חסידות סלונים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גרש (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של 109.67.11.52 (שיחה) לעריכה האחרונה של Akkk
←‏לאחר השואה: השמטת עובדה לא נכונה
שורה 32: שורה 32:
עם הגיע הידיעות המרות מחורבן בית סלונים והירצחו של הרבי הצעיר הכתירו חסידי סלונים בארץ ישראל בשנת תש"ו את זקן החסידים, רבי [[מרדכי חיים קסטלניץ]] מסלונים אשר כונה "רבי מוטל דיין". הוא התגורר בטבריה ובשנת תרצ"ז עלה להתגורר בירושלים. הוא סירב לשמש כאדמו"ר אך בפועל הנהיג את העדה עד לפטירתו ב[[י"ב בטבת]] [[תשי"ד]] ([[1953]]).
עם הגיע הידיעות המרות מחורבן בית סלונים והירצחו של הרבי הצעיר הכתירו חסידי סלונים בארץ ישראל בשנת תש"ו את זקן החסידים, רבי [[מרדכי חיים קסטלניץ]] מסלונים אשר כונה "רבי מוטל דיין". הוא התגורר בטבריה ובשנת תרצ"ז עלה להתגורר בירושלים. הוא סירב לשמש כאדמו"ר אך בפועל הנהיג את העדה עד לפטירתו ב[[י"ב בטבת]] [[תשי"ד]] ([[1953]]).


לאחר פטירת ר' מוטל, נערכו בחירות בחסידות בין ארבעה מועמדים. הרב [[אהרן לוריא]], הרב [[יצחק מתתיהו לוריא]], רבי [[אברהם וינברג (השלישי)|אברהם וינברג]] ורבי [[שלום נח ברזובסקי]]. מועמדותו של רבי שלום נח הוצגה על ידי תלמידי ישיבתו אך הוא לא חפץ בכך ותמך בחמיו רבי אברהם וינברג, שאכן נבחר לבסוף ברוב קולות.
לאחר פטירת ר' מוטל, נערכו בחירות בחסידות בין ארבעה מועמדים. הרב [[אהרן לוריא]], הרב [[יצחק מתתיהו לוריא]], רבי [[אברהם וינברג (השלישי)|אברהם וינברג]] ורבי [[שלום נח ברזובסקי]]. מועמדותו של רבי שלום נח הוצגה על ידי תלמידי ישיבתו אך חמיו רבי אברהם וינברג הוא שנבחר לבסוף ברוב קולות.


רבי [[אברהם וינברג (השלישי)|אברהם וינברג]] היה בנו של רבי נח וינברג (אחיו של האדמו"ר רבי שמואל) ונינו של מייסד השושלת. הוא כיהן כאדמו"ר 27 שנים. בצעירותו היה מראשי אגודת ישראל בטבריה וממקימי החינוך החרדי בעיר. שימש כחבר [[מועצת גדולי התורה]]. נפטר ב[[י"ב בסיון]] [[תשמ"א]] ([[1981]]). דברי תורתו מרוכזים בספרים 'ברכת אברהם' - (שני חלקים על [[חמישה חומשי תורה]] ומכתבים) בהוצאת מוסדות ישיבת "בית אברהם" - מכון אמונה ודעת ([[תשנ"א]]), ו'נחל איתן' (שני חלקים על [[חמישה חומשי תורה]] ומועדים, וכרך מכתבים) בהוצאת מוסדות חסידי סלאנים "באר אברהם" - מכון נחלי אמונה.
רבי [[אברהם וינברג (השלישי)|אברהם וינברג]] היה בנו של רבי נח וינברג (אחיו של האדמו"ר רבי שמואל) ונינו של מייסד השושלת. הוא כיהן כאדמו"ר 27 שנים. בצעירותו היה מראשי אגודת ישראל בטבריה וממקימי החינוך החרדי בעיר. שימש כחבר [[מועצת גדולי התורה]]. נפטר ב[[י"ב בסיון]] [[תשמ"א]] ([[1981]]). דברי תורתו מרוכזים בספרים 'ברכת אברהם' - (שני חלקים על [[חמישה חומשי תורה]] ומכתבים) בהוצאת מוסדות ישיבת "בית אברהם" - מכון אמונה ודעת ([[תשנ"א]]), ו'נחל איתן' (שני חלקים על [[חמישה חומשי תורה]] ומועדים, וכרך מכתבים) בהוצאת מוסדות חסידי סלאנים "באר אברהם" - מכון נחלי אמונה.

גרסה מ־21:04, 8 במאי 2012

בית הכנסת הישן בעיר סלונים, 2006

חסידות סלונים (בכתיב יידי: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס, באמצע המאה ה-19. כיום מחולקת החסידות לשתי חצרות, סלונים, וסלאנים.

שורשי החסידות

רבי שלמה מקרלין, תלמידם של רבי אהרן הגדול מקרלין והמגיד ממזריטש היה אדמו"ר בליטא, ווהלין ורייסין. השפעתו באיזור זה הייתה מרובה, והוא עמד בראש המתנגדים לדרך חסידות חב"ד. אחד משלושת תלמידיו הגדולים היה רבי מרדכי מלעכוויטש. לאחר פטירת רבי שלמה, החל רבי מרדכי לכהן באדמו"רות, בתמיכת רבי אברהם מקאליסק שהיה בארץ ישראל. רבי מרדכי כיהן בליטא (כיום בלארוס). רבי מרדכי הניח את יסודות דרך החסידות של סלונים. לאחר פטירתו בשנת תק"ע מונה בנו רבי נח ("דער זון", הבן), לכהן במקומו. נפטר בשנת תקצ"ג ורוב החסידים פנו לרבי משה פאלייר מקוברין, תלמידם של רבי מרדכי ורבי נח.

החסידות באירופה

לאחר פטירת רבי משה מקוברין בשנת תרי"ח (1858), פנו רוב החסידים לתלמידו הרב אברהם וינברג (הראשון) (1804-1883) מסלונים ומינוהו לאדמו"ר. הוא מכונה על שם ספרו העיקרי, יסוד העבודה. נפטר בי"א בחשוון תרמ"ד (1883).

האהל שעל קבר האדמו"ר רבי שמואל, בבית הקברות היהודי בוורשה

לאחר פטירתו המשיך את דרכו נכדו (בן בנו היחיד, רבי יחיאל מיכל אהרן), רבי שמואל וינברג (מכונה בקרב החסידים "הדברי שמואל" או ביידיש "דער פאטער", כלומר האב, עקב היותו אביהם של שני אדמו"רים). הוא כיהן כאדמו"ר במשך 32 שנה, ייסד את ישיבת "אור תורה" על קבר רבי מאיר בעל הנס. היה ממניחי היסודות לתנועת "אגודת ישראל". נפטר בי"ט בשבט תרע"ו (1916) בוורשה.

לאחר פטירת רבי שמואל שימשו שני בניו כאדמורי"ם. הבכור, רבי ישכר לייב וינברג (מכונה ביידיש "דער אלטערער", כלומר: המבוגר), חתנו של רבי שלום פרלוב מבראהין, כיהן כאדמו"ר בעיר סלונים, ונפטר בכ"ח בניסן שנת תרפ"ח (1928). את מקומו תפס בנו, רבי אברהם יהושע העשיל וינברג[1] אשר עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ה (1935) ופתח בית מדרש בתל אביב. הוא חיבר ספר תורני-אנציקלופדי בשם "אוצר ערכי התורה - אשל אברהם". נפטר בכ"ג בניסן תשמ"ח (1988). על שמו רחוב אשל אברהם בבני ברק. בניו הם: שמואל וינברג, לשעבר ראש עיריית בני ברק ומראשי פועלי אגודת ישראל, והרב אריה וינברג, ראש מוסדות "לב בנים".

בנו הצעיר של רבי שמואל, רבי אברהם וינברג (השני) (מכונה בקרב החסידים "הבית אברהם" על שם ספרו או "דער רבי פון ברנוביץ", כלומר: הרבי מברנוביץ'), שימש כאדמו"ר בביאליסטוק ואחר כך בברנוביץ'. הקים שם מרכז חסידי שכלל גם את ישיבת "תורת חסד". נפטר בסלונים בא' באייר תרצ"ג (1933).

בנו של רבי אברהם היה רבי שלמה דוד יהושע וינברג, שכונה גם "האדמו"ר הצעיר" בשל גילו (נולד ה'תרע"ב). הוא הוכתר כאדמו"ר עוד טרם נישואיו וימי כהונתו היו קצרים. השואה היכתה קשות בחסידי סלונים שנכחדה כמעט כליל, כולל האדמו"ר, שעל פי עדויות ניצולים ויתר על הזדמנות לברוח כי לא רצה לעזוב את חסידיו ונרצח בחיסול מחנה הריכוז קולדיצ'בו (Koldichevo) שבבלרוס בו' בחשוון תש"ד (1943). יום זה נקבע בחסידות סלונים כיום הזיכרון לשואה.[2].

שני חתנים של רבי שמואל מסלונים שימשו אף הם כאדמו"רים בארצות הברית. רבי משה מנחם סילבר (תרמ"ד - י' בסיוון תש"כ) היגר בשנת תרצ"ד לארצות הברית וכיהן כאדמו"ר מסלונים דטרויט[3],, ורבי פנחס מלוביצקי (-כ"ה באב תש"ח), האדמו"ר מסלונים-לעכוויטש.

החסידות בארץ ישראל

אדמור"י בית סלונים עמדו בנשיאות "כולל רייסין", שהוקם בעלייתם של רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי אברהם מקאליסק ותמכו ביישוב החסידי בארץ ישראל. רבי אברהם מקאליסק מינה את רבי מרדכי מלעכוויטש כנשיא הכולל ואחראי לאיסוף הכסף. אחריו כיהן בתפקיד רבי משה מקוברין ואחריו אדמו"רי סלונים.

בחסידות סלונים מרבים לציין את העובדה שאבי השושלת, רבי אברהם וינברג הראשון, זימן בשנת תרל"ג (1873) כמה מנכדיו, בהם רבי ישראל נח וינברג (שהיה אז בן 13 שנים בלבד) ורבי יצחק מתתיהו סנדברג, וכן אחדים מחסידיו, וציוום לעלות לארץ ישראל, להשתקע בטבריה ולהקים שם גרעין של החסידות. באותה עת הפליאה עובדה זו את חסידיו שכן תנאי החיים בארץ ישראל היו קשים ביותר. כעבור שנים רבות, לאחר שחלק הארי של החסידות הוכחד בשואה, התפתחה חסידות סלונים מחדש בארץ ישראל הודות לאותו גרעין. חסידי סלונים רואים בכך ראייה נבואית של רבם. מרכז החסידות היה בטבריה ואף רב העיר, הרב משה קלירס היה חסיד סלונים. לאחר הקמת ישיבת בית אברהם החל לעבור מרכז החסידות לירושלים. בשנות ה-70 עבר רבי אברהם וינברג מטבריה לירושלים ומרכז החסידות נקבע שם באופן סופי.

האדמו"ר רבי אברהם השני מסלונים-ברנוביץ' (בעל "בית אברהם") ביקר פעמיים בארץ, בשנים תרפ"ט ותרצ"ג. בביקורו השני הניח אבן פינה לבית הכנסת של חסידי סלונים בשכונת בית ישראל בירושלים (בית הכנסת נמכר לימים בשביל לממן את קניית ובניית ישיבת בית אברהם. מרתף בית הכנסת נקנה לימים על ידי חסידי סלאנים.)

לאחר השואה

בעיצומם של ימי השואה בב' חשוון תש"ב הוקמה בירושלים ישיבת בית אברהם שהיוותה בהמשך את הבסיס לשיקומה של חסידות סלונים לאחר החורבן הנורא.

רבי מרדכי חיים קסטלניץ מסלונים

עם הגיע הידיעות המרות מחורבן בית סלונים והירצחו של הרבי הצעיר הכתירו חסידי סלונים בארץ ישראל בשנת תש"ו את זקן החסידים, רבי מרדכי חיים קסטלניץ מסלונים אשר כונה "רבי מוטל דיין". הוא התגורר בטבריה ובשנת תרצ"ז עלה להתגורר בירושלים. הוא סירב לשמש כאדמו"ר אך בפועל הנהיג את העדה עד לפטירתו בי"ב בטבת תשי"ד (1953).

לאחר פטירת ר' מוטל, נערכו בחירות בחסידות בין ארבעה מועמדים. הרב אהרן לוריא, הרב יצחק מתתיהו לוריא, רבי אברהם וינברג ורבי שלום נח ברזובסקי. מועמדותו של רבי שלום נח הוצגה על ידי תלמידי ישיבתו אך חמיו רבי אברהם וינברג הוא שנבחר לבסוף ברוב קולות.

רבי אברהם וינברג היה בנו של רבי נח וינברג (אחיו של האדמו"ר רבי שמואל) ונינו של מייסד השושלת. הוא כיהן כאדמו"ר 27 שנים. בצעירותו היה מראשי אגודת ישראל בטבריה וממקימי החינוך החרדי בעיר. שימש כחבר מועצת גדולי התורה. נפטר בי"ב בסיון תשמ"א (1981). דברי תורתו מרוכזים בספרים 'ברכת אברהם' - (שני חלקים על חמישה חומשי תורה ומכתבים) בהוצאת מוסדות ישיבת "בית אברהם" - מכון אמונה ודעת (תשנ"א), ו'נחל איתן' (שני חלקים על חמישה חומשי תורה ומועדים, וכרך מכתבים) בהוצאת מוסדות חסידי סלאנים "באר אברהם" - מכון נחלי אמונה.

חסידות סלונים בדורנו

לקראת סוף תקופת כהונתו התפלגה חסידות סלונים לשני פלגים. הפלג הגדול מאיית את שם החסידות בכתיב עברי - "סלונים" ומכונה "ווייסע" (לבן ביידיש) , והפלג הקטן מאיית בכתיב יידי - "סלאנים" ומכונה "שווארצע" (שחור ביידיש).

סלונים

פלג זה הכתיר כאדמו"ר את הרב שלום נח ברזובסקי, חתנו של האדמו"ר הקודם, עוד בחיי חמיו, (ביום א' באייר תשמ"א בטיש להילולת רבי אברהם וינברג). מהלך זה של הכתרת רבי בחיי קודמו, שאינו מקובל בתנועת החסידות, לווה בטענה כי חמיו חדל מלתפקד וכי ענייני הקהילה לא טופלו ולדבריהם, ישנה בידיהם צוואה של חמיו המורה כך. בניו של רבי אברהם תמכו בהכתרה. מאידך גיסא, בני הפלג השני מעלים טענות לגבי האותנטיות של הצוואה.

הרב שלום נח ברזובסקי הקים ועמד בראש ישיבת "בית אברהם" של החסידות. כיהן כחבר הנהלת החינוך העצמאי, כחבר מועצת גדולי התורה וכחבר נשיאות ועד הישיבות. סדרת הספרים שחיבר, נתיבות שלום, פרסמה את שמו בחוגים רחבים. לפלג זה קהילות בירושלים, בני ברק, ביתר עילית, קרית גת, חזון יחזקאל, עמנואל, אלעד, ואשדוד, וכן בבורו פארק, מונסי, ולונדון. הרב ברזובסקי נפטר ביום ז' באב ה'תש"ס.

ממשיך דרכו כאדמו"ר הוא בנו, רבי שמואל ברזובסקי. דברי תורתו מודפסים מדי שנה בספרים בשם "דרכי נעם", על פי הכתוב "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום", כהמשך לשמם של ספרי אביו "נתיבות שלום". החסידות מונה כ-1200 בתי אב.

שמה של החסידות התפרסם בציבור הכללי בפרשת ההפרדה בעמנואל, שבה היה לחסידי פלג זה ולאדמו"רם חלק מרכזי.

החסידות משתייכת באופן רשמי לפלג שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל, ואיש החסידות, יוסף דייטש מכהן כחבר מועצת עיריית ירושלים מטעם התנועה. בבחירות הפנימיות באגודת ישראל רצו חסידי סלונים בסיעה עצמאית בשם "נאמני התנועה" שסימנה "ס" וקיבלו 356 קולות (כ-3% מכלל הקולות). עם זאת, האדמו"ר הנוכחי ולמעשה גם אביו בסוף ימיו לא הזדהו עם כל פעולות התנועה. האדמו"ר הנוכחי אף קרא לחסידיו לא להצביע בבחירות לכנסת השבע עשרה עקב תמיכתה של יהדות התורה בתוכנית ההתנתקות, באמרו שמהלך זה היה בניגוד לדעת הרבנים. לפני הבחירות לכנסת השמונה עשרה נפגשו איתו רבי יעקב אריה אלתר, האדמו"ר מגור, וחבר הכנסת מטעם חסידות גור, יעקב ליצמן, והגיעו איתו להבנות על דרך קבלת ההחלטות במפלגה. בעקבות כך הסכים לתת את הסכמתו להשתתפות בבחירות.

לחסידות מכון הוצאת ספרים בשם "אמונה ודעת" שמקומו בישיבת בית אברהם המוציא לאור את ספרי החסידות, ומכון "דרכי נועם" בביתר עילית המוציא לאור את ספרי האדמו"ר הנוכחי. לחסידות סידור תפילה (המבוסס על סידור קוידנוב) בשם "מגן אברהם".

סלאנים

מחנה זה הכתיר את אדמו"רו הנוכחי, רבי אברהם וינברג, חתנו של הרב שמואל וינברג, בנו של רבי אברהם וינברג השלישי, ונכדו של יוסף וינברג אחיינו של רבי אברהם וינברג השלישי. הוא מכהן כנשיא מוסדות "באר אברהם". בתקופת כהונתו הוקמו קהילות ומוסדות של החסידות בירושלים, בני ברק, בית שמש, רחובות, אלעד ואשדוד, וכן בארצות הברית (בורו פארק, וויליאמסבורג ומונסי), באנגליה, בבלגיה ובשווייץ. חסידותו מונה כ-400 משפחות בעולם. בית הכנסת המרכזי של החסידות, "באר אברהם", שוכן בשכונת עזרת תורה בירושלים.

דרך ומאפייני החסידות

הנושאים המדוברים ביותר בחסידות הם: אמונה, שבת וקדושה. רבי נח מלעכוויטש אמר: "כל חבורה (= קבוצה) יש לה שער בשמים, והשער שלנו הוא אמונה ושפלות".

החסידות מדגישה גם את לימוד התורה והיא מפורסמת בכך שיש בה מספר גדול של אברכים ותלמידי חכמים. בימי השובבי"ם נערכים בישיבה שני סדרי לימוד של 5 שעות רצופות ובחורים רבים עורכים גם סדר שלישי של 5 שעות. בישיבה של החסידות בברנוביץ' ("תורת חסד") היה דרך הלימוד עיוני כשיטת בריסק. כמו כן בישיבת בית אברהם הושם דגש על לימוד עיוני כשיטה הליטאית והאווירה החברתית והלימודית בישיבה דומה לאווירה בישיבות הליטאיות.

הלבוש החיצוני בחסידות סלונים מודרני יותר משאר החסידויות. חסידים רבים והאדמו"רים האחרונים מכניסים את פאותיהם מאחורי האוזן, שלא כמקובל בדרך כלל אצל חסידים. שפת הדיבור בחסידות היא עברית. בפלג סלאנים היידיש נפוצה יותר וסגנון הלבוש יותר מחמיר.

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

ספרי החסידות

בחסידות הוציאו את דברי תורתם של האדמו"רים לאחר פטירתם בספרים[4].

יאיר אור - היסטוריה של החסידות וסיפורים על האדמו"רים מאת יאיר שוורצמן, תלמיד הישיבה בברנוביץ'.

הערות שוליים

  1. ^ חתנו של הרב דוד וינפלד (חותנו בזיווג שני של הבית ישראל מגור).
  2. ^ מרדכי מאיר, "הילולת האדמו״ר שהפכה ליום זיכרון לשואה אצל חסידי סלונים", המעיין, טבת תשס"ח, עמודים 65-67
  3. ^ היה בנו של אלכסנדר מעשירי לובלין. ראו אודותיו בפורום היידי אידישע וועלט פארומס.
  4. ^ ראו בערכיהם.