הערכה פסיכולוגית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (מסוי, לעתים, רלוונטיים, אינטליגנ)
עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''הערכה פסיכולוגית''' היא תהליך הבודק את מצבו ה[[רגש]]י וה[[נפש]]י של אדם. התהליך נערך על ידי [[פסיכולוג]]ים באמצעות כלים אבחוניים שונים, ומשמש להתווית דרך [[פסיכותרפיה|טיפול]] או להעלאת השערות לגבי אישיותו ותפקודו של האדם בתחומי חיים שונים. ההערכה היא מתחומי המומחיות החשובים ביותר של ה[[פסיכולוג]]ים. 91% מה[[פסיכולוגיה קלינית|פסיכולוגים הקליניים]] עוסקים בין השאר גם בתחום זה.
'''הערכה פסיכולוגית''' היא תהליך מקצועי הבודק את מצבו ה[[רגש]]י וה[[נפש]]י של אדם. התהליך נערך על ידי [[פסיכולוג]]ים באמצעות כלים אבחוניים שונים, ומשמש להעלאת השערות לגבי [[אישיות]]ו ותפקודו של האדם בתחומי חיים שונים, לשם להתווית דרך [[פסיכותרפיה|טיפול]], התאמת מסגרת טיפולית, חינוכית או תעסוקתית, והמלצות לדרכי פעולה נוספות.

ההערכה היא אחד מתחומי המומחיות החשובים ביותר של ה[[פסיכולוג]]ים. מרבית ה[[פסיכולוג קליני|פסיכולוגים הקליניים]], ה[[פסיכולוג חינוכי|חינוכיים]], ה[[פסיכולוג התפתחותי|התפתחותיים]] וה[[פסיכולוג תעסוקתי|תעסוקתיים]] עוסקים בין השאר גם בתחום זה.


==מטרות==
==מטרות==
להערכה הפסיכולוגית מספר מטרות:
להערכה הפסיכולוגית מספר מטרות:
* לתאר את אופן ההתפתחות, המצב האינטלקטואלי, המצב האקדמי, המצב הרגשי, המצב האישיותי, המצב החברתי והמצב ההתנהגותי של אדם מסוים{{הערה|שם=שריון|1=[http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/7655B75C-0F73-4F3E-BBF5-71DBF7E35012/125917/choveret1.pdf לגעת מבעד לשריון.] משרד החינוך (2009)}}.
* לתאר את אופן ההתפתחות, המצב ה[[קוגניציה|קוגניטיבי]], האקדמי, הרגשי, האישיותי, החברתי וההתנהגותי של האדם{{הערה|שם=שריון|1=[http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/7655B75C-0F73-4F3E-BBF5-71DBF7E35012/125917/choveret1.pdf לגעת מבעד לשריון.] משרד החינוך (2009)}}.
* להבין טוב יותר בעיות פסיכולוגיות [[רגש]]יות או [[התנהגות]]יות של [[אדם]] מסוים, ולשער [[השערה (מדע)|השערות]] לגביהן.
* להבין טוב יותר בעיות פסיכולוגיות [[רגש]]יות או [[התנהגות]]יות של האדם, ולשער [[השערה (מדע)|השערות]] לגביהן.
* לפתח תוכנית [[טיפול פסיכולוגי|טיפולים]] מתאימה.
* לפתח תוכנית טיפול והתערבות מתאימה.

תוצאותיה של הערכה פסיכולוגית עשויות להיות התרשמויותיות וכלליות, ולא בהכרח תינתן [[אבחנה]] מדויקת.


לעתים במהלך ההערכה עולה חשד לקיומו של מצב או גורם כלשהו, אשר עלול להשפיע לרעה על מצבו של האדם, ונמצא מחוץ לתחום הידע של הפסיכולוג המעריך; במקרים אלו הפסיכולוג ימליץ על המשך הבדיקה אצל איש המקצוע המתאים.
לפיכך, תוצאותיה של הערכה פסיכולוגית הן בדרך כלל התרשמויות וכלליות ולא בהכרח תינתן [[אבחנה]] מדויקת.
לעתים במהלך ההערכה עולה חשד לקיומו של מצב או גורם כלשהו, הנמצא מחוץ לתחום הידע של הפסיכולוג, אשר עלול להשפיע לרעה על מצבו של האדם. במקרים אילו על הפסיכולוג להמליץ על המשך הבדיקה אצל איש המקצוע המתאים.


====ההבדל בין הערכה לאבחון====
===ההבדל בין הערכה לאבחון===
{{להשלים}}
{{להשלים}}


==שיטות וכלים==
==שיטות וכלים==
הערכה פסיכולוגית מתבססת על איסוף מידע אודות האדם ביחס לתקופות שונות בחייו.
הערכה פסיכולוגית מתבססת תחילה על איסוף מידע אודות האדם ביחס לתקופות שונות בחייו ([[תולדות החולה|אנמנזה]]). בדיקת הרקע יכולה לכלול סקירת רישומים ואבחונים קודמים.
בדיקת הרקע יכולה לכלול סקירת רישומים ואבחונים קודמים. לצורך בחינת המצב הקיים נעשה שימוש בכלי הערכה שונים.


לצורך בחינת המצב הנוכחי של האדם, נערכת [[מדידה והערכה]] באמצעות [[מבחן|מבחנים]] וכלי הערכה שונים המועברים לאדם הנבדק. ישנו מגוון רחב של כלי הערכה פסיכולוגיים, לחלקם הוכחו ה[[מהימנות (שיטות מחקר)|מהימנות]] (עקביות המדידה) וה[[תוקף]] (המבחן אכן בודק מה שהתכוון לבדוק), ולחלקם לא. בכדי להתרשם מאיכות המידע שמפיק כלי מסוים, יש לבדוק את [[תחום הערכה|תחום ההערכה]] שלו לאור ה[[מדדים לבדיקות אבחון]] של [[תורת המבחנים]]. בנוסף, כדי לדעת האם ה[[ציון (הערכה)|ציונים]] שנמדדו במבחן מסוים תקינים או לא ביחס ל[[התפלגות נורמלית]] ב[[אוכלוסייה]], חייבת להיות אפשרות להשוות אותם ל[[נורמליות|נורמה]].
באופן כללי [[מבחן|מבחנים]] וכלי הערכה נועדו לספק ל[[פסיכולוג]] את ה[[מידע]] הנדרש באמצעות [[מדידה והערכה]].
למרות שישנו מגוון רחב של כלי הערכה פסיכולוגיים, רק לחלקם הוכחו ה[[תוקף]] (המבחן אכן בודק מה שהתכוון לבדוק) וה[[מהימנות (שיטות מחקר)|מהימנות]] (עקביות המדידה). לכן:
* בכדי להתרשם מ[[איכות]] המידע שמפיק כלי מסוים יש לבדוק את [[תחום הערכה]] שלו לאור ה[[מדדים לבדיקות אבחון]] של [[תורת המבחנים]].
* כדי לדעת האם ה[[ציון (הערכה)|ציונים]] שנמדדו במבחן מסוים תקינים או לא ביחס ל[[התפלגות נורמלית]] ב[[אוכלוסייה]] חייבת להיות אפשרות להשוות אותם ל[[נורמליות|נורמה]].


====מבחני אינטליגנציה====
===מבחני אינטליגנציה===
[[מבחן אינטליגנציה|מבחני אינטליגנציה]] והישגים נקראים גם מבחני IQ. אילו הם מבחנים שתוכננו למדוד תפקודים [[קוגניציה|קוגניטיביים]] ספציפיים של הנבדק, בהשוואה לנורמות כלליות.
[[מבחן אינטליגנציה|מבחני אינטליגנציה]] והישגים (מבחני IQ), הם מבחנים שתוכננו למדוד תפקודים [[קוגניציה|קוגניטיביים]] ספציפיים של הנבדק, בהשוואה לנורמות כלליות. המבחנים בודקים תפקודים כמו [[ידע]] כללי, יכולת [[שפה|מילולית]], [[זיכרון]], טווח [[קשב]], הבנה, [[תפיסה]] חזותית-מרחבית, ועוד.
נמצא במחקרים כי חלק מהמבחנים עשויים לנבא יכולות ביצוע שונות, בעיקר יכולות אקדמיות.
המבחנים בודקים תפקודים כמו [[ידע]] כללי, יכולת [[שפה|מילולית]], [[זיכרון]], טווח [[קשב]], הבנה, [[תפיסה]] חזותית-מרחבית, ועוד.
נמצא במחקרים כי חלק מהמבחנים עשויים לנבא יכולות ביצוע שונות, בעיקר יכולות בית-ספריות.


דוגמאות למבחני IQ הן:
דוגמאות למבחני IQ הן:
* מבחן [[WAIS-R]] למבוגרים
* מבחן [[WAIS-R]] למבוגרים
* [[מבחן וקסלר לילדים|WISC-R95]] לילדים בגיל בית-ספר
* [[מבחן וקסלר לילדים|WISC-R95]] לילדים בגיל בית הספר
* [[WPPSI]] לילדים קטנים עד גיל בית-ספר.
* [[WPPSI]] לילדים קטנים מתחת לגיל בית הספר


====מבחני אישיות====
===מבחני אישיות===
[[מבחן אישיות|מבחני אישיות]] נועדו לתאר דפוסי [[התנהגות]], [[חשיבה|מחשבות]] ו[[רגש]]ות.
[[מבחן אישיות|מבחני אישיות]] נועדו לתאר דפוסי [[התנהגות]], [[חשיבה|מחשבות]] ו[[רגש]]ות.
הם מחולקים לשני סוגים:
הם מחולקים לשני סוגים:
* מבחנים [[אובייקטיביות|אובייקטיביים]] - אילו הם מבחנים [[מבחן רב-ברירתי|רבי-ברירה]] המבוססים על הגבלת אפשרויות התגובה של הנבדק. לדוגמה: סימון תשובת כן/לא, נכון/לא נכון, או [[סולם מדידה|סולם]] מדרגי. התשובות לשאלות אילו מאפשרות חישוב ציונים שניתן להשוות לקבוצה נורמטיבית. לדוגמה: [[מבחן MMPI]].
* מבחנים [[אובייקטיביות|אובייקטיביים]] - מבחנים [[מבחן רב-ברירתי|רבי-ברירה]] המבוססים על הגבלת אפשרויות התגובה של הנבדק, למשל באמצעות סימון תשובת כן/לא, נכון/לא נכון, או [[סולם מדידה|סולם]] מדרגי. התשובות לשאלות אלו מאפשרות חישוב ציונים שניתן להשוות לקבוצה נורמטיבית. לדוגמה: [[מבחן MMPI]].
* [[מבחן השלכה|מבחנים השלכתיים]] - אילו הם מבחנים המאפשרים תשובות פתוחות, ובדרך כלל מבוססים על גירויים עמומים, מתוך הנחה שהם חושפים דינמיקות פסיכולוגיות [[לא מודע|לא-מודעות]]. לדוגמה: [[מבחן רורשאך]].
* [[מבחן השלכה|מבחנים השלכתיים]] - מבחנים המאפשרים תשובות פתוחות, ובדרך כלל מבוססים על גירויים עמומים, מתוך הנחה שהם חושפים דינמיקות פסיכולוגיות [[לא מודע|לא-מודעות]]. לדוגמה: [[מבחן רורשאך]] או [[מבחן TAT|TAT]].
* ניתוח ציור - [[אבחון ציורי ילדים]].
* ניתוח ציור - [[אבחון ציורי ילדים]] ומבוגרים, לשם הערכת מאפיינים רגשיים של המצייר.


====מבחנים ניורופסיכולוגיים====
===מבחנים ניורופסיכולוגיים===
מבחנים [[נוירופסיכולוגיה|נוירופסיכולוגיים]] מורכבים ממטלות שתוכננו למדוד תפקודים פסיכולוגיים ספציפיים שידועים כקשורים למבנים [[מוח]]יים או נתיבים [[עצבים|עצביים]] מסוימים.
מבחנים [[נוירופסיכולוגיה|נוירופסיכולוגיים]] מורכבים ממטלות שתוכננו למדוד תפקודים פסיכולוגיים ספציפיים שידועים כקשורים למבנים [[מוח]]יים או נתיבים [[עצבים|עצביים]] מסוימים.


למבחנים אילו שני שימושים עיקריים:
למבחנים אלו שני שימושים עיקריים:
* הערכת הפגיעה או ה[[לקות|ליקוי]], שנגרמו בעקבות [[טראומה גופנית|פציעה]] או [[מחלה]] שידועה כמשפיעה על תפקודים נוירוקוגניטיביים.
* הערכת הפגיעה או ה[[לקות|ליקוי]], שנגרמו בעקבות [[טראומה גופנית|פציעה]] או [[מחלה]] שידועה כמשפיעה על תפקודים נוירוקוגניטיביים.
* מחקר להשוואה בין יכולות נוירופסיכולוגיות של נבדקים בקבוצות ניסוי שונות.
* מחקר להשוואה בין יכולות נוירופסיכולוגיות של נבדקים בקבוצות ניסוי שונות.


====ראיונות ותצפיות====
===ראיונות ותצפיות===
ראיון ותצפית קליניים הם מרכיב חיוני להערכה, ומסתכלים במהלכם על מראה כללי של האדם, התנהגות, מצב רוח, רגש, הבנה, התמצאות, תובנה, זיכרון ותקשורת.
ראיון ותצפית קליניים הם מרכיב חיוני להערכה. הפסיכולוגים מתבוננים במהלך ההערכה על מראה כללי של האדם, התנהגות, מצב רוח, רגש, הבנה, התמצאות, תובנה, זיכרון ותקשורת.


[[תצפית (מדע)|תצפיות]] קליניות מתוכננות להשגת מידע על האדם מצפייה בהתנהגותו.
[[תצפית (מדע)|תצפיות]] קליניות מתוכננות להשגת מידע על האדם מצפייה בהתנהגותו.
שורה 55: שורה 53:


==התרשמות אבחונית==
==התרשמות אבחונית==
אחרי ההערכה הפסיכולוגית, פסיכולוגים קליניים מגישים התרשמות אבחונית. לרוב הם מסתייעים לשם כך בספר מדריך האבחנות הבינלאומי [[ICD]] (גרסה 10), או האמריקאי [[DSM]] (גרסה IV-TR). ספרים אלו משתמשים במונחים ועקרונות רפואיים, וכוללים קטגוריות של הפרעות נפשיות שניתנות לאבחון לפי רשימות קבועות של קריטריונים תיאוריים. [[מערכת הבריאות בארצות הברית]] ורוב [[חברת ביטוח|חברות הביטוח]] האמריקאיות דורשות אבחנה מתוך ה- DSM, כדי לאפשר מימון טיפולים רלוונטיים.
אחרי ההערכה הפסיכולוגית, פסיכולוגים קליניים מגישים התרשמות אבחונית. לרוב הם מסתייעים לשם כך בספר מדריך האבחנות הבינלאומי [[ICD]] (גרסה 10), או האמריקאי [[DSM]] (גרסה IV-TR). ספרים אלו משתמשים במונחים ועקרונות רפואיים, וכוללים קטגוריות של [[הפרעה נפשית|הפרעות נפשיות]] שניתנות לאבחון לפי רשימות קבועות של קריטריונים תיאוריים. [[מערכת הבריאות בארצות הברית]] ורוב [[חברת ביטוח|חברות הביטוח]] האמריקאיות דורשות אבחנה מתוך ה-DSM, כדי לאפשר מימון טיפולים רלוונטיים.


ה- DSM משתמש במודל הרפואי הקטגוריאלי, ותופס בעיות פסיכולוגיות במונחים של [[מחלה|מחלות]] מובחנות, שניתן להגדיר על ידי קבוצת קריטריונים מינימלית, כמו: [[סימפטום|סימפטומים]] שהנבדק מדווח עליהם ועוצמתם, התנהגויות שונות, משך התופעות, איך הן התחילו ועוד. לאחרונה עולה המודעות לכך שמודל זה אינו הדרך היחידה לתאר ולהבין בעיות פסיכולוגיות. בנוסף, קיימות מעט יחסית הצדקות אמפיריות לגבולות ההגדרות של הקריטריונים, שמבוססים על [[קונצנזוס]] קליני ולכן הם שרירותיים בעיקרם.
ה-DSM משתמש במודל הרפואי הקטגוריאלי, ותופס בעיות פסיכולוגיות במונחים של [[מחלה|מחלות]] מובחנות, שניתן להגדיר על ידי קבוצת קריטריונים מינימלית, כמו: [[סימפטום|סימפטומים]] שהנבדק מדווח עליהם ועוצמתם, התנהגויות שונות, משך התופעות, איך הן התחילו ועוד. לאחרונה עולה המודעות לכך שמודל זה אינו הדרך היחידה לתאר ולהבין בעיות פסיכולוגיות. בנוסף, קיימות מעט יחסית הצדקות אמפיריות לגבולות ההגדרות של הקריטריונים, שמבוססים על [[קונצנזוס]] קליני ולכן הם שרירותיים בעיקרם.


לפיכך, מתקיימים דיונים רבים בשדה הקליני לגבי שיטות חלופיות לאבחון פסיכולוגי. מודלים אפשריים שנדונים הם, למשל, "המודל הממדי", שמבוסס על מודלים בעלי [[תוקף]] אמפירי של הבדלים בינאישיים (כמו [[מודל חמשת הגורמים]] של האישיות), או "המודל הפסיכו-חברתי", שלוקח בחשבון גם מצבים אינטרסובייקטיביים משתנים. תומכי המודלים האלו טוענים שהם נותנים יותר גמישות אבחונית ותועלת קלינית, ללא הסתמכות על הרעיון הרפואי של מחלה. אך הם גם מודים שהמודלים האלו עדיין לא חזקים מספיק כדי להיות בשימוש נרחב ונפוץ, וצריכים להמשיך ולהתפתח.
לפיכך, מתקיימים דיונים רבים בשדה הקליני לגבי שיטות חלופיות להערכה פסיכולוגית על פי המודל הרפואי. מודלים אפשריים שנדונים הם, למשל, "המודל הממדי", שמבוסס על מודלים בעלי [[תוקף]] אמפירי של הבדלים בינאישיים (כמו [[מודל חמשת הגורמים]] של האישיות), או "המודל הפסיכו-חברתי" וה"[[המודל הביופסיכוסוציאלי|ביופסיכוסוציאלי]]", שלוקחים בחשבון גם מצבים אינטרסובייקטיביים משתנים. תומכי המודלים האלו טוענים שהם נותנים יותר גמישות אבחונית ותועלת קלינית, ללא הסתמכות (או הסתמכות פחותה) על הרעיון הרפואי של מחלה. אך הם גם מודים שהמודלים האלו עדיין לא חזקים מספיק כדי להיות בשימוש נרחב ונפוץ, וצריכים להמשיך ולהתפתח.


פסיכולוגים קליניים [[בריטניה|בריטיים]] לא נוטים לאבחן, אלא מעדיפים להשתמש בנוסחאות - מיפוי אישי של הקשיים שאיתם מתמודד הנבדק, כולל גורמים שמגבירים את הרגישות הראשונית לקושי, מאיצים אותו, ומשמרים את הקושי.
פסיכולוגים קליניים [[בריטניה|בריטיים]] לא נוטים לאבחן, אלא מעדיפים להשתמש בנוסחאות - מיפוי אישי של הקשיים שאיתם מתמודד הנבדק, כולל גורמים שמגבירים את הרגישות הראשונית לקושי, מאיצים אותו, ומשמרים את הקושי.


==מערכת החינוך==
==מערכת החינוך==
הערכה פסיכולוגית יכולה לתרום רבות לשיפור השיגיהם של [[תלמיד]]ים מסוימים ב[[חינוך בישראל|מערכת החינוך]].
הערכה פסיכולוגית יכולה לתרום רבות לשיפור הישגיהם של [[תלמיד]]ים עם לקויות ב[[חינוך בישראל|מערכת החינוך]].


אחד השימושים הנפוצים הוא הפנייה של תלמידים בעלי קשיי למידה לאבחון פסיכולוגי לצורך בדיקת חשד לקיומה של [[לקות למידה]]{{הערה|שם=חוזר|משרד החינוך, [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc//sd4bk4_3_25.htm חוזר מנכ"ל תשס"ד/4 (ב)]}} ומתן המלצות ל[[הוראה מתקנת]]. אבחון פסיכולוגי יכול להעשות גם בשילוב עם [[אבחון דידקטי]]. האבחון המשולב נקרא [[אבחון פסיכודידקטי]].
אחד השימושים הנפוצים הוא הפנייה של תלמידים בעלי קשיי למידה לאבחון פסיכולוגי לצורך בדיקת חשד לקיומה של [[לקות למידה]]{{הערה|שם=חוזר|משרד החינוך, [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc//sd4bk4_3_25.htm חוזר מנכ"ל תשס"ד/4 (ב)]}} ומתן המלצות ל[[הוראה מתקנת]]. אבחון פסיכולוגי יכול להעשות במקרה זה גם בשילוב עם [[אבחון דידקטי]]. האבחון המשולב נקרא [[אבחון פסיכודידקטי]].


פסיכולוג יכול גם לאבחן [[הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות|הפרעת קשב]], בתנאי שהוא מפנה ל[[רופא]] לצורך בירור תחלואה נילוות ובדיקת הצורך בטיפול תרופתי{{הערה|שם=מידה|1=[http://www.health.gov.il/download/forms/a3854_mr40_2010.pdf אמות מידה לאבחון הפרעת קשב וריכוז (ADHD) בילדים מתבגרים ומבוגרים], משרד הבריאות (2010)}}.
פסיכולוג יכול גם לאבחן [[הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות|הפרעת קשב]], בתנאי שהוא מפנה ל[[רופא]] לצורך בירור [[תחלואה נילווית]] ובדיקת הצורך ב[[טיפול תרופתי]]{{הערה|שם=מידה|1=[http://www.health.gov.il/download/forms/a3854_mr40_2010.pdf אמות מידה לאבחון הפרעת קשב וריכוז (ADHD) בילדים מתבגרים ומבוגרים], משרד הבריאות (2010)}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 75: שורה 73:
== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
[[קטגוריה:מבחנים פסיכולוגיים]]

[[en:Psychological evaluation]]

גרסה מ־16:57, 12 באפריל 2012

הערכה פסיכולוגית היא תהליך מקצועי הבודק את מצבו הרגשי והנפשי של אדם. התהליך נערך על ידי פסיכולוגים באמצעות כלים אבחוניים שונים, ומשמש להעלאת השערות לגבי אישיותו ותפקודו של האדם בתחומי חיים שונים, לשם להתווית דרך טיפול, התאמת מסגרת טיפולית, חינוכית או תעסוקתית, והמלצות לדרכי פעולה נוספות.

ההערכה היא אחד מתחומי המומחיות החשובים ביותר של הפסיכולוגים. מרבית הפסיכולוגים הקליניים, החינוכיים, ההתפתחותיים והתעסוקתיים עוסקים בין השאר גם בתחום זה.

מטרות

להערכה הפסיכולוגית מספר מטרות:

  • לתאר את אופן ההתפתחות, המצב הקוגניטיבי, האקדמי, הרגשי, האישיותי, החברתי וההתנהגותי של האדם[1].
  • להבין טוב יותר בעיות פסיכולוגיות רגשיות או התנהגותיות של האדם, ולשער השערות לגביהן.
  • לפתח תוכנית טיפול והתערבות מתאימה.

תוצאותיה של הערכה פסיכולוגית עשויות להיות התרשמויותיות וכלליות, ולא בהכרח תינתן אבחנה מדויקת.

לעתים במהלך ההערכה עולה חשד לקיומו של מצב או גורם כלשהו, אשר עלול להשפיע לרעה על מצבו של האדם, ונמצא מחוץ לתחום הידע של הפסיכולוג המעריך; במקרים אלו הפסיכולוג ימליץ על המשך הבדיקה אצל איש המקצוע המתאים.

ההבדל בין הערכה לאבחון


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

שיטות וכלים

הערכה פסיכולוגית מתבססת תחילה על איסוף מידע אודות האדם ביחס לתקופות שונות בחייו (אנמנזה). בדיקת הרקע יכולה לכלול סקירת רישומים ואבחונים קודמים.

לצורך בחינת המצב הנוכחי של האדם, נערכת מדידה והערכה באמצעות מבחנים וכלי הערכה שונים המועברים לאדם הנבדק. ישנו מגוון רחב של כלי הערכה פסיכולוגיים, לחלקם הוכחו המהימנות (עקביות המדידה) והתוקף (המבחן אכן בודק מה שהתכוון לבדוק), ולחלקם לא. בכדי להתרשם מאיכות המידע שמפיק כלי מסוים, יש לבדוק את תחום ההערכה שלו לאור המדדים לבדיקות אבחון של תורת המבחנים. בנוסף, כדי לדעת האם הציונים שנמדדו במבחן מסוים תקינים או לא ביחס להתפלגות נורמלית באוכלוסייה, חייבת להיות אפשרות להשוות אותם לנורמה.

מבחני אינטליגנציה

מבחני אינטליגנציה והישגים (מבחני IQ), הם מבחנים שתוכננו למדוד תפקודים קוגניטיביים ספציפיים של הנבדק, בהשוואה לנורמות כלליות. המבחנים בודקים תפקודים כמו ידע כללי, יכולת מילולית, זיכרון, טווח קשב, הבנה, תפיסה חזותית-מרחבית, ועוד. נמצא במחקרים כי חלק מהמבחנים עשויים לנבא יכולות ביצוע שונות, בעיקר יכולות אקדמיות.

דוגמאות למבחני IQ הן:

  • מבחן WAIS-R למבוגרים
  • WISC-R95 לילדים בגיל בית הספר
  • WPPSI לילדים קטנים מתחת לגיל בית הספר

מבחני אישיות

מבחני אישיות נועדו לתאר דפוסי התנהגות, מחשבות ורגשות. הם מחולקים לשני סוגים:

  • מבחנים אובייקטיביים - מבחנים רבי-ברירה המבוססים על הגבלת אפשרויות התגובה של הנבדק, למשל באמצעות סימון תשובת כן/לא, נכון/לא נכון, או סולם מדרגי. התשובות לשאלות אלו מאפשרות חישוב ציונים שניתן להשוות לקבוצה נורמטיבית. לדוגמה: מבחן MMPI.
  • מבחנים השלכתיים - מבחנים המאפשרים תשובות פתוחות, ובדרך כלל מבוססים על גירויים עמומים, מתוך הנחה שהם חושפים דינמיקות פסיכולוגיות לא-מודעות. לדוגמה: מבחן רורשאך או TAT.
  • ניתוח ציור - אבחון ציורי ילדים ומבוגרים, לשם הערכת מאפיינים רגשיים של המצייר.

מבחנים ניורופסיכולוגיים

מבחנים נוירופסיכולוגיים מורכבים ממטלות שתוכננו למדוד תפקודים פסיכולוגיים ספציפיים שידועים כקשורים למבנים מוחיים או נתיבים עצביים מסוימים.

למבחנים אלו שני שימושים עיקריים:

  • הערכת הפגיעה או הליקוי, שנגרמו בעקבות פציעה או מחלה שידועה כמשפיעה על תפקודים נוירוקוגניטיביים.
  • מחקר להשוואה בין יכולות נוירופסיכולוגיות של נבדקים בקבוצות ניסוי שונות.

ראיונות ותצפיות

ראיון ותצפית קליניים הם מרכיב חיוני להערכה. הפסיכולוגים מתבוננים במהלך ההערכה על מראה כללי של האדם, התנהגות, מצב רוח, רגש, הבנה, התמצאות, תובנה, זיכרון ותקשורת.

תצפיות קליניות מתוכננות להשגת מידע על האדם מצפייה בהתנהגותו.

בראיונות הפסיכולוג מדבר עם האדם על מנת להבין יותר את מצבו. על מנת להשיג תמונה מקיפה יותר הפסיכולוג יכול לדבר גם עם אנשים הקרובים לאדם (הורים או בני זוג) ולקבל את חוות דעתם האישית בנוגע לנושאים הרלוונטיים להערכה. דוגמה שכיחה לראיון קליני רשמי היא בדיקת המצב הנפשי, שמשמשת לרוב ככלי לסריקה ראשונית לקראת טיפול או המשך בדיקה ואבחון.

התרשמות אבחונית

אחרי ההערכה הפסיכולוגית, פסיכולוגים קליניים מגישים התרשמות אבחונית. לרוב הם מסתייעים לשם כך בספר מדריך האבחנות הבינלאומי ICD (גרסה 10), או האמריקאי DSM (גרסה IV-TR). ספרים אלו משתמשים במונחים ועקרונות רפואיים, וכוללים קטגוריות של הפרעות נפשיות שניתנות לאבחון לפי רשימות קבועות של קריטריונים תיאוריים. מערכת הבריאות בארצות הברית ורוב חברות הביטוח האמריקאיות דורשות אבחנה מתוך ה-DSM, כדי לאפשר מימון טיפולים רלוונטיים.

ה-DSM משתמש במודל הרפואי הקטגוריאלי, ותופס בעיות פסיכולוגיות במונחים של מחלות מובחנות, שניתן להגדיר על ידי קבוצת קריטריונים מינימלית, כמו: סימפטומים שהנבדק מדווח עליהם ועוצמתם, התנהגויות שונות, משך התופעות, איך הן התחילו ועוד. לאחרונה עולה המודעות לכך שמודל זה אינו הדרך היחידה לתאר ולהבין בעיות פסיכולוגיות. בנוסף, קיימות מעט יחסית הצדקות אמפיריות לגבולות ההגדרות של הקריטריונים, שמבוססים על קונצנזוס קליני ולכן הם שרירותיים בעיקרם.

לפיכך, מתקיימים דיונים רבים בשדה הקליני לגבי שיטות חלופיות להערכה פסיכולוגית על פי המודל הרפואי. מודלים אפשריים שנדונים הם, למשל, "המודל הממדי", שמבוסס על מודלים בעלי תוקף אמפירי של הבדלים בינאישיים (כמו מודל חמשת הגורמים של האישיות), או "המודל הפסיכו-חברתי" וה"ביופסיכוסוציאלי", שלוקחים בחשבון גם מצבים אינטרסובייקטיביים משתנים. תומכי המודלים האלו טוענים שהם נותנים יותר גמישות אבחונית ותועלת קלינית, ללא הסתמכות (או הסתמכות פחותה) על הרעיון הרפואי של מחלה. אך הם גם מודים שהמודלים האלו עדיין לא חזקים מספיק כדי להיות בשימוש נרחב ונפוץ, וצריכים להמשיך ולהתפתח.

פסיכולוגים קליניים בריטיים לא נוטים לאבחן, אלא מעדיפים להשתמש בנוסחאות - מיפוי אישי של הקשיים שאיתם מתמודד הנבדק, כולל גורמים שמגבירים את הרגישות הראשונית לקושי, מאיצים אותו, ומשמרים את הקושי.

מערכת החינוך

הערכה פסיכולוגית יכולה לתרום רבות לשיפור הישגיהם של תלמידים עם לקויות במערכת החינוך.

אחד השימושים הנפוצים הוא הפנייה של תלמידים בעלי קשיי למידה לאבחון פסיכולוגי לצורך בדיקת חשד לקיומה של לקות למידה[2] ומתן המלצות להוראה מתקנת. אבחון פסיכולוגי יכול להעשות במקרה זה גם בשילוב עם אבחון דידקטי. האבחון המשולב נקרא אבחון פסיכודידקטי.

פסיכולוג יכול גם לאבחן הפרעת קשב, בתנאי שהוא מפנה לרופא לצורך בירור תחלואה נילווית ובדיקת הצורך בטיפול תרופתי[3].

ראו גם

הערות שוליים