מצוות בית דין שיהיו בו כהנים ולויים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 53: שורה 53:


== ראו גם ==
== ראו גם ==
*[[הכהן בהוראה הלכתית]]
*[[כהן בהוראה הלכתית]]
*[[בית דין של כהנים]]
*[[בית דין של כהנים]]
*[[הוריית כהן בנגע הצרעת]]
*[[הוריית כהן בנגע הצרעת]]

גרסה מ־20:42, 1 באפריל 2012


שגיאות פרמטריות בתבנית:סוגיה

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מצוות בית דין שיהיו בו כהנים ולויים
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר דברים, פרשת שופטים
משנה תורה סדר שופטים, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק ב
ספרי מניין המצוות פועל צדק, עשה ר"ג
מקורות נוספים ספרי, פרשת שופטים

מצוות בית דין שיהיו בו כהנים ולויים היא מצווה שלפיה יש למנות כהנים ולויים כשופטי הסנהדרין ("סנהדרי גדולה"). המצווה נחשבת כמצווה ולא כחובה, וככך, במקרה שלא נמצא מאישיות כהן ולוי שראויים לשפיטה, מותר למנות אישיים משאר שבטי ישראל.

בפרשנות, יש מרחיבים הפקדת בני לוי ואישיות הכהן לכתחילה על כל ריב שתהיה בכל בית דין שבישראל שדנים כפי משפט התורה.

מקורות בתורה

לפי הפרשנות, המצווה בנויה על מושג מקראי שמופיע לראשונה בפרשת שופטים;

פתרון לדין מופלא

העמדת הכהנים לתחום ההוראה בסנהדרין מופיע לראשונה בספר דברים (משנה תורה) -ומדובר בעמדת הכהנים במקום המקדש; ”כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט” (דברים יז ח).

לפי פרשני המקרא, מדובר כאן במקרא שהתעורר ספק הלכתח לדייני בית דין ("סנהדרי קטנה") של עיר בישראל. בכך, מוטל ציווי על שופטיה[1] "לקום ולעלות" אל מקום המקדש ו"לדרוש" פתרונם ההלכתי מאת כהני המקדש והשופט. הרלב"ג מנמק כי דרישת פתרון-דין מאת הכהנים הלוים מוסמך כי ראוי להעמיד כהנים תלמידי חכמים כחברי הסנהדרין כפי מברכת משה לבני לוי ”יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל” (דברים לג י), ובעצם תובעים את הפתרון מאת הסנהדרין שרובו כלול מכהנים ולויים[2]. לפי הש"ך על התורה מדובר כאן לא בעלייה ישירה אל הסנהדרי הגדולה[דרושה הבהרה] אלא בעלייה אל הבית דין של פתח העזרה - ששם הוא מושב הכהנים.[3]

הספרי מפרשת משמעות הביטוי "דברי ריבת" כביטוי שכוללת שלשה מיני ריבים שעליהם הופקדו הכהנים,[4] ואילו התלמוד בבלי מכליל גם את תחומי ספיקות בהלכות חרמים, ערכין, והקדשות -שכולם שייכים אל המקדש.[5] פרשני המקרא מוסיפים להרחיב את הביטוי לכלול כל סוג של ריבות שלא תהיה.[6]

"השופט"

בתלמוד בבלי[7], מובא דעתו של התנא רבי אליעזר בן יעקב ששמעות הביטוי "השופט" המופיע כאן הנהו כלפי הכהן גדול -(אם שסתם שופט יובן גם כלפי המלך). האברבנאל מנמק כי הואיל שמדובר כאן על בית דין הגדול שהוא ייצור דוגמתי לשבעים הזקנים שמינה משה רבינו במשא העם ובעת ההיא נקרא משה בעצמו ה"שופט" (או ה"ראש" או ה"נשיא"), וכשם שמשה לא היה כהן כן הדין שהנשיא שעליו מדבר הפסוק אינו חייב להיות כהן.

מספר הכהנים והלויים

לפי המופיע במדרש תנאים "כל סנהדרין שהיא משולשת היא משובחת", יש להעמיד שליש האנשים משבעים אנשי הסנהדרין להיות כהנים ועוד שליש של לויים. יש אומרים כי הסנהדרין של נחמיה בן חכליה היה בנוי בצורה זו[8].

עד חמס

ערך מורחב – עדים זוממים

כמו כן, במקרא של עדים שהעלילו כזב על מנת להוציא ממון מאיש נקי[9] ונתפסו כשקרנים על סמך עדות אחרת המכחשת אפשרותם להיות נוכחים בשעת מעשה המועד ("עדים זוממים", ובלשון המקרא שניהם נקראים כיחיד "עד חמס"), מוזכרת מעמד הכהנים על ריב זה;

”כִּי יָקוּם עֵד חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי יְהוָה לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם” (דברים יט טז)

בפרשנות רש"י והאברבנאל, שתי כתות העדים שמכחישים זו את זו יתחייבו לעלות לבית דין הגדול אשר בירושלים,[10] ואילו לפי פרשנות רבינו בחיי, מדובר כאן לא על הקמת בעלי הריב לפני הבית דין הגדול בירושלים אלא בכל בית דין שבתחומי ישראל. רבינו מסתמך שיטתו על סמך;

  • ביטוי המקראי "לִפְנֵי ה' לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים" בלי כתיבת "ה' אלקים" (כפי שכתוב בכל ספר דברים)[11]
  • הכתוב מנמק אודות הגבלת זמנית של "אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם"[12]

בעגלה ערופה

ערך מורחב – עגלה ערופה

בתוך הדינים שהתורה קובעת בטיפול מציאת איש הרוג ועריפת עגלה, המקרא מסבירה את טעם נוכחיותו של הכהנים בני לוי בטקס העגלה כי בעצם מדובר כאן על שפיטה של מין ריב; ”כִּי יִמָּצֵא חָלָל בָּאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ..וְנִגְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים בְּנֵי לֵוִי כִּי בָם בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בְּשֵׁם ה' וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע.” (דברים כא ה).

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ "הפרשה לא תדבר עם הבעלי דינים שיעשו זה כי אם עם השופטים שבערים.." -אברבנאל דברים יז,ח הודעה ג
  2. ^ אברבנאל לספר דברים יז,ח ההודעה הז'
  3. ^ ש"ך לפרשת שופטים
  4. ^ והם; השקאת אשה סוטה, ריב עריפת העגלה ותהליך טהרת מצורע - ספרי לדברים יז:ח סעיף קטן י"ח (מהדורת ספרי עם פירוש "התורה והמצווה")
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ"ז, עמוד א'
  6. ^ האבן עזרא ורבינו בחיי לספר דברים יז,ח
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ד, עמוד ב' וכן הובא בש"ך על התורה, פרשת שופטים דברי המתחיל "כי ימצא חלל"
  8. ^ דברים יז ח. ספר נחמיה פרק י, ב ובפירוש המלבי"ם שם
  9. ^ ספרי לדברים יט,טז
  10. ^ אברבנאל דברים יט:יד ד"ה "והנה המצוה הזאת". ושם מסיק האברבנאל כי הכתוב פתח בלשון הכהנים וסיים בביטוי השופטים כי אין עניין השפיטה כאן שייך לעניין הכהונה אלא לשפיטה. אולם, לפי גרסה הנפוצה של תרגום יונתן למקרא, חסר אות הו של והשופטים, חסרון שמבטא שהכהנים הם המוסמכים היחידים לדון במקרה של עד חמס -לפי גירסתו "כהניא דינייא", בלי וא"ו המחלק (ואילו בכתב יד תרגום יונתן לונדון כתיב בוא"ו)
  11. ^ אילו לשון המקרא היה "ה' אלקים" הייתי מבינים שהתורה מחייבת כל מקרא של בעלי ריב לעלות אל מקום המקדש (כדרשת הספרי לכתוב ”לפני ה' אלהיך תאכלנו” (דברים יב יח) שמשמעו לפנים מן חומת ירושלים -רבינו בחיי דברים יט טז
  12. ^ בחיי דברים יט:יז