חץ – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־22:30, 24 במאי 2012

ערך זה עוסק במוט מחודד המשמש ללחימה, לציד ולספורט. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו חץ (פירושונים).

חץ הוא מוט מחודד בקצהו, שניתן לירות באמצעות קשת, לשם ספורט או ציד. בתקופות קדומות שימשו החץ והקשת כאמצעי לחימה לפגיעה באויב מרחוק.

החץ כאמצעי לחימה

החץ כאמור הוא מוט מחודד בקצהו, המשמש כקליע שיורה הקשת וזו גם ההגדרה שלו (התחמושת של הקשת).

מוט החץ היה עשוי מעץ, וכיום משמשים לייצורו גם אלומיניום וחומרים מרוכבים. בראש המוט נמצא ראש החץ המחודד. ראשי החץ נעשו בהתחלה מאבן אך עם התקדמות הטכנולוגיה נעשו ממתכות שונות, כאשר בימי הביניים כבר היו נפוצים ראשי חץ מפלדה.

ראשי החץ עוצבו בצורות שונות בהתאם למטרה שבה נועדו לפגוע. חצים חודרי-שריון עוצבו כחוד דק מאוד, בעוד שחצי ציד היו בעלי חתך רחב על מנת להינעץ בבשר ולגרום נזק וכאב רב שישתק את המטרה.

הכנת החצים השתכללה אף היא במהלך השנים, כאשר בתחילת דרכם החצים היו פיסות עץ מגולפות בלבד. עוד לפני היציאה הראשונה של ההומו סאפיינס מאפריקה החלו להקשות את החצים בעזרת הנחתו מעל אש/על גחלים חמות כדי להקנות לו קלילות ויכולת אווירודינמית. בהמשך, נוספו לחץ סנפירים, מעין "כנפונים" קטנים, בזנבו, שנועדו לאזן את מעוף החץ ובכך להגדיל את דיוקו וטווח הירי.

בעת מלחמה, נהגו גם "להדליק" חצים באמצעות טבילת ראש החץ בחומר שריפה, הדלקתו ושליחת החץ למטרה. פעולה זו, אם בוצעה עם חטיבה של קשתים מיומנים, יכלה לגרום לאפקט קטלני, אם בהצתת שרפות ואם בהפחדת האויב.

עד סוף ימי הביניים החץ והקשת היו כלי הירייה העיקרי בשימוש הצבא. הקשתים באו לרוב מקרב פשוטי העם, והתאמנו במשך זמן רב (בייחוד באנגליה) כדי לצבור מיומנות וכוח לתפעל את הקשת בקרב. את החצים היו הקשתים מאכסנים באשפת חצים שהייתה תלויה על גבם (נפוצה בעיקר בציד) או נעצו אותם בקרקע שלפניהם. בסוף ימי הביניים החלה הקשת לאבד את הבכורה, בהתחלה לרובה הקשת ובהמשך לרובה המופעל על ידי אבק שריפה, שהיה בעל יכולת חדירת שריון גדולה לאין ערוך מזו של הקשת.

בשפה האנגלית קיימת הבחנה בין חצים הנורים מקשת (Arrows) לחצי הטלה (Darts) המושלכים ביד. הטווח של חצי ההטלה קצר בהרבה מזה של קשת והם גם מדויקים פחות. עיקר שימושם כיום הוא בספורט קליעה למטרה.

החץ בתרבות

בימינו צורת החץ או ציורו משמשים להוראת כיוון.

החץ גם מככב בכמה ביטוים ציוריים:

"כחץ מקשת" - דבר שנעשה במהירות מרובה
"גירא בעיניה דשטנא" - (חץ בעיני השטן)
"חץ הצפון" - קבוצות כוכבים בדרום המצביע על כיוון צפון.

ראו גם

ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

תבנית:נ

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{פירוש נוסף|נוכחי=מוט מחודד המשמש ללחימה, לציד ולספורט}}
 [[תמונה:Fleches-japonaises-p1000614.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראשי חץ יפניים]]
+[[File:Lucznictwo-pokaz.nad.Baltykiem.jpg|ממוזער|250px|קשתים יורים בחץ וקשת]]
 [[תמונה:Plastic-Dart.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חץ הטלה מפלסטיק]]
 '''חץ''' הוא מוט מחודד בקצהו, שניתן לירות באמצעות [[חץ וקשת|קשת]], לשם [[ספורט]] או [[ציד]]. בתקופות קדומות שימשו [[חץ וקשת|החץ והקשת]] כ[[אמצעי לחימה]] לפגיעה באויב מרחוק.
@@ שורה 8: / שורה 9: @@
 ה'''חץ''' כאמור הוא מוט מחודד בקצהו, המשמש כ[[קליע]] שיורה ה[[חץ וקשת|קשת]] וזו גם ההגדרה שלו (ה[[תחמושת]] של הקשת).
-מוט החץ היה עשוי מ[[עץ (חומר גלם)|עץ]], וכיום משמשים לייצורו גם [[אלומיניום]] ו[[חומר מרוכב|חומרים מרוכבים]]. בראש המוט נמצא '''ראש החץ''' המחודד. ראשי החץ נעשו בהתחלה מ[[סלע|אבן]] אך עם התקדמות הטכנולוגיה נעשו ממתכות שונות, כאשר בימי הביניים כבר היו נפוצים ראשי חץ מ[[פלדה]].
+מוט החץ היה עשוי מ[[עץ (חומר גלם)|עץ]], וכיום משמשים לייצורו גם [[אלומיניום]] ו[[חומר מרוכב|חומרים מרוכבים]]. בראש המוט נמצא '''ראש החץ''' המחודד. ראשי החץ נעשו בהתחלה מ[[סלע|אבן]] אך עם התקדמות הטכנולוגיה נעשו ממתכות שונות, כאשר ב[[ימי הביניים]] כבר היו נפוצים ראשי חץ מ[[פלדה]].
 ראשי החץ עוצבו בצורות שונות בהתאם למטרה שבה נועדו לפגוע. חצים חודרי-שריון עוצבו כחוד דק מאוד, בעוד שחצי [[ציד]] היו בעלי חתך רחב על מנת להינעץ בבשר ולגרום נזק וכאב רב שישתק את המטרה.
-הכנת החצים השתכללה אף היא במהלך השנים, כאשר בתחילת דרכם החצים היו פיסות עץ מגולפות בלבד. עוד לפני היציאה הראשונה של ה[[הומו סאפיינס]] מ[[אפריקה]] החלו להקשות את החצים בעזרת הנחתו מעל אש/על גחלים חמות כדי להקנות לו קלילות ויכולת אווירודינמית.
+הכנת החצים השתכללה אף היא במהלך השנים, כאשר בתחילת דרכם החצים היו פיסות עץ מגולפות בלבד. עוד לפני היציאה הראשונה של ה[[הומו סאפיינס]] מ[[אפריקה]] החלו להקשות את החצים בעזרת הנחתו מעל אש/על גחלים חמות כדי להקנות לו קלילות ויכולת אווירודינמית. בהמשך, נוספו לחץ [[סנפיר (כלי)|סנפירים]], מעין "כנפונים" קטנים, בזנבו, שנועדו לאזן את מעוף החץ ובכך להגדיל את דיוקו וטווח הירי.
 בעת מלחמה, נהגו גם "להדליק" חצים באמצעות טבילת ראש החץ בחומר שריפה, הדלקתו ושליחת החץ למטרה. פעולה זו, אם בוצעה עם חטיבה של קשתים מיומנים, יכלה לגרום לאפקט קטלני, אם בהצתת שרפות ואם בהפחדת האויב.
+עד סוף [[ימי הביניים]] החץ והקשת היו כלי הירייה העיקרי בשימוש ה[[צבא]]. הקשתים באו לרוב מקרב פשוטי העם, והתאמנו במשך זמן רב (בייחוד ב[[אנגליה]]) כדי לצבור מיומנות וכוח לתפעל את הקשת ב[[קרב]]. את החצים היו הקשתים מאכסנים ב[[אשפת חצים]] שהייתה תלויה על גבם (נפוצה בעיקר ב[[ציד]]) או נעצו אותם בקרקע שלפניהם. בסוף ימי הביניים החלה הקשת לאבד את הבכורה, בהתחלה ל[[רובה קשת|רובה הקשת]] ובהמשך ל[[רובה]] המופעל על ידי [[אבק שריפה]], שהיה בעל יכולת חדירת שריון גדולה לאין ערוך מזו של הקשת.
 בשפה האנגלית קיימת הבחנה בין חצים הנורים מקשת (Arrows) לחצי הטלה (Darts) המושלכים ביד. הטווח של חצי ההטלה קצר בהרבה מזה של קשת והם גם מדויקים פחות. עיקר שימושם כיום הוא בספורט [[קליעה למטרה]].
@@ שורה 33: / שורה 36: @@
 * [[חץ וקשת]]
 * [[הטלת חצים]]
+* [[רובה קשת]]
 [[קטגוריה:תחמושת]]

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: חץ
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חץ