סייסמוגרף

מכשיר הסייסמוגרף של ויצ'רט מ-1914

סייסמוגרף (ביוונית: סייסמו - רעידת אדמה, גרפיה - כתיבה) הוא מכשיר למדידת העוצמה ומיקום המוקד של רעידות אדמה.

מכשיר שהצביע על התרחשות רעידות אדמה הומצא כבר בשנת 132 לספירה בסין. הסייסמוגרף שוכלל לצורתו המוכרת כיום, ביפן בסוף המאה ה-19.

הסייסמוגרף מודד ורושם, בנוסף לעוצמת הרעש, גם את סוגי הגלים השונים המשתחררים בעת רעידת אדמה. את עוצמת התנודות מודדים בעזרת סולם ריכטר, המתבסס על גובה התנודות הנמדדות. הסייסמוגרף מדפיס תרשים המתאר את תנודות האדמה, הנקרא סייסמוגרמה.

מכשיר הסייסמוגרף בנוי ממסגרת מתכת, מגליל נייר המחובר אליה, ממשקולת הנעה באוויר ומעיפרון המחובר אל המשקולת כדי לרשום את התנודות. בזמן רעידת אדמה או תנודות אחרות, המסגרת זזה בעוד המשקולת נשארת במקומה, והעיפרון רושם את התזוזות על הנייר.

הסייסמוגרף מצייר גלים שונים שנחלקים לשתי קבוצות עיקריות: P waves או Primary waves הם הגלים הראשונים שמגיעים ממוקד הרעידה שנקרא גם פוקוס. מהפוקוס הגלים מתפשטים בצורה סימטרית כאשר הגלים החזקים ביותר ימדדו בדיוק מעל הפוקוס באזור שנקרא "אפיסנטר" (epicenter). גלים אילו בשל עוצמתם הרבה מסוגלים לעבור דרך כל חומר בכל מצב צבירה ולכן מתפשטים בתוך כדור הארץ דרך המגמה ודרך הגרעין. S waves או Secondary waves הינם הגלים המשניים שנוצרים בעקבות הרעידה. גלים אילו הם חלשים בהרבה ומסוגלים לנוע רק דרך חומר מוצק, ולכן עוברים רק דרך כרום כדור הארץ. בשיטת הטריאנגולציה ניתן לחשב בדיוק היכן נמצא מוקד הרעש. כיום מערכות מדידה סייסמיות ממוחשבות ברחבי העולם מספקות מיקום מדויק של מוקד הרעש בתוך שניות מההיקרות.

קישורים חיצוניים

• תבנית:אנציקלופדיה ynet