אפקט וסטרמרק

אפקט ווסטרמרק (על שם האנתרופולוג הפיני אדווארד ווסטרמרק) הוא היפוך של המונח החתמה מינית - כאשר שני אנשים גרים בסמיכות במהלך השנים הראשונות של חייהם, אחד מהם או שניהם לא יחושו לרוב משיכה מינית זה כלפי זו. התופעה נצפתה במקומות רבים ובתרבויות שונות ברחבי העולם, בהם הקיבוצים בישראל, הנישואים המאורגנים בסין מסוג "נישואי שים-פואה" (ובהם הזוג גדל יחד), וכן בקרב משפחות בעלות קירבה ביולוגית.

בקיבוצים בישראל, נהגו במשך שנים רבות לגדל ילדים באופן משותף בקבוצות גיל (במקום בקבוצות בה קיימת קירבה ביולוגית). מחקר אשר עקב אחר דפוסי הנישואין של קבוצה גדולה של ילדי קיבוצים אשר גדלו בקבוצות גיל, גילה כי מתוך כמעט 3,000 נישואים של ילדי הקיבוצים, רק ארבעה עשר מהזוגות היו ילדים אשר גדלו באותה קבוצת הגיל בקיבוץ. מתוך ארבעה עשר הזוגות הללו, אף אחד מהם לא גדל יחד במהלך שש השנים הראשונות לחייהם. תוצאות מחקר זה מספקות ראיה לנכונותו של אפקט ווסטרמרק ולכך שהוא פועל במהלך התקופה הקריטית בין הלידה ועד גיל שש.

במקרים בהם לא הייתה קיימת סמיכות במהלך התקופה הקריטית, למשל, כאשר אח ואחותו גדלו בנפרד ולעולם לא נפגשו, הם עלולים להימשך זה לזו אם ייפגשו כאשר יהיו בוגרים. תופעה זו ידועה בשם משיכה מינית גנטית. דוגמאות למשיכה מינית מסוג זה ניתן לראות בין בני דודים אשר נישאים זה לזו.

למעשה, התופעה כבר מוזכרת אצל חז"ל, בציטוט מפי גבירה רומאית: "אמורה הייתי להינשא לאחי אמה, ועל ידי (=ובגלל) שגדלתי עימו בבית, התכערתי בעיניו, והלך ונשא אשה אחרת, ואינה נאה כמותי" (בראשית רבה פרק יז).