אייאן חירסי עלי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:04, 14 באפריל 2012

אייאן חירסי עלי (Ayaan Hirsi Ali; נולדה ב-13 בנובמבר 1969), היא פעילה והוגה פמיניסטית, פוליטיקאית וסופרת הולנדית ממוצא סומלי, הידועה בביקורתה החריפה על האסלאמיזם. משנת 2006 חיה בארצות הברית.

חייה

חירסי עלי נולדה במוגדישו שבסומליה בשם אייאן חירסי מאגאן, למשפחה מוסלמית. אביה היה פעיל נגד משטרו של מוחמד סיאד בארה, שליט סומליה באותו הזמן, ואף נכלא לזמן מה בשל כך. על אף שאביה התנגד למנהג מילת הנשים הקיים במסורת הסומלית, בגיל חמש עברה חירסי עלי מילה על ידי סבתה, בזמן שאביה שהה בחו"ל. בגיל שמונה הפכו היא ומשפחתה פליטים, ועברו לערב הסעודית, ומשם לאתיופיה ומאוחר יותר לקניה. במהלך שנות נעוריה החזיקה בעמדות דתיות שמרניות ופעם אחת אף השתתפה בהפגנה כנגד סלמאן רושדי.

על-פי טענתה (טענה המוכחשת על ידי בני משפחתה), ב-1992 ביקשה משפחתה להשיא אותה בניגוד לרצונה לגבר שאותו מעולם לא פגשה, קרוב משפחה מרוחק. היא הייתה אמורה לטוס לקנדה על-מנת לפגוש אותו, אבל במהלך עצירת ביניים בגרמניה נמלטה להולנד, וביקשה שם מקלט מדיני. בבקשתה למשרד ההגירה שיקרה בקשר לתאריך הלידה שלה ולשמה האמיתי, במטרה להקשות על משפחתה למצוא אותה. כמו כן, טענה גם שנמלטה ישירות מסומליה, והסתירה את העובדה שלמעשה גרה בקניה באותה העת.

בקשתה למקלט מדיני נתקבלה, והיא קיבלה אשרת שהייה בהולנד, וב-1997 קיבלה גם אזרחות הולנדית. בהולנד למדה עבודה סוציאלית ומדע המדינה, והתחילה להתעניין בפוליטיקה ולפרסם מאמרים המבקרים את התרבות המוסלמית, ובפרט את יחסה לנשים, בכתב-עת פמיניסטי. מאמרים אלו קובצו לספרה הראשון, מפעל הבנים (De Zoontjesfabriek), שיצא לאור ב-2002.

ב-2003 נבחרה לפרלמנט ההולנדי מטעם המפלגה העממית לחירות ודמוקרטיה. בתקופה זו כתבה את התסריט לסרטו הקצר של הבמאי תאו ואן גוך, כניעה, המבקר את היחס לנשים באסלאם. הזעם שעורר סרט זה בחוגים מוסלמים קיצוניים הוביל לרציחתו של ואן גוך, והפתק שהוצמד אל גופתו הכיל איום על חייה של חירסי עלי. בעקבות האיומים על חייה נאלצה חירסי עלי לעבור לכתובת חשאית, ולקבל הגנה משטרתית קבועה.

במאי 2006 חשפה מחדש תוכנית טלוויזיה הולנדית את העובדה כי חירסי עלי שיקרה בבקשתה לקבלת מקלט מדיני (אם כי למעשה, היא עצמה כבר התוודתה על כך בגלוי עוד ב-2002, זמן קצר לפני בחירתה לפרלמנט) ובנוסף לכך הביאה גם את עמדת בני משפחתה, שהכחישו כי ניסו להשיא אותה בניגוד לרצונה. בעקבות התוכנית, ולאחר לחץ מצד גורמים במפלגה השמרנית, יריביה הפוליטיים של חירסי עלי, החליטה שרת ההגירה ההולנדית, ריטה ורדונק (בעצמה חברת מפלגתה של חירסי עלי) לבחון מחדש את חוקיות אזרחותה. בחקירה מטעמה נקבע כי הליך התאזרחותה לא היה חוקי, ועל כן יש לשלול את אזרחותה. היא נאלצה להתפטר מהפרלמנט. בנאומה האחרון בפרלמנט אמרה: "המעבר מחיי בן שבט לאזרח בחברה פתוחה - זו המשמעות שנתן לי שירות הציבור... אני מצטערת שעלי לעזוב את הולנד, ארץ שנתנה לי הזדמנויות כה רבות ושהעשירה את חיי, אבל אני שמחה שאוכל להמשיך בעבודתי, ואני אמשיך".^[1]

בסופו של דבר החליטה ממשלת הולנד, ב-27 ביוני 2006, שלא לשלול את אזרחותה על אף ההצהרות הכוזבות שמסרה. המשבר שהתעורר בעקבות הפרשה הביא בסופו של דבר לנפילת הממשלה ההולנדית ב-29 ביוני 2006.

בספטמבר 2006 עברה חירסי עלי לארצות הברית, שם קיבלה עבודה במסגרת צוות חשיבה שמרני בשם "מכון היוזמה האמריקאית".

חירסי מרבה להסתובב בעולם ומפיצה את משנתה, לפיה יש לבצע פעולות הסברה רבות כדי לבלום את השפעתו ההרסנית של האיסלאם הרדיקלי שהכריז מלחמת תרבויות על העולם המערבי. על פי "הגרדיאן" ומגזין "טיים" חירסי היא אחת מ-100 האינטלקטואלים המשפיעים בעולם.^[1]

בפברואר 2010 ביקרה בישראל והשתתפה בכנס הרצליה. בראיון עמה הגדירה את עצמה כ"הומניסטית, אתאיסטית ורציונאלית". לדבריה, את השראתה היא מקבלת "מיצורי אנוש, מהטבע, ממעשים טובים ומאופטימיזם". בין השאר הושפעה עמוקות מכושר השרידות שגילו חלק מניצולי השואה ויכולתם לבנות מחדש את חייהם במדינת ישראל. את האיסאלם כינתה "דת של מלחמה". על הסכסוך הישראלי-פלסטיני אמרה כי הצד המוסלמי לא רואה בו סכסוך טריטוריאלי אלא סכסוף דתי שיש לו רק תוצאה אחת, היעלמותה של מדינת ישראל. היא הביעה תמיהה על ניהול משא ומתן בנתונים כאלו: "במצב כזה אני לא יודעת איך אתם ממשיכים לנהל משא ומתן איתם. זו מלחמה. כשמישהו אומר אני רוצה בהיעלמותך, זו הכרזת מלחמה".^[1]

חירסי עלי נשואה לפרופסור להיסטוריה כלכלית, ניל פרגוסון.

ספריה

מפעל הבנים (De Zoontjesfabriek);‏ 2002
הבתולה הכלואה (De maagdenkooi);‏ 2004
חירותי (Mijn Vrijheid);‏ 2006. בתרגום העברי: כופרת, הוצאת כינרת-זמורה ביתן, 2008

קישורים חיצוניים

הבלוג של אייאן חירסי עלי
יוסי גורביץ, אשת הברזל, חדשות נענע
עדי שורץ, "אבל למה אללה רוצה בזה? הוא ברא גם אותי", באתר הארץ, 16 באפריל 2008

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ מיכאל טוכפלד, מקור ראשון, גליון 706, י"ד באדר א תשע"א, 18 בפברואר 2011

[טוכפלד-1] ¹ ² ³ מיכאל טוכפלד, מקור ראשון, גליון 706, י"ד באדר א תשע"א, 18 בפברואר 2011

[1]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==חייה==
-חירסי עלי נולדה ב[[מוגדישו]] שב[[סומליה]] בשם אייאן חירסי מאגאן, למשפחה [[אסלאם|מוסלמית]]. אביה היה פעיל נגד משטרו של [[מוחמד סיאד בארה]], שליט סומליה באותו הזמן, ואף נכלא לזמן מה בשל כך. על אף שאביה התנגד למנהג [[מילת נשים|מילת הנשים]] הקיים ב[[מסורת]] הסומלית, בגיל חמש עברה חירסי עלי מילה על ידי סבתה, בזמן שאביה שהה בחו"ל. בגיל שמונה הפכו היא ומשפחתה [[פליט|פליטים]], ועברו ל[[ערב הסעודית]], ומשם ל[[אתיופיה]] ומאוחר יותר ל[[קניה]]. במהלך שנות נעוריה החזיקה בעמדות דתיות שמרניות ואף השתתפה בהפגנות כנגד [[סלמאן רושדי]].
+חירסי עלי נולדה ב[[מוגדישו]] שב[[סומליה]] בשם אייאן חירסי מאגאן, למשפחה [[אסלאם|מוסלמית]]. אביה היה פעיל נגד משטרו של [[מוחמד סיאד בארה]], שליט סומליה באותו הזמן, ואף נכלא לזמן מה בשל כך. על אף שאביה התנגד למנהג [[מילת נשים|מילת הנשים]] הקיים ב[[מסורת]] הסומלית, בגיל חמש עברה חירסי עלי מילה על ידי סבתה, בזמן שאביה שהה בחו"ל. בגיל שמונה הפכו היא ומשפחתה [[פליט|פליטים]], ועברו ל[[ערב הסעודית]], ומשם ל[[אתיופיה]] ומאוחר יותר ל[[קניה]]. במהלך שנות נעוריה החזיקה בעמדות דתיות שמרניות ופעם אחת אף השתתפה בהפגנה כנגד [[סלמאן רושדי]].
 על-פי טענתה (טענה המוכחשת על ידי בני משפחתה), ב-[[1992]] ביקשה משפחתה להשיא אותה בניגוד לרצונה לגבר שאותו מעולם לא פגשה, קרוב משפחה מרוחק. היא הייתה אמורה לטוס ל[[קנדה]] על-מנת לפגוש אותו, אבל במהלך עצירת ביניים ב[[גרמניה]] נמלטה להולנד, וביקשה שם [[מקלט מדיני]]. בבקשתה למשרד ההגירה שיקרה בקשר לתאריך הלידה שלה ולשמה האמיתי, במטרה להקשות על משפחתה למצוא אותה. כמו כן, טענה גם שנמלטה ישירות מסומליה, והסתירה את העובדה שלמעשה גרה בקניה באותה העת.