צילום מלחמה

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: תרגמת.

צילום מלחמה ממלחמת האזרחים האמריקאית

צילום מלחמה הוא ז'אנר בצילום העוסק בתיעוד עימותים חמושים ואורח החיים באזורי קרבות. הצלם הידוע הראשון שמזוהה עם תחום זה הוא רוג'ר פנטון, שצילם את מלחמת קרים בשנים 1854-1855.

צילום מלחמה מתאר בדרך-כלל את המלחמה על כל פניה; את הזוועות אך גם את מעשי ההקרבה. השפעת הצילום על התודעה הפוליטית הציבורית הפכה לנושא טעון לאחר שהתגלו עוד ועוד מקרים בהם צלמים ביימו וסדרו את הסצנות אותן צילמו, על מנת להגביר את הדרמטיות. עידן הצילום הדיגיטלי והעריכה הגרפית הביאו לפקפוק כבד באמינותו של תחום צילום זה ולפיכך, בתועלתו העיתונאית.

היסטוריה

הצילום שימש כבר מראשית ימיו לתיעוד מידע ואירועים היסטוריים, אך טכניקת הצילום הראשונית שבה השתמשו אז, דאגרוטיפ, דרשה יותר מידי זמן להפקה. הציפייה הייתה שצלמים יסחבו עם הציוד הכבד והמסורבל של אותם ימים ויתעדו את פעולות הקרב המהירות, אך במציאות, כל תמונה הייתה זקוקה לחשיפה של מספר דקות כדי שיראו בה משהו, כך שלא היה אפשר לתעד פעילות חיה.

צלם המלחמה הראשון היה אמריקאי אלמוני, שצילם מספר תמונות דאגרוטיפ במהלך מלחמת ארצות הברית-מקסיקו ב-1847. רוג'ר פנטון יצא בשנת 1855 עם ציוד מסורבל, והיה מוגבל לצילומים של נוף או אובייקטים קבועים. הוא נסחב לאורך כל הדרך עם כרכרת משא גדולה. לאנגליה חזר עם מעל 350 תשלילים בפורמט גדול. בשנות ה-50 המאוחרות נסע פליצ'ה באטו להודו כדי לצלם את המרד ההודי הגדול, והפיק מספר גדול של תמונות. לאחר מכן נסע לסין, שם צילם את מלחמת האופיום השנייה.

מכיוון שהצלמים הראשונים לא היו מסוגלים לצלם אובייקטים נעים, הם התמקדו בהיבטים יותר נייחים במלחמה, כמו ביצורים ופריסת חיילים על הקרקע לפני ואחרי הקרב. גם דיוקנאות של חיילים היו מאד מקובלים, אך על מנת להפיק תמונה, היה על אובייקט התמונה להיות דומם לחלוטין במשך מספר דקות. היו צלמים ששחזרו סצנות מן הקרב כדי לצלמן שוב. אלכסנדר גרדנר ומת'יו בריידי אף לקחו גופות של חיילים וסידרו אותם מחדש במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית (1861-1865) על מנת להעביר את מעשי הזוועה שהתרחשו במלחמה.

המלחמה האנגלו-אפגנית השנייה בשנים 1878-1880 צולמה על ידי ג'ון בורק, שנסע עם הכוחות האנגלים. זה היה מיזם מסחרי, והוא קיווה למכור אלבומים של תמונות מן המלחמה. במהלך המאה ה-20 צלמים כיסו את כל העימותים המרכזיים, ורבים מהם נהרגו בעקבות כך. אחד מן הצלמים המפורסמים היה רוברט קאפה, שסיקר את מלחמת האזרחים בספרד, את יום הפלישה לאירופה ואת נפילת פריז, ונהרג כשעלה על מוקש בוייטנאם (אז הודו-סין) במאי 1954.

צילום המלחמה אפשר לציבור להיות מעודכן היטב בחדשות מהמלחמה. תופעת השכפול ההמוני של התמונות לא אפשרה רק עדכון של הציבור, אלא גם שימשו כתיעוד היסטורי ונדיר של מאורעות. אך לשכפול ההמוני של התמונות היו גם תופעות לוואי. בעקבות הצפת השוק בתמונות מן המלחמה, הציבור פיתח יכולת להתעלם מן החשיבות המיידית וההיסטורית של האירועים המתועדים בצילומים.

צלמי מלחמה

צלמי מלחמה במהלך הפלישה לנורמנדי

צלמים העוסקים בתיעוד מצבי מלחמה עלולים בסופו של דבר להיפגע, ולעתים אף להיהרג, בזמן עבודתם בשטח. עיתונאים וצלמים מוגנים על ידי אמנה בינלאומית, אך ההיסטוריה מראה כי לפעמים הם מהווים מטרות של לוחמים, אם המטרה היא לנקום בצד האויב, או למנוע את הבאת החומר המצולם אל שאר העולם. צילום המלחמה הפך מסוכן יותר עם התפתחות הטרור, שלא עובד לפי חוקי המלחמה והאמנות הבינלאומיות. במלחמת עיראק הנוכחית, מספר צלמים נתפסו והוצאו להורג, וכמה נהרגו מאש חיה. שני צלמים עיראקים שעבדו עבור סוכנות הידיעות רויטרס נהרגו על ידי הכוחות האמריקאיים במהלך תקיפה אווירית, דבר שעורר שערורייה גדולה בכל העולם.

צלם איטלקי שהרבה לסקר מלחמות בעולם, בהן בסיירה ליאון, אפגניסטן, רואנדה, לבנון וקוסובו נהרג ב-2002 ברמאללה צלם של "רויטרס" נהרג ב-2010 בעת שכיסה את מהומות בתאילנד

צילומי מלחמה מפורסמים

• 
  הנפת הדגל באיוו ג'ימה
• 
  מותו של חייל לויאליסט
• 
  דגל הדיו
• 
  גיא צלמוות
• 
  תמונת מתקפת הפרשים בקרב באר שבע

ראו גם

• צילום עיתונות
• רוברט קאפה
• רוג'ר פנטון
• פליצ'ה באטו

קישורים חיצוניים

תמונות מלחמה, מאמר מאת מתן אהרוני