ספרטקוס – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
Qazplmbgbgbg (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
== מטרותיו == |
== מטרותיו == |
||
היסטוריונים קלאסיים היו חלוקים בדעותיהם בנוגע למה היו המניעים של ספרטקוס. בעוד פלוטארכוס כותב כי ספרטקוס רק רצה לברוח צפונה אל [[גאליה קיסאלפינה]] ולפזר את אנשיו בחזרה לבתיהם, כמתואר בסרט [[ספרטקוס (סרט)|ספרטקוס]] משנת [[1960]], אפיאנוס ופלורוס כותבים כי בכוונתו לצעוד אל רומא עצמה. אפיאנוס גם הוסיף, כי לאחר מכן הוא נטש את המטרה הזאת, שייתכן והייתה לא יותר מאשר ההשתקפות של הפחדים הרומיים. אף אחת מהפעולות של ספרטקוס מציעה כי הוא התכוון לבצע רפורמה בחברה הרומית או כי התכוון לבטל את [[התנועה לביטול העבדות|העבדות]]. |
היסטוריונים קלאסיים היו חלוקים בדעותיהם בנוגע למה היו המניעים של ספרטקוס. בעוד פלוטארכוס כותב כי ספרטקוס רק רצה לברוח צפונה אל [[גאליה קיסאלפינה]] ולפזר את אנשיו בחזרה לבתיהם, כמתואר בסרט [[ספרטקוס (סרט)|ספרטקוס]] משנת [[1960]], אפיאנוס ופלורוס כותבים כי בכוונתו לצעוד אל רומא עצמה. אפיאנוס גם הוסיף, כי לאחר מכן הוא נטש את המטרה הזאת, שייתכן והייתה לא יותר מאשר ההשתקפות של הפחדים הרומיים. אף אחת מהפעולות של ספרטקוס לא מציעה כי הוא התכוון לבצע רפורמה בחברה הרומית או כי התכוון לבטל את [[התנועה לביטול העבדות|העבדות]]. |
||
בהתבסס על האירועים בשנת 73-72 לפנה"ס, המרמזים כי קבוצות של עבדים פעלו באופן עצמאי, וכן הצהרה של פלוטארכוס כי חלק מהעבדים הנמלטים העדיפו לבזוז את איטליה, במקום לברוח דרך האלפים, החוקרים המודרניים הסיקו כי היה פיצול בין הפלגים, בין אלה תחת ספרטקוס, שביקש להימלט דרך האלפים לחופש, ובין אלו תחת קריקסוס, שרצה להישאר בדרום איטליה להמשיך לפשוט ולבזוז. |
בהתבסס על האירועים בשנת 73-72 לפנה"ס, המרמזים כי קבוצות של עבדים פעלו באופן עצמאי, וכן הצהרה של פלוטארכוס כי חלק מהעבדים הנמלטים העדיפו לבזוז את איטליה, במקום לברוח דרך האלפים, החוקרים המודרניים הסיקו כי היה פיצול בין הפלגים, בין אלה תחת ספרטקוס, שביקש להימלט דרך האלפים לחופש, ובין אלו תחת קריקסוס, שרצה להישאר בדרום איטליה להמשיך לפשוט ולבזוז. |
||
גרסה מ־22:01, 31 במרץ 2012
ספרטקוס (לטינית: Spartacus, יוונית: Σπάρτακος, לעתים נכתב כאספרטקוס) היה מנהיג מפורסם של העבדים במלחמת העבדים השלישית נגד הרפובליקה הרומית בחצי האי האפניני, בין השנים 73 ל-71 לפנה"ס. צבאו הורכב מגלדיאטורים ועבדים נמלטים. ספרטקוס ניצח במספר קרבות את הצבא הרומי הסדיר. שם אחר המציין מלחמה זו הוא "מלחמת הגלדיאטורים". מעט מאוד ידוע על ספרטקוס מעבר לאירועי המלחמה, ותיעודים היסטוריים ששרדו, לעתים סותרים זה את זה. עם זאת, כל המקורות מסכימים כי הוא היה גלדיאטור לשעבר ומנהיג צבאי מוכשר.
המאבק של ספרטקוס, מפורש לעתים קרובות כדוגמה לאנשים מדוכאים הנלחמים על חירותם נגד האוליגרכיה והעבדות. סיפורו של ספרטקוס סיפק השראה לכותבים מודרניים רבים בנושאי ספרות, פרשנות פוליטית, קולנוע וטלוויזיה.
מקורותיו
על פי הכתובים, ספרטקוס היה תראקי שבוי או עריק של הצבא הרומאי. אחת מהתאוריות הנפוצות היא שספרטקוס לחם בצבא הרומאי בחיל העזר. כוחות אלו הורכבו מנתיני מדינות כבושות, בעלות ברית או שכירי חרב שהסכימו להלחם למען רומא. פלוטארכוס מתאר אותו כ: "תראקי ממלאי הנוודים" [1]. אפיאנוס כתב כי הוא היה "תראקי מלידה, ששירת פעם כחייל עם הרומאים, אבל מאז הפך לאסיר ונמכר כגלדיאטור" [2]. פלורוס (2.8.8) תיאר אותו כ: "אחד משכירי החרב התראקים , שהפך להיות חייל רומאי, מחייל לעריק ושודד, ולאחר מכן מתוך התחשבות בכוחו, לגלדיאטור" [3]. כמה מחברים מתייחסים לשבט תראקיה של מאדי [4][5], אשר בזמנים היסטוריים היה חלק מן האזור שבשוליים המערביים של תראקיה (דרום מערב בולגריה של ימינו) [6]. כמו כן פלוטארכוס כתב כי אשתו של ספרטקוס, נביאה של שבט מאדי, הייתה משועבדת איתו.
השעבוד והבריחה
על פי מקורות שונים ופרשנותם, ספרטקוס היה חייל עזר מן הלגיונות הרומאים שלאחר מכן נידון לעבדות, או שבוי שנלקח על ידי הלגיונות. ספרטקוס הוכשר בבית הספר לגלדיאטורים (לודוס) ליד קפואה, השייך ללנטולוס באטיטוס.
בשנת 73 לפנה"ס, היה ספרטקוס בקרב קבוצה של גלדיאטורים הזוממים בריחה. מזימה זו התגלתה אך 70 גברים תפסו כלי מטבח, לחמו את דרכם לחופשי מהלודוס, ותפסו מספר קרונות של נשק ושריון. העבדים הנמלטים ניצחו את הכוח הקטן שנשלח אחריהם, בתחילה שדדו את האזור סביב קפואה, וגייסו עבדים רבים לשורותיהם, עד שלבסוף התגבש צבא מורד. לבסוף נסוגו למקום מוגן יותר לעבר הר הגעש וזוב (ליד העיר נאפולי).
לאחר שיצאו לחופשי, הגלדיאטורים שנמלטו בחרו בספרטקוס ושני עבדים גאלים: קריקסוס ואוינומאוס בתור מנהיגיהם. אף על פי שהמחברים הרומיים הניחו כי העבדים היו קבוצה הומוגנית עם ספרטקוס כמנהיגם, ייתכן כי הם הקימו תצוגה היררכית משלהם, על המנהיגות הצבאית של הארגון הספונטני של העבדים. מעמדם של קריקסוס, אוינומאוס ו- מאוחר יותר קסטוס, אינם יכולים להיקבע באופן ברור מן המקורות.
ההיסטוריון אפיאנוס העריך את כוחם בכ-70,000 עבדים נמלטים[7].
מלחמת העבדים השלישית
ערך מורחב – מלחמת העבדים השלישית
צבאו של ספרטקוס הביס שני לגיונות רומאים אשר נשלחו לחסלו. כוחותיו של ספרטקוס בילו את החורף על החוף הדרומי בייצור נשק. בשלב זה, רבים מהולכי דרכו של ספרטקוס לא היו לוחמים כשירים. חלקם היו נשים, ילדים וזקנים אשר הצטרפו במהלך מסעו. מטרתם העיקרית של העבדים והעריקים הייתה לחזור לארצות מוצאם אשר שכנו מצפון לאיטליה או שהיה ניתן להגיע אליהן דרך צפון איטליה. לכן, באביב, צבאו של ספרטקוס צעד צפונה לאזור גאליה. בדרך הוא הביס עוד שני ליגיונות. במוטינה (כיום מודנה שבאיטליה), הובס עוד לגיון של גאיוס קסיוס לונגינוס, המושל של גאליה קיסאלפינה (הממוקמת דרומית להרי האלפים).
נראה היה שספרטקוס התכוון להצעיד את צבאו אל מחוץ לאיטליה לתוך גאליה. אולם, הוא שינה את דעתו, כנראה בלחץ מקורביו, אשר רצו עוד שלל וביזה. יש תאוריות הגורסות כי חלק מן ההולכים בדרכו, שלא היו לוחמים, חצו את הרי האלפים וחזרו לביתם. השאר צעדו בדרכם חזרה דרומה והביסו שני לגיונות נוספים תחת פיקודו של מרקוס ליקיניוס קראסוס, אשר באותו הזמן היה האיש העשיר ברומא. לקראת סוף 72 לפנה"ס חנה ספרטקוס בעיר רגיום (כיום רג'ו די קלבריה שבאיטליה) השוכנת על מיצרי מסינה ומשקיפה על סיציליה.
ספרטקוס ניסה להגיע לעסקה עם שודדי הים הקיליקיים כדי שיעבירו את אנשיו לסיציליה, אולם הדבר לא עלה בידו. בתחילת 71 לפנה"ס כיתרו שמונה לגיונות של קראסוס את צבאו של ספרטקוס בקלבריה. לפי בקשתו של קראסוס הזעיק הסנאט לשם כך את המצביאים גנאיוס פומפיוס מהיספניה (כיום ספרד) ואת מרקוס טרנטיוס וארו לוקולוס ממוקדון.
ספרטקוס הצליח לפרוץ את שורות קראסוס ולברוח לכיוון ברונדיסיום (כיום ברינדיזי שבאיטליה). צבאו של קראסוס הצליח לעצור את צבא ספרטקוס בלוקניה, וספרטקוס עצמו נהרג בקרב ליד הנהר סילרוס (כיום סלה). הניצולים האחרונים ברחו צפונה אך נהרגו בידי פומפיוס, אשר בא כאמור מהיספניה.
כששת אלפים מהעבדים שנלכדו נצלבו לאורך ויה אפיה מקפואה עד רומא. קראסוס מעולם לא נתן את הפקודה להסיר את הגופות, ולכן העוברים בדרך זו נאלצו לראות את הגופות זמן רב לאחר סיום הקרב.
במחנה של ספרטקוס נמצאו כ-3,000 שבויים רומאים בריאים ושלמים. גופתו של ספרטקוס לא זוהתה מעולם.
מטרותיו
היסטוריונים קלאסיים היו חלוקים בדעותיהם בנוגע למה היו המניעים של ספרטקוס. בעוד פלוטארכוס כותב כי ספרטקוס רק רצה לברוח צפונה אל גאליה קיסאלפינה ולפזר את אנשיו בחזרה לבתיהם, כמתואר בסרט ספרטקוס משנת 1960, אפיאנוס ופלורוס כותבים כי בכוונתו לצעוד אל רומא עצמה. אפיאנוס גם הוסיף, כי לאחר מכן הוא נטש את המטרה הזאת, שייתכן והייתה לא יותר מאשר ההשתקפות של הפחדים הרומיים. אף אחת מהפעולות של ספרטקוס לא מציעה כי הוא התכוון לבצע רפורמה בחברה הרומית או כי התכוון לבטל את העבדות.
בהתבסס על האירועים בשנת 73-72 לפנה"ס, המרמזים כי קבוצות של עבדים פעלו באופן עצמאי, וכן הצהרה של פלוטארכוס כי חלק מהעבדים הנמלטים העדיפו לבזוז את איטליה, במקום לברוח דרך האלפים, החוקרים המודרניים הסיקו כי היה פיצול בין הפלגים, בין אלה תחת ספרטקוס, שביקש להימלט דרך האלפים לחופש, ובין אלו תחת קריקסוס, שרצה להישאר בדרום איטליה להמשיך לפשוט ולבזוז.
ספרטקוס בזמנים מודרניים
ספרטקוס שימש השראה רבה למהפכנים ולתנועות מהפכניות בזמנים המודרניים, הידועה מביניהם היא הליגה הספרטקיסטית ברפובליקת ויימר הגרמנית.
- רפאל ג'ובאניולי כתב באטלקית את הרומן "אספרתקוס". ג'ובאניולי לקח חלק במלחמה לשחרור איטליה בצבאו של גאריבלדי שכתב לו מכתב תודה על יצירתו זו שהיוותה עבורו השראה. הספר תורגם לשפות רבות. זאב ז'בוטינסקי תרגם ועבד את היצירה לעברית, והיא מופיעה בסדרה 'כתבים' בהוצאת ערי ז'בוטינסקי והוצאת עמיחי.
- הווארד פאסט כתב את הרומן ההיסטורי "ספרטקוס".
- פסט נשכר כדי לעבד את הרומן לסרט קולנועי, אולם התקשה לעשות זאת. דלטון טרמבו (הידוע יותר תחת הפסבדונים "סם ג'קסון" בעקבות היותו ברשימה השחורה של בית הנבחרים כבעל נטיות קומוניסטיות), נשכר כדי להחליף את פסט. בעיבוד של טרמבו, ספרטקוס מתואר כסוג של קומוניסט מוקדם אשר נאבק נגד הממסד הרומאי העשיר על ידי שחרור עבדיו.
- סטנלי קובריק ביים את הסרט "ספרטקוס" בשנת 1960 בכיכובו של קירק דאגלס.
- הסרט הוצא שוב לאקרנים בשנת 1967, ושוב ב-1991, עם סצנות "משוחזרות" אשר הוצאו מהסרט המקורי בעקבות היותן נמרצות מדי.
- ב-2004 עובד הרומן של פסט לסרט טלוויזיה בידי רשת USA Network.
- ארתור קסטלר כתב רומן על ספרטקוס בשם "הגלדיאטורים".
- ספרטקוס היה גם שמו של בלט אשר נכתב בידי המלחין אראם חאצ'טוריאן.
- הספרטקיאדה היא שמה של תחרות הדומה למשחקים האולימפיים, אשר התקיימה במדינות הגוש הקומונסיטי.
- מועדוני הספורט "ספרטק" במזרח אירופה קרויים על שם ספרטקוס.
- סדרה אמריקאית בשם "ספרטקוס: דם וחול" (Spartacus: Blood and Sand) שמספרת את סיפור חייו יצאה בשנת 2010.
קישורים חיצוניים
- ספרטקוס, מאמר והטקסט המלא של המקורות הרומיים והיוונים.(באנגלית)
הערות שוליים
- ^ פלוטארכוס, Crassus 8
- ^ אפיאנוס, Civil Wars 1.116
- ^ Florus, Epitome of Roman History 2.8
- ^ Annuaire de l'Université de Sofia, Faculté d'histoire, Volume 77, Issue 2, 1985, p. 122.
- ^ The Spartacus war, Barry S. Strauss, Simon and Schuster, 2009, ISBN 1416532056, p.31.
- ^ The Cambridge Ancient History: pt. 1. The prehistory of the Balkans; and the Middle East and the Aegean world, tenth to eighth centuries B.C, Cambridge University Press, 1982, p. 601.
- ^ בגרסה הווירטואלית של ספרו "מלחמות האזרחים", ספר ראשון פרק 14 פסקה 116