1918, נערך בהר הצופים טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה העברית. כשבע שנים לאחר מכן, ב-1 באפריל 1925, נערך טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית, בו נאמו הלורד בלפור, חיים ויצמן, הרב קוק, הרברט סמואל וחיים נחמן ביאליק. בשנים הראשונות עסקה האוניברסיטה במחקר בלבד, והוראה פורמלית התחילה רק בשנת 1928. לאורך כל תקופת המנדט הבריטי התקיימו לימודים לתואר שני ושלישי בלבד.

יושב ראש חבר-הנאמנים, הראשון של האוניברסיטה היה חיים ויצמן והשתתפו בו גדולי הדור וביניהם אלברט איינשטיין, זיגמונד פרויד ומרטין בובר. חבר-הנאמנים בחר בד"ר יהודה לייב מאגנס לתפקיד קאנצלר האוניברסיטה, תפקיד בעל סמכויות בתחום האקדמי וגם בתחום המנהלי, מעין שילוב של רקטור ונשיא. בעשור הראשון לקיומה של האוניברסיטה היה מאגנס הדמות המרכזית והמשפיעה ביותר על עיצוב דרכה. בשנת 1935, נערכה רפורמה מבנית באוניברסיטה. מאגנס המשיך אמנם לכהן בתפקיד הנשיא עד יום מותו (1948), אך רוב סמכויות הניהול האקדמי עברו לרקטור האוניברסיטה הראשון פרופ' הוגו ברגמן.

עד שנת 1947 התקיימו באוניברסיטה שתי פקולטות: פקולטה למדעי הרוח ופקולטה למדעי המתמטיקה והטבע. בעקבות פרסום תוכנית החלוקה, דנו אנשי האוניברסיטה בשאלה האם על האוניברסיטה להשאר כולה בירושלים מחוץ לגבולות המדינה העברית המוצעת, או שעליה לעבור לפחות במחלקה לתוך גבולות המדינה המוצעת. עניין שני שהעסיק את אנשי האוניברסיטה הייתה השלמת מגוון הפקולטות של האוניברסיטה כדי לספק את צורכי המדינה שעתידה לקום. בפברואר 1948 החליט הוועד הפועל שיש להרחיב את האוניברסיטה ולקיים את כל חלקיה בירושלים.‏.

לאחר הקמת המדינה

בתום מלחמת העצמאות, קמפוס הר הצופים נותר אמנם בשליטת מדינת ישראל, אך בלא רצף טריטוריאלי עם חלקה היהודי של ירושלים. האוניברסיטה נאלצה למצוא משכן בבתים זמניים בעיר - כך, חלק מן הפקולטות ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי מצאו את עצמם בבניין טרה סנטה, המעבדות נדדו לשכונת ממילא, המחלקה למתמטיקה השתכנה במבנה של מלון המלך דוד, המחלקה לסטטיסטיקה - בבניין רטיסבון ואילו בתי-הספר לרפואה ולרפואת-שיניים התמקמו במגרש הרוסים. ב-1953 הוחל בהקמת קמפוס האוניברסיטה בגבעת רם. עם הקמתו, הועברו אליו מרבית הפקולטות של האוניברסיטה, לבד מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה שעבר ב1964 לקמפוס בית החולים הדסה עין כרם, והפקולטה לחקלאות שעברה לקמפוס בעיר רחובות. לאחר הקמת המדינה נפתחו תכניות לימוד חדשות רבות ובהן הפקולטה למשפטים שפתחה את שעריה בשנת תש"י, והוחל במתן תארים לתלמידי תואר ראשון. האוניברסיטה העברית שימשה מודל לאוניברסיטאות החדשות שקמו בישראל בשנות החמישים והשישים.

עד שנת 1969 הונהג סינון בקבלה ללימודים רק בפקולטות למדעי הטבע ורפואה ובשאר הפקולטות התקבלו כל מי שעמד בדרישות הסף. אך עם הגידול במספר הסטודנטים הוחלט על סינון הסטונטים למדעי החברה משנת 1970 .

עם איחוד ירושלים, בעקבות מלחמת ששת הימים, הוחל בשחזור ובהרחבה של קמפוס הר הצופים, שזכה לתנופת בנייה רחבה. מרבית הפקולטות עברו בשנת 1981 להר הצופים, ובקמפוס גבעת רם נותרו בעיקר הפקולטה למדעי הטבע, האקדמיה ללשון העברית ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. באותה השנה הוקם בקמפוס גבעת רם "מרכז ארצי לבחינות ולהערכה" המפעיל מבחנים לחיזוי הצלחה בלימודים האקדמיים, בהם הבחינה הפסיכומטרית.

האוניברסיטה העברית קיבלה בירושה מאלברט איינשטיין את כל כתבי היד שלו, והקימה את "ארכיון איינשטיין" שמכיל את כתביו. כמו כן העביר איינשטיין את זכויות היוצרים על כל כתביו לרשות האוניברסיטה. בבעלות האוניברסיטה חברת יישום - החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים, אשר עושה שימוש בידע ובהמצאות של סגל האוניברסיטה.

בשנת 2006 למדו באוניברסיטה העברית למעלה מ-24,000 סטודנטים. עד לשנת 2003 העניקה האוניברסיטה כ-90,000 תארים אקדמיים.

סמל האוניברסיטה

סמל האוניברסיטה העברית עוצב על ידי סגל זליג בשנת 1954. אף שהסמל של סגל לא הוגש על פי דרישות התקנון, בחר צוות השופטים בהצעתו והסמל אושר. את הכתוביות סביב הסמל הוסיף הגרפיקאי הירושלמי נחום מרון. הסמל מורכב מהאותיות אל"ף ועי"ן. האות אל"ף מסמלת אוניברסיטה, והאות עי"ן מסמלת עברית. בנוסף, הלהבה שמופיעה מעל האות עי"ן מסמלת את לפיד ההשכלה.

מעמדה באקדמיה הבינלאומית

לאוניברסיטה העברית מוניטין בינלאומיים והיא נמנית עם המוסדות הנודעים בעולם להשכלה גבוהה. באוגוסט 2006, למשל, דורגה בשבועון ניוזוויק במקום ה-82 בין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם. לפי דירוג שנחאי היא מדורגת במקום ה-65 בעולם לשנת 2008.‏ דירוג ה-Times Higher Education מיקם את האוניברסיטה העברית במקום ה-93 בשנת 2008, במקום הגבוה ביותר בין אוניברסיטאות המזרח התיכון‏‏. בשנת 2011 דורגה במקום ה- 57 ברשימת מאה האוניברסיטאות המובילות בעולם בדירוג שנערך על ידי אוניברסיטת ג'יאוטונג שבשנחאי מדי שנה. האוניברסיטה העברית היא היחידה מבין האוניברסיטאות בישראל שנכנסה לרשימת המאה. כמו כן בדירוג אוניברסיטת ג'יאוטונג דורגה האוניברסיטה בשנת 2011 גם:

• בתחום מדעי הטבע ומתמטיקה במקום ה-35 בעולם.
• בתחום מדעי החברה במקום ה-52-76 בעולם.

כמו כן רשמה האוניברסיטה השגים מרשימים נוספים:

• המחלקה למתמטיקה דורגה במקום ה- 22 בעולם.
• בתחום מדעי המחשב דורגה במקום ה-28 בעולם.
• בתחום הפיזיקה דורגה בין 51-75 בעולם.‏‏

אתרים

קמפוס הר הצופים

האוניברסיטה העברית על הר הצופים, 1945

קמפוס הר הצופים, שהוא הקמפוס הראשון של האוניברסיטה, משמש את מרבית הפקולטות של האוניברסיטה ואת מרבית משרדי המנהל שלה.

ב-1 באפריל 1925 נערך בקמפוס זה טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית, ובו התקיימו הלימודים והמחקר. בתום מלחמת העצמאות נותר הקמפוס בשליטת מדינת ישראל, אך בלא רצף טריטוריאלי עם חלקה היהודי של ירושלים, ופעילות האוניברסיטה עברה למבנים אחרים בעיר, ובעיקר לגבעת רם.

עם איחוד ירושלים, בעקבות מלחמת ששת הימים, הוחל בשחזור ובהרחבה של קמפוס הר הצופים, שזכה לתנופת בנייה רחבה. מלאכת תכנון הקמפוס הופקדה בידי צוות האדריכלים דוד רזניק-שמואל שקד-רם כרמי-חיים קצף. בקצהו המזרחי של הקמפוס הוקם מערך בניינים שיועד במקור למחלקה למדעי הטבע (כיום אולמות הרצאות ואגף בבניין בצלאל) ולמגדל מים בתכנונם של האדריכלים בנימין אידלסון וגרשון ציפור. חלקים מהקמפוס נבנו בצורה הדומה למצודה סגורה ומבוצרת. הפקולטות למדעי הרוח ומדעי החברה, ובתי הספר לחינוך ולעבודה סוציאלית, עברו בשנת 1981 להר הצופים.

קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם)

חזית הכניסה לקמפוס אדמונד י' ספרא

שדרות מאגנס בקמפוס אדמונד י' ספרא

קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם) או קריית אדמונד י' ספרא (גבעת רם) נבנה בשכונת גבעת רם בירושלים החל משנת 1953. בניית הקמפוס בגבעת רם באותה עת באה לתת מענה למצב שנוצר בתום מלחמת העצמאות. קמפוס הר הצופים היה אמנם בשליטת ישראל, אך בהיעדר רצף טריטוריאלי עם חלקה היהודי של ירושלים נאלצה האוניברסיטה למצוא משכן בבתים זמניים בעיר.

עם איחוד ירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים החלה חזרה הדרגתית לפעילות בקמפוס הר הצופים. מרבית הפקולטות עברו בשנת 1981 להר הצופים, ובגבעת רם נותרו בעיקר הפקולטה למדעי הטבע (מכון רקח לפיסיקה), ביה"ס לספרנות ארכיונאות ומידע, האקדמיה ללשון העברית ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. בשנת 2005 שונה שמו הרשמי של הקמפוס ל"קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם)", על שמו של הנדבן אדמונד י' ספרא.

תכנון הקמפוס ובנייתו

קמפוס האוניברסיטה נבנה על פי עקרונות קריית הממשלה הסמוכה - בסגנון "עיר הגנים" האנגלית המורכבת ממבנים פזורים בשטח ירוק שאת כולו מקיף כביש טבעתי. סגנון זה היה אופייני לאוניברסיטאות שנבנו בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20 ברחבי העולם. הקמפוס תוכנן על ידי האדריכלים ריכרד קאופמן, היינץ ראו ויוסף קלארווין. הקמת המבנים הושלמה עד שנת 1967, מועד שבו הוחלט על העברת חלק מהפקולטות לקמפוס הר הצופים.

מבני הקמפוס בנויים בסגנון המודרני שהיה מקובל בשנות השבעים והשמונים של המאה ה-20 - מבנים קופסתיים שבחזיתם חלונות גדולים המוצלים בתריסי בטון (המכונים "בריס סוליי" - "Brise Soleil").

פקולטות האוניברסיטה ובתי הספר

בנין מדעי הרוח בהר הצופים, כיום הפקולטה למשפטים. נבנה בשנת 1941

מבט אל המגדל והתיאטרון בהר הצופים

רחבת פרנק סינטרה בהר הצופים

פסל קיר מעשה ידי יצחק דנציגר בשערי קמפוס גבעת רם

בניין הספרייה הלאומית בגבעת רם

רחבת הכניסה לקמפוס גבעת רם בלילה

בניין בית הספר לרפואה, הדסה עין כרם

• קמפוס הר הצופים:
  • הפקולטה למדעי הרוח (אתר הפקולטה)
  • הפקולטה למדעי החברה (אתר הפקולטה)
  • הפקולטה למשפטים והמכון לקרימינולוגיה (אתר הפקולטה)
  • בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית (אתר הפקולטה)
  • בית הספר למדיניות ציבורית (אתר בית הספר)
  • בית הספר לחינוך (אתר בית הספר)
  • בית הספר למנהל עסקים (אתר בית הספר)
  • המכון ללימודים עירוניים ואזוריים (אתר המכון)
  • בית הספר לתלמידים מחו"ל ע"ש רוטברג (אתר בית הספר)

בקמפוס הר הצופים שוכן גם הארכיון והמוזיאון לתיאטרון ע"ש ישראל גור.

• קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם):
  • הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע (אתר הפקולטה)
    • מכון איינשטיין למתמטיקה
    • המכון למדעי כדור הארץ
    • מכון קזאלי לכימיה יישומית
  • בית הספר להנדסה ולמדעי המחשב (אתר בית הספר)

• קמפוס עין כרם:
  • הפקולטה לרפואה (אתר הפקולטה)
  • הפקולטה לרפואת שיניים (אתר הפקולטה)
  • בית הספר לסיעוד
  • בית הספר לבריאות הציבור (אתר בית הספר)
  • בית הספר לרוקחות (אתר בית הספר)

• קמפוס רחובות:
  • הפקולטה למדעי החקלאות המזון ואיכות הסביבה (אתר הפקולטה)
    • בית הספר לוטרינריה (אתר בית הספר)
    • בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי

מרכזים, משרדים ויחידות

• הרשות למחקר ולפיתוח
• המזכירות האקדמית, יחידות אקדמיות
• פקולטות ובתי ספר, יחידות אקדמיות
• המכינה הקדם אקדמית, יחידות אקדמיות
• ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג
• ארכיון אלברט איינשטיין באתר הספרייה הלאומית
• המכון לחקר הטיפוח בחינוך
• המרכז הבינלאומי לחקר האנטישמיות ע"ש וידאל ששון
• החוג למדעי הקוגניציה
• מכון טרומן
• מערכת מידע גאוגרפית של האוניברסיטה העברית
• פורום אירופה באוניברסיטה העברית
• המרכז הבינתחומי לחישוביות עצבית
• המרכז לחקר הרציונליות
• המרכז לחקר הכאב

תוכנייות לימודים

תכניות לימודים ייחודיות לתואר ראשון

תוכנית לימודים נוספת המיועדת לתלמידי התואר הראשון היא תוכנית אבני פינה. מדובר בתוכנית העשרה אקדמית נסיונית שהחלה פעילותה בשנת תש"ע, על בסיס תכניות דומות הנהוגה ברבות מהאוניברסיטאות בארצות הברית, המכירות בחשיבות הרחבת האופקים בתואר הראשון. מטרתה היא להקנות סל ידע בסיסי לכל סטודנט בתואר הראשון, ללא קשר לחוג בו הוא לומד. התוכנית מאפשרת לתלמידי האוניברסיטה העברית להירשם למגוון רחב של קורסים בנושאים שונים כחלק מהתואר.

בראשית שנות התשעים היו תת-מסלולי לימוד במסגרת התואר הראשון בביולוגיה. הן הציעו קורסים עשירים יותר לתלמידי השנה השנייה והשלישית של תוכנית הלימודים הכללית בביולוגיה שרצו להתרכז בתחומים מסוימים יותר של הדיסיפלינה. אולם נסיון זה לא צלח ותת מסלולי הלימוד האלה בוטלו.

תוכניות מצטיינים לתואר ראשון

באוניברסיטה כמה תכניות לימוד כלליות לסטודנטים מצטיינים לתואר ראשון, ובהן תוכנית אמירים (רוח), תוכנית לסטודנטים מצטיינים במדעי הרוח; אמירים (טבע), תוכנית לסטודנטים מצטיינים במדעי הטבע; ותוכנית "רביבים" לסטודנטים מצטיינים ללימודי יהדות המתעתדים ללמד יהדות בבתי ספר ממלכתיים. עוד תוכנית מצטיינים היא "עתידים: צוערים למנהל הציבורי-רוחות של שינוי". תוכנית זו מטפחת עתודת מנהיגות צעירה המעוניינת לתרום לשיפור פני החברה באמצעות הצטרפות בוגריה לעמדות מפתח בשירות הציבורי. כל הסטודנטים בתכניות המצטיינים הכלליות של האוניברסיטה זכאים למלגת שכר לימוד מלאה ולמלגות נוספות.

בנוסף על תוכניות מצטיינים אלה, קיימות תכניות מצטיינים פקולטאיות וחוגיות בתחומים אלו: משפטים, ביולוגיה (תוכנית "אתגר") והיסטוריה.

הלימודים האקדמיים במסגרת תוכנית תלפיות מתקיימים באוניברסיטה העברית.

נשיאי האוניברסיטה העברית

שם	תקופת כהונה	הערות
ד"ר יהודה לייב מאגנס	1925 - 1948	הנשיא הראשון של האוניברסיטה. כיהן במקביל כנגיד האוניברסיטה בשנים 1925- 1935
סר אריה (לאון) סימון	1948 - 1949	ממלא מקום
פרופ' זליג ברודצקי	1949 - 1952
פרופ' בנימין מזר	1953 - 1961
פרופ' יואל רקח	1961 - 1962	ממלא מקום
ד"ר אליהו אילת	1962 - 1968
אברהם הרמן	1968 - 1983
פרופ' דן פטינקין	1983 - 1986
פרופ' אמנון פזי	1986 - 1990
פרופ' יורם בן פורת	1990 - 1992
פרופ' חנוך גוטפרוינד	1992 - 1997
פרופ' מנחם מגידור	1997 - 2009
פרופ' מנחם בן ששון	2009 -	מכהן

תוכניות לימודים ייחודיות לתואר שלישי

• הפקולטה למשפטים
• התוכנית לרציונליות
• תוכנית מלגות הנשיא לדוקטורנטים מצטיינים של הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית
• פרויקט חברותא לתלמידי מחקר

מבנים בעלי חשיבות בקמפוס

• הספרייה הלאומית (האתר הרשמי)
• בניין המנהלה ע"ש שרמן
• האקדמיה ללשון העברית (האתר הרשמי)
• בית בלגיה
• בית הכנסת ע"ש גולדשטיין גבעת רם
• בניין האקדמיה למוזיקה ע"ש רובין גבעת רם (האתר הרשמי)
• המכון ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה העברית (האתר הרשמי)
• מרכז הספורט גבעת רם
• מרכז ארצי לבחינות ולהערכה (האתר הרשמי)
• האצטדיון הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש גרוסברג

מעונות

כיום, קיימים שני מרכזי מעונות בקמפוס גבעת רם:

• מעונות "צוויג" ("הקריה") - מגורי סטודנטים לתואר ראשון.
• מעונות "ליברמן" - מגורי סטודנטים לתארים מתקדמים.

בעבר פעלו בקמפוס גבעת רם גם "מעונות האלף". בשנת 2001 נסגרו מעונות אלו וכיום ממוקם שם כפר הייטק.

חוקרים ובוגרים נודעים

חוקרי האוניברסיטה העברית ובוגריה ניצבים בקדמת המדע בעולם. דוגמאות אחדות:

• בתחום הפיזיקה ידועים פרופ' יואל רקח ותלמידו פרופ' עמוס דה-שליט.
• דייוויד גרוס היה סטודנט לפיזיקה באוניברסיטה העברית. הוא סיים בה תואר ראשון ותואר שני. בשנת 2004 הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה על מחקרו בקשר לחופש אסימפטוטי של הכוח הגרעיני החזק.
• בראש המחלקה למתמטיקה עמד המתמטיקאי הנודע אברהם הלוי פרנקל שהיה שותף לפיתוח מערכת האקסיומות ZF צרמלו-פרנקל. כמו כן הפרופסור הראשון בחוג למתמטיקה היה אדמונד לנדאו. עוד ראויים לציון במחלקה למתמטיקה, אריה דבורצקי, שהרן שלח, דוד קשדן, הלל פורסטנברג, צליל סלע, אלכסנדר לובוצקי, יורם לינדנשטראוס ואילון לינדנשטראוס, חתן מדליית פילדס לשנת 2010.
• מיכאל רבין מייסד המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה, הוא חתן פרס טיורינג, הפרס הנחשב ביותר בתחום מדעי המחשב. חוקרים בולטים נוספים בבית הספר להנדסה ומדעי המחשב הם נתי ליניאל, דורית אהרונוב וניר פרידמן העומד בחזית המחקר העולמי בביולוגיה חישובית.
• אבי ויגדרזון, חתן פרס נבנלינה ופרס גדל ופרופסור במכון למחקר מתקדם, היה פרופסור באוניברסיטה במשך 17 שנים וכיהן כראש המכון למדעי המחשב.
• באוניברסיטה נמצא המרכז לחקר הרציונליות. זהו מרכז בין-תחומי המחבר חוקרים מדיסיפלינות שונות לחקר היבטים שונים ברציונליות, כלכלה ותורת המשחקים, ישראל אומן, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005 הוא חבר סגל המכון. מייסד המכון הינו סרג'יו הרט המכהן כפרופסור במכון עד היום.
• דניאל כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה, נמנה במשך 18 שנה עם סגל המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, ואת המחקרים שזיכו אותו בפרס עשה עם עמוס טברסקי מהאוניברסיטה העברית.
• אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר, חתני פרס נובל לכימיה לשנת 2004, קיבלו את תואר הדוקטור לרפואה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית.
• רוג'ר קורנברג, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2006 הוא פרופ' עמית במחלקה לכימיה מבנית של האוניברסיטה העברית והוא מבלה וחוקר בה ארבעה חודשים בשנה.
• עדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה לשנת 2009, היא בעל תואר בוגר בכימיה ותואר מוסמך בביופיזיקה מטעם האוניברסיטה העברית.
• אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון, רכש את כל תאריו במשפטים באוניברסיטה העברית, היה פרופסור למשפטים בה וכיהן בתפקיד דיקן הפקולטה למשפטים. גם נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש רכשה את השכלתה המשפטית בבית המשפט העליון, וכך גם מרבית שופטי בית המשפט העליון המכהנים כיום. עם בוגרי הפקולטה למשפטים גם נמנים היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז ומבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס.
• פוליטיקאים רבים בישראל הם בוגרי האוניברסיטה העברית, בהם: אהוד אולמרט, דן מרידור, ישראל כץ, דליה איציק, דניאל פרידמן, יולי תמיר, מנחם בן ששון, ניר ברקת, רוני בר-און.

ראו גם

• אוניברסיטאות בישראל
• אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית
• ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג

לקריאה נוספת

• Research 2000, The Authority for Research and Development, The Hebrew University of Jerusalem 2000

תולדות האוניברסיטה

• חגית לבסקי (עורכת), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, התעצמות אקדמית תוך מאבק לאומי, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2009.
• אורי כהן, ההר והגבעה - האוניברסיטה העברית בירושלים בתקופת טרום העצמאות וראשית המדינה, תל אביב: הוצאת עם עובד, 2006.
• חגית לבסקי (עורכת), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, התבססות וצמיחה, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2005.
• שאול כ"ץ ומיכאל הד (עורכים), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים, שורשים והתחלות, ירושלים: הוצאת מאגנס, 1997.
• אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן צבי, 1996
• דוד קרויאנקר, ירושלים - מבט ארכיטקטוני, ירושלים: כתר הוצאה לאור, 1996

פתיחת האוניברסיטה ושנים ראשונות

• בצלאל ברשאי, ‏ההכנות לפתיחת האוניברסיטה בירושלים ושנותיה הראשונות, קתדרה 25, ספטמבר 1982, עמ' 78-65
• יהודה ריינהרץ, ‏יסוד לאוניברסיטה עברית בירושלים – חלקו של חיים וייצמן (1914-1913), קתדרה 46, דצמבר 1987, עמ' 146-123
• דורון נידרלנד וזהר קפלן, ‏בית-הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ו'הדסה' בירושלים – הכנות ושנים ראשונות, קתדרה 48, יוני 1988, עמ' 163-145
• בצלאל ברשאי, ‏האוניברסיטה העברית בירושלים, 1935-1925, קתדרה 53, ספטמבר 1989, עמ' 122-107
• אלק אפשטיין, ‏למען החופש: מאבקיה הציבוריים של הפרופסורה הירושלמית לאחר הקמת המדינה, קתדרה 106, דצמבר 2002, עמ' 176-139
• טקס פתיחת האוניברסיטה, באתר המכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן, האוניברסיטה העברית
• תמונות מימי ראשיתה של האוניברסיטה, באתר המכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן, האוניברסיטה העברית
• פתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים, סרט משנת 1927, מתוך אתר ארכיון שפילברג
• אישים בתקופת היישוב, באתר המכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן, האוניברסיטה העברית

קישורים חיצוניים

• אתר האוניברסיטה העברית
• אוסף סרטי תדמית היסטוריים בהפקת האוניברסיטה העברית מתוך אתר ארכיון שפילברג
• מפת קמפוס גבעת רם
• מידעת - מערכת מידע לתואר ראשון ותואר שני של המרכז ארצי לבחינות ולהערכה
• שנחאי העולמי דירג את תחומי מנהל עסקים, כלכלה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית בין 50 הטובים בעולם, הודעות לעיתונות, המחלקה לדוברות, באתר האוניברסיטה העברית, 3 בינואר 2011
• העברית מדורגת במקום השני באירופה במספר מענקי המחקר מהאיחוד האירופי, הודעות לעיתונות, המחלקה לדוברות, באתר האוניברסיטה העברית, 21 בינואר 2010

קמפוס הר הצופים