מאמץ האש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־15:28, 24 במאי 2012

מאמץ האש הוא יסוד התקפי במלחמה המודרנית. מאמץ האש משלים ומסייע למאמץ התמרון בשדה הקרב על מנת להגיע להכרעה תוך ניצול עוצמה קרבית^[1]. תפקיד מאמץ האש הוא לשתק ולהשמיד את כוחות האוייב כהכנה לתמרון יבשתי, או כחלק ממנו. קיימת אף דוקטרינה לפיה ניתן להגיע להכרעה בשדה הקרב המודרני באמצעות מאמץ האש לבדו, אף ללא תמרון ("תמרון באש ללא גייסות", ראו להלן).

תיאור מאמץ האש

היחידות הלוחמות המייצרות אש נקראות גורמי סיוע ומורכבות בראש ובראשונה, ובאופן היסטורי מחיל תותחנים (ארטילריה) וכן מכוחות ייעודיים של חיל אוויר, נ"מ, חיל ים, לוחמה אלקטרונית וחימוש מונחה מדויק, שהוא הגורם העיקרי לייצור אש יעילה בלוחמה המודרנית.

מאמץ האש מושתת על סדרת פעולות הכוללת: רכישת מטרות (באמצעות מודיעין צבאי), תכנון תקיפת המטרות ("תוכנית אש"), תקיפת המטרות על ידי גורמים המוקצים למשימה על ידי הפיקוד, דיווח תוצאות התקיפה והערכת נזקים.

במפקדת פיקוד מרחבי או מפקדה ממונה אחרת (בתלות בארגון הצבא) נמצא מרכז אש שתפקידיו הם לתכנן ולנצל באופן מיטבי את גורמי הסיוע, במסגרת הלוחמה המשולבת של חילות שונים. המרכז אחראי על הקצאת גורמי סיוע לגזרות ולכוחות מתמרנים וביצוע בקרה על תכנון התקיפה, על הפעלת גורמי הסיוע תוך תיאום בינם ובין עצמם ובינם ובין כוחות ידידותיים בגיזרה ועל עמידה ביעדי תוכנית התקיפה. בראש מרכז האש ניצב בדרך כלל קצין בכיר במערך הארטילריה. לכוחות מתמרנים בשטח מוצמד לרוב מתאם סיוע אש (בעבר: קצין קישור ארטילריה (קש"א) או קצין סיוע ארטילרי (קס"א)), קצין מטה מקצועי לתיאום סיוע אש, בקשת הקצאה מרמה ממונה והכוונת גורמי הסיוע, תוך יישום החלטות המפקד.

היסטוריה

ראשיתו של מאמץ האש במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1913 עוד נכתב בתקנון-השדה הצרפתי: "הארטילריה אינה מכינה את ההתקפה, היא רק מסייעת לה. אין שלב נפרד של הכנה ארטילרית להתקפה; חיל-הרגלים וחיל-התותחנים פועלים בו-זמנית". חיל הרגלים נחשב בצבאות העולם ככוח הקרבי העיקרי והוא נמדד בעוצמת כידוניו. להתקפה לא הוקצתה כלל ארטילריה מלווה.

בשנת 1916 כבר כתב המרשל פרדיננד פוש: "מידת ההכנה הארטילרית קובעת את יכולת-ההתקפה של חיל-הרגלים. ואילו כאשר נבלם חיל-הרגלים בהתקדמותו, מוטל על הארטילריה לפתוח בהכנה-ארטילרית מחודשת". מכאן ואילך שוכללו עוד ועוד השיטות לייצר סיוע אש יעיל^[2]. הנחתת "ריכוך" ארטילרי או אווירי לפני הסתערות יבשתית הפכה לפרקטיקה מקובלת.

בשנות ה-20 של המאה ה-20 כתב הוגה הדעות הצבאי האיטלקי ג'וליו דוּאה שניתן אף להכריע מלחמה באמצעות אש בלבד. רעיון ההפצצה האסטרטגית שיושמה במלחמת העולם השנייה ובמלחמת וייטנאם ניסתה ליישם עליונות, פגיעה במרקם החיים וביכולת הצבאית וזריעת אימה בקרב האויב עד כדי כניעה, תוך מזעור הצורך לשליחת חיילים לתמרון ומניעת סיכונם.

מאמץ האש בדוקטרינת RMA

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20, עם התפתחותו של החימוש המונחה המדוייק גיבש צוות חשיבה של צבא ארצות הברית מהפך מחשבתי שנקרא Revolution in Military Affairs, או RMA. בבסיס הדוקטרינה ניצבה הגדרה של המלחמה כ"מבצע לוגיסטי להשמדת מטרות", כלומר הכרעה חדה בקרב ללא תמרון יבשתי. לפי דוקטרינה זו על המדינה התוקפת לייצר מבעוד מועד "בנק" של מטרות איכות של האויב: מתקני תשתית אסטרטגיים, בסיסים ומרכזים לוגיסטיים, מעברים הכרחיים ומפקדות ולהשמיד מטרות איכות אלה באופן מדוייק ותוך מזעור הפגיעה בחיי אדם, כדי לטעת בלב מנהיגיו את התחושה שהם הפסידו במערכה ושמוטב להם להיכנע^[3].

הדוקטרינה נוסתה לראשונה במלחמת המפרץ (1991) וכן במלחמת המפרץ השנייה ובמלחמת לבנון השנייה. אולם, על אף בנקי המטרות האיכותיים, החימוש המדוייק וההפעלה המתוחכמת, לא הצליחו לא ארצות הברית ולא ישראל להכריע מלחמות אלה באמצעות אש בלבד.

דוגמה להיפוך מחשבתי זה (בו התמרון היבשתי משלים כביכול את מאמץ האש, בניגוד לתפיסה המקובלת בה האש מסייעת לתמרון ומשלימה אותו) ניתן למצוא בדברי נשיא מדינת ישראל שמעון פרס במהלך מבצע עופרת יצוקה, בהם הצדיק את הכניסה הקרקעית לרצועת עזה, וקבע כי זו "נועדה להשלים את מאמץ האש באמצעות תמרון ולהעמיק את הפגיעה בחמאס ובתשתיות הטרור"^[4].

קישורים חיצוניים

השתתפות חיל האוויר בלוחמת היבשה - תא"ל במיל אסף אגמון
עמיר רפפורט, צה"ל ולקחי מלחמת לבנון השנייה, מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת בר-אילן, עיונים בביטחון המזה"ת מס' 85
כנס האש הבינלאומי השני 2012 (בישראל): האתר הרשמי של הכנס, סיקור הכנס בפורום צבא ובטחון ב"פרש"

הערות שוליים

^ מבוסס על ההגדרה במילון למונחי צה"ל, אג"ם/תוה"ד 2003
^ ל. מרחב, האש במבצעי התקפה, מערכות 156 , דצמבר 1963
^ גור ליש, אלה לא המטרות, מערכות 439, אוקטובר 2011
^ שמעון כהן, הנשיא פרס נגד מרכז פרס, באתר ערוץ 7, 4 בינואר 2009

[1] מבוסס על ההגדרה במילון למונחי צה"ל, אג"ם/תוה"ד 2003

[2] ל. מרחב, האש במבצעי התקפה, מערכות 156 , דצמבר 1963

[3] גור ליש, אלה לא המטרות, מערכות 439, אוקטובר 2011

[4] שמעון כהן, הנשיא פרס נגד מרכז פרס, באתר ערוץ 7, 4 בינואר 2009

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 * [http://www.ilws.org.il/CurrentPage.aspx?catid=82&pageid=13 השתתפות חיל האוויר בלוחמת היבשה - תא"ל במיל אסף אגמון]
 * [[עמיר רפפורט]], [http://www.biu.ac.il/SOC/besa/MSPS85He.pdf צה"ל ולקחי מלחמת לבנון השנייה], [[מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים]], [[אוניברסיטת בר-אילן]], עיונים בביטחון המזה"ת מס' 85 {{PDF}}
+* כנס האש הבינלאומי השני [[2012]] (ב[[ישראל]]): [http://www.israeldefense.co.il/?CategoryID=591 האתר הרשמי של הכנס], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=563453 סיקור הכנס בפורום צבא ובטחון ב"פרש"]
 ==הערות שוליים==

אמנות המלחמה
אמנות המלחמה	טקטיקה • אופרטיבה צבאית • אסטרטגיה • דוקטרינה צבאית • תורת לחימה • הונאה
מושגי יסוד	לחימה • קרב • מערכה • מלחמה • מלחמה כוללת • מלחמת מנע • לוחמת חלל • לוחמה אווירית • לוחמה ימית • לוחמת תמרון • לוחמת שחיקה • לוחמה אסימטרית • מלחמה בטרור • מלחמת אזרחים • צבא
הוגים וספרים	סון דזה / אמנות המלחמה • וגטיוס / מדעי הצבא • קרל פון קלאוזביץ / על המלחמה • אלפרד פון שליפן • בזיל הנרי לידל הארט / אסטרטגיה של גישה עקיפה • מרטין ון קרפלד
טקטיקה ומערכים צבאיים
מערכים צבאיים	מערך ריבוע • פלנקס • טסטודו • אימפי
טקטיקה	מכה מקדימה • מלחמת בזק • מתקפת נגד • אדמה חרוכה • קרב בלימה • מצור • הסגר • תנועת מלקחיים • כיתור • איגוף • איגוף אנכי • מארב • תקיפה אווירית • הפצצה טקטית • דיכוי הגנה אווירית • הפצצה אסטרטגית • לוחמה בשטח בנוי • לוחמת מנהרות • לוחמת שריון • לוחמה הררית • לוחמה מדברית • לוחמה אמפיבית • לוחמה נגד צוללות • לוחמה ביולוגית • לוחמה כימית • לוחמת רשת ("סייבר") • לוחמה אלקטרונית • לוחמה פסיכולוגית • לוחמה משפטית • לוחמה כלכלית • לוחמה לא קונבנציונלית • הפרד ומשול • מבצעים מיוחדים • גרילה • טרור • מפת מבצע
טקטיקות של	פרשים • חי"ר • שריון • ארטילריה • לחימה אווירית • לחימה ימית
אסטרטגיה לאורך ההיסטוריה
בעת העתיקה	הטקטיקה והאסטרטגיה היוונית • הטקטיקה והאסטרטגיה ההלניסטית • הטקטיקה והאסטרטגיה הרומית
בימי הביניים	הטקטיקה והאסטרטגיה המוסלמית • הטקטיקה והאסטרטגיה האירופאית בימי הביניים • הטקטיקה והאסטרטגיה המונגולית
בעת החדשה	הטקטיקה והאסטרטגיה האמריקאית בעת החדשה • הטקטיקה והאסטרטגיה גרמנית בעת החדשה • הטקטיקה והאסטרטגיה סובייטת בעת החדשה • הטקטיקה והאסטרטגיה האירופית בעת החדשה • הטקטיקה והאסטרטגיה במאה ה-20