קרנות הפנסיה ההסתדרותיות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא כולן הולאמו
שורה 1: שורה 1:
'''קרנות הפנסיה ההסתדרותיות''' הן [[קרן פנסיה|קרנות פנסיה]] שהוקמו ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] על ידי [[ההסתדרות הכללית]], והיו גוף מרכזי ב[[ביטוח פנסיוני|ביטוח הפנסיוני]] של העובדים בישראל. [[משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות|המשבר שאליו נקלעו הקרנות]], עקב [[גרעון אקטוארי]] כבד, הביא ל[[הלאמה|הלאמת]] רובן בשנת 2003 (למעט קרן "מגן" והקרן של חברי "דן"), ולניתוקן מההסתדרות הכללית.
'''קרנות הפנסיה ההסתדרותיות''' הן [[קרן פנסיה|קרנות פנסיה]] שהוקמו ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] על ידי [[ההסתדרות הכללית]], והיו גוף מרכזי ב[[ביטוח פנסיוני|ביטוח הפנסיוני]] של העובדים בישראל. [[משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות|המשבר שאליו נקלעו הקרנות]], עקב [[גרעון אקטוארי]] כבד, הביא ל[[הלאמה|הלאמת]] רובן (למעט קרן "מגן" והקרן של חברי "[[דן חברה לתחבורה ציבורית|דן]]") בשנת 2003, ולניתוקן מההסתדרות הכללית.


קרנות הפנסיה המרכזיות של ההסתדרות הן:
קרנות הפנסיה המרכזיות של ההסתדרות הן:

גרסה מ־10:08, 2 ביוני 2012

קרנות הפנסיה ההסתדרותיות הן קרנות פנסיה שהוקמו בשנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי ההסתדרות הכללית, והיו גוף מרכזי בביטוח הפנסיוני של העובדים בישראל. המשבר שאליו נקלעו הקרנות, עקב גרעון אקטוארי כבד, הביא להלאמת רובן (למעט קרן "מגן" והקרן של חברי "דן") בשנת 2003, ולניתוקן מההסתדרות הכללית.

קרנות הפנסיה המרכזיות של ההסתדרות הן:

  • מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ;
  • קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ;
  • נתיב - קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות בע"מ;
  • קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים בישראל - אגודה שיתופית בע"מ;
  • קרן הביטוח והפנסיה של פועלי בנין ועבודות ציבוריות א.ש. בע"מ;
  • קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ.
  • מגן - קרן פנסיה מרכזית לקואופרציה ביצרנות תחבורה ושירותים - אגודה שיתופית בע"מ.

בנוסף לכך קיימות קרנות פנסיה לקואופרטיבים לתחבורה ציבורית (קרן הפנסיה של חברי "אגד" וקרן הפנסיה של חברי "דן") שגם הן היו מסונפות להסתדרות.

קרנות הפנסיה ההסתדרותיות התאגדו באמצע שנות החמישים, כמיזוג של קופות תגמולים קטנות. הוותיקה שבהן, קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות, הוקמה בתחילת 1954, אולם קדמה לה קרן הפנסיה של עובדי קופת חולים, שהתמזגה לתוכה. הקרנות העניקו לעמיתיהן זכויות חסרות בסיס אקטוארי, גישה שהייתה גורם מרכזי במשבר שאליו נקלעו. בין השאר, לשם סיוע לעולים חדשים, שתקופת הצבירה שלהם לפנסיה קצרה, הובטחה צבירה מוגדלת בעשר השנים הראשונות (עד כדי הכפלת הזכויות‏‏[1]), ועקב כך עמיתים שהיו חברים במשך עשר שנים או מעט יותר, זכו לפנסיה גדולה במידה ניכרת מזו שהיו ראויים לה על פי שיקולים אקטואריים. בצעד זה נטלו קרנות הפנסיה על עצמן משימה שנועדה לממשלה ולא להן.

לקריאה נוספת

  • יהודה כהנא, ספר ביטוח החיים, הפנסיה והגמל בישראל, הוצאת עתרת, 1988, חלק ד: הסדרי פנסיה מצטברת ופנסיה תקציבית.

הערות שוליים

  1. ^ ‏דב פלג, "סוגיות בפנסיה", ביטחון סוציאלי, ינואר 1993, עמ' 135-122.‏
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.