ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים  דפי ארכיון של הכה את המומחה ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 241 242 243 244 245 246 247 248 249 250 251 252 253 254 255 256 257 258 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 271 272 273 274 275 276 277 278 279 280 281 282 283 284 285 286 287 288 289 290 291 292 293 294 295 296 297 298 299 300 301 302 303 304 305 306 307 308 309 310 311 312 313 314 315 316 317 318 319 320 321 322 323 324 325 326 327 328 329 330 ארכיון מתמטיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פיזיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון ביולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פסיכולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

• נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
• השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
• חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
• שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
• בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
• שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
• שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

הוספת שאלה בנושאים כלליים הוספת שאלה במדעים מדויקים שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול

אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל מטפל: חיים התבנית מקבלת שלושה פרמטרים. מצב טיפול אחד מהבאים: חדש מצב טיפול: חדש בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון מצב טיפול: בטיפול טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה מצב טיפול: טופל דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מצב טיפול: דיווח שגוי הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור מצב טיפול: הצעה לשיפור כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר מצב טיפול: כבר דווח לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע מצב טיפול: ללא תוכן אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה מצב טיפול: אחר שם המטפל - אופציונלי שם תצוגה - אופציונלי ראו גם קידוד צבעים: {{מצב/צבע}} קטגוריות על פי קבוצות: {{מצב/צבע/קבוצות}} {{מצב/שאלה חדשה}} {{מצב/בקשה חדשה}} {{מצב/דיווח חדש}} דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית ויקיפדיה:דיווח על טעויות |Gadget-wikibugs ויקיפדיה:דלפק ייעוץ ו{שאלה חדשה ויקיפדיה:הכה את המומחה {שאלה חדשה ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה {בקשה חדשה ויקיפדיה:חממה /בקשה חדשה/בקשה וק:הדט ויקיפדיה:חממה/בקשה חדשה

---

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

שאלות לגבי חוקי תנועה של אופנועים ואופניים

יש כמה דברים שאני מתלבט עליהם כל הזמן...

• 1. האם מותר לאופנועים לנסוע בנתיב אחד במקביל? כלומר נניח ששלושה אופנועים שיכולים להכניס בנתיב אחד במקביל אחד לשני ולנסוע ככה, מותר להם לעשות כך? והאם זה נחשב לעקיפה או מה בדיוק החוק לגבי אופנועים במצבים האלה...
• 2. תמיד אני רואה שהאופנועים 'משתחלים' לרמזור (וזה כולל שוטרים רכובים על אופנועים..) אף אחד לא בדיוק עומד מאחורי רכב כלשהו, אלא כולם שואפים להגיע לרמזור, ורציתי לדעת האם זה חוקי לפי החוק היבש?
• 3. השאלה הזו לגבי אופניים. לפי החוק היכן אופניים צריכים לנסוע, האם בכביש או במדרכה? (קראתי שאופניים צריכים לנסוע בכביש! בצידם הימני האם זה נכון או שזו טעות) כלומר אסור לאופניים לנסוע על מדרכה. 176.13.73.177 14:42, 27 באפריל 2012 (IDT)

2.לא חוקי. 3.אכן, אופניים אמורים לנסוע בכביש, להמתין ברמזורים, ולאותת עם היד כמו כל מכונית. כל ילד בכיתה ד' או ה' עובר מין יום כזה שמלמדים אותו איך לנסוע על אופניים בצורה חוקית. במדרכה אסור לנסוע, אלא אם יש שבילי אופניים כמו שיש בתל אביב למשל. בלנק - שיחה 15:58, 27 באפריל 2012 (IDT)

בלנק, לא ברור לאיזו מטרה נכתב המשפט: " כל ילד בכיתה ד' או ה' עובר מין יום כזה שמלמדים אותו איך לנסוע על אופניים בצורה חוקית." האם הכוונה ללגלג על השואל על שלא היה בכיתה ד' או ה' שבה לימדו איך לנסוע על אופניים בצורה חוקית?! [לא כולם היו בבי"ס יסודי; וגם אלה שהיו ברובם לא קיבלו הדרכה כזאת] 46.210.112.153 16:04, 27 באפריל 2012 (IDT)

אני לא רואה לגלוג בדבריו של בלנק, אלא מניעת השאלה "ומאיפה רוכבי אופניים אמורים להכיר את החוק, הרי אין 'רישיון לאופניים'". שמוליק - שיחה 16:15, 27 באפריל 2012 (IDT)

אם כך, אז הדברים ברורים כעת. 46.210.112.153 16:25, 27 באפריל 2012 (IDT)

אכן זאת הייתה הכוונה שלי. מצטער אם השתמע לגלוג מדברי, זאת לא הייתה הכוונה. בלנק - שיחה 17:52, 27 באפריל 2012 (IDT)

אדם קונה אופנוע לא בשביל לשמור על חוקי תנועה, אלא להפיך. כל מי שיש לו אופנוע משתמש בו בשביל לא להיות חלק משורת הרכבים שעומדים בפקק, עושה פרסה דרך אי-תנועה, חונה על המדרכה, עוקף בין מכוניות, פונה במקום שיש בו שלט שאסור, וכדו'. זה כלי ש"מצדיק" עברות (וכמה אופנוענים שבאמת לא עוברים על החוק יש? 15%?) 79.176.213.201 16:41, 27 באפריל 2012 (IDT)

לא נכון. יוסי • שיחה 16:56, 27 באפריל 2012 (IDT)

נכון וחצי, הַראו לי רוכב אופנוע שלפני רמזור לא יעבור בין המכוניות, אלא יעמוד מאחורי המכונית האחרונה בטור ויחכה לטור להתקדם. אין כזה. ואכן, מי שקונה אופנוע מסתמך על כך שמעכשיו "אין פקקים יותר", וזה אפשרי רק אם אתה עובר על חוקי התעבורה. לא שנהגי ארבעה גלגלים לא עוברים עבירות, אלא שאצל אופנוענים זה מובנה. והכללות מותר לעשות אם הן נכונות :) Gil mo - שיחה 23:18, 4 במאי 2012 (IDT)

• הכללות גורפות עלולות להיות דבר מזיק, כפי שלומד על בשרו העם היהודי כבר 4,000 שנה. טורבו - שיחה 10:02, 28 באפריל 2012 (IDT)

לגבי 1. בתחלה סברתי שיהיה מותר למספר אופנועים לנוע ב'נתיב' אחד, משום שאם שלושה אופנועים מצליחים להשתחל בו, הוא כבר אינו נתיב אחד לדידם, אלא שלושה. אך לאחר שראיתי כאן את הגדרת נתיב בתקנות התעבורה, "חלק מרחבו של כביש, בין שסומן ובין שלא סומן, המספיק לתנועת טור אחד של כלי רכב, למעט רכב הנע על שני גלגלים", כבר אינני בטוח בכך.

מומלץ לשואל לפנות לקישור המופיע שם, וודאי יקבל מענה לשאלתו. אביתר ג' • שיחה • תרומות • ט' באייר ה'תשע"ב • 12:29, 1 במאי 2012 (IDT).

מה זה 'בליעה' בפיזיקה?

הקטע הבא מתוך הספר אופטיקה של דוד זינגר:

כאשר אור חודר לגוף שקוף, חלק ממנו נבלע בגוף; וככל שעוביו של הגוף גדול יתר, גדל חלקו של האור הנבלע. מחוק שימור האנרגיה ברור לנו שהבליעה נעשית על חשבון עוצמתו של האור העובר. כך לדוגמה, על אף שהמים נחשבים שקופים הרי שבקרקעית הים שוררת חשכה מוחלטת

מה זה "בליעה" של אור? ומה קשור חוק שימור האנרגיה לאור או לבליעה? [רקע: אין לי שום רקע בפיזיקה, התחלתי ללמוד לבד] המתעניין - שיחה 16:51, 27 באפריל 2012 (IDT)

נסה לקרוא את הערך אנרגיה ואת הערך קרינה אלקטרומגנטית. גילגמש • שיחה 16:52, 27 באפריל 2012 (IDT)

ניסיתי לקרוא גם את הערך בליעת אור. אך ערכים אלה ארוכים ומלאים במושגים 'מפוצצים' שלא מתאימים לרמת מתחיל. הייתי שמח לדעת את תמצות הדברים. המתעניין - שיחה 17:13, 27 באפריל 2012 (IDT)

דווקא בספר זה מוסבר לא רע. אפשר לדמות את תהליך הבליעה בצורה כזאת: אור הוא אוסף של הרבה מאוד חלקיקים (פוטונים) שנעים במהירות גבוהה (מהירות האור), כאשר עוצמת ההארה היא כמות החלקיקים. ככל שיש יותר חלקיקים יש להם יותר אנרגיה קינטית. עכשיו במעבר דרך חומר שקוף, חלק מהחלקיקים האלא מתנגשים בחלקיקי החומר ומוסרים להם את כל האנרגיה שלהם. אנרגיה זו הופכת לאנרגיה קינטית של חלקיקי החומר (התנגשות פסלטית, אם תרצה). פוטונים ששרדו את התהליך יוצאים מהחומר השקוף וממשיכים לנוע במהירות האור. הכמות שלהם קטנה יותר כי חלק מהפוטונים המקוריים הפך להיות חלק מהאנרגיה הקינטית של חלקיקי החומר ולכן עוצמת ההארה ירדה. לתהליך כזה קוראים בליעה. זה הסבר די פופולרי ולא מדייק מדעית ב-100 אחוז, אבל מספיק בשביל להבין את הרעיון. Corvus,(שיחה) 17:19, 27 באפריל 2012 (IDT)

א. מילא לא מדוייק, אבל רצוף שגיאות לצערי. אתחיל מתיאור התופעה הבסיסית, ואח"כ אתקן. תהליך הבליעה הוא תהליך בסיסי באינטראקציה בין אור לבין חומר. באינטראקציה זו הפוטונים נבלעים באטומי (או מולקולות) החומר, ומעוררים אותם לרמת אנרגיה גבוהה יותר. לאטומים מעוררים יש זמן חיים ממוצע, שלאחריו הם יורדים לרמות אנרגיה נמוכות יותר (דעיכה או מעבר), תוך פליטת ההפרש בצורות שונות של אנרגיה. באופן כללי, מדובר בשתי צורות בסיסיות: א. מעבר לרמה נמוכה יותר, תוך פליטת ההפרש בצורת פוטונים, מעבר הקרוי מעבר קרינתי, ב. מעבר לא-קרינתי, המתבטא בהגברת קצב התנודות של האטומים, כלומר, בעליית הטמפ' של החומר. זהו מקור הבליעה - החלק שאינו נפלט שוב כקרינה אלקטרו-מגנטית וגורם בדר"כ, להתחממות החומר. אני מקווה שהסבר זה משלים את המובא בספר, ומשלים אותו. עיין גם בערך בליעה אליו הפניתי. הערכים אליהם הפנה גילגמש אינם נחוצים בשלב ראשון.

ב. עוצמת האור אינה מס' הפוטונים, אלא מס' הפוטונים ליחידת זמן ליחידת שטח.

ג. אין קשר בין מספר החלקיקים (או הפוטונים) לבין ה'אנרגיה הקינטית' שלהם, ובכלל, אין זה נכון לדבר על 'אנרגיה קינטית' של פוטונים, אלא על האנרגיה שלהם בכלל, שכן פוטונים אינם מאיטים או משנים מהירות. מהירות האור בתווך נתון היא נמוכה יותר, בשל התהליך הסדרתי של בליעות ופליטות ע"י האטומים או המולקולות המרכיבים את החומר.

ד. לגבי יתר ההסבר - ראה סעיף (א) קודם. ההסבר הוא פשטני, אבל מספק הסבר בסיסי. בנצי - שיחה 18:11, 27 באפריל 2012 (IDT)

Corvus תודה על ההסבר המופשט, נתת לי כיוון להבין את הנושא של הבליעה. בנצי, כנראה שאתה פרפקציוניסט וזה מה שגורם לך להציג דברים ברמה גבוהה בהתאם לידיעתך, אך אני עם רמה מאוד נמוכה כרגע, ונזקק לדברים מופשטים. בכל אופן דבריך הסבירו לי את הנושא של הבליעה. כעת הייתי מעוניין לדעת כיצד קשור "חוק שימור האנרגיה", וכיצד מחוק שימור האנרגיה ברור לנו שהבליעה נעשית על חשבון עוצמתו של האור העובר, והאם הפוטונים הם חומש פיזי ממשי (כגון גז) א"כ, לא מובן לי איך הוא יכול לחדור זכוכית.המתעניין - שיחה 18:30, 27 באפריל 2012 (IDT)

חוק שימור האנרגיה קובע שהאנרגיה בעולם כולו נשארת קבועה תמיד. זה אומר שאם משהו קיבל אנרגיה (מולקולת החומר "התעוררו" לרמת אנרגיה גבוהה יותר) משהו אחר חייב לאבד אנרגיה (האור מאבד עוצמה) הפוטונים הם לא חומר ממשי כמו גז, כי אי להם מסה. בלנק - שיחה 18:41, 27 באפריל 2012 (IDT)

אני מציע לך לרכוש ספר ללימוד פיזיקה בתיכון. תוכל לקבל הסברים לא רעים שיתנו לך רקע מספיק להבנת הנושא. קשה ללמוד פיזיקה בקפיצה מנושא לנושא ויש צורך בלימוד שיטתי של הדבר. גילגמש • שיחה 18:55, 27 באפריל 2012 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: כתבתי לפני התנגשות עריכה: (כן, כפולה). א. אתה מתכוון לפשטני. למופשט יש מובן אחר לגמרי, השונה מאוד ממה שאתה מבקש.

ב. השתדלתי לתת הסבר פשטני ככל האפשר. התשובה לשאלתך טמונה בתמצית במילים: "המתבטא בהגברת קצב התנודות של האטומים, כלומר, בעליית הטמפ' של החומר. זהו מקור הבליעה - החלק שאינו נפלט שוב כקרינה אלקטרו-מגנטית וגורם בדר"כ, להתחממות החומר". "פרפקציוניזם" איננו שייך לכאן, שכן התשובה צריכה להיות נכונה, וזו שניתנה קודם איננה כזו. תשובות פשטניות זה בסדר גמור, אבל נקודת היחוס איננה השואל הספציפי אלא התיאור הפיזיקלי הנכון. יתכן ולהבנתו נדרש זמן או תהליך של הבהרות נוספות, תוך העלאת שאלות, כמו שקורה כאן לא אחת. גם השאלות שלך בהמשך מבססות את מה שאני מנסה לומר לך: אינך מבין עדיין את התהליך הבסיסי, אבל שאלותיך האחרונות הן, לפחות, שאלות המקדמות אותנו להבנה מלאה יותר.

ג. אני מציע שתחזור על ההסבר שלי קודם, ובפרט מה שהבלטתי בתגובה זו. 'שימור האנרגיה' נובע מהתהליך עצמו: האנרגיה החודרת = האנרגיה הנפלטת שוב בצורת קרינה + האנרגיה הנשארת בחומר בצורה של תנודות מהירות יותר של חלקיקי החומר (אתה צריך לברר עם עצמך את הבנתה של נקודה זו. אין הסבר אחר להבנה בסיסית של התופעה). פוטונים הם חלקיקים במובן זה שיש להם תנע, אבל אין להם מסה. נקודה זו דווקא מורכבת במקצת, אבל הייתי חייב להעלותה לאור שאלתך האחרונה. הם לא חודרים לחומר במובן הרגיל של חלקיק חומרי, אלא בהיותם מנות אנרגיה, הם נבלעים באטומי החומר, ו'נעלמים', זמנית, עד לפליטה מצד האטום. כלומר, אטום ברמת אנרגיה נמוכה + פוטון = אטום מעורר יותר (ברמת אנרגיה גבוהה יותר). אני מקווה שעתה התמונה הכוללת ברורה יותר, גם לאור השאלות האחרונות שהעלית. בנצי - שיחה 19:01, 27 באפריל 2012 (IDT)

הערה: מחלקו האחרון של הציטוט בשאלתך, נובע שהמושג שקיפות או אטימות הוא יחסי. ככל שהאור מתקדם יותר בתוך החומר, יותר ויותר ממנו נבלע בחומר והופך לאנרגיה תנודתית (במקום קרינתית), ולכן מספיק עמוק במים, המים כבר חשוכים. יש גם את התופעה ההפוכה: מתכות אינן שקופות במציאות היומיומית, אבל רדיד מתכתי דק דיו (כמו זהב) מפגין שקיפות אופטית. בנצי - שיחה 19:13, 27 באפריל 2012 (IDT)

JS כמו תמיד

להלן קוד:

<?php
$boardm=$_POST["array"]; 
?>
<html>
<head>
<script>
    var boardm = "<?= $boardm ?>";
    var tempb = boardm.split(",");
    var board = new Array();
</script>
</head>
<body>

</body>
</html>

המשתנה שה-PHP מקבל הוא merge של מערך דו ממדי מדף קודם המכיל 0 ו-1 כאשר לאחר כל 0 או 1 פסיק. כפי שאתם רואים אני לוקח את המערך הדחוס הזה והופך אותו למערך שוב. המערך החדש הוא איננו מערך דו ממדי, הוא רק מערך של 100 מקומות במקום 10 שורות ו-10 טורים. איך כדאי להחזיר אותו להיות מערך דו ממדי כפי שהיה בעמוד הקודם לפני ה-merge? רוב תודות לעונה מראש, רועי • שיחה 16:51, 27 באפריל 2012 (IDT)

נ.ב, הדרכים המייגעות ידועות לי. אני רוצה משהו קצר וקולע בלולאות אולי. רועי • שיחה 16:58, 27 באפריל 2012 (IDT)

לשליחת מידע מורכב (לא מחרוזות ומספרים בודדים) עדיף להשתמש ב־JSON. ב־PHP יש מתודות לזה, וגם ב־JavaScript יש ספריות מוכנות שניתן להשתמש בהן. אם לא מצאת, תגיד לי ואשלח לך. דולב • שיחה 19:23, 27 באפריל 2012 (IDT)

אשמח אם תוכל לשלוח לי, בהתחשב בכך שאתה זוכר מה בעייתי. זה יעזור מכיוון שאני וג'ייסון לא חברים. תודה מראש, רועי • שיחה 23:27, 27 באפריל 2012 (IDT)

לבן זו החזרה של האור נכון?! אז למה אין אפקט מראה?

הימור שלי: קרני אור פוגעות בחומר ("הלבן") הן מגיעות בגלים של כל מיני צבעים וסידור מסוים שנפלט מהעצם, ואז מתבלגנות בעירור אלקטרונים ונפלטות מהחומר הלבן בבלגן. כן? תודה!! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין קשר בין הדברים. בשביל שתהיה מראה, מה שצריך זה שהקרניים יחזרו כולן באותו כיוון. בשביל זה צריך שפני השטח יהיו חלקים ברמה כמעט אטומית. eman • שיחה • ♥ 17:48, 27 באפריל 2012 (IDT)

יש קשר (אם כי לא לעניין הלבן דווקא). בשפתו של השואל (לפחות בחלקה האחרון של שאלתו) הוא מדבר על מופעים לא תואמים של הגלים המוחזרים. ככל שסדר-הגודל של הגבשושיות עפ"נ השטח מתאים לזה של אורך-הגל הפוגע, כפי שאתה מציין, כך מופעי הגלים המוחזרים תואמים יותר, וההחזרה נעשית מכוונת יותר ודיפוזית פחות - אפקט המראה. בנצי - שיחה 19:44, 27 באפריל 2012 (IDT)

האם פיזיקה הגיונית?

פילוסופיית הפיזיקה- בניגוד למתמטיקה, פיזיקה לא בנויה על הגיון טהור, אלא מדע ניסיוני. האם זה אומר שמבחינה לוגית טהורה פיזיקה לא יכולה להיות נכונה?

אני אסביר: הטענה "כל זוג כוכבים נמשכים זה לזה בכוח הפרופורציוני למכפלת מסתם" שקולה "אין כוכב שלא נמשך לכוכב אחר בכוח השונה מ...(נוסחת גרביטציה)". וזה כמו פרדוקס העורב- זו טענה מבוססת רק על זה שעדיין לא ריאת אף דוגמה נגדית. ראש מתמטי-לוגי יגיד שכל האסטרופיזיקה לא מבוססת כי ההנחה שלה נובעת רק ממספר סופי של דוגמאות.

אם כך, האם כל הפיזיקה היא בגדר השארה בלבד וכל "חוק טבע" שהתגלה רק מחכה לדוגמה נגדית (כמו שאיינשטיין נתן בזמנו)? קצת עצוב, לא? 79.176.213.201 22:03, 27 באפריל 2012 (IDT)

השערה ולא השארה. השאלה שאתה שואל היא בעיית האינדוקציה. הפיזיקאים פותרים אותה באמצעות עיקרון הסימטריה, כלומר: (בניסוח פשטני ולא ריגורוזי) חוק טבע נכון בכל מקום ובכל זמן. כמובן, שעדיין ישנה אפשרות שהתאוריה הנוכחית לא נכונה ויש תאוריה אחרת, כללית יותר, שהיא נכונה יותר. אך מכיוון שהתיאוריה הנוכחית עובדת לכל הצרכים המעשיים, אפשר לומר שהיא די נכונה או בקירוב נכונה. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:18, 27 באפריל 2012 (IDT)

אחת המהפכות הכי גדולות של האנושות, המהפכה המדעית, כללה בתוכה שינוי תפיסתי חשוב: המדע אינו מבוסס על לוגיקה, אלא על תצפיות וניסויים. בעת העתיקה אריסטו התווכח עם דמוקריטוס (פילוסוף אטומי כלשהו, אבל לא דמוקריטוס בלנק - שיחה 22:32, 27 באפריל 2012 (IDT)) והוכיח לו הגיונית שאטומים לא יכולים להיות קיימים. התפיסה החדשה אומרת שאתה מתאים את הלוגיקה שלך לתצפיות, ולא להפך. כך לדוגמא, גיבש איינשטיין את תורת היחסות הפרטית, שסותרת לחלוטין את ההיגיון הישר, בעקבות ניסוי אמפירי- ניסוי מייקלסון-מורלי. בלנק - שיחה 22:29, 27 באפריל 2012 (IDT)

מעניין. אבל זה משאיר מקום לערעור כנ"ל: זה שמדדת 1000 פעם את מהירות האור וקיבלת את אותו המספר לא מוכיח שמהירות זו היא באמת גודל קבוע (כמו שאם כותב פונקציה ומראה שהנגזרת שלה היא אפס). אותה סימטריה שאתם מדברים- בוא ניקח דוגמה שהזכרת לגבי משיכה בין כוכבים. למה אם 1000 כוכבים שראיתי מתנהגים לפי חוק כשלהו זה מוכיח שבכוכב ה1001 אני לא אקבל תלות אקספוננציאלית? 79.176.213.201 23:06, 27 באפריל 2012 (IDT)

בגישה הזו שום דבר לא קבוע או הגיוני בחיים. רועי • שיחה 23:18, 27 באפריל 2012 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אתה צודק. כאמור: במאה ה-16 הפיסיקה עזבה את מקומה כנספח של הלוגיקה והפילוסופיה, והפכה להיות מדע מבוסס ניסויים ותצפיות. זה אומר שאנחנו כבר לא עוסקים ב"הוכחות" לוגיות או מתמטיות, ויכול להיות שאנחנו טועים. לא רק זה: כל הזמן מסתבר שוב ושוב שאנחנו טועים לגבי כל מיני דברים. (למשל, הדוגמה עם תורת היחסיות). כמו שאתה יכול להיות, המעבר למדע מבוסס תצפיות דווקא הועיל מאוד לפיזיקה, מכל בחינה שהיא. למעשה, כמעט כל התגליות של העידן המודרני נובעות מהמהפכה המדעית, ומהשינוי התפיסתי הזה. בלנק - שיחה 23:20, 27 באפריל 2012 (IDT)

נחמד מאוד. אז הגישה היא "עדיף לא הגיוני ונצפה בניסוי מאשר כן הגיוני אבל לא נצפה בניסוי". אני מבין את החשיבות של זה (תמיד עדיפות היא לניסוי על פני כל תיאוריה הכי הגיונית בעולם), אבל אני רואה גם בעייתיות מסוימת. שום דבר לא וודאי. איך אני יכול לסמוך ב100% על פיזיקאי ששולח את החללית שלי למאדים אם הגישה שלו "כל החלליות שראינו עד כה לא התפוצצו, אז נניח שגם שלך לא תתפוצץ." מצד שני, זה הכי טוב שאפר כנראה. 79.176.213.201 23:34, 27 באפריל 2012 (IDT)

בכל מדע שאינו מתמטיקה אי אפשר לוודא את האמת באופן מוחלט, אפשר רק להפריך (ראה עקרון ההפרכה). הנחה סבירה מאוד שמעולם לא זכתה להפרכה היא עקרון הסימטריה שציין מת'נייט. שחוקי הפיזיקה אינם תלויים במקום, בזמן, בכיוון וכו'. בלי ההנחה הזו אין שום דרך שבה אפשר לעסוק במדע. העובדה שמסקנות המדע תקפות ומועילות לכל צורך שנתקלנו בו עד יום גורמת לנו להאמין ששום דבר לא ישתנה מחר. דניאל • תרמו ערך 23:47, 27 באפריל 2012 (IDT)

(לשואל) אני ממליץ לך מאוד לקרוא את הספר שלוש מהפכות קופרניקניות של זאב בכלר (וכן את הערך בעיית האינדוקציה שהפניתי אותך אליך) הדן בבעיה שהעלית. טענתו של בכלר היא שידע על העולם שהוודאות שלו היא מוחלטת, למעשה לא מוסר שום אינפורמציה חדשה, ואילו ידע שכן מוסר אינפורמציה חדשה ("האבן נופלת בגלל כוח הכובד", "F=ma" וכו') מחבר בין שני דברים באופן שאיננו לוגי, ולכן איננו הכרחי או ודאי. אין קשר לוגי בין כוח לתאוצה, יש קשר אינפורמטיבי בין כוח לתאוצה, קשר סיבתי שמוסק באמצעות תצפית וניסיון, ולא רק על סמך חוקי הלוגיקה. לכן, במדע אינפורמטיבי, תמיד תהיה אי-וודאות כלשהי, אך לכל צורך מעשי ובפרט לצורך המחקר המדעי, האי-וודאות הזאת מספיק קטנה בשביל להשתמש בחוקי הטבע לצרכי מדע, טכנולוגיה וצרכי היום יום. בברכה, MathKnight (שיחה) 12:36, 28 באפריל 2012 (IDT)

• בהמשך לדוגמא שלך - היו כבר חלליות רבות שהתפוצצו, ואכן לא תוכל לסמוך (כמעט) על כלום במאה אחוז, כי בכל מקום שבו מעורבים אנשים - יש גם טעויות (כולל כמובן גם חוקים שניסחו אנשים...), ואלה הם החיים. טורבו - שיחה 00:24, 28 באפריל 2012 (IDT)

הי, על קטניות

למה אנשים משרים קטניות לפני בישולן?

לרכך לקראת בישול ולהפחית את כמות הגזים בזמן העיכול. שנילי - שיחה 10:04, 28 באפריל 2012 (IDT)

הבישול לא מרכך וזהו? איך הגזים מופחתים מכך?

הבישול מרכך, ולפעמים באמת מבשלים בלי להשרות, אבל ההשריה חוסכת זמן בישול. חוץ מזה, אם אני מכין מאכל שכולל קטניות ועוד דברים (נניח, מג'דרה) אני חייב שיהיה להם זמן בישול דומה, אחרת העדשים יצאו קשים או שהאורז יצא שרוף. לגבי הגזים, ראה כאן בלנק - שיחה 16:28, 28 באפריל 2012 (IDT)

אינטגרציה על תחום אינוספי

שאלה כללית (ולא רגיל פרטי). יש לי פונקציה של X סימטרית ביחס לנקודה כלשהי ולא ראשית. ואני עושה אינטגרציה בין מינוס אינסוף לפלוס אינסוף. האם התוצאה תהיה אפס? 79.176.213.201 11:24, 28 באפריל 2012 (IDT)

אני מניח שאתה מתכוון שהיא דווקא אנטי-סימטרית, כלומר ש $f(a-x)=-f(a+x)$. במקרה זה, אם האינטגרל $\int _{-\infty }^{\infty }f(x)dx$ מתכנס אז הוא שווה ל0, אבל בהחלט ייתכן שהוא לא מתכנס. לירן (שיחה,תרומות) 11:31, 28 באפריל 2012 (IDT)

הסבר/נמק? למה יתכן שהוא לא יתכנס? 79.176.213.201 11:35, 28 באפריל 2012 (IDT)

הפונקציה x אנטי-סימטרית ביחס לראשית והאינטגרל שלה לא מתכנס. דניאל • תרמו ערך 11:39, 28 באפריל 2012 (IDT)

הסיבה העקרונית לכך היא שאין זה נכון ש $\infty -\infty =0$. לכן, גם תבצע אינטגרציה ל $\int _{-\infty }^{\infty }xdx$ לא תקבל שהתוצאה היא 0 אלא שהיא אינה מוגדרת. זאת משום שמקובל להגדיר את הביטוי הזה להיות $\int _{-\infty }^{0}f(x)dx+\int _{0}^{\infty }f(x)dx$ בהנחה ששניהם מתכנסים. במקרה זה שניהם לא מתכנסים, ולכן הביטוי לא מוגדר. עם זאת, ניתן לייחס לו ערך הנקרא הערך העיקרי של קושי (Cauchy principal value) המוגדר להיות $\lim _{a\to \infty }\int _{-a}^{a}f(x)dx$, ובפונקציה אנטיסימטרית סביב הראשית הוא כמובן יהיה שווה ל0. לירן (שיחה,תרומות) 11:43, 28 באפריל 2012 (IDT)

ואם אני מגדיר אינטגרציה ככה: $\lim _{b\rightarrow \infty }\int _{-b}^{b}f(x)dx$ אז אינטגרל על X כן מתכנס לאפס, לא? ואם אם אותה ההגדרה אני מנסה לאפס פונקציה שהגדרתי בהתחלה(אנטי-סימטרית סביב c שונה מאפס), זה יעבוד? 79.176.213.201 11:47, 28 באפריל 2012 (IDT)

הערך העיקרי של x אכן יהיה אפס. אבל של הפונקציה שאתה דיברת עליה הוא לא בהכרח יהיה אפס, בגלל שבערך העיקרי מחשבים הכל סביב ציר האיקס, בעוד שהסימטריה שלך היא סביב ציר אחר. לירן (שיחה,תרומות) 11:52, 28 באפריל 2012 (IDT)

איך פותריםא את האינטגרל:

$\int \limits _{-\infty }^{\infty }{\left(1-\cos(2{\frac {y}{a{\sqrt {2}}}}-16\pi )\right){{e}^{-{\frac {{y}^{2}}{2{{a}^{2}}}}}}\cdot {{y}^{2}}dy}$

כאשר a פרמטר ידוע ואינטגרציה מוגרת כ$\lim _{b\rightarrow \infty }\int _{-b}^{b}f(x)dx$. בחלקים -נכשל. זהות אוילר לא רואה איפה נכנס. אינטגרל כזה לא מופיע בטבלאות. האם הוא פתיר בכלל? 79.176.213.201 11:57, 28 באפריל 2012 (IDT)

את האיבר שכופל את 1 אפשר לפתור (למשל באמצעות אינטגרציה בחלקים), ראה אינטגרל גאוסיאני. את האיבר עם הקוסינוס: את הקוסינוס אפשר להפוך ל-$\cos(by)\cos(c)-\sin(by)\sin(c)$ כאשר b ו-c הם קבועים כלשהם שאפשר לחשב מ-$(2{\frac {y}{a{\sqrt {2}}}}-16\pi )$. על החלק התלוי ב-y אתה מפעיל את נוסחת אוילר ועושה השלמה לריבוע והחלפת משתנים מתאימה, ואז מקבל אינטגרל מהצורה $\int _{-\infty }^{\infty }\alpha e^{i\beta t^{2}}t^{2}dt$ כאשר אלפא וביתא הם קבועים שאפשר לחשב. את האינטגרל הנ"ל אפשר לחשב באינטגרציה בחלקים וכאשר אתה מגיע לאינטגרל מהצורה $\int _{-\infty }^{\infty }\gamma \cdot e^{is^{2}}ds=\gamma \cdot (i+1){\sqrt {\frac {\pi }{2}}}$ אפשר לחשבו באמצעות אינטגרל מסילתי בהמישור המרוכב, והתוצאה שלו מצויה בערך אינטגרל גאוסיאני. בברכה, MathKnight (שיחה) 12:46, 28 באפריל 2012 (IDT)

הגעתי לשלב של $\int \limits _{-\infty }^{\infty }{{{e}^{-{\frac {y(2i{\sqrt {2}}a+y)}{2{{a}^{2}}}}}}{{y}^{2}}dy}$. איך פותרים את הנ"ל? אני מכיר את en.wikipedia.org/wiki/List_of_integrals_of_exponential_functions כטבלה די טובה 79.181.220.228 13:19, 28 באפריל 2012 (IDT)

נסה עם השלמה לריבוע. בברכה, MathKnight (שיחה) 14:09, 28 באפריל 2012 (IDT)

הגעתי למשהו לא הגיוני. ראה כאן. יוצא שיש חלק ממשי וחלק מדומה לפונקציה ממשית. A וX0 זה קובעים של השאלה( ובגלל סעיפים קודמים ניתן היה להחליף חלק מהביטוי). 79.181.220.228 14:45, 28 באפריל 2012 (IDT)

האם יש חסרונות בכיבוש?

שאלה בתזונה:
האם במזון כבוש (לדוגמה - מלפפון חמוץ, דג מלוח) נשארים אותם ערכים תזונתיים כמו במזון טרי? תודה לעונים, דני. Danny-w • שיחה 15:54, 28 באפריל 2012 (IDT)

מלפפון משוחרר לא יוחזר. שנילי - שיחה 16:21, 28 באפריל 2012 (IDT)

זה תלוי איך כובשים אותם. ראה כאן. בלנק - שיחה 16:23, 28 באפריל 2012 (IDT)

יתכן שיש איבוד מסוים של ויטמינים מסיסי מים, במיוחד C שנהרס די מהר - למשל במיץ סחוט טרי שקונים בסופר באריזת פלסטיק יש כ-50% מכמות ויטמין C שיש בתפוז רגיל. יחד עם זאת, אני חושב שמרבית הערכים התזונתיים נשמרים היטב. ירקות כבושים שימשו מקור חשוב לוויטמינים לפני פיתוחים בחקלאות שאפשרו הגשת ירקות ופירות בכל עונות השנה. מיץ פירות הדר משומר שימש כתוסף מזון חיוני במסעות ימיים. גם כיום ניתן לקבל מרכיבים חשובים ממזון משומר: למשל חומצות שומן אומגה 3 מדגי הרינג משומרים. יחד עם זאת, תהליך השימור יכול להיות בעייתי בפן אחר. למשל הגברת צריכת הנתרן בדיאטה, לעתים יש שימוש בחומרים משמרים מזיקים וכיוצא באלה. גילגמש • שיחה 16:33, 28 באפריל 2012 (IDT)

שאלה מעולה ותשובות מעולות.

שמעתי פעם שבתהליך ההחמצה, חיידקים מיצרים ויטמין B-12, וזה אחד המקורות הבודדים שלו שאינם מן מתעשייה המנצלת בעלי-חיים עילאיים, כדוגמת תעשיית הבשר, החלב והביצים. אשמח לאישור או הפרכה של הטענה. אוריה אורן - שיחה 20:07, 28 באפריל 2012 (IDT)

לא שמעתי דבר כזה וגם לא נראה לי שזה יכול להיות נכון. אילו היה נכון, היתי מודע לזה. גילגמש • שיחה 20:19, 28 באפריל 2012 (IDT)

המאמר שקישרתי אליו טוען שזה נכון (לא יודע אם דווקא 12, כתוב פשוט ויטמין בי). " The lactobacillus bacteria that cause the fermentation produce B vitamins and also act as probiotics that help keep your digestive tract healthy.". בלנק - שיחה 22:40, 28 באפריל 2012 (IDT)

אני לא מכיר את טכנולוגיית הכבישה ולא יודע מה בדיוק אמור לתסוס במלפפון חמוץ ואיך קשורים לזה lactobacillus bacteria (לאקטו - משהו הקשור לחומצת חלב (תוצר עיבוד של פירובט); בצילוס סוג של צורת חיידק), אך השם "ויטמין בי" הוא מטעה במידה מסוימת. הקשר בין הוויטמינים בקבוצה זו מסתכם בשמם בלבד. אין קשר בין ויטמין B9 לB12. הם עושים דברים שונים, המבנה הכימי שלהם שונה והם נצרכים ממזונות שונים. ראה פירוט בויטמין B. אילו ויטמין B12 היה מיוצר בדרך זו בוודאי הייתי שומע על זה באחת ההרצאות שנכחתי בהן. אם לא נחשפתי למידע זה, כנראה שזה לא קיים. אתפלא מאוד אם דרך זו אכן יכולה לייצר ויטמין כזה, בין היתר, כי הוא משלב אטום מתכתי. תהליך הייצור שלו הוא מורכב ולא ברור לי כיצד תהליך תסיסה יכול לגרום לו. גילגמש • שיחה 08:53, 29 באפריל 2012 (IDT)

התהליך שאתה מדבר עליו הוא כבישה ולא כיבוש, שהוא תוצאה אפשרית של פעולה צבאית. בנצי - שיחה 23:06, 28 באפריל 2012 (IDT)

מן הסתם. אבל המזון שכובשים אותו הוא בכל זאת כָּבוּש, והכותרת היא משחק מילים מצויין. :-) דני. Danny-w • שיחה 23:29, 28 באפריל 2012 (IDT)

זה לא מלפפון כבוש, זה "מלפפון משוחרר". דניאל • תרמו ערך 10:54, 29 באפריל 2012 (IDT)

אין דבר כזה, עם המלפפונים. זו המצאה של הארגון לשחרור המלפפין. עד 67 היו רק דלועיים. 109.65.9.22 22:49, 29 באפריל 2012 (IDT)

עזרה בזיהוי עץ

בסרטון הבא (3:00-3:010) במהלך 10 השניות הללו רואים עץ יפיפה עם פרחים ורודים בצורה מגניבה מאד. מי שיודע מה שמו של העץ ושל הזן הספציפי בבקשה שיכתוב. בתודה מראש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

העץ הוא לגרסטרומיה הודית . אוריה אורן - שיחה 20:01, 28 באפריל 2012 (IDT)

אכן, עץ יפה מאוד, על פריחתו וגווניו. קצת מזכיר את כליל החורש ‏‏‎. שווה לעיין בערך האנגלי, על תמונותיו. בנצי - שיחה 22:22, 3 במאי 2012 (IDT)

מודל בוהר

איך בוהר הסביר את בעיית הקרינה של אלקטרון? בוהר קבע רמות מקוונטטות. מה הנימוק לזה? מה "החזיק" רמות קובעות? (בתיאוריה. אני יודע שניסוי פרנק-הרץ מוכיח רמות בדידות וקבועות). 79.181.229.148 20:50, 28 באפריל 2012 (IDT)

א. הראיות הניסוייות לרמות בדידות (זהו המונח הנכון) היו עוד קודם: סדרות הקווים בספקטרום הפליטה של גז מימן קלוש, שהתקבלו אמפירית. המודל התיאורטי שלו היה חייב להתמודד עם קווים ספקטרליים בדידים קבועים, בניגוד למודל הקלאסי, לפיו האלקטרון קורן ברציפות בהקיפו את גרעין המימן, תוך אובדן אנרגיה, ולפיכך, תוך גידול באורך-הגל הנפלט. התנהגות כזו לא נצפתה מעולם עבור גז מימן קלוש (או גז קלוש בכלל). הוא היה חייב להסיק שהחוק הבסיסי איננו הקלאסי, של פליטה רצופה, אלא של רמות אנרגיה אותם קבע על בסיס ההנחה, המבריקה צריך לומר, שההתנע הזוויתי של אלקטרון שווה לכפולה של גודל בסיסי. הנחה שניה היתה שכל עוד האלקטרון ברמה נתונה, אין הוא קורן, וקרינה תיפלט במעבר מרמת אנרגיה גבוהה לרמה נמוכה יותר. החישובים התיאורטיים הניבו התאמה מצויינת לאורכי-הגל המתאימים לקווים הספקטרליים האמפיריים.

ב. שתי הערות: 1. הפליטה הרציפה של אלקטרון מואץ במודל הקלאסי, נצפית עבור חומרים במצב שאינו גז קלוש, מצב בו קיימות אינטראקציות בין אטומי החומר, ובינם לבין האלקטרונים. כלומר, ספקטרום הפליטה הבדיד שייך לאטום מעורר בודד, ללא אינטראקציות עם אחרים, ואילו בחומר שאינו גז דליל, הספקטרום הוא רציף. 2. מודל בוהר הוא מודל שהצלחתו העיקרית היא יכולתו להסביר ספקטרום בדיד. אבל הוא אינו חף מבעיות איתן הוא אינו מסוגל להתמודד. אחת העיקריות שבהן היא העובדה שעוצמת הקווים בספקטרום אינה אחידה. אבל אבן דרך, גם אם היא קהה חלקית, אבן דרך היא, ועוד איזה אבן דרך ! שבוע טוב, בנצי - שיחה 21:50, 28 באפריל 2012 (IDT)

כמובן, היום למודל בוהר יש בעיקר ערך היסטורי. אני לא ממש הבנתי איך הוא פתר את הסטירה למקסוול (צריכה להיות קרינה)? והאם הוא נתן מנגנון חילופי שיסביר מה גרם לתנע זוויתי להיות בדיד? 79.181.229.148 23:03, 28 באפריל 2012 (IDT)

א. אין סתירה (לא 'סטירה') למקסוול. ניסיתי להסביר זאת קודם. החוק הבסיסי ברמה הקוונטית לגבי אלקטרון לכוד באטום דוגמת מימן ללא אינטראקציה עם הסביבה, הוא דווקא זה שקבע בוהר. החוק הקלאסי הנובע ממשוואות מקסוול הוא תוצאה של אינטראקציה עם שדה הנובע ממספר רב של מטענים (שדה מקרוסקופי).

ב. כפי שכבר אמרתי קודם, נקודת המוצא היתה קיומו של ספקטרום פליטה בדיד. הוא הבין שהדרך היחידה להסביר זאת היא להניח תנע זוויתי בדיד. תקפותה של הנחה זו נובעת מהתאמתה לתוצאות האמפיריות. הוא היה אחד הראשונים שהבין שהעולם המיקרוסקופי הוא באופן בסיסי בדיד. תוצאות רציפות מתקבלות בעולם מרובה אינטראקציות, דוגמת חומרים שאינם גזים קלושים. צריך להבין ש'נקודת המוצא' של המציאות הפיזיקלית היא התמונה הבדידה ולא הרציפה, ואין לנסות להתאים את ה'כללים' המקרוסקופיים על העולם המיקרוסקופי, רק בגלל שהוא 'מוכר' לנו יותר, ואינטואיטיבי יותר. בנצי - שיחה 23:25, 28 באפריל 2012 (IDT)

גז מימן קלוש--ההסבר למעלה טוב. לא מצאתי בוויקי הסבר מהו גז קלוש. גם גוגל לא עזר לי. אפשר לכתוב ערך? תודה. Nachum - שיחה

האם אתה הוא השואל המקורי ? בכל אופן, לא צריך ללכת רחוק. גז קלוש (או דליל) הוא גז פחות צפוף, כלומר כזה שהמרחקים הממוצעים בין חלקיקיו הוא גדול. עובדה זו חשובה משום שבגז כזה האינטראקציה ההדדית בין החלקיקים היא זניחה, מה שמאפשר לבחון את ספקטרום הפליטה של אטומי הגז ללא השפעות חיצוניות (או הדדיות), מאחר והשפעות כאלה יוצרות קווים ספקטרליים נוספים עד יצירת ספקטרום רציף. בנצי - שיחה 13:50, 29 באפריל 2012 (IDT)

אני לא השואל המקורי. התוסיף את תשובתך מכאן לערך גז? תודה. Nachum - שיחה 10:41, 30 באפריל 2012 (IDT)

יחס הזהב וסדרת פיבונאצ'י

איך קושרים בין יחס הזהב לסדרת פיבונאצ'י? לא הבנתי את ההסבר בערך. 109.186.6.238 11:25, 29 באפריל 2012 (IDT)

זו שאלה יפה שהפתרון שלה דורש ידע תיכוני מצומצם בלבד. חבל מאוד שלא מראים את זה בתיכון.

סדרת פיבונאצ'י מוגדרת על ידי שני תנאים. התנאי הראשון הוא נוסחת הנסיגה $F_{n+2}=F_{n+1}+F_{n}$, והתנאי השני הוא תנאי ההתחלה שאומר ש-$F_{0}=0,F_{1}=1$. מה שנעשה הוא להתעלם מהתנאי השני ונחפש סדרה פשוטה במיוחד שמקיימת את התנאי הראשון. למעשה, נחפש סדרה הנדסית שהאיברים שלה הם $r^{n}$ כש-$r$ מספר קבוע כלשהו אותו נמצא. אם כן, אנו מצפים שיתקיים $r^{n+2}=r^{n+1}+r^{n}$. נחלק ב-$r^{n}$ ונעביר אגפים ונקבל את המשוואה הריבועית $r^{2}-r-1=0$. משוואה ריבועית כל ילד יודע לפתור. הפתרון החיובי של המשוואה הוא $\phi$, הידוע בשמו יחס הזהב. ואת הפתרון השלילי נסמן $\varphi$, והוא שווה ל-$\varphi =1-\phi =-1/\phi$, אבל זה לא חשוב כרגע.

אם כן, מצאנו שתי סדרות שמתנהגות כמו סדרת פיבונאצ'י, האחת היא $\phi ^{n}$ והשנייה היא $\varphi ^{n}$. לצערנו שתי הסדרות הללו אינן סדרת פיבונאצ'י מכיוון שהן לא עונות על התנאי השני, תנאי ההתחלה. אבל אפשר לפתור את הבעיה הזו בעזרת טריק יפה. נשים לב שאם $a,b$ הם מספרים קבועים כלשהם, אז גם הסדרה $c_{n}=a\phi ^{n}+b\varphi ^{n}$ היא סדרה שעונה לתנאי הראשון (תבדוק!). לתכונה הזו קוראים לינאריות. כל מה שצריך עכשיו הוא להציב את תנאי ההתחלה ב-$c_{n}$ ולמצוא $a,b$ שיענו על שני התנאים. מקלים שתי משוואות בשני נעלמים:

$c_{0}=a+b=0$

$c_{1}=a\phi +b\varphi =1$

מקבלים שהפתרון הוא $a=-b={\tfrac {1}{\phi -\varphi }}={\tfrac {1}{\sqrt {5}}}$. אם נחזור ונציב את זה ב-$c_{n}$, נקבל נוסחה כללית לאיברי סדרת פיבונאצ'י:

$F_{n}={\frac {\phi ^{n}-\varphi ^{n}}{\phi -\varphi }}={\frac {\phi ^{n}-\varphi ^{n}}{\sqrt {5}}}$

הטריק הזה עובד גם עם נוסחאות נסיגה אחרות, כל עוד הן לינאריות. ההוכחה שמופיעה בערך היא במהותה אותה הוכחה שנתתי כאן, רק ששם מנצלים את הכוח החזק של תורת האלגברה לינארית כדי לקצר הליכים. מסקנה יפה מהנוסחה שהוכחנו היא נוסחה מקורבת ופשוטה יותר לאיברי הסדרה. $\varphi$ הוא מספר קטן בערכו המוחלט מ-1, ולכן כשמעלים אותו בחזקה גבוהה הוא קרוב מאוד לאפס. מכאן שהתרומה שלו בנוסחה זניחה יחסית, ואפשר לקבוע ש-$F_{n}\approx {\frac {\phi ^{n}}{\sqrt {5}}}$, או בנוסח אחר: $F_{n+1}\approx \phi F_{n}$. למשל 144 מגיע אחרי 89 בסדרת פיבונאצ'י. ואכן: $\phi \cdot 89=144.005\ldots$, והדיוק רק ילך וייגדל ככל שהאיברים גדולים יותר. דניאל • תרמו ערך 12:03, 29 באפריל 2012 (IDT)

דניאל: אמנם הנושא לא נכלל בתוכנית הלימודים, אבל יש שמראים זאת, ולא רק את זאת. בנצי - שיחה 13:43, 29 באפריל 2012 (IDT)

אכן, תמיד יש בנמצא מורים טובים שמשקיעים מעבר. זו תוכנית הלימוד עצמה שבעייתית בעיני. דניאל • תרמו ערך 14:51, 29 באפריל 2012 (IDT)

תוכנית הלימודים אמנם טעונה שיפור, אבל אין זו הבעיה העיקרית. זו נובעת מגישת ההוראה הרווחת, הרואה בבחינת הבגרות את חזות הכל, כששום דבר אחר לא מעניין. ממש כך. בעיה זו מערכתית, וגם שיטות הקבלה ללימודים אקדמיים אשמות בכך, משום שהן גורמות לאבסורד בוטה בצורה של 'צורך' בציון גבוה יותר במתימטיקה כדי להתקבל למשל, למשפטים, מאשר ללימודי מתימטיקה או פיזיקה. מצב מופרך לחלוטין. הלמידה הפכה לכלי במקום לתכלית עצמה. בנצי - שיחה 00:43, 1 במאי 2012 (IDT)

הייתי משנה את ההסבר רק בנקודה קלה אחת: צירוף לינארי של כל שני פתרונות הוא פתרון, ולאו דווקא צירוף לינארי של הפתרונות הקנוניים. עוזי ו. - שיחה 19:46, 29 באפריל 2012 (IDT)

ואם כבר מחדדים את הנקודה הזו, אז לא רק שכל צירוף לינארי של שני פתרונות הוא פתרון, אלא גם שכל פתרון הוא צירוף לינארי של כל שני פתרונות בלתי תלויים (אף אחד מהם אינו כפולה קבועה של השני). זאת מכיוון שלכל שני פתרונות בלתי תלויים קיים פתרון למערכת המשוואות שפותרת את תנאי ההתחלה. דניאל • תרמו ערך 20:23, 29 באפריל 2012 (IDT)

הפצצות תל אביב במלחמת העולם השנייה

מישהו יודע מי התקיף את תל אביב בפעם השנייה (12 ביוני 1941)? בערך הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב כתוב שהצרפתים תקפו ובערך ההפצצות האוויריות על חיפה במלחמת העולם השנייה כתוב שהגרמנים תקפו. מחוץ לויקיפדיה יש מקורות גם לצרפתים גם לגרמנים ואפילו לאיטלקים.--Eitan110 - שיחה 12:10, 29 באפריל 2012 (IDT)

הסכמי אוסלו

לפי מה חולקו השטחים לאזורי A B C? האם היו אדמות בבעלות ישראלים שנמסרו כשטחי A?. האם יש חפיפה ועד כמה בין בעלותפרטית על הקרקע לבין החלוקה לפי הסכמי אוסלו? היכן ניתן למצוא מפה או נתונים על בעלות על הקרקע לפי לאום במובן של זכויות קניין כדי להשוות למפות חלוקת השטחים לאזורי שליטה של הסכמי אוסלו?

ע"פ הזכור לי, בדרך כלל הערים הערביות אזורי A, הכפרים B, יישובים ישראלים אזורי C.

השטחים חולקו לפי כמות האוכלוסייה הערבית והיהודית, לא לפי בעלות. היו מקרים בהם הועברה אדמה יהודית לידי הפלסטינים, אך מעט. ראה למשל:

http://www.amana.co.il/Index.asp?ArticleID=294&CategoryID=106&Page=2

רק חלק קטן מהקרקעות ביש"ע עברו הסדרה, כך שהנתונים לגבי רוב יש"ע פשוט לא קיימים ויש צורך לעבור כפר כפר ולברר את הבעלות באותו כפר. לגבי האזוריםהמוסדרים, במנהל יש רישום, אולם המידע סודי, על מנת למנוע פגיעה בבעלי אדמות שמכרו אותם ליהודים. קצת על ההסדרה בישראל תוכל לקרוא בשיטת רישום זכויות במקרקעין בישראל. אני מציע שתפנה לחגי הוברמן ולאמנה, הם מן הסתם יוכלו להפנות אותך לרוב הקרקעות בבעלות יהודית. כדאי לזכור שרוב האדמות הם בבעלות המדינה והשאר ברובם הגדול בבעלות ערבית שכן ביהודה ושומרון כמעט ולא התגוררו יהודים עד 1967 ובגלל זה הם לא סופחו לישראל במלחמת העצמאות. עדירל - שיחה 14:46, 29 באפריל 2012 (IDT)

האם יש מפות של אדמות מדינה וקק"ל בגדה המערבית שנקנו לפני מלחמת העצמאות?

קק"ל אולי יש, הגם שהיו קרקעות שנקנו אחרי 1967 על ידי הימנותא. אדמות מדינה אין ולא יכל להיות כי לא היחתה הסדרה של הקרקעות. פליאה אלבק נהגה להגיע לקרקעות במסוק כדי למדוד את המרחק מהכפר הקרוב ולחפש שרידים של עיבוד חקלאי כדי להחליט אם מדובר באדמות מדינה או לא. יש הליך של "אדמות סקר" בו בודקים האם יש בעלים לקרקעות. עדירל - שיחה 15:43, 29 באפריל 2012 (IDT)

פילוסופיית הקוונטים

1) מה היא בעצם קריסה? הם זה התהליך עם שלבים פנימיים או שיש רק לפני ואחרי?

2) נגיד חלקיק יכול להיות רק בשני מצבים א וב'. כל עוד לא עשיתי מדידה - אומרים שהוא בו זמנית בשניהם. מה המשמעות של זה?

3) מה המנגנון שגורם לחלקיק להחליט להיות במצב א' או מצב ב' ולמה אי אפשר להניח שהוא היה במצב זה בתחילת חייו ואנחנו רק גילינו אותו בסוף?

4) למה מדידה גורמת לקריסה? מה ההבדל בין החלקיק לפני הקריסה ואחרי?

5) האם אפשר להניח שהחלקיק מחליף מציבים כל הזמן ורגע מדידה אנחנו גרמנו לעצירה של ההחלפות. (סטירה ל3)

6) למה אומרים שזה לא רק בעיה טכנית שאנחנו חייבים להשפיע על מנת למדוד? 79.181.207.145 15:28, 29 באפריל 2012 (IDT)

6. כי בעיה טכנית, על פי הגדרה, היא בעייה שניתן היפותטית לפתור. עיקרון אי הוודאות קובע שלעולם, גם אם יהיו לנו כלי מדידה מדוייקים עד אינסוף, לא נוכל לדעת איפה חלקיק מסויים נמצא. 3.כמובן שאפשר עדיין להגיד שהחלקיק נמצא איפה שהוא ואנחנו לא יודעים, אבל בגלל שאף פעם לא נוכל לדעת, מקובל להגיד שהוא רק "נמצא בהסתברות x". ג1. קריסת פונקציית הגל פירושה שהמיקום של חלקיק כבר לא מתואר על ידי פונקציה הסתברותית, אלא על ידי נקודה מסויימת, כי מדדנו ואנחנו יודעים איפה הוא. אגב, היו הרבה פיזיקאים שהתנגדו לפרשנות ההסתברותית הזו. המפורסם שבהם הוא אלברט איינשטיין, עם משפטו המפורסם אלוהים לא משחק בקוביות. בלנק - שיחה 19:31, 29 באפריל 2012 (IDT)

קרא את בעיית המדידה, קריסת פונקציית הגל ופרשנות קופנהאגן. בברכה, MathKnight (שיחה) 19:53, 29 באפריל 2012 (IDT)

שאלה פשוטה בקומבינטוריקה

מה מספר האפשרויות לחלק 7 כדורים שונים לשני סלים, 4 כדורים בסל אחד ו-3 בסל שני?אני מניח שהתשובה כרוכה בחישוב המקדם הבינומי אבל ממש אשמח אם המגיב יוכל לכתוב את ההגיון מאחורי הביטוי (כיצד מגיעים לביטוי הספציפי הזה של המקדם הבינומי) ולא רק את התשובה עצמה. תודה מראש.

אם אין חשיבות לזהות הסלים (כלומר אין מבדילים בין המצב בו יש ארבע כדורים בסל מספר 1, למצב בו אותם ארבע כדורים נמצאים דווקא בסל מספר 2), אז התשובה היא אכן המקדם הבינומי ${\tbinom {7}{4}}={\tbinom {7}{3}}$. זאת משום שאפשר לכל מה שצריך הוא לבחור את ארבעת הכדורים שיהיו יחד (או לחלופין, את שלושת הכדורים שיהיו יחד. בשני המקרים המקדם הבינומי זהה). אם יש לסלים זהות, אז צריך להכפיל מספר זה ב-2, כי הסל עם ארבעת הכדורים יכול להיות הראשון או השני. הסבר לנוסחה למקדם בינומי מצויה בערך מקדם בינומי. דניאל • תרמו ערך 19:09, 29 באפריל 2012 (IDT)

אני מבין את ההגיון שבשימוש בנוסחה כאשר צריך לבחור k מתוך n, כמו בדוגמה של 3 שחקנים מ-11 שמובאת בערך. אבל בשאלה הנ"ל לא בוחרים k מתוך n אלא מחלקים את ה-k עצמים באופן מסוים בין שני סלים. במה מתבטא הקשר בין שתי הבעיות? 94.159.188.250

כשאתה מחלק משהו לשתי קבוצות, אתה לא באמת צריך לבחור את האיברים בכל קבוצה. מספיק שתבחר את האיברים של הקבוצה הראשונה, וזה מיד קובע לך מי יהיו האיברים בקבוצה השנייה. דניאל • תרמו ערך 19:26, 29 באפריל 2012 (IDT)

ובמקרה הכללי, כאשר מחלקים k כדורים ל-n סלים עם n1 כדורים בסל הראשון, n2 בשני וכו' נכון לומר שמספר אפשרויות הסידור הוא ${\tbinom {k}{n1}}$ כפול ${\tbinom {k-n1}{n2}}$ כפול ${\tbinom {k-n1-n2}{n3}}$ וכך הלאה עד שמגיעים למספר הסלים הכולל? 94.159.188.250

כן - כאשר הסלים ממוספרים (כלומר יש "סל ראשון וסל שני", ולא סתם "סל אחד וסל אחר"). המכפלה הזו נקראת "מקדם מולטינומי" (משום שהיא מופיעה בפיתוח של $\ (x_{1}+\cdots +x_{t})^{k}$). עוזי ו. - שיחה 19:59, 29 באפריל 2012 (IDT)

תודה רבה, 94.159.188.250

האם טלמרקטינג חוקי

האם יש חוק שאוסר להתקשר לאנשים הביתה ולנסות למכור להם מוצרים? מהו החוק? 79.181.207.145 19:33, 29 באפריל 2012 (IDT)

אני לא עורך דין, אבל ב"חוק הספאם" כתוב: ”לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא הסכמה מפורשת של הנמען...” Nachy • שיחה 13:00, 1 במאי 2012 (IDT)

שאלה קטנה בלשון

למה ה"ט" במילה "תאורטי"? ה"ת" זו th ואיתה אין לי בעיה. במילה "תיאוריה" שהיא שם עצם שמנו גוזרים את התואר אין שום "ט". אני הייתי אומר "תאורי". 109.65.219.241 21:51, 29 באפריל 2012 (IDT)

זו מחלת התרגמת, לא? התרגום הוחל לא על התואר מתוך שם העצם (הגזירה שאתה עשית, ואני חושד שבצדק) אלא על התואר עצמו - Theoretical. ‏109.65.9.22 22:46, 29 באפריל 2012 (IDT)

אי אפשר לתת הטיה עברית למילה תאוריה. --אלעזר - שיחה 00:14, 30 באפריל 2012 (IDT)

למה לא? היסטוריה - היסטורי (ולא היסטוריקי), תאוריה - תאורי (ולא תאורטי). 109.65.9.22 03:14, 30 באפריל 2012 (IDT)

אם תגגל את המילה -תאור- תראה שהיא כבר תפוסה. תוספת האות ט מאפשרת ליצור מילה חדשה. Nachum - שיחה 12:27, 30 באפריל 2012 (IDT)

סנוביות

האם לשמוע מוזיקה קלסית ולהגיד "כל המוזיקה המודרנית היא רעש/בלוף/זבל" נחשב ללהיות סנוב? או אולי זה מצביע על איזה טעם ושמיעה מוזיקלית מיוחדת שאין לי? 109.65.219.241 17:08, 30 באפריל 2012 (IDT)

• על טעם ועל ריח קשה להתווכח, אבל פסילת כל המוזיקה המודרנית היא טעם קיצוני מאוד ונדיר מאוד. גם המוזיקה הקלאסית הייתה מודרנית בזמנה, ולא נוצרה עם בריאת העולם.

בנוסף, במוזיקה המודרנית קיימת השפעה חזקה וברורה מהמוזיקה הקלאסית, כך שלא מדובר בשני עולמות שונים.

זה לא מה ששאלתי. שאלתי האם זה נחשב לסנוביות? 79.180.219.56 11:28, 4 במאי 2012 (IDT)

עקרון פעולה מינימלי בחדוא

היום בהרצאה בחדוא 2 (אינפי' במספר משתנים) המרצה אמר שאם שמים כדור על צלע של הר המתואר על ידי $z=f(x,y)$ אז הוא יתחיל להתגלגל על המישור המשיק להר בנקודת הכדור ובכיוון של ההיטל של הווקטור $(0,0,-1)$ על אותו המישור. והוא אמר שהדבר נובע מחשבון ווריאציות ועקרון הפעולה המינימלית.

אני כבר עברתי מכניקה אנליטית ככה שזה לא נשמע לי ג'יבריש. אבל אני רוצה להבין מה הסיבות לטענה "הכדור ינוע בכיוון היטל של הכוח $(0,0,-1)$ על מישור המשיק".

אגב, אפשר גם הוכחה חדו"אית טהורה. רק בלי כוחות פעולה ותגובה של ניוטון (אז זה מאבד את הטעם). 79.177.104.62 17:23, 30 באפריל 2012 (IDT)

יש בטענה הזו שני עקרונות נפרדים: (1) אפשר לקרב את הפונקציה למישור; (2) אם הכדור היה מונח על מישור משופע, הוא היה מתגלגל בכיוון ההיטל של הוקטור $(0,0,-1)$. לאיזו טענה אתה מבקש הסבר? עוזי ו. - שיחה 21:39, 30 באפריל 2012 (IDT)

השני. נניח שאני מאמין שלמשטח יש מישור משיק בנקודה בה יש כדור. 79.177.104.62 22:04, 30 באפריל 2012 (IDT)

על הכדור פועלים בסך-הכל שני כוחות: כח המשיכה והנורמל למישור. מכיוון שהכדור מוגבל למישור המשיק, פעולת הנורמל אינה יכולה לבוא לידי ביטוי, וכח המשיכה פועל דרך ההיטל שלו על המישור (הרכיב השני שלו, המאונך למישור, עסוק בלהיות מנוטרל על-ידי הנורמל). עוזי ו. - שיחה 02:14, 1 במאי 2012 (IDT)

אמרתי שלא רוצה להיכנס להיבטים ניוטוניים. בלי כוחות- רק אילוצים. למה תנועה דווקא על המישור המשיק ולמה דווקא על ההיטל של $(0,0,-1)$ על אותו המישור? 192.114.105.254 10:45, 1 במאי 2012 (IDT)

גבולות חוזרים

לפי מה שהבנתי, אם הגבולות החוזרים קיימים ושונים => לא קיים הגבול הכפול מה קורה אם הגבולות החוזרים לא קיימים?

לדוגמא: (lim(x->0 y->0) xsin(1/y) + ysin(1/x

הגבולות החוזרים לא קיימים, אבל הגבול הכפול קיים ושווה ל-0

אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי להבהיר את הענין. תודה :) Alexis - שיחה 19:19, 30 באפריל 2012 (IDT)

חלוקה מנהלית בארצות הברית, בחירות ועוד

כחובב ג'ון גרישם חיפשתי בויקיפדיה מידע על חלוקה למחוזות ונפות, מערכות הבחירות לכל המשרות הממשלתיות (שופטים, שוטרים, שריף) ואיך זה עובד כלומר מה הסמכות ומרחב השליטה של התפקידים האלו. ראיתי בערך על המשפט בארצות הברית שמצויין שיש בתי משפט קטנים אבל לא כתוב איזה ואיך הם מחולקים. גם בערך על יום המשפט בארה"ב לא כתוב כלום על זה. 46.116.172.85 20:52, 30 באפריל 2012 (IDT)

לגבי איך בתי המשפט מחולקים, אני חושב שזה שונה ממדינה למדינה.

לגיב החלוקה האדמינסטרטיבית, כל מדינה מחולקת למחוזות ([Counties). חלוקה יותר עדינה היא כנראה כבר ברמה המוניציפלית, אבל אני לא בטוח.

בכל אופן, אני בד"כ לא אוהב את השימוש בשם "נפה" למונחים מחוץ לישראל. זה איכשהו לא נשמע טוב. eman • שיחה • ♥ 21:14, 30 באפריל 2012 (IDT)

אני חייב להבין משהו

אם מדינת ישראל כבשה בשנת 67 את הגדה המערבית מירדן, אז על סמך מה טוענים אנשים מסוימים שמדינה זו גזלה את מדינת פלסטין מהעם הפלסטני? אם השטח נכבש מהירדנים, שהיו אדוניו הרבה לפני מדינת ישראל, אז למה אינה מבקשת אותו חזרה אליה ולמה מציגים את זה כאילו השטח הוא שטח פלסטיני אם הוא בסופו של דבר ירדני?

ושאלה נוספת ברשותכם, למה החזירו את סיני, ואת הגולן ואת הגדה לא?. ממש תעזרו לי עם השאלות האלה. ולמי שלא מבין לא נכון, אני כן בעד בית לאומי, ביטחון, שגשוג, טכנולוגיה, ושמחת חיים לעם הפלסטיני. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אקדים ואומר: אני לא מתיימר לספק את "התשובה" לשאלות, אלא רק את מה שידוע לי וכפי שאני תופס את הדברים.

השאלה לגבי 67 קצת חוטאת למטרה. בכ"ט בנובמבר 1947 התקבלה באו"ם החלטה לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות: יהודית וערבית. אז פרצה מלחמת העצמאות. בסיומה הייתה בשטח ארץ ישראל מדינה אחת – ישראל. אם רוצים לומר שמדינת ישראל "גזלה את מדינת פלסטין מהעם הפלסטיני", אז הדברים מתייחסים ל-48 ולא ל-67: על שטחים שהיו אמורים להיות חלק מהמדינה הפלסטינית קמה מדינת ישראל. (לשם הפשטות אפשר להשוות את המפה שבראש הערך תוכנית החלוקה למפה בערך מלחמת העצמאות#תוצאות המלחמה).

לגבי השאלה השנייה; את סיני "החזירה" ישראל למצרים במסגרת הסכם השלום בין ישראל למצרים. בין ישראל לסוריה לא נחתם הסכם שלום, וכך "נותרה" רמת הגולן בידי ישראל. בין ישראל וירדן נחתם הסכם שלום, אולם במסגרתו נקבע שהגדה לא "תוחזר" לירדן. בברכה, אצטרובל - שיחה 03:39, 1 במאי 2012 (IDT)

עד כה ידוע לי שבאו"ם התעסקו ב"מדינה יהודית" בלבד (מעניין אותי לדעת את הלך הרוח של הדברים שם), ולא התעסקו שם במדינה ערבית, כי כזו כבר היתה, ירדן. הרי גם עד 67 השטח היה בשליטת ירדן. מעניין גם למה ירדן לא רצתה את השטח שנכבש ממנה בחזרה... אז גם אם הקדמת אותי ל48, איך ניתן לאמר שפלסטין נגזלה לידי לישראל?, הרי זו היתה ירדן שנכבשה, לא "מדינת פלסטין"... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. לא בדיוק. חשוב לזכור: יהודה ושומרון מעולם לא היו חלק מירדן מבחינה מדינית, אלא דווקא תחת כיבוש של צבאה מאז 1948. אזור זה יועד לחלוקה מדינית בין תושביה היהודיים של ארץ זו, לבין תושביה הערביים. בשלב מסויים, בניגוד להבטחות קודמות שלו, החליט המלך עבדאללה להתערב צבאית, והמלחמה הסתיימה עם גבולות המבוססים על תוצאותיה. זה מסביר במידה רבה את הקלות בה המלך חוסיין 'ויתר' על חבל ארץ זה לטובת תושביו הפלסטיניים, אחרי מו"מ מדיני שלא הסתיים, בינם לבינינו. לפני כל הבנה של תהליך היסטורי, יש להכיר קודם את כל העובדות הקשורות בו.

ב. כך גם לגבי חלקים מסויימים בעיר העתיקה בירושלים. הירדנים כבשו את כולה ב-48, בניגוד להסכם שהיה קיים קודם לכן לגבי רובעיו. את זה 'כולם' שוכחים, או שלא יודעים.

ג. שאלת בפנייתך המקורית למה מתנסחים בצורה כזו או אחרת. קוראים לזה התנסחות מגמתית, שמטרתה לשרת אג'נדרה מסויימת. העובדות חשובות פחות, או שאינן נחשבות. בנצי - שיחה 11:02, 1 במאי 2012 (IDT)

1. בהמשך להיסטוריה של היהודים בישראל, תנועת הציונות הובילה מהלך להקמת מדינה יהודית בישראל. האו"ם אישר ב-1947 חלוקת הארץ לשתי מדינות, יהודית וערבית - היהודים קיבלו את ההצעה בשמחה, ואילו ההנהגה הערבית בחרה לתקוף את המדינה היהודית כדי להקטינה או להשמידה. הפסד הריבונות הערבית באותה תקופה כתוצאה מניצחון ישראל - הוא באחריות ההנהגה הערבית, שיזמה מלחמה והפסידה. מאז ועד היום מנסים למצוא פתרון מוסכם למצב המורכב של הפלסטינים. 2. אם משחקים ב"מי היה בשטח לפני", אז היהודים היו במזה"ת לפני כולם. 3. הקבוצה היחידה שרוצה לנהל באמת את הגדה היא העם הפלסטיני. 4. סיני הוחזר למצרים במסגרת הסכם שלום. הגולן משמש כלי במו"מ לשלום עם סוריה, והגדה מול הפלסטינים. נקווה שהשלום יתקרב ויגיע, אמן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ולא לשכוח את רצועת עזה - שטח מא"י המנדטורית שנכבש ע"י מצרים ב-1948. מצרים לא דרשה את החזרת השטח הזה במסגרת הסכם השלום. יואלפ - שיחה 08:39, 1 במאי 2012 (IDT)

יהודים לא היו במזרח התיכון לפני כולם. דניאל • תרמו ערך 12:49, 1 במאי 2012 (IDT)

יהודים לא היו בכלל לפני כולם. Nachy • שיחה 12:56, 1 במאי 2012 (IDT)

למה כוונתכם? הלא יהודים היו כאן לפני כל עם אחר ששרד כעם עד היום. אילן שמעוני - שיחה 14:27, 1 במאי 2012 (IDT)

גם הערבים חיים במזרח התיכון כבר אלפי שנים. דניאל • תרמו ערך 14:30, 1 במאי 2012 (IDT)

מה שמשעשע זה שלעיתים משתמשים במחקרים גנטיים (שנויים במחלוקת ומאוד לא חד משמעיים, עד כמה שאני יודע), לפיהם יש קשר גנטי בין יהודים בפזורות שונות לבין עצמם ולבין הפלסטינים, כדי לבסס את התזה לפיה היהודים הם כולם צאצאי העם היהודי שחי במזרח התיכון הקדום. מה שמשעשע בשימוש הזה הוא שבין השאר הוא מראה, כביכול, כי גם הפלסטינים קשורים גנטית לעם היהודי.

שורה תחתונה - יש אתוס ציוני, לפיו העם הציוני הוא צאצא ישיר וברור של העברים הקדמונים ובהמשך של היהודים שגלו לאחר חורבן בית שני, ויש אתוסים חלופיים (ניתן לקרוא על אחד מהם בערך שלמה זנד).

דוגמא אחת לבעייה באתוס הציוני היא שלאחר חורבן בית שני המשיכו להתקיים חיים יהודיים עשירים בארץ ישראל, ועד כמה שאני מבין - הרעיון לפיו כל היהודים הוגלו הושאל מהנצרות, שם הוא שימש כראיה לעונש שקיבלו היהודים בעקבות דחייתם את ישו. זנד טוען, בין השאר, כי הרבה מהיהודים בארץ נשארו בה והתאסלמו לאחר הכיבוש הערבי, וצאצאיהם הם הפלסטינים דהיום. יוסאריאן • שיחה 14:39, 1 במאי 2012 (IDT)

אתה מציג את זנד כעוד תזה, אבל בעיניי גישת המוצא צריכה להיות שונה. כלומר, מבחינה היסטורית אין שום סיבה להניח שהיה קולקטיב מוגדר שהמשכו הישיר בימינו נקרא "העם היהודי". העובדה שזה כתוב בתנ"ך היא ראיה קלושה למדי לכך. Nachy • שיחה 15:19, 1 במאי 2012 (IDT)

מה זאת אומרת? ברור שבשנת 0 לספירה (שנה אקראית שלגביה יש עדויות ברורות), היה קיים בא"י עם דובר עברית, שעבד בבית המקדש שבירושלים את אלוהיו, ונקט רבים מהמנהגים אותם אנו נוהגים כיום (סוכות, פסח וכיו"ב). ברור גם, שרוב היהודים בכל זמן נתון בעולם לאחר שנה זאת לא היו מתגיירים (בניגוד נניח למתנצרים או מתאסלמים). הויכוח היחידי הוא על הנקודה בהיסטוריה ממנה אתה יכול להצהיר שקיים "עם יהודי" או "בני ישראל", אתה יכול לטעון שמדובר ב300 לפנה"ס או ב1000 לפנה"ס לפי הטעם ההיסטורי שלך, אבל קשה לטעון שכשהרומאים כבשו את א"י לא היה פה עם יהודי. ואם יש משהו בטוח, זה שהטענה שניסית לסתור לא מופיעה בתנ"ך. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:32, 1 במאי 2012 (IDT)

גם בהנחה שאכן ישב פה עם מאוחד והומוגני בתקופה זו, קשה מאוד לראות את מה שמכונה העם היהודי בימינו כהמשכו. Nachy • שיחה 17:19, 1 במאי 2012 (IDT)

נראה שגם לך עשוי להיות כשל. מה אתה תופס כ"המשך" של עם? אביעדוס • שיחה ט' באייר ה'תשע"ב, 17:37, 1 במאי 2012 (IDT)

כדי לברוח מדיון חמקמק זה, פשוט אומר שהקשר של מה שמכונה היום "העם היהודי" למה שנהוג לכנות "העם היהודי" בעת העתיקה, אינו גדול מהקשר של הנוצרים או המוסלמים אל אותו קולקטיב (קולקטיב ספק אמתי, כאמור). Nachy • שיחה 18:23, 1 במאי 2012 (IDT)

מעניין. יש לך מקור לרעיון הזה? או שזה אך מקרה שאנשים פזורים בעולם קראו לעצמם יהודים, קיימו בקירוב מצוות אותה דת, למדו אותו תלמוד וכך הלאה? עניין מקרי, בלי ספק (שהרי אתה מדבר על כך בפסקנות גמוראה, זו האמת ואין בלתה). בטח זה איזשהו אפקט ממטי מגניב. שב וכתוב על זה ספר. אילן שמעוני - שיחה 19:10, 1 במאי 2012 (IDT)

אני לא יודע איזה קשר אתה מחפש, וגם איזה תקופה בדיוק אתה מכנה העת העתיקה, אבל במשך ה-2000 שנים האחרונות, יהודים בכל העולם, שמרו על מנהגים מסויימים, למדו עברית, כתבו ספרים בעברית, והתכתבו בעברית, כך שיהודי אירפה למשל, הכירו את השולחן ערוך ואת הרמב"ם. העובדה שיהודים בפולין, בא"י, באיטליה ובמרוקו, יכלו להתכתב בשפה משותפת ולדון על מנהגים משותפים אומרת דרשני. בנוסף לכל זה היהודים גם שמרו על ייחוד מול הסביבה ולא נטמעו בה, וזה מספיק בשבילי כדי להגדיר אותם כעם. איזה קשר יש בין הצרפתים של היום לגאלים או בין ערביי ישראל לפלישתים או לארמים? הדת שונה, השפה שונה, המנהגים שונים. בברכה, --איש המרק - שיחה 18:32, 1 במאי 2012 (IDT)

לאילן שמעוני - אתה מעביר ביקורת על הפסקנות כביכול של נחמן, שעה שאתה כתבת לעיל הודעה עם משפטים שמתחילים ב"ברור ש", ביחס לדברים שאינם ברורים כמסתבר ("ברור גם, שרוב היהודים בכל זמן נתון בעולם לאחר שנה זאת לא היו מתגיירים..." - יש חולקים על כך). יוסאריאן • שיחה 10:14, 2 במאי 2012 (IDT)

ליוסאריאן אני רק שאלה - איפה אמרתי את מה שאתה מייחס לי? לא שאני חולק על המשפט שאתה מייחס לי, אבל אני לא רואה איפה טענתי אותו. בניסוח שהבאת זה, כדבריך, פסקני מדי. החלף את ה"ברור" ב"מאד לא סביר" ובא לציון גואל. אילן שמעוני - שיחה 04:55, 3 במאי 2012 (IDT)

אפנה את המתדיינים לערך ניתוק הזיקה שכתבתי. בנוסף, לגבי רצועת עזה, נספח להסכם השלום בין ישראל למצרים קובע שבמקום יוקם שלטון עצמי אוטונומי. Kulystab • שיחה • גן עדן, גיהנום, או הובוקן... עד חג המולד • ט' באייר ה'תשע"ב • 12:28, 1 במאי 2012 (IDT)

תגובה כללית

זה דיון שחורג מהנושא של הפסקה כאן, אבל אכתוב תגובה כללית אחת אחרונה. אשתמש בקהילת הפלאשמורה כאנלוגיה. לצורך הדיון אניח שהם אכן צאצאי יהודים, וכן לא אביע בכלל דעה מוסרית ומשפטית על העלאתם לישראל.

ועכשיו - לעניין: מי שמכיר את הקהילה הזו יודע שהקשר התרבותי\דתי\פילוסופי בינם לבין יהודים אורתודוקסים "רגילים" הוא קלוש. הקהילה הזו כל כך שונה מהאורתודוקסיה היהודית במדינת ישראל, עד שאני דיי משוכנע שעם מספיק רצון טוב הם היו יכולים להשתלב בכל קהילה אורתודוקסית ששייכת לדת מונותאיסטית. למעשה אם אתיופיה הייתה מדינה מפותחת ומשגשגת הם בכלל לא היו עולים לישראל אלא נשארים שם, נטמעים והופכים להיות אתיופים רגילים.

האנלוגיה הזו ממחישה טוב עד כמה קהילה יכולה להשתנות במהלך תקופה יחסית קצרה בת מאות ספורות של שנים ואף פחות מכך. מכאן עולות שתי מסקנות: הראשונה היא שמוצא יהודי משותף לא אומר שקיים בהכרח בהווה קשר תרבותי\דתי\פילוסופי רציף בין קהילות שונות ברחבי העולם (ולכן עקרונית גם הנוצרים יכולים להיות המשכו של מה שמכונה העם היהודי ההיסטורי, לא פחות מהיהודים המודרניים), והשנייה היא שאין לטעון למוצא גזעי או אתני משותף של קהילות רק בגלל שבהווה יש קשר תרבותי\דתי\פילוסופי ביניהן (ולכן עקרונית גם היהודים בימינו לא מוכרחים להיות בעלי מוצא משותף אחד).

וכעת לעובדות שציינתם קודם: הטענות שבמשך 2000 שנים קהילות יהודיות ברחבי העולם למדו תלמוד, שמרו שבת, קיימו את אותן מצוות ושמרו על השקפת עולם דומה - פשוט אינה נכונה. השונות בין הקהילות עליהן אתם מדברים הייתה עצומה. ברוב מוחלט של ההיסטוריה היהודית הקהילות הללו אפילו לא ידעו מה זו "דת" במובן אליו אתם מתכוונים, עולם הערכים והתרבות שלהם היו מנוגדים, הם לא הסכימו על ספר מכונן אחד, ולצורך הדוגמה, מי שכונו "יהודי צרפת" חשו קרבה רבה הרבה יותר לצרפתים מאשר ליהודי פולין (למעט תקופות של פרעות). מסיבות שונות (כמו אנטישמיות, פרעות והתנכלויות, קהילתיות והרגלים שמרניים חזקים) במהלך ההיסטוריה נוצרו קשרים מלאכותיים בין הקהילות הללו, ומאוחר יותר קשרים אלה נתפרו בתפרים היסטוריים גסים ישירות לתנ"ך ולמיתולוגיה המונותאיסטית. יהודי מזרח-אירופה אינם יהודים במובן שיהודי מרוקו יהודים. אלה קהילות שונות שיד הגורל המטורפת, המשעשעת והמפתיעה קיבצה אותן למקום אחד.

כיום ברור שהתלמוד וההלכה כפי שהתקבעה (בצורה אקראית כלשהי) הם הקווים שמנחים את רוב היהודים האורתודוקסיים, אבל מדובר בהשתלטות של כת יהודית אורתודוקסית מסויימת (וסליחה על המילה "כת") על המיתוסים היהודיים שבכלל לא היו משותפים לשאר הקהילות היהודיות. כת זו, שהייתה שלטת בעיקר במזרח אירופה (אולי גם בג'רבה ומקומות מסוימים במרוקו, וגם זה רק בתקופות מאוד מאוחרות) הצליחה להתגבש ולהפוך למעין עמוד שדרה לעם חדש ומודרני שקיבץ תחת כנפיו מאות סוגים של קהילות שגם אם אי פעם היו יהודיות במובן כלשהו, הן עוצבו מחדש לחלוטין.

לסיכום: הנורווגים הם צאצאי הנורדים, אבל לטעון שהתרבות שלהם היא נורדית במובן העמוק של המילה זו שטות. הם כולם מערביים, עם שאריות תרבותיות מהמיתולוגיה הנורדית. כך גם העם היהודי בימינו; בחלקינו אנחנו אולי צאצאים תרבותיים של התנ"ך, אבל לא נשאר מזה הרבה, ובטח שלא נשאר מזה יותר ממה שנשאר לנוצרים ושאר המונותאיסטים. אגב, למעשה ככל הנראה העם היהודי ההיסטורי התגלגל לנצרות, היהדות והאסלאם שמהווים יחד דת מונותיאיסטית אחת אודותיה התנ"ך מדבר. (אגב, בהודו, לדוגמה, יש שמתייחסים ליהודים ולנוצרים כאל שתי כתות של אותה דת). Nachy • שיחה 19:45, 1 במאי 2012 (IDT)

כל זה טוב ויפה, אבל הצבת פה עובדות משל הן עובדות מוכחות, אף על פי שאני בטוחה שהם מעוררות דיון נרחב בקהילה המדעית. מן הראוי לסייג את דבריך, או מוטב לספר בשם מי אתה אומר אותם, דכתיב ”כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם”. TZivyA • אהמ? • 19:58, 1 במאי 2012 (IDT)

לא אספק מקורות לקביעות שקבעתי, כי אין לי כוח לזה ואני לא חייב - זה לא מרחב הערכים. תבחרי אם השתכנעת או לא.

אגב, הן לא מעוררות דיון נרחב בקהילה המדעית. הקהילה המדעית הרלוונטית - קרי: המחלקות להיסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, פילוסופיה יהודית, משפט עברי וכדו' - שבויות כולן בידי חוקרים בעלי קונספציות. אין מחקר מדעי אובייקטיבי במדעי הרוח, ועאכו"כ במדעי הרוח של עם ישראל. Nachy • שיחה 21:09, 1 במאי 2012 (IDT)

מה שאתה כותב פשוט לא נכון. רב הדומה על השונה בקהילות היהודיות השונות, וזה שהן התפתחו עם הזמן, ונוצרו ביניהן ניואנסים זה בהחלט הגיוני - בהתחשב בכך שהם היו פזורים במקומות שונים בעולם ובתרבויות רבות - החל באירופה הנוצרית, עבור בספרד הנוצרית-מוסלמית וכלה בארצות המזרח בלב קהילות ערביות. לטעון שכל שינוי קטן במנהגים קוטע רצף היסטורי של עם היא שטות גמורה. טענת טענה דומה בעבר והצבעתי על הכשל בה: זה כמו לטעון שאחרי המהפכה הצרפתית בה הופל המלך והוקמה רפובליקה, העם הצרפתי חדל להיות צרפתי ונהפך לעם חדש שאין קשר בינו למקורי. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:25, 1 במאי 2012 (IDT)

ואם אתה מסתמך על שלמה זנד, דע לך שהוא משענת קנה רצוץ. זה כמו שתסתמך על תדי כ"ץ בטענה שחיילי צה"ל ביצעו טבח בטנטורה. בברכה, MathKnight (שיחה) 21:25, 1 במאי 2012 (IDT)

צביה, ראי לדוגמא באיזה שצף-קצף תוקפים אנשי הרוח בנורבגיה את יוהן גלטונג. מה הוא בסך הכל אמר? שאין לשלול קשר בין המוסד לבין אותו רוצח המונים תוצרת בית, בלי לבדוק אותו ביסודיות. זו טענה הגיונית מאד. אין לשלול אף טענה מתקבלת על הדעת בלי לבדוק אותה ביסודיות. מדוע מוקיעים אותו הנורבגים כאנטישמי? נמצאנו למדים שהמבחן אינו בסבירות הטענות, אלא באחידות הקריטריונים; ושהגיון עקום אינו סוג של הגיון, אלא לפעמים סוג של אנטישמיות. עוזי ו. - שיחה 21:46, 1 במאי 2012 (IDT)

אנטישמיות יכולה להביא לכל מיני סוגי הטיות: לטענות שאינן סבירות באופן אובייקטיבי וגם לסובייקטיביות בקבלת טענות שסבירות במידה מסוימת. אין קשר הכרחי בין אנטישמיות לבין התוצאות המחקריות שאליהן היא מובילה.

הרמז שלך להטיה אנטישמית בדבריי לא מוצלח, כי התגלמות האנטישמיות היא דווקא לטעון שהיהודים הם גזע מובחן ואחיד. Nachy • שיחה 21:55, 1 במאי 2012 (IDT)

יש קשר בין אנטישמיות ל"תוצאות המחקריות" שכן רוב ה"חוקרים" האנטישמיים מזייפים תוצאות וכותבים שקרים בעבודות המחקר שלהם כדי לקדם שנאת יהודים ולהסית נגדם. התגלמות האנטישמיות היא לא בטענה שהיהודים הם גזע, אלא בטענה היא שהם תתי-אדם, "אסון האנושות", האחראים לכל צרות העולם ושצריך להשמיד את כולם. בברכה, MathKnight (שיחה) 22:00, 1 במאי 2012 (IDT)

לא נכון. אנטי-שמיות: נגד הגזע השמי. נכון שזה גזענות, אבל לא כל גזענות היא אנטישמיות. TZivyA • אהמ? • 22:02, 1 במאי 2012 (IDT)

לא כל מלה מסגירה את מובנה בפרוק מילולי. כמו שהידרופוביה אינה פחד-ממים אלא כלבת, אנטישמיות אינה אנטי-שמיות אלא שנאת יהודים. זה מובן המלה במקורה, אצל חוקר גרמני מהמאה ה19. אילן שמעוני - שיחה 23:09, 1 במאי 2012 (IDT)

מכיוון שהדברים שנכתבו לעיל אודות הפלאסמורה עתידים להיות מאורכבים בארכיון ולהופיע בתוצאות חיפושים בגוגל, אעיר רק שמדובר בדברי הבל ורעות-רוח. הם אינם מעידים דבר על הפלאסמורה, כי אם על בורותו של הכותב המתיימר כביכול להכיר את הקהילה הזו, את אמונותיה, כוונותיה הנסתרות ומידת זיקתה לתורת משה. דווקא הערכתי אותו יותר. עם שאר דבריו אני מסכים פחות או יותר, רק תמוהה בעיניי הבחירה להכפיש את הפלאסמורה כדי להמחיש את טיעוניו. ליאור पॣ • י"ג באייר ה'תשע"ב • 17:15, 4 במאי 2012 (IDT)

א. אני ער לבחירה שלך להתמקד בקהילה זו. עם זאת, במה היגדים אחרים שלו, גם בהקשר דומה, שונים מהתייחסותו הלא מבוססת לקהילה זו ? יש בדבריך רמז להסכמה עם היגדים בעייתיים לא פחות אחרים.

ב. מנקודת מבט אחרת, אין לי ספק שלא מקובלת עליך גישה המשתקפת באמירה: "לא אספק מקורות לקביעות שקבעתי, כי אין לי כוח לזה ואני לא חייב . . .". בנצי - שיחה 18:17, 5 במאי 2012 (IDT)

א. כל השבת אני אכול חרטה על הנימה התוקפנית בדבריי הקודמים, כך שממש אין לי חשק להוסיף עליהם דברי ביקורת נוספים. פרט לכך, אני בהחלט מסכים עם טענתו כי מוצא משותף או דימיון תורשתי אינם ערובה לזהות לאומית או אתנית משותפת. אין בסיס ביולוגי למושג קבוצה אתנית, זו בסך הכל עוד זהות משותפת מדומינת שמאפשרת לאנשים זרים לשתף פעולה. במקום להפנות אותך למאמרים ולספרים העוסקים בלעדית בכך, אסתפק בהפניה כללית לסדרת ההרצאות של ד"ר יובל הררי בקורס מבוא להיסטוריה עולמית, שעובדו לספר המצליח קיצור תולדות האנושות.

ב. התגובה שציטטת דווקא מצאה חן בעיניי עוד מקריאה ראשונה. אמנם בדף זה נוהגים להשיב כהלכה ובאדיבות לשואלים, אך לאור הלהג הכללי וחוסר הקשב ההדדי האופייניים לפתיל המסוים הזה, עדיף לשחרר כאן קיטור וללכת לכתוב ערכים, עם מקורות אמינים כמובן. תימוכין נוספים לצדקת דרכו ניתן למצוא במורד הפתיל, שם הוצאו מהקשרם היגדים שציטטתי לערך יהודים, עם הפניה למאמר של גיל עצמון ועמיתיו. ליאור पॣ • י"ד באייר ה'תשע"ב • 22:08, 5 במאי 2012 (IDT)

תגובה בשביל שימור האווירה הטובה: בנצי, כבר בתחילת דבריי לא טענתי שמה שאני אומר מבוסס על מחקר מעמיק ולא אמרתי שמדובר בטענות מדעיות מקובלות, אלא בדעתי האישית בלבד. (אגב, הסיבה לכך היא שבדברים כל כך כלליים קשה מאוד למצוא טענות מדעיות מדויקות). עוד יותר מכך, עליך לשים לב שגם הטענות הנגדיות אינן מבוססות יותר מאשר אלו שלי, אלא רק נעימות יותר לאוזן שמרנית.

ליאור, מבלי להתייחס לשאלה ההיסטורית של קהילת הפלאשמורה (שאני בטוח שאתה מכיר טוב ממני), כן חשוב לי להסב את תשומת לבך שלא טענתי שלא מדובר ביהודים או שאין להם זיקה לאלוהים ולמה שמכונה תורת משה, ואני בכלל לא מתיימר לקבוע שום דבר לגבי האופי של הקהילה. כן כתבתי שהזהות הדתית והתרבותית שלהם רחוקה מספיק מזו של האורתודוקסיה המזרח-אירופית, לצורך העניין, כדי להדגים את האלסטיות של המונח "עם".

לגבי התגובה שלי לצביה - אכן ראוי היה שתיכתב בנימה נעימה יותר, אבל כן כדאי שתדעו שתגובה זו הייתה חלק מדיונים יותר ארוכים שהיו לי איתה ומהתכתבויות לא-מעטות. Nachy • שיחה 22:31, 5 במאי 2012 (IDT)

הערה צוננת

לא מצאתי אף ראיה לטענתו של עוזי ו. לעיל שיוהן גלטונג הותקף על דבריו האנטישמים על-ידי אנשי רוח במדינתו נורבגיה. עוזי ו. - שיחה 02:19, 6 במאי 2012 (IDT)

מחקר גנטי

שבירה מעניין ומשכיל שNachy מכריז שהמחקרים הגנטיים שקבעו קשר בין הפזורה היהודית למקור במזה"ת "שנויים מאד במחלוקת". הם לא. המיינסטרים של המחקר הגנטי מקבל אותם כעובדה - למשל לואיג'י קאוואלי-ספורצה, מייסד תחום חקר האוכלוסיות הגנטי. המחקר היחיד שאני מכיר שטוען שיהודי הפזורה לא קשורים למזה"ת קיבל peer reviews איומים, למשל מהגנטיקאי קאסים איוב מאונ' אוקספורד שקשה לחשוד בו באהדה יתרה לעניין הציוני.... קיצורו של עניין, כל אדם שמקבל את שיטת האייגנוקטורים לחקר תולדות אוכלוסיות מקבל את זה שמקור הפזורה היהודית במזה"ת, שהיהודים שמרו, בנוסף על המסורת והדת על זהות אתנית - לא ככל בל-יעבור אבל ככלל (מדובר על חדירת 30% סמנים גנטיים מקומיים). אילן שמעוני - שיחה 23:06, 1 במאי 2012 (IDT)

דווקא לא אני הכרזתי כך. אני לא מכיר את הנושא ואין לי דעה בו. Nachy • שיחה 00:27, 2 במאי 2012 (IDT)

עכשיו איבדתי אותך לגמרי. אתה טוען שרק במקרה אוכלוסיה ממוצא מזרח תיכוני, פזורה ברחבי העולם, היא זו שנקראת בשם הקיבוצי יהודים? ללא מקור משותף? או שהזהות לשיטתך נמוגה עם השנים? או משהו אחר? 79.183.39.162 06:42, 2 במאי 2012 (IDT)

אני טוען שהמונח "עם יהודי" (ולמעשה המונח "עם" בכלל) הוא גוש פלסטלינה כל כך גמיש, עד שלקשור בין העם היהודי המודרני לעם היהודי הקדמון הוא מעשה חסר בסיס. Nachy • שיחה 12:39, 2 במאי 2012 (IDT)

אז אתה שולל את קיומה של זכות להגדרה עצמית לרוחב כל האנושות? זה לא עקר? אנשים חשים צורך בזהות קיבוצית, אנשים תמיד חשו צורך בזהות קיבוצית. אנשים מתמידים בייצור / אימוץ / וואטאבר זהויות קיבוציות לאורך כל ההיסטוריה. בלי לערוך גנטית את המין האנושי זה לא ישתנה. אנחנו יכולים לנפנף עוד אלפי שנים בטענות שזה בעייתי ועדיין זה ימשיך להתקיים ויהיה הכלל, בעוד צדיקים כמוך ואלברט איינשטיין ישארו כהערות שוליים תמהוניות (אך מלאי כוונות טובות כרימון). אילן שמעוני - שיחה 04:48, 3 במאי 2012 (IDT)

אגב, אנחנו ערבים, ואין לי שום בעייה עם זה. לערבים - המוסלמים והיהודים - הסטוריה מפוארת שקל להתגאות בה. השבר שחל עם חיסול האמפריה הערבית בידי המונגולים הוא שהוליד את ההווה העלוב, נקווה שזה יעבור מתישהו. מבחינה גנטית אנחנו קרובים במיוחד לכורדים, אבל גם מהפלסטינים אנחנו לא רחוקים - וזה הגיוני לגמרי. כשהרומאים פיזרו אותנו בכל רחבי האימפריה הרומית, הם לא טרחו עם הכפריים, שנשארו כאן, התאסלמו, התערבבו עם ערבים מחצי האי ערב שהרומאים ייבאו על מנת לחסום את אפשרות החזרה שלנו. אילן שמעוני - שיחה 23:17, 1 במאי 2012 (IDT)

אכן יש הסכמה בקרב חוקרי הגנטיקה האבולוציונית שיש קשר גנטי הדוק בין מרבית הקהילות היהודיות בעולם. דניאל • תרמו ערך 00:39, 2 במאי 2012 (IDT)

בערך יהודים יש פרק שלם שמביא המון מחקרים שונים בנושא דמיון גנטי בין קהילות יהודיות שונות ובינן לבין פלסטינים, כורדים ואחרים, לא כולם מוצגים בצורה ברורה מספיק.

פרט מעניין ולא ממש ברור נמצא במשפט "...לאור זאת הציעו החוקרים כי הגיורים ההמוניים בתקופה ההלניסטית והרומית של ארץ ישראל הביאו לשינוי משמעותי במטען התורשתי של ששת מיליון היהודים שחיו בתחומי הקיסרות הרומית". מישהו יודע במה מדובר? יוסאריאן • שיחה 12:47, 2 במאי 2012 (IDT)

כן, פחות או יותר. קיימות ראיות, שאישורן דורש מחקר נוסף, לקיום שתי חטיבות אתניות *קדומות* אצלנו. אחת אחידה יותר גנטית ועתיקה יותר, ושנייה אחידה פחות. שתי החטיבות בבירור מקורבות זו לזו. הפירוש המתבקש על פי ההיסטוריה המוכרת (Nachy יקרא לזה "האתוס המקובל" או משהו כזה) היא שהחטיבה העתיקה, האחידה יותר, היא תוצר של גולי בבל שלא נטלו חלק בשיבת ציון. החטיבה האחידה פחות, המאוחרת יותר, מיוחסת על פי פרשנות זו לאוכלוסיית שיבת ציון שספחה אליה ספיחים שונים בכמה מאות השנים משיבת ציון עד לריסוק האוכלוסיה היהודית בארץ ישראל. ראוי לזכור שבינתיים מדובר במדגם קטן וללא תוצאות דומות במדגמים גדולים הרבה יותר זוהי השערה בלבד, שיש לה ראיות מסוימות, אך עדיין לא הוכחה של ממש. אילן שמעוני - שיחה 04:30, 3 במאי 2012 (IDT)

תודה על ההסבר, מעניין מאוד. מה שלא הבנתי עדיין אלו שלוש נקודות - 1. למה הכוונה ב"גיורים המוניים" - לא הסברת ממש, אא"כ אלו הספיחים. 2. מתי בדיוק התרשח אותו "ריסוק אוכלוסיה" - אף פעם לא הצלחתי להבין את זה, וזנד מציע הסבר טוב בהרבה מהמיתוס הכוזב במובהק של גלות רומי. 3. כשאתה כותב "ללא תוצאות דומות במדגמים גדולים הרבה יותר" - אתה מתכוון שבניסויים בהם נלקחו יותר דגימות לא עלתה התאמה דומה במטען הגנטי? זה לא מראה שהמדגם הקטן העלה תוצאות לא מהימנות? יוסאריאן • שיחה 14:43, 3 במאי 2012 (IDT)

משעשע שאתה מעדיף את "התיאוריה" של זנד, שאין לה מקורות וכולה השערות, על מה שכן קיים בתיעוד הראשוני. קח למשל את "קדמוניות היהודים" של יוספוס פלאויוס. מתואר שם רצח עם שערכו הרומאים ביהודים, כולל תיאורי טבח, שיעבוד ומה לא. זה גם מסתדר עם המדיניות של הרומאים שתועדה למקרים אחרים, למשל התראקים. את המדיניות ניתן לסכם כ"במקרה והאוכלוסיה מרדנית ואינה מוכנה לקבל את הפקס-רומאנה, טבח בהם, הגלה את מהניצולים את כל מי שיודע לספור עד 10, ויבא אוכלוסיה נאמנה מחוץ לגבולות האימפריה, אוכלוסיה שכמהה לשלום ולשגשוג הרומאיים". כל העדויות הראשוניות מעידות על זה בדיוק.

אמנם אני מצטט בכל מקום את השערת פיאלקובסקי, שכולה השערות ואין לה סימוכין. אבל להגנתי אומר ש א. אני תמיד מקדים ואומר שאין לה סימוכין וכ"ו, ב. היא ממש, ממש מגניבה.

אין לי שמץ מה הכוונה ב"גיורים המוניים" - לא אני כתבתי את הפסקה ההיא. פירשתי את החלק שאני כן מכיר. לגבי השאר אולי תצטרך לשאול את המשורר (בדוק של מי העריכה ההיא) למה התכוון.

לגבי 3, אני מתכוון שזה המחקר הראשון שניסה לבדוק אם יש משפחות סמנים גנטיים (haplogroups) בתוך האוכלוסיה היהודית. כל המחקרים האחרים (שאני מכיר) חיפשו אם יש משפחות סמנים גנטיים יהודיות, ואם יש קשר בינן למשפחות סמנים מהמזה"ת. שני אלה אוששו במחקרים על מדגמים גדולים, ולכן מקובלים על המיינסטרים. יקח זמן עד שההשערות לגבי קבוצות בתוך העם היהודי תאוששנה או תופרכנה במדגמים כאלה - חסרים עוד שני סדרי גודל פחות או יותר.

ואחרון חביב - האוכלוסיה שנשארה בארץ עברה שינויים גדולים הרבה יותר משעברה אוכלוסיית הגולים. העדות לכך היא שחדירת סמנים גנטיים זרים עומדת על 30% בכלל לכלל היהודים, אבל על 60% לפחות לפלסטינים. רוב העם הפלסטיני הוא צאצאי מהגרים ממאתיים השנים האחרונות. שים לב שזה לא שולל, לדעתי לפחות, את הזכות הפלסטינית. זה מעמיד אותה בפרופורציה מול זכות היהודים. אילן שמעוני - שיחה 11:29, 4 במאי 2012 (IDT)

שבירה - מי היה כאן קודם

ואם לחזור לתחילת הדיון הזה - שם מצדיק יואלפ את הציונות בכך ש"היהודים היו במזה"ת לפני כולם" אבל הרי כל האישושים הגנטיים לכך שמקור העם היהודי במזרח התיכון מתבססים על השוואה עם הגנום של הפלסטינים, מכך בעצם אפשריות שתי מסקנות, שלא מתיישבות עם האג'נדה הציונית:

א. מוצא היהודים בחצי האי ערב.

ב. מוצא הפלסטינים בארץ ישראל.

בכל אחת מהשתיים לא מסתמן שיש ליהודים בני ימינו זכות על ארץ ישראל יותר משיש לפלסטינים (או הערבים תושבי ארץ ישראל, איך שבא לכם לקרוא להם). הטיעון היחיד שניסה לתקוף את זה דיבר על "עם ששרד עד היום כעם" - אבל לא ברור למה למי ששרד כעם, ואפילו הומוגני, יש יותר זכויות מאשר למי שנשאר פה ושינה תרבותו. יוסאריאן • שיחה 12:56, 2 במאי 2012 (IDT)

אני יכול לדבר רק בשם עצמי: אני לא שולל את זכות הפלסטינים, אבל אני כן מחייב את זכותנו. מנקודה זו השאלה היא אם אנו חיים בשלום או בהתכתשות בלתי פוסקת על המקום. כרגע זה המצב, ולעניות דעתי לא באחריותנו, או לפחות לא בעיקר באחריותנו. אבל מצבים כאלו טבעיים כאן: הפרסים והעירקים מתכתשים אלפי שנים. במזרח התיכון לא פותרים סכסוכים, אלא מנציחים אותם. אני אופתע מאד (לטובה) אם אגלה בדרך פלא שבעוד 300 שנה יהיה כאן שלום בין יהודים לערבים, בין דרוזים למתואלים למרונים, בין עלאווים לסונים, בין בדואים ולפלסטינים. אילן שמעוני - שיחה 17:28, 2 במאי 2012 (IDT)

שבירה

היות ונראה שקצת סטינו מהנושא, אמשיך הדיון המקורי: למה הבריטים רצו להפוך את הגדה למדינה ערבית בפני עצמה?, למה הם לא הסתפקו בכך שירדן תשלוט באזור זה?. בשביל מה צריך את מדינת פלסטין אם ירדן היא המדינה השלטת בשטח, והמפותחת גם כן?

הבריטים דווקא לא היו מעוניינים בכך. עמדתם היתה שמוטב שהשטחים הערביים בארץ ישראל המערבית יסופחו לירדן (ובריטניה היתה אחת משתי מדינות בלבד שהכירו בסיפוח הגדה המערבית לירדן אחרי 1948). ההנהגה הפלשתינית בהנהגת משפחת חוסייני לא היתה מעוניינת באיחוד כזה. עבר הירדן וארץ ישראל המערבית הפכו ליחידות נפרדות למעשה כבר ב-1923 (למעשה כבר בכתב המנדט יש התייחסות שונה אליהן) והסוגיה שהיה צריך להכריע בה בשנים שקדמו לקום המדינה היתה עתידה של ארץ ישראל המערבית בלבד. האוכלוסיה היהודית דרשה מדינה יהודית על כל השטח, והנהגתה הסכימה להתפשר על חלוקה ואילו ההנהגה הערבית דרשה מדינה ערבית עצמאית. אמיר מלכי-אור - שיחה 00:36, 2 במאי 2012 (IDT)

עדיין לא ברור לי למה ירדן לא באמת נשארה על תקן אותה "מדינה ערבית", ולמה ההנהגה הערבית, רצתה, כביכול, מדינה ערבית עצמאית, מה הבעייה בירדן?, ירדן היתה קיימת ושלטה כאן, עם או בלי רצונם של הבריטים, מרגע הסתלקותם, הירדנים שלטו בגדה וזו לא היתה קשורה למדינת ישראל ולא היתה חלק מתוכניתה. בתור מי שאינו בקיא בסוגיה בכלל, אני מבין שבכל מקרה שטח הגדה כן נכבש מירדן בשנת 67 והיא כן שלטה בו בסופו של דבר, עד אז.

ערבים אינם חזות אחידה. לפלסטינאים לא היתה סיבה לרצות שהירדנים ישלטו עליהם. דניאל • תרמו ערך 09:21, 2 במאי 2012 (IDT)

או, שההנהגה הערבית שהיו פיו (Mouth) של העם הפלסטיני דאז, בכוונה התעקשה על זה, כדי לפגוע בעקיפין במדינת ישראל הטרייה, כדי להחליש אותה, ואף אולי מדובר בקונספירציה של הנהגות ערביות באותה תקופה --- ואולי גם סירובה של מצרים לקבל שוב את עזה זה חלק מאותה קונספירציה אנטי-מדינת-ישראל.

דיפוזיה

כשלמדנו את משוואות הדיפוזיה ראינו שזה תהליך איטי מאוד, ושלחלקיק נתון ידרש סדר גודל של שנה לעבור מרחק ממוצע של מטר אחד. איך בכל זאת כששופכים תרכיז לכוס הוא מתפשט מיד, או כשמרססים מעט בושם באוויר ניתן תוך שניות להריח את הירח הריח שלו? 94.159.188.250

א. אתה מדבר על מצבי צבירה שונים.

ב. את ה'ירח' קצת קשה להריח. בנצי - שיחה 11:11, 1 במאי 2012 (IDT)

לגבי התרכיז והכוס, לא מדובר בתהליך דיפוזיה. דיפוזיה זה כאשר תנועה אקראית של חלקיקים גורמת לערבוב. כאשר אתה שופך תרכיז לכוס, אתה מערבב את התרכיז והמים. משוואת הדיפוזיה איננה מטפלת בתהליך כזה, שהוא בדרך כלל מהיר בהרבה. לגבי הבושם, הסיבה לכך היא שחוש הריח שלנו איננו זקוק לחלקיקי בושם רבים על מנת להריח אותו. אמנם, רוב הבושם מתפשט לאט, אולם מיעוט חלקיקים מצליח לעבור מרחק גדול בזמן קצר, וזה מספיק כדי להריח אותו. משה פרידמן - שיחה 14:25, 1 במאי 2012 (IDT)

תודה רבה על התשובה. אם מוסיפים מים באיטיות לכוס שעל התחתית שלה שכבת סוכר שקוע, האם אז התפשטות הסוכר במים כן דיפוזיונית? 94.159.188.250

בשמחה. אני חושב שסוכר זה כבר סיפור שלישי, כי הסוכר נמס, לא מפעפע. אבל בעקרון אתה צודק. אגב, נראה לי שמטר בשנה זה קצת איטי מידי. אבל בהחלט מדובר בתהליך איטי. משה פרידמן - שיחה 15:18, 1 במאי 2012 (IDT)

א. אל השואל: התעלמת מתשובתי הקודמת (סעיף א').

ב. לגבי הסוכר: התשובה האחרונה אינה מדוייקת. היא אינה מסבירה את התפזרות הסוכר המומס ברחבי הכוס, אחרי האינטראקציה עם מולקולות המים. תהליך ההתמוססות מתבטא בהפרדה הדרגתית של מולקולות הסוכר זו מזו. הפעפוע הוא זה הדואג להאחדת ריכוזים במרחב נפח הנוזל בכוס. ישנם היבטים נוספים, שאתייחס אליהם יותר מאוחר (קוצר זמן). בנצי - שיחה 17:03, 1 במאי 2012 (IDT)

חן חן. אני מודע לכך שמצבי הצבירה שונים אבל עד כמה שאני מבין המודל של דיפוזיה של חלקיק כתוצאה ממהלך אקראי זהה בנוזלים ובגזים, אם כי ברור שבגזים מקדם הדיפוזיה גדול יותר. 94.159.188.250

אתה מבין נכון. וגם בגזים תהליך הדיפוזיה הוא די איטי. משה פרידמן - שיחה 20:42, 1 במאי 2012 (IDT)

ניתן לשנות מספר תעודת זהות בישראל?

ניתן לשנות מספר תעודת זהות בישראל?

כאן [1] כתוב ככה:

יש על זה פסק דין שיצא לא מזמן, בו נאמר: " עיון בהוראות החוק אליהן הפנו המשיבים אכן תומך במסקנה כי אין ניתן להחליף את מספר הזהות של אדם פלוני לאחר שזה הוקצה לו, ומשכך גם אם נכונות כל טענותיו של העותר במישור העובדתי, אין בית משפט זה יכול להושיט לו את הסעד המבוקש במישור המשפטי, באשר סעד זה אינו מוכר בדין." (בג"ץ 3554/11)

ובקיצור: לא. kotz - שיחה 17:20, 1 במאי 2012 (IDT)

אין ניתן להחליף את מספר הזהות

אין ניתן להחליף את

אין ניתן

את זה כתב שופט? אוי ואבוי! אילן שמעוני - שיחה 19:05, 1 במאי 2012 (IDT)

השופט כתב רק את המשפט הראשון שהבאת. המשפט אמנם חורק, אך נכון דקדוקית. לראיה "תבן אין ניתן לעבדיך ולבנים אֹמרים לנו עשו" (שמות ה, טז). ―אביתרג (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש הבדל: בפסוק "ניתן" זה במשמעות של לא נותנים להם, וכאן זה במשמעות של "אסור". זה אכן נראה טעות (אבל אולי דווקא של הקלדנית ולא של השופט) שדדשכ • שיחה • ט' באייר ה'תשע"ב • 20:07, 1 במאי 2012 (IDT)

הרעיון הוא השימוש במילה "אין". בימינו היינו אומרים "תבן לא ניתן לעבדך". הדוגמה מראה שבמקרא "אין" משמש גם כ"לא". לפי אותו הגיון ניתן לומר גם "אין ניתן" או "אין וואטבר", בכל משמעות. TZivyA • אהמ? • 20:16, 1 במאי 2012 (IDT)

יתרה מזאת, שלילה של כל הפעלים בבינוני (=בהווה), נכונה דקדוקית דווקא ב"אין" ולא ב"לא". בעבר ובעתיד השלילה היא ב"לא". לכן, כיון ש"ניתן" יכול להתפרש כפועל בבינוני, הזוקק דווקא את השלילה "אין", או כתואר, היכול להתיישב בין עם "אין", כגון "אינו ירוק", ובין עם "לא", כגון "לא טוב", צדק השופט. והפעם אין אני שוכח לחתום - אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"א באייר ה'תשע"ב • 19:45, 2 במאי 2012 (IDT).

עכשיו ראיתי את זה. לפי המקור הנ"ל, במשפט שמני, כלומר במשפט השולל פועל בבינוני, שתי הצורות תקניות, אלא ש"אין" משמשת במשלב גבוה ו"לא" משמשת במשלב בינוני-נמוך. אביתר ג' • שיחה • תרומות • י"א באייר ה'תשע"ב • 19:55, 2 במאי 2012 (IDT).

היענות ספקטרלית

בתא פוטו-וולטאי- מהי "היענות ספקטרלית"? 79.177.104.62 22:59, 1 במאי 2012 (IDT)

לא ראיתי את הביטוי בערך. בכל אופן, המשמעות היא: הסיכוי שפוטון יעורר אלקטרון כתלות באורך הגל של הפוטון. ‏Setreset • שיחה 08:28, 2 במאי 2012 (IDT)

בעיה בהכה את המומחה

כשאנ מנסה לערוך דיונים ארוכים ספציפיים, או את הדף עצמו, יש בעייה שהיא זמן טעינה ארוך עד "אין-סופי" (שמסתיים בהודעת שגיאה של הדפדפן), במקום שהדף יוצג (ועוד רק בגרסת התצוגה המקדימה שלו). כמו כן, במקרים שבהם הדף כן הצליח להטיען, גם אז לשמור את העריכה לוקח קצת זמן.

אציין שזה לא קרה לי בעריכות צנועות. למשל, דיונים ושאלות שרק עתה נפתחו.

זו לא נשמעת לי כמו בעיה בהכה את המומחה. נדמה שבסה"כ יש לך רוחב פס קטן. האם הבעיה קיימת גם בדפים כבדים אחרים? נו, טוב • שיחה 21:39, 2 במאי 2012 (IDT)

למען האמת - 10 מגה, בדיקת מהירות תקינה, ואני יכול להוריד מאתרים גם על 1.2XX. באף אתר אחר לא קרתה לי תקלה דומה..

בקשת עזרה באיתור חוק והסברו והמחשתו

חשנו חוק מסוים הקובע שרכב מסוים הנושא גרור צריך להרכיב שרשראות וכבלים ועליהם דגלים בצבע אדום ובגודל 20X20 סמ. מישהו יודע באיזה דגלים מדובר? ניסיתי למצוא המחשה בתמונות באינטרנט במה מדובר ולא הצלחתי. 46.210.41.162 00:12, 2 במאי 2012 (IDT)

המהפכה הצרפתית - ניתן לחוש אותה?

חברים מומחים, שמא תוכלו להמליץ על סופר או ספר טובים, שדרכם ניתן להבין את מהות המהפכה הצרפתית. את הפרטים יש לי גם בערך המקצועי שבויקיפדיה. אני מעוניין ברגשות. יש חיבורים שכאלו על התקופה הזו?! ואם כבר על התקופה הויקטוריאנית, יש משהו?. תודה לכל מליץ.

אהמ, עלובי החיים? דניאל צבי • שיחה 07:31, י' באייר ה'תשע"ב (2.05.12)

יש המון ספרים. עלובי החיים עוסק יותר בתקופת הרסטורציה. קונן דויל כתב ספר על מעלליו של קצין פרשים בצבא נפוליון. יש ספרי הרפתקאות רבים - אני מניח שאפשר להשיג בכל ספריה. לגבי התקופה הוויקטוראינית יש ספרים של האגרד ורבים אחרים גם דיקנס. גילגמש • שיחה 07:38, 2 במאי 2012 (IDT)

"עלובי החיים" עוסק במהפכות של 1830 ולא במהפכה הצרפתית הגדולה של 1792. הרומן (שהפך גם לסרט ומחזמר) סקרלט פימפרנל עוסק באציל המציל אנשים מהגיליוטינה בתקופת שלטון הטרור של רובספייר. בברכה, MathKnight-at-TAU - שיחה 11:20, 2 במאי 2012 (IDT)

אם כבר הזכירו את דיקנס, "בין שתי ערים" עוסק במהפכה הצרפתית לרוב מנקודת מבט של אנגלים. רחל - שיחה 21:20, 2 במאי 2012 (IDT)

ואם הזכירו נקודת מבט בריטית, הרי שמומלץ לקרוא את ניתוחו של אדמונד ברק, מחשבות על המהפכה בצרפת שיצא ההוצאת שלם. Ranbar - שיחה 11:50, 3 במאי 2012 (IDT)

ויש אפילו ערך: הרהורים על המהפכה בצרפת. Ranbar - שיחה 11:53, 3 במאי 2012 (IDT)

יוזף רות תרגום חדש?

שמעתי שלאחרונה ממש תורגם ספר נוסף שלו לעברית. יש יודע פרטים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

במקום לענות כאן - עדכנתי בערך. דניאל צבי • שיחה 12:19, י' באייר ה'תשע"ב (2.05.12)

מלחמת לבנון

מהו הספר המחקרי הטוב ביותר להבנת מהלכי המלחמה (בעיקר השלב הראשון, הדינמי, עד כיבוש ביירות ולא הדשדוש שלאחר מכן)? כוונתי למשו ברמה של צליחה ביחס למלחמת יום כיפור. מרשימת ה"קריאה נוספת" בערך לא ניתן להתרשם. Ranbar - שיחה 00:58, 2 במאי 2012 (IDT)

אני לא יודע. אבל אני ממליץ לקרוא את הספר הפלישה הישראלית ללבנון מאת מוצטפא טלאס - הגרסה הסורית הרשמית למלחמה. --אלעזר - שיחה 12:53, 2 במאי 2012 (IDT)

2 שאלות על בנייה על המים (הנדסה), וגם בהקשר ים המלח?

נמל התעופה טוקיו האנדה

איך הצליחו לשוט שם ולהניח ממש ערמות של עפר (או סלעים או מה שזה לא יהיה), זה נראה שממש בנו הרבה כאלה. כמו כן, יש גם את הלשון שעוברת בין הבריכות הירדניות לישראליות.

שאלה שנייה, הבנתי שרוצים להעתיק את שדה התעופה בן גוריון למול תל-אביב, שיהיה ממש כאי על הים. ולבנות לכך גשר (גשר שאולי יהיה דיי מכוער.., לא קובע חלילה). השאלה היא, גם אם יעשו את זה רחוק מאד מתל אביב גם מטעמי בטיחות, כמו מאסתטיקה.., איך יביאו כמות אדירה כלכך של סלעים? זה מצטייר לי כפרוייקט רציני מאד. האם יביאו את הסלעים בעזרת אוניות או מטוסי\אילקופטריי משא?, איך דואגים ששדה התעופה לא יישקע?, זה הרי צריך להיות חתיכת משקל וגם מאות ואלפי סלעים אחד על השני, לא כך? הרי זה שטח עמוק מאד, אם זה אכן יהיה 500-1000 מטר מהחוף.. תודה חבר'ס.

הסוללות באמצע הים (בריכות האידוי) בקווים ישרים מזרח-מערב עשויות מלח. דוברות עם מחפרים חצבו את פטריות המלח שהצטברו בבריכות האידוי ושפכו את המלח באותם קווים ישרים, כך נוצרו הסוללות. יוסי מחשבון אחר - שיחה 17:26, 2 במאי 2012 (IDT)

לא מדובר על אי רחוק בים אלא בייבוש שטחים בים, סמוך לחוף, ייצוב והגבהה שלהם, כמו בנמל התעופה טוקיו האנדה. Ranbar - שיחה 15:58, 4 במאי 2012 (IDT)

שאלה אולי קצת מצחקה בפיזיקה

אולי זה נשמע מאוד תמים וטיפשי, אבל:

• כשלוקחים 2 סוללות זהות ומחברים חוט אחד של וולטמטר ל+ של האחת וחוט שני ל- של הסוללה השניה: מדוע המכשיר ימדוד אפס?
• שאלה דומה מאוד: למה כמשחברים חוט אחד של וולטמטר לP של מל"מ וצד שני של וולטמטר לN של מל"מ- למה לא מקבלים מתח? 79.177.104.62 19:51, 2 במאי 2012 (IDT)

אני חושב שזה בגלל העדר של גשר מלח שיאפשר איזון של עודף הקטיונים והאניונים בכל סוללה. הסוללה היא בסופו של דבר תא אלקטרוכימי. אם נסתכל לדוגמה על חצי תא אנודי שמכיל Zn במים, ברגע שאטום אבץ מוסר שני אלקטרונים לחצי התא השני והופך לקטיון Zn+2, נוצר עודף מטען חיובי בחצי התא האנודי. אם בתא יש גשר מלח, מהר מאוד אניונים יעברו מחצי התא הקתודי כדי לאזן את המטען. אם אין גשר מלח (כמו כאשר מחברים שתי סוללות נפרדות, ואין אפשרות למעבר יונים בין שניהן) מהר מאוד יווצרו מטענים חיוביים ושליליים באנודה ובקתודה בהתאמה, שייצרו מתח נגד וימנע המשך מעבר אלקטרונים. 94.159.191.181

יש הפרש פוטנציאלים בין הקתודה לאנודה? כלומר יש בינם מתח גם אם אין גשר מלח וגם אם אחת נמצאת במרחק קילומטר מהשניה. ובכל זאת הוולטמר לא ימדוד את ההפרש הזה. למה? 79.177.104.62 20:52, 2 במאי 2012 (IDT)

מד מתח מתבסס על מדידת זרם, ואין זרם. 94.159.191.181

מד מתח לא מתבסס על מדידת זרם נהפוך הוא- יש לו התנגדות אינסופית ומטענים לא יכולים לזרם דרכו. אם מחברים באותו המעגל בטור סוללה, אמפרמטר ומד מתח ימדוד מתח אבל לא ימדד זרם באמפרמטר. זאת לא שאלה רמת תיכון. 79.177.104.62 21:25, 2 במאי 2012 (IDT)

ברמת בית ספר יסודי, ברמת תיכון וברמת אוניברסיטה, מד-מתח מתבסס על מדידת זרם. קרא את הערך מד מתח. אכן יש לו התנגדות גבוהה מאוד ("אינסופית") כדי לא להסיט זרם רב מהמעגל, אבל זה לא משנה את העובדה שכן עובר דרכו זרם כלשהו ולפיו הוא מודד את המתח. כאשר זרם לא יכול לעבור, לא ימדד מתח. 94.159.191.181

זאת kt שאלה טכנית על מבנה האמפרמטר, אלא על אמפרמטר אידאלי(מולכות אפס. לגמרי. לא קרוב לאפס אלא אפס). נכון (אני מקדים תשובה לשאלה) - אמפרמטר כזה קיים כמו שגז אידיאלי קיים ומערכת מכנית חסרת חיכוך קיימת. נתתי שם את הדוגמה של צומת PN- עליה אי אפשר להגיד שאין מעגל. לדעתי התשובה קשורה לרמות פרמי, אבל אני רוצה תושבה מוסמכת. 79.177.104.62 22:13, 2 במאי 2012 (IDT)

אני הבנתי את זה כחיבור לשני קצוות של סוללות מנותקות.במצב זה אין זרם ואין הפרש פוטנציאלים לכן המתח 0.האם לכך התכוון השואל? 20:20, 3 במאי 2012 (IDT)

הבנת נכון את השאלה אבל לא את הקטע הכי בעייתי. אתה קובע כעובדה: "אין הפרש פוטנציאלים". למה אין הפרש פוטנציאלים? גרירה לוגית "אין זרם=> אין מתח" לא נכונה. יש הבדלי פוטנציאל בין קומה 4 לקומה 2 גם אם לא זורקים כדור מהחלון. הפרש פוטנציאלים לא אמור להיות תלוי בקיום מעגל חשמלי (דוגמה- באותה הסוללה יש מתח של 1.5V בין ה+ ל- גם אם אין חוט שמחבר בינם). 79.176.207.96 20:29, 3 במאי 2012 (IDT)

הפרש פוטנציאלים בין שתי נקודות אפשר לחשב באופן תאורטי.למדידה בפועל באמצעות וולטמטר נדרשת סגירת מעגל כי הוא מתבסס על מדידת זרם.בקשר לדוגמה שלך:תוכל לדמות זאת לחיבור המודד לפלוס של השקע בקיר ולמינוס של הסוללה.קיים הפרש פוטנציאלים אך לא נסגר מעגל הנדרש לפעולת הוולטמטר.רונאלדיניו המלך - שיחה 21:12, 3 במאי 2012 (IDT)

אתה סותר את עצמך. קודם אמרת שאין הפרש מתח ואחרי זה אתה אומר שיש הפרש אך הוא לא ניתן למדידה.

שנית, נעשה ניסיו מחשבתי: נקח מערכת ממש פשוטה, כא"מ קבוע מחובר ל"מעגל" שיש בו רק וולמטר אידאלי. התנגדות שווה אינסוף והמעגל פתוח (באופן תאורטי בלבד. זכרו שהניסוי מחשבתי). מסקנה אין צורך במעגל עם זרם למדידת מתח. עכשיו ממשיכים בניסוי: מנתקים את אחד החוטים מהסוללה ומחברים לסוללה אחרת. הזרם ממשיך להיות אפס והמעגל ממשיך להיות פתוח. אבל וולטמר יראה אפס. המסקנה שלי היא שאין הפרש פוטנציאלים. השאלה היא רק "למה?".

התאוריה שלי היא רק דימוי- מה ההבדל בפוטנציאל בין קומה 3 על כדור הארץ לבין קומה 7 במאדים? התשובה- לא מוגדר כי אין נקודת יחוס משותפת. אבל זה רק דימוי בנפנופי ידיים. 79.176.207.96 21:33, 3 במאי 2012 (IDT)

אני חושב שאתה מסתבך יותר מדי. הסיבה שלא נמדד מתח היא לדעתי טכנית - חוסר זרם במד. אם ניתן היה (אולי ניתן) למדוד מתח בלי למדוד זרם, היה נרשם מתח. גם כשמחברים פיסת אבץ ופיסת ברזל טבולות במים בחוט מוליך, בלי גשר מלח, ומחברים אותן במד מתח לא ימדד מתח, למרות שברור שקיים מתח. 94.159.191.181

הגבלת כהונת ראש ממשלה בישראל

יש הגבלה על מספר כהונות רצופות לראש ממשלה בישראל? 188.64.201.12 01:10, 3 במאי 2012 (IDT)

לא.

בחוק הבחירה הישירה, היה סעיף שקבע שמי שכיהן 7 שנים רצופות לא יכול להיות ראש ממשלה בבחירות שאחריהן. (ראה סעיף 8(ב) [2]) אבל עם ביטול החוק, גם הגבלה זו התבטלה. eman • שיחה • ♥ 02:12, 3 במאי 2012 (IDT)

מודל האלסטיות

אם אני מפעיל כוח על חומר ונשאר בתחום האלסטי, האם החומר יחזור לצורתו המקורית לגמרי, או שההבדל יהיה זניח?? 89.138.4.14 14:00, 3 במאי 2012 (IDT)

תמיד יהיה הבדל מסוים, אך הוא יהיה זניח אם מבצעים זאת פעם אחת. אם מבצעים הרבה פעמים ההשפעה מצטברת וגורמת לעייפות החומר (קרא את הערך). ‏Setreset • שיחה 17:32, 3 במאי 2012 (IDT)

תיאורטית בחומר אידיאלי, ללא סדקים, נקעים או ריכוזי מאמצים הוא יחזור למצבו ההתחלתי. מעשית, אין חומר ללא סדקים ולכן סביב קצה הסדק יש ריכוז מאמצים והוא עובר לתחום הפלסטי גם עבור מאמצים נמוכים. סדקים חיצוניים יותר רגישים לריכוז מאמצים מאשר סדקים פנימיים, לכן תופעת ההתעייפות, שהיא למעשה התקדמות הסדק מתרחשת גם מתחת למאמץ הכניעה. כמובן שישנם מאמצים נמוכים בהם תופעת ההתעייפות לא קוראת, זה כאשר האנרגייה האלסטית בחומר לא מגיעה לאנרגיה ליצירת פני שטח חדשים. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ מיפוי ויקיפדיה ♠ 08:57, 4 במאי 2012 (IDT)

שאלה קצת אחרת, אבל קשורה לנושא: מה קורה אם מפעילים במשך זמן רב מאמץ על חומר, כך ש: $\sigma <\sigma _{y}$, האם לאחר הפסקת המאמץ החומר יחזור לצורתו המקורית, או שהוא ישאר מעוות? (אני יודע שאם יש גם טמפ' מסויימות מתקבלת זחילה, אני שואל במקרה שהטמפ' רגילות). Poo - שיחה 20:31, 5 במאי 2012 (IDT)

האם מוסר אבסולוטי?

מוסר - תחילת הדיון

מותר לשאול פה גם שאלות פילוסופיות?

האם מוסר הוא אוניברסלי? אם אני אגנוב כסף מארנק של זקנה חצי- עיוורת זה יהיה מאוד לא מוסרי. כך זה היה גם במאה ה14 בספרד וגם במאה ה3 שלפני הספירה ביוון. אבל האם זה אומר שהמוסג "מוסר" הוא אוניברסלי ואבסולוטי? 79.181.203.121 18:27, 3 במאי 2012 (IDT)

זה אכן לא המקום. תוכל לעיין כאן: רלטיביזם מוסרי או לחילופין להאזין לשיר הזה. TZivyA • אהמ? • 18:34, 3 במאי 2012 (IDT)

למה זה לא המקום? בוודאי שזה המקום. שאלות בפילוסופיה, כמו מתמטיקה פיזיקה או תאולוגיה מתקבלות כאן בברכה. • רוליג • שיחה • אמצו חתול 19:19, 3 במאי 2012 (IDT)

השאלה מנוסחת בצורה כזו שאין לה תשובה חד משמעית, אלא פותחת דיון סטייל-פורום. אבל איכשבאלך. TZivyA • אהמ? • 19:23, 3 במאי 2012 (IDT)

אמונות אנושיות הן לרוב סובייקטיביות, וההגדרה הרחבה למושג "מוסר" היא אינסופית. לדוגמא: בחברות מסויימות העונש המוסרי לסוחר סמים מורשע הוא מוות או מאסר עולם, ובחברות אחרות העונש המוסרי לסוחר סמים מורשע הוא עבודות שירות או מאסר מוגבל, במקביל לתוכנית שיקום שתנסה להחזירו לקהילה כאזרח מועיל - למרות הידיעה שמורשעים רבים חוזרים לבצע פשעים ולפגוע בחברה.

אבל אומנות בכלל (לא זרם אומנותי ספציפי) היא אוניברסלית. הענישה על אונס וההגדרה מהו אונס שונות מאוד, אבל מושג האונס כפשע הוא אוניברסלי. ישנו "חופש משחק" גדול מאד, אבל בתוך כללים מוגדרים למדי. אילן שמעוני - שיחה 09:58, 4 במאי 2012 (IDT)

התשובה שלילית. אילן, בחברות עתיקות אונס היה נחשב מעשה לגיטימי, כך שהמונח של "כללי משחק" לא באמת קיים. ככלל, זוהי מחלוקת שהתחילה כבר בראשית הפילוסופיה המערבית, ואפלטון טען שעולם האידיאות כולו אבסולוטי.

בעיניי, "מוסר" (בדיוק כמו משפט) הוא מערכת של עקרונות שלפיהם חברה מסודרת מתנהלת. יש עקרונות קרדינליים מאוד שמקבלים תוקף משפטי, ויש כאלה שאינם מספיק קרדינליים ולכן נשארים רק כמוסכמות ולא כחובות. Nachy • שיחה 10:08, 4 במאי 2012 (IDT)

אתה טועה. בכל חברה יש והיה מושג אונס, אבל ההגדרה מהו אונס שונה ממקום למקום. בתנ"ך אונס אינו בגבולות יישוב (שכם אם הייתה זועקת היו שומעים אותה". בחברות רבות אונס בזמן מלחמה (על פי המושגים שלנו) אינו אונס. אילן שמעוני - שיחה 12:11, 4 במאי 2012 (IDT)

כן, מוסר הוא מושג אוניברסלי. ישנה רשימה של "אוניברסלים אנושיים", שבמקור הופיעה אצל דונלד בראון. הרשימה המקורית מכילה כ 400 אוניברסלים, ואאז"נ התרחבה מאז ל כ1000. אילן שמעוני - שיחה 11:13, 4 במאי 2012 (IDT)

אתה קובע את זה כאילו מדובר בעובדה. זו מחלוקת מרכזית בהגות הפילוסופית שאי אפשר להכריע באמצעים אימפיריים. דניאל • תרמו ערך 11:38, 4 במאי 2012 (IDT)

אני קובע זאת כעובדה מפני שמי שחקר זאת קבע זאת כעובדה, והוא מהימן עלי. אתה מוזמן לא להאמין לו. אשר לטענה מחלוקת מרכזית בהגות הפילוסופית אי אפשר להכריע באמצעים אימפיריים אני לא חולק עליה, אבל תובע להכיר בכך שפרט למחלוקת הפילוסופית קיימים כללים כלל אנושיים, והם ברי תוקף אמפירי. מחקר אמפירי אינו יכול להכריע מה טוב ומה רע, אבל הוא כן יכול לענות לשאלה האם ישנן אמירות מקובלות לגבי טוב ורע, והוא יכול להעלות השערות (שאותן אינני מקבל, מהיותי אדם מאמין) לגבי השאלה כיצד ולמה קיימים מושגי הטוב והרע. אילן שמעוני - שיחה 12:11, 4 במאי 2012 (IDT)

לא נראה לי שהיום מישהו באמת מקבל את הרשימה הזאת כאישוש לכך שהמוסר אוניברסלי. יום יבוא ותקום חברה שבה יימצא עיקרון שלא יקויים ואז הוא יפסיק להיות אוניברסלי. התרשמתי שהשאלה הייתה על האם "מוסר" הוא יש עצמאי ולא רק פיקציה חברתית, ועל כך לרשימה של בראון אין כל אמירה. Nachy • שיחה 11:52, 4 במאי 2012 (IDT)

איני חולק עליך שהמחקר אינו יכול לענות על השאלה הפילוסופית. לגבי השאר אני חולק עליך, אבל אני לא בטוח שלכך כיוון השואל. אילן שמעוני - שיחה 12:16, 4 במאי 2012 (IDT)

בחברות פרימיטיביות חשבו שזה בסדר להחזיק עבדים, או לאנוס. אבל זה לא אומר שהמוסר איננו אוניברסלי. יתכן שהמוסר הוא אוניברסלי אבל אותן חברות פשוט שגו בפירוש שלו. שני משלים:

א. חלק מאותן חברות חשבו שכדור הארץ הוא שטוח, או שהוא מרכז היקום. הן טעו, ועל אף שהן חשבו כך - זה לא הפך את כדור הארץ בתקופתן לשטוח או למרכז היקום. כדור הארץ תמיד (טוב, מאז היווצרו) היה עגול וסובב סביב השמש.

ב. ישנן חברות רבות שמאמינות באלוהים. הבעיה היא שלא כולן מאמינות באותו אלוהים, ולרוב האמונות שלהן סותרות. כלומר, גם אם נקבל את ההנחה שקיימת ישות אלוהית - לא יתכן שגם אלי השינטו וגם האל היהודי קיימים. אולי, יגיד הדתי שמשתייך לאחת משתי האמונות האלו, אלה שמאמינים באל הלא נכון לא טועים לגמרי, אלא פשוט לא הבינו נכון את האל, ואם היו מבינים - היו מאמינים בדת שלי, שהיא הנכונה.

לא. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 12:18, 4 במאי 2012 (IDT)

לא, הוא לא אוניברסאלי אלא תלוי-תרבות. Danny-w • שיחה 18:25, 5 במאי 2012 (IDT)

שבירה

אנחנו מערבבים (גם באשמתי) בין השאלה האם, אמפירית, יש מושג מוסר אוניברסלי לבין השאלה האם קיים מוסר נכון אבסולוטית. יתכבד השואל המקורי ויבהיר למי מהשניים הוא מכוון. אילן שמעוני - שיחה 12:14, 4 במאי 2012 (IDT)

אם אין מוסר אבסולוטי אין מוסר בכלל. בברכה, MathKnight (שיחה) 12:18, 4 במאי 2012 (IDT)

נכון. אפשר לנסות להסכים על ואהבת לרעך כמוך, אבל למרבה הפלא צריך להתאמץ ולשכנע אנשים בזה, אז גם זה לא אבסולוטי. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 12:21, 4 במאי 2012 (IDT)

מה שהתכוונתי זו השאלה האם המוסר האבסולוטי קיים ללא קשר לחברה זמן או מקום. בנוסף אני יכול להוסיף תמיהה- האם לגיטימציה של עברות היא דבר שנועד להפוך בלתי מוסרי למוסרי? לדוגמה אונס- בחברת עבדים (או בחברה פאודלית) נשים חסות מעמד (שפחות) נחשבו לחסרות זכות להתנגד ולכן אונס לא נחשב חסר מוסר (זכות הלילה הראשון- אני יודע שלא מומש לרוב). אז האם אותה לגיטימציה "זאת בת של עיקר השייך לי. עושה איתה מה שאני רוצה" נועדה להצדיק מעשה לא מוסרי או שאולי המעשה הוא כן מוסרי, פשוט המוסר שונה? 79.180.219.56 12:55, 4 במאי 2012 (IDT)

הגישה שלכם מאוד אפלטונית. היא כמובן לא מוכרחת. מת'נייט, לטעון שמוסר יכול להיות אבסולוטי בלבד היא טענה סובייקטיבית שנשענת על הנחה טרמינולוגית. הטענה שלך שקולה בעיניי לטענה "אם אין משפט אבסולוטי אין משפט בכלל". "מוסר" בעיניי ובעיני רבים, הוא אוסף של מוסכמות שנועדו לגרום לחברה האנושית להתנהל באופן תקין. בדיוק כמו מערכת המשפט. Nachy • שיחה 13:21, 4 במאי 2012 (IDT)

הפסיכואנליזה נוטה לטעון שכן, ובמקרה זה אני מאמינה לה. כדי לדעת האם קיים מוסר אבסולוטי ללא קשר לחברה, זמן או מקום, צריך לדעת האם לאדם הניאנדרטלי הייתה מערכת מוסר, והאם לסהלאנתרופוס צ'אדנסיס הייתה מערכת מוסר, ומשם לקופים וכן הלאה. הרי לא ייתכן שבאיזושהי נקודת זמן לא ברורה פתאום התהוותה מערכת מוסר אבסולוטית? ואם לא, הרי שגם לחיידקים יש מערכת מוסר כלשהי, וזה כבר שאלה גדולה. אם אכן קיים מוסר נראה יותר סביר להניח שהוא התהווה בהתאמה לצרכים הבסיסיים של האדם, אבל אז הוא לא אבסולוטי. או בקיצור - כמו שנחי אמר. TZivyA • אהמ? • 13:32, 4 במאי 2012 (IDT)

נחי, ההבדל בין משפט לבין מוסר זה שמוסר אבסולוטי משמעו מוסר מחייב. מערכת המשפט לא מחייבת אותי. היא מחייבת אותי טכנית כי אני לא רוצה לקבל קנס על מעבר באור-אדום, אבל אם הייתי יכולה הייתי עוברת על החוק -אם הייתי רואה לנכון לעשות זאת. אבל מוסר שאינו אבסולוטי משמעו מוסר שאינו מחייב. כי אף אחד לא יקנוס אותי אם אני ארצח מישהו בחלל, או אם אם אני אתאבד - אז למה שאני לא אעשה את זה אם מתחשק לי ואם אני מאמינה שזה לא יפגע בי? רק משום שאתה לא רוצה לחיות תחת הסיכון שמישהו יהרוג אותך בלילה? זה לא אמור לעניין אותי. ואין הבדל בין רצח לבין גניבה או לשון הרע. TZivyA • אהמ? • 13:42, 4 במאי 2012 (IDT)

בחיי שאני לא מבין מדוע קשה לקבל שיש מוסר חברתי, שהוא יחסי ותלוי תרבות, ויש מוסר אבסולוטי, שהוא רעיון שקיומו וכלליו הם שאלות פילוסופיות פתוחות. אני חושב שהם לא בהכרח קשורים זה לזה, ובנוסף - מוסר חברתי הוא דבר קיים, ולמרות היותו תלוי תרבות ישנם מכנים משותפים כלל אנושיים, מסיבות אבולוציוניות. אילן שמעוני - שיחה 13:52, 4 במאי 2012 (IDT)

נקודה ממש יפה. אז אתה אמור שישנם שני תופעות שונות בשם מוסר. האחת היא לא לפצור על זקנה שחוצה יותר מדי לעט את הכביש (מוסר של חברה שיש בה מכוניות והולכי רגל) ויש מוסר של "אל תרצח" שרלוונטי גם בחברות לא מפותחות באפריקה שלפני 5000 שנה? אבל זה מציג את מוסר האבסולוטי במצב משמעותית פחות מחייב. הרי במשך כל ההיסטוריה האנושית כל חברה שינתה את "המוסר הזמני" בשביל לפגוע ב"מוסר אבסולוטי". דוגמאות טובות הם גרמניה נאצית, הפצצה גרעינית, מסעות צלב וטרור. בכל מקרה ישנה הצדקה מוסרית לביצוע דברים מאוד לא מוסריים. 79.179.225.49 14:17, 4 במאי 2012 (IDT)

לא לדעתי. אנחנו לא בעמדה בה אנו יכולים לפסוק מהו זה ומה האחר. אנו חיים בעמימות מתמדת, ולא יכולים להפריד בין ציוויים חברתיים שהטמענו עמוק לבין תחושת מוסר אבסולוטי, שאולי קיים ואולי לא. אילן שמעוני - שיחה 15:00, 4 במאי 2012 (IDT)

בספרו יש אלוהים? בעמ' 333 אם אני זוכר נכון, דוקינס מביא הפניות למחקרים על "מה מוסרי בעיניך". המחקרים האלה נעשו, בהתאמות הנדרשות, גם על חברות של ציידים-מלקטים, שבהקשר של דוקינס מתארים חברות שטרם נפגשו עם מושג ה"אל". מסתבר שיש תפיסת מוסר מסויימת שמשותפת במידה רבה לכל האנשים, כולל מהחברות הנידחות ביותר. kotz - שיחה 18:15, 4 במאי 2012 (IDT)

העברת חשמל

האם יש סוגים שונים של פלסטיק או תרכובות קרובות שכן מעבירות חשמל?

האם סיליקון מעביר חשמל והאם סיליקון שהוסיפו לו תרכובת כגון צבע (יש למשל סיליקון בצבעים - אדום, שחור, ועוד), האם הוא מעביר חשמל? כי שמעתי שדווקא משתמשים בו לבידוד. מאד מעניין. 79.176.176.145 00:01, 4 במאי 2012 (IDT)

יש סוגי פולימר מוליך Conductive polymer שמוליכים חשמל. סיליקון מבודד (ליתר דיוק מוליך למחצה) אבל אם מוסיפים לו זיהום מסוגים שונים בריכוזים מסוימים הוא מוליך. ‏Setreset • שיחה 08:01, 4 במאי 2012 (IDT)

שאלות מעניינת על גנטיקה של אוכלוסיות

ידוע לי שאנשים שעיניהם בהירות, סובלים יותר, בממוצע, ובהכללה לא גורפת, מבעיות ראייה (אם איני טועה, במה שקשור לקשתית). וזה לעומת בעלי עיניים חומות או חומות כהות, וככל שהן כהות יותר - זה מטיב עם האדם בריאותית.

אבל, עתה אני שואל לגבי שיער. האם ככל ששיערך שחור, תקריח פחות? (נשמע פשטני מאד אבל בטוח שירדתם לסוף דעתי).

כמו כן, 1. האם ככל שהשיער שלך נוטה להיות יבש ו"קשי" (Straw), ככה תקריח פחות?, 2.האם ככל שאתה מקורזל יותר, ואף מתולתל, כך נדחה בקצת יותר גיל הקרחה שלך?, את זה אני שואל כי ראיתי הרבה יוצאי תימן, וכמובן גם כמה תימנים מקומיים ששיערם מקורזל, וכל האנשים שאני מכיר ששיערם מתולתל, לא סובלים מדברים כמו דלדול במפרצים או התקרחות קשה, ונשארים עם אוכלוסיית שיער "מכובדת" גם בגילאים כמו 60-70. לעומת זאת, אני מכיר המון יוצאי אירופה, ממזרח אירופה בעיקר, שסובלים מאד מהתקרחות. וזה מביא אותי לתהות אם יש קשר בין חלקות השיער למידת ההתקרחות?..

אל תגידו שלא מדובר בסוגיות ממרומו של עולם..! תודה לכל מי שישיב.

במקום שבו קראת על העיניים כנראה כתוב גם על השֵער. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 12:19, 4 במאי 2012 (IDT)

דעות קדומות ואמונות טפלות

את נושא ההתקרחות אופף חוסר ידיעה ניכר בציבור, ואמונות שגויות רבות נפוצו במשך השנים בנוגע לגורמים להתקרחות ולקשר שלהם עם אינטליגנציה, יכולת מינית, מוצא אתני, מקצוע, מצב כלכלי ושיוך חברתי. את רוב האמונות ניתן לפטור בקלות עקב ריבוי דוגמאות נגדיות או חוסר מחקר מדעי: "גזעים או קבוצות אתניות מסוימים נוטים פחות להתקרחות" קימת מחלוקת לגבי נטייתם הגנטית של בני אדם באוכלוסיות אתניות שונות להתקרחות. הדעה הרווחת כיום היא כי --קיימים הבדלים-- ואולם בכל הקבוצות האתניות ההתקרחות הגנטית קיימת. כך כתוב בוויקי. Nachum - שיחה 13:16, 4 במאי 2012 (IDT)

גזירה לפי קבוע?

אם יש מי פונקציה(בפיזיקה): $S(V,T,N)$ אני יודע שT בתהליך שלי קבוע וישנו גדול שמוגד $p={\frac {\partial S}{\partial T}}$. מה אשפר להגיד עליו? שהוא אפס? אל תתייחסו למשמעות האותיות, זה סתם מה שיש לי בראש כרגע. 79.179.199.53 13:59, 4 במאי 2012 (IDT)

א. הכתיבה שלך מלאה שיבושים. נא השתדל לקרוא ולתקן טרם שליחה. קשה ולא נוח לעקוב אחרי הכתובים בצורה זו. תודה.

ב. במשמעותה הבסיסית, נגזרת היא ביטוי לשינוי במשתנה תלוי יחסית לשינוי במשתנה בו הוא תלוי (משתנה בלתי תלוי). כש-T קבועה, אין שינוי בטמפ', ולכן גם אין שינוי ב-p (שים לב ששאלתך מתייחסת לנגזרת חלקית, כלומר ביחס למשתנה הנבחר. הנגזרת הכללית אינה חייבת להיות 0 במקרה כזה). בנצי - שיחה 15:46, 4 במאי 2012 (IDT)

דיפרנציאל של פונקציה קבועה הוא אפס, ולכן $p={\frac {\partial S}{\partial T}}={\frac {\partial S}{0}}$, כלומר הנגזרת אינה מוגדרת. מבחינה גאומטרית הנגזרת מייצגת את השיפוע של העקום המציג את השינוי ב-S כתלות ב-T (במישור T-S). מכיוון ש-T לא משתנה העקום הוא ישר אנכי המקביל לציר ה-S, ושיפועו אינסוף. דניאל • תרמו ערך 17:52, 4 במאי 2012 (IDT)

מכיוון שאצלך T קבוע, הניסוי אינו יכול לומר דבר וחצי דבר על הנגזרת p לפיו. כדי להעריך את הנגזרת עליך לחזור על הניסוי עם ערכים שונים של T. עוזי ו. - שיחה 21:33, 5 במאי 2012 (IDT)

תמונה אחת של סלבדור דאלי

אני מדבר על Cardinal שנת 1934. נאמר במקום אחד שהמשמעות שהיא שבעת החטאים (ידועים כCardinal Sins בין היתר). אבל אני רואה רק 6 אנשים בתמונה וחוץ מאישתו שיכולה להיחשב ל"תאוות בשרים" (אולי האדם שיושב יחשב "עצלות ") לא רואים כלום. האם יש פה מומחים שיכולים לפתור את התעלומה? 79.179.225.49 15:35, 4 במאי 2012 (IDT)

שאלה בתרמודינדמיקה

לקחים שני מערכות באותה טמפרטורה עם אותה כמות חלקיקים ונפח שונה ומצמידים אחד לשנייה כשבוכנה מחברת ביניהם (בוכנה יכולה לזוז תחת לחץ). את המערכת כולה מכניסים לאמבט אינסופי בטמפרטורה קבועה(אותה האחת שכל אחת מהמערכות) ומשחררים את הבוכנה לנוע חופשי.

כתוצאה המפרש הלחצים הבוכנה תזוז. מהי העבודה שהיא תבצע?

אני אומר שבגלל שכמות החלקיקים זהה וטמפרטורה זהה אז ברגע שלחצים יהיו זהים אז הנפחים יהיו זהים. התנועה היא על איזותרמות ולכן עבודה שתבצע הבוכנה היא מהצורה $W=-\int _{v_{0}}^{v_{f}}pdv$. אבל אני ממש מתלבט בקשר לכיוון. האפשרויות שלי:

1. $W=-\int _{v_{1}}^{v_{f}}Pdv-\int _{v_{2}}^{v_{f}}Pdv$
2. $W=-\int _{v_{1}}^{v_{f}}Pdv+\int _{v_{2}}^{v_{f}}Pdv$

איך אני יודע להחליט אם זה פלוס או מינוס? מצד אחד לפי ההגדרה זה שתיהם מינוס. מצד שני הלחצים הם בכיוונים הפוכים.

ההיגיון שלי אומר שהאפשרות השניה יותר הגיונית, אבל אז יש סתירה בחישוב של אנרגיה חופשית F. 79.179.225.49 17:55, 4 במאי 2012 (IDT)

ועוד "שאלת אתגר"- אנרגיה פנימית של הגזים לא השתנתה. כל החום שהאמבט הכניס למערכת הומר לעבודה של הבוכנה. זה לא סתירה לחוק השני? 79.179.225.49 19:07, 4 במאי 2012 (IDT)

מדוע נמלים נמשכות ללפטופ שלי?

פעמים רבות קורה שאני מוצא נמלים בודדות באזור של הלפטופ שלי, וכן באזור המטען שלו. אני יודע שאני לא היחידי שזה קורה לו, ולכן עלתה בי מחשבה שייתכן מאוד שהנמלים נמשכות לחשמל סטטי או משהו כזה. האם מישהו יודע להגיד אם אכן קיימת תופעה כזאת? ואם כן, ממה היא נובעת? תודה! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפעמים הסיבה פשוטה בהרבה: האם אתה נוהג לאכול תוך כדי הקלדה ? במקרה כזה הן עשויות או עלולות להימשך לפירורים הזעירים המגיעים לרווחים שבין המקשים. בנצי - שיחה 20:19, 4 במאי 2012 (IDT)

או לחום. גם הלפטופ וגם המטען מתחממים. אילן שמעוני - שיחה 01:27, 5 במאי 2012 (IDT)

מה ההבדל בין Sound masking ל-Auditory masking ?

בהקשר של מסרים תת-הכרתיים (קראתי את הערכים באנגלית, התקשיתי להבין משם). תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא ראיתי בערכים פסקאות שעוסקות במסרים תת-סיפיים. בכל מקרה, בהקשר הזה, כשאתה ממסך סאונד אתה מפעיל סאונד אחר שיבטלו ואז המסר התת-סיפי וודאי יתבטל, וכשאתה ממסך אודיטוריה, אתה משתיק אותה, ואז גם מסר תת-סיפי לא יוכל להתקבל. זה וודאי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה רעש של זבובים גורם לי לגירוד?

רעש של זבובים ודבורים, ואפילו רק מלראות אותם (את היצורים האלה), אני מרגיש צורך להתגרד? (פתאום קולטני הגירוד שלי מתחילים לעבוד).. מעניין לציין שזה לא קורה לי כשאני רואה ג'וקים ואין לי פוביה מג'וקים. אז למה זה קורה והאם זו תופעה ידועה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נשמע כמו התניה קלאסית שפם אדום - שיחה 15:56, 5 במאי 2012 (IDT)

אבסורד ונונסנס

מה ההבדל בין אבסורד לנונסנס? תודה --77.127.57.229 07:34, 5 במאי 2012 (IDT)

אבסורד הוא משהו המנוגד להגיון באופן קיצוני, נונסנס הוא שטות או שטויות , כלומר, מעשה או אמירה שהם נעדרי משמעות לכידה. במקרים מסוימים האחרון הוא מקרה פרטי של הראשון, אבל באופן כללי מדובר בשתי משמעות שונות, אם כי קרובות. בנצי - שיחה 15:01, 5 במאי 2012 (IDT)

אינטגרל

איך פותרים את האינטגרל $\int _{0}^{a}{\frac {2}{a}}x^{2}sin^{2}({\frac {\pi nx}{a}})dx$ בשיטה הכי נוחה (אינטגרציה בחלקים יוצא נוראי). a,n פרמטרים. 79.176.222.132 16:33, 5 במאי 2012 (IDT)

הצעה חלקית: תוציא את 2 מהאינטגרל ותשתמש ב-x/a. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חזקה של פונקציה טריגונומטרית תמיד ניתן לרשום כסכום של פונקציות טריגונומטריות ממעלה קטנה יותר. במקרה הזה $\sin ^{2}x={\frac {1-\cos 2x}{2}}$. דניאל • תרמו ערך 19:33, 5 במאי 2012 (IDT)

נוירו ואנדו

לא מבקש ייעוץ רפואי אלא שואל כלית.

• אם אין תאי-קולטנים סנסוריים במוח עצמו, יותר מדוייק, אם אין קולטני כאב במוח, אז איך יש כאבי ראש שמרגישים "עמוק" יותר מבקרקפת או בעצם?. שמא ה "כאב-ראש" הוא רק בקרקפת ובעצם ובגלל זה מסאז' בראש עוזר במקרים מסוימים לכאבי ראש ואף מוסיף לכאב בתחילתו???
• מה הההבדל, אם בכלל יש כזה, בין אוטו-קרין לאינטרה-קרין?, 2 סטודנטים לרפואה ששאלתי, לא ידעו.. זה בסדר?
• איך מכנים הפרשת תכלית לקפילרות? ולא בדיפוזיה?

תודה. 109.65.171.49 16:50, 5 במאי 2012 (IDT)

פיסיקה

מה הקטע לכתוב פיזיקה עם ס'? אף אחד לא אומר "פיסיקה" אלא רק "פיזיקה". אז למה הצורה הלא פונטית לא נעלמה? 79.176.222.132 21:19, 5 במאי 2012 (IDT)

מקורו של פיסיקה הוא היסטורי - כנראה, מורשת של השפה הגרמנית (בה הוגים 'ס', כמו גם במוסיקה) בעולם המדעי והרפואי הישראלי, בעיקר בימיה הראשונים של המדינה ואף קודם לכן. רק מאוחר יותר חלחל לתוך שפתנו הצורך לעבור לפיזיקה ולמוזיקה, בהתאם לכללי האקדמיה ללשון עברית, ובהתאם לעובדה שכך הם נהגים בשפה האנגלית (כמו 'ז'), שכן זו השפה שיש להסמך עליה באופן טבעי במקרים אלה. שתי דוגמאות אלה הן מובהקות, אבל ישנן רבות נוספות. עם זאת, רבים עדיין ממשיכים לכתוב פיסיקה, ואף להגות כך (מעטים יותר), אבל זה כבר שייך לקיבעון שיש לנו, דוברי העברית, להישאר עם הקיים ולא לחדש, גם כשהדבר הגיוני ומתבקש. אתן לך דוגמא מעניינת לקיבעון הזה, שיצר דבר מוזר: אק"ג הוא ECG, אבל אופן ההגייה השגור הוא אָ.קָ.גֶ. כמו בגרמנית, ולא אִי.סִי.גִ'י. או אִי.קֵיי.גִ'י. כמו באנגלית, בשל הקיבעון הלשוני (מה שהשתרש נתקע). לעומת זאת, EEG, שהיא טכנולוגיה שנכנסה לרפואה הרבה יותר מאוחר, נהגית כבר כמו באנגלית. בנצי - שיחה 21:40, 5 במאי 2012 (IDT)

אופרטורים הרמיטים מתחלפים

אני מנסה להוכיח את הטענה: נתון Aו B אופרטורים הרמיטיים בעלי אותו סט של ו"ע (כלומר $A\left|{{\varphi }_{n}}\right\rangle ={{a}_{n}}\left|{{\varphi }_{n}}\right\rangle$ וגם $B\left|{{\varphi }_{n}}\right\rangle ={{b}_{n}}\left|{{\varphi }_{n}}\right\rangle$). אז A וB מתחלפים. כלומר $[A,B]=AB-BA=0$.

למישהו יש הצעות מועילות? אני יודע רק להגיד שכל וקטור במערכת ניתן לפריסה על ידי ו"ע של A ושל B (שהם אותם הו"ע). ועוד דבר שאני חושב עליו זה להגיד שו"ע של B נפרשים על ידי A וזה אומר שניתן לכתוב את B כפונקציה של A (לא יודע אם זה בכיוון אבל $[A,f(A)]=0$). זאת שאלה בפיזיקה במקור, ככה שאם אפשר בלי מונחים של מתמטיקה תואר שני. 79.181.218.124 21:43, 5 במאי 2012 (IDT)

שים לב שמאחר והאופרטורים הם הרמיטים, הרי שהם לכסינים, ולכן יש למרחב בסיס שמורכב מוקטורים עצמיים שלהם. אבל ברור שעל הוקטוריים העצמאים המשותפים האופרטורים מתחלפים, ולכן הם מתחלפים על כל המרחב. לירן (שיחה,תרומות) 21:55, 5 במאי 2012 (IDT)

למה זה " ברור שעל הוקטוריים העצמאים המשותפים האופרטורים מתחלפים"? ולא ממש הבנתי מה זה ה"על" הזה( מה המשמעות של להתחלף על וקטורים)? 79.181.218.124 22:04, 5 במאי 2012 (IDT)

נניח שv הוא וקטור עצמי. אז יש סקאלרים a ו-b כך ש $Av=av$ ו- $Bv=bv$. לכן $ABv=Abv=bAv=bav$ ו- $BAv=Bav=aBv=abv$ ולכן הם שווים. לירן (שיחה,תרומות) 22:07, 5 במאי 2012 (IDT)

אני רואה שהוכחנו ככה שעבור ו"ע אחד v מתקיים $ABv=BAv$, נכון? האם לזה אתה קורה "אופרטורים מתחלים על ווקטור"? ואז הצעד הבא אם אני לא טועה זה להגיד "כל הו"עים של A וB משתופים ולכן לכל וקטור u במרחב הנפרש על ידם מתקיים $ABu=BAu$? ההגדרה של "מתחלף" שלנו היא $[C,D]=CD-DC$. זה שקול? 79.181.218.124 22:28, 5 במאי 2012 (IDT)

כן, זה אומר שהוכחנו שהם מתחלפים על כל וקטור עצמי. עכשיו שים לב שאם שני אופרטורים מתחלפים על קבוצת וקטורים אז הם מתחלפים גם על תת המרחב הנפרש על ידם. במקרה שלנו, תת המרחב הזה הוא כל המרחב, ולכן זה בדיוק שקול לכך ש AB-BA=0. לירן (שיחה,תרומות) 22:40, 5 במאי 2012 (IDT)

תודה. 79.181.218.124 22:45, 5 במאי 2012 (IDT)

עוד שאלה באופרטורים הרמטיים

נתון H הרמיטי ו$U=exp(iH)$. הוכח ש אוניטרי, כלומר ${{U}^{\dagger }}={{U}^{-1}}$ וגם $U{{U}^{\dagger }}=I$ כלומר אונטירי.

קודם כל עניין של נוסח: מה ההבדל בין השני הדברים שאני צריך להוכיח? זה זה פשוט כפל בU מימין? רשמו "וגם" בטעות?

שנית, איך מוצאים דאגר (צמוד הרמיטי) לפונקציה של אופרטור? זה לא ${{U}^{\dagger }}={{\left(\exp(iH)\right)}^{\dagger }}=\exp(-i{{H}^{\dagger }})$ אני מניח. איך כן? 79.181.218.124 22:58, 5 במאי 2012 (IDT)

צילום אומנותי

בחור אחד אמר לי שלדעתו (הוא לא אמר "לדעתי" כי כל מה שהוא חושב אמת לפי ההגדרה) צילום הוא לא אומנות כי אין את השלב של היצירה. אני אמרתי שיש שלב אומנתו של לדעת מה לצלם ואיך. נתתי דוגמה של תערוכת צילום שהוא ראה. התגובה שלו הייתה "נו ומה הם מצלמים? אופניים חלודות. דשה מבצבץ מתוך אספלט. מה האומנות פה?".

לא היה לי מה להגיד. שני הצילומים הללו היו ממש טובים וקשה לי לחשוב שמישהו לא רואה את זה. איך קוראים לתופעה? "בורות אמנותית"? אני יכול לראות יופי ביצירה שהוא קורא לה "בלוף" והוא מאשים את כל האמונות המודרנית בכך שהם משקרים ומוכרים זבל. יש שם לגישה כזאת? 79.181.218.124 22:02, 5 במאי 2012 (IDT)

טעם? מהביטוי "על טעם ועל ריח אין להתווכח". שנילי - שיחה 07:01, 6 במאי 2012 (IDT)

כששאלתי בעבר שאלה מסוג זה לאמן גדול, הוא השיב לי: "אתה אוטיסט אמנות. לעולם לא תבין את השפה. לא אוכל להסביר לך". פטר רחם - שיחה 10:35, 6 במאי 2012 (IDT)

עץ נוי מרשים

עם פריחה סגולה מרהיבה. כבר התחיל בפריחתו פה ושם, שתגיע לשיאה בעוד חודש-חודשיים. משמש כעץ נוי ברחובות מרכזיים בערים מסוימות, דוגמת רח' עמק החולה במודיעין. האם מישהו יודע על מה אני מדבר ? (אגב, מתוך זיכרון חלקי, שמו כולל הטייה של 'סגול'). בנצי - שיחה 22:31, 5 במאי 2012 (IDT)

סיגלון חד-עלים? 94.159.191.181

אכן, כן. תבורך. משום מה, 'סיגלון' לא נקלט לי, ולא בפעם הראשונה. אני זוכר את מרכיב ה'סגול' בשם, אבל לא זוכר שכבר ההברה הראשונה שונה. שבוע טוב, בנצי - שיחה 22:59, 5 במאי 2012 (IDT)

שחזור מחירים של אוטובוסים

אני צריך, לצורך החזרי נסיעות, לברר מה היה מחירו של קו אוטובוס בעבר. האם יש אתר המכיל היסטוריית מחירים בקווי אוטובוס?

כדאי לשאול בפורום תחבורה ציבורית בתפוז. יש שם אנשים שיכולים לענות על שאלות מסוג זה. Easy n - שיחה 10:19, 6 במאי 2012 (IDT)