נועה מימן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hidabrut (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:


==קורות חייה==
==קורות חייה==
נועה מימן נולדה ב[[תל-אביב]], גדלה בתחילה ב[[רמת אביב]] ואחר-כך ב[[הרצליה]]. היא האחות האמצעית במשפחה ולה שני אחים: אוהד ויואב. אביה, [[יוסי מימן]], הוא [[איש עסקים]], שנולד ב[[מחנה עקורים]] ב[[גרמניה]] וגדל ב[[פרו]]. סבתו של אביה הייתה ממשפחת אולשוונגר, שהייתה מהמוציאים לאור הגדולים בגרמניה; סבה צד אביה, ישראל (איז'ו) מימן, הוא יליד [[קולומיאה]] שישב ב[[גולאג]] בדרום [[סיביר]] במשך 23 חודשים, כשהוא חזר הוא גילה שהרגו את אשתו.
נועה מימן נולדה ב[[תל-אביב]], גדלה בתחילה ב[[רמת אביב]] ואחר-כך ב[[הרצליה]]. היא האחות האמצעית במשפחה ולה שני אחים: אוהד ויואב. אביה, [[יוסי מימן]], הוא [[איש עסקים]], שנולד ב[[מחנה עקורים]] ב[[גרמניה]] וגדל ב[[פרו]]. סבתו של אביה הייתה ממשפחת אולשוונגר, שהייתה מהמוציאים לאור הגדולים בגרמניה; סבה מצד אביה, ישראל (איז'ו) מימן, הוא יליד [[קולומיאה]] שישב ב[[גולאג]] בדרום [[סיביר]] במשך 23 חודשים, כשהוא חזר הוא גילה שהרגו את אשתו.


בן-דוד של סבתה, רוברט הנס אולשוונגר, היה [[קריקטוריסט]] פוליטי. אמה, מרים מימן, היא [[אדריכלית]] במקצועה, ש[[עלייה לישראל|עלתה לישראל]] מרומניה בהיותה בת 12, היו [[קומוניסטים]] עד שהתאכזבו מהקומוניזם. סבתה מצד אמה, ד"ר קולומבה לופו, ילידת [[בוקרשט]], היא [[כימאי]]ת. סבה מצד אמה, פרופ' אלכסנדר לופו, הוא יליד רומן ברומניה, הוא [[מטלורגיה|מטלורג]] במקצועו שלימד באוניברסיטאות [[אוניברסיטת תל אביב|תל-אביב]] ו[[אוניברסיטת חיפה|חיפה]].
בן-דוד של סבתה, רוברט הנס אולשוונגר, היה [[קריקטוריסט]] פוליטי. אמה, מרים מימן, היא [[אדריכלית]] במקצועה, ש[[עלייה לישראל|עלתה לישראל]] מרומניה בהיותה בת 12, הוריה היו [[קומוניסטים]] עד שהתאכזבו מהקומוניזם. סבתה מצד אמה, ד"ר קולומבה לופו, ילידת [[בוקרשט]], היא [[כימאי]]ת. סבה מצד אמה, פרופ' אלכסנדר לופו, הוא יליד רומן ברומניה, הוא [[מטלורגיה|מטלורג]] במקצועו שלימד באוניברסיטאות [[אוניברסיטת תל אביב|תל-אביב]] ו[[אוניברסיטת חיפה|חיפה]].


נועה מימן למדה בבית ספר יסודי [[נוף ים]], בחטיבת הביניים סמדר ובמגמת תיאטרון בתיכון חדש היובל בהרצליה, אותה עזבה בתקופת [[רצח רבין]], אז נכנסה לפעילות פוליטית. מימן הייתה יושבת ראש נוער [[העבודה]] בהרצליה ואחר-כך יושבת ראש נוער העבודה הארצי (1997-1995). ב[[צה"ל]] שירתה במשך שנה, כמראיינת ומאבחנת פסיכוטכנית, אחר-כך יצאה ל[[קורס קצינים]] ושירתה כעוזרתו של [[מזכיר צבאי|המזכיר הצבאי]] של סגני שר הביטחון [[אפרים סנה]] ו[[דליה רבין]] בתום שירותה הצבאי, באוגוסט 2001, למדה שנה משפטים ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]]. מימן היא בוגרת [[תואר ראשון]] ב[[היסטוריה כללית]] ולימודים כלליים מאוניברסיטת תל אביב (2005-2002). אחר-כך עבדה ב[[מרכז יצחק רבין לחקר ישראל|מרכז יצחק רבין]] כמנהלת פרויקטים, אחראית פרויקט העשור ל[[רצח רבין]] וחנוכת המרכז החדש (2005-2004).
נועה מימן למדה בבית ספר יסודי [[נוף ים]], בחטיבת הביניים סמדר ובמגמת תיאטרון בתיכון חדש היובל בהרצליה, אותה עזבה בתקופת [[רצח רבין]], אז נכנסה לפעילות פוליטית. מימן הייתה יושבת ראש נוער [[העבודה]] בהרצליה ואחר-כך יושבת ראש נוער העבודה הארצי (1997-1995). ב[[צה"ל]] שירתה במשך שנה, כמראיינת ומאבחנת פסיכוטכנית, אחר-כך יצאה ל[[קורס קצינים]] ושירתה כעוזרתו של [[מזכיר צבאי|המזכיר הצבאי]] של סגני שר הביטחון [[אפרים סנה]] ו[[דליה רבין]] בתום שירותה הצבאי, באוגוסט 2001, למדה שנה משפטים ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]]. מימן היא בוגרת [[תואר ראשון]] ב[[היסטוריה כללית]] ולימודים כלליים מאוניברסיטת תל אביב (2005-2002). אחר-כך עבדה ב[[מרכז יצחק רבין לחקר ישראל|מרכז יצחק רבין]] כמנהלת פרויקטים, אחראית פרויקט העשור ל[[רצח רבין]] וחנוכת המרכז החדש (2005-2004).
שורה 21: שורה 21:


ב-2010 הייתה מימן מייסדת-שותפה של הארגון "ויזיט פלשתיין", ביחד עם אחמד אל-חילו, עוזרו של [[סאיב עריקאת]] ושל יואב בודור. הארגון מארגן סיורים של [[פלשתינים]] ב[[ישראל]] ושל [[ישראלים]] ב[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלשתינית]], במטרה למוטט חומות מנטליות. במסגרת זאת הכניסו עד היום (פברואר 2012) כ-1,200 ישראלים ל[[רמאללה]].
ב-2010 הייתה מימן מייסדת-שותפה של הארגון "ויזיט פלשתיין", ביחד עם אחמד אל-חילו, עוזרו של [[סאיב עריקאת]] ושל יואב בודור. הארגון מארגן סיורים של [[פלשתינים]] ב[[ישראל]] ושל [[ישראלים]] ב[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלשתינית]], במטרה למוטט חומות מנטליות. במסגרת זאת הכניסו עד היום (פברואר 2012) כ-1,200 ישראלים ל[[רמאללה]].

בשנת [[2012]] השתתפה בעונה השביעית של תכנית הטלויזיה [[רוקדים עם כוכבים]].


==סרטים שהפיקה וביימה==
==סרטים שהפיקה וביימה==
שורה 32: שורה 34:
* 2010 – "אוי מאמא" – בימוי, תסריט והפקה: סרט ביכורים תיעודי המלווה את פירה, סבתה של הבימאית, במסע לשחרורה מהעול המכביד עליה מתקופת ה[[שואה]]. הסרט מתעד את פגישתה של סבתה עם האחיין של הפולנייה שהצילה אותה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], בעת ביקורו בישראל ומראה כיצד היא עוזרת לילדה פרואנית צעירה. הסרט שודר בערוץ 10 ב[[יום השואה]] 2010 ו-2011. זוכה הפרס "זיכרון ועתיד" לסרט התיעודי בפסטיבל goEast, [[ויסבאדן]], גרמניה, אפריל 2010. הסרט היה מועמד גם לפרס "היסטוריה וביוגרפיה" לסרט תיעודי בפסטיבל הטלוויזיה ה-16 של [[שנגחאי]], [[סין]], יוני 2010, בפסטיבל בנד ב[[אורגון]], ארצות הברית 2010 ובתחרות פורום היוצרים הדוקומנטריים הישראלי בשנת 2010.
* 2010 – "אוי מאמא" – בימוי, תסריט והפקה: סרט ביכורים תיעודי המלווה את פירה, סבתה של הבימאית, במסע לשחרורה מהעול המכביד עליה מתקופת ה[[שואה]]. הסרט מתעד את פגישתה של סבתה עם האחיין של הפולנייה שהצילה אותה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], בעת ביקורו בישראל ומראה כיצד היא עוזרת לילדה פרואנית צעירה. הסרט שודר בערוץ 10 ב[[יום השואה]] 2010 ו-2011. זוכה הפרס "זיכרון ועתיד" לסרט התיעודי בפסטיבל goEast, [[ויסבאדן]], גרמניה, אפריל 2010. הסרט היה מועמד גם לפרס "היסטוריה וביוגרפיה" לסרט תיעודי בפסטיבל הטלוויזיה ה-16 של [[שנגחאי]], [[סין]], יוני 2010, בפסטיבל בנד ב[[אורגון]], ארצות הברית 2010 ובתחרות פורום היוצרים הדוקומנטריים הישראלי בשנת 2010.


בשנת [[2012]] השתתפה בעונה השביעית של תכנית הטלויזיה [[רוקדים עם כוכבים]].


==משחק==
==משחק==
שורה 75: שורה 76:
| [[ערוץ 2]], [[קשת (זכיינית שידור)|קשת]]
| [[ערוץ 2]], [[קשת (זכיינית שידור)|קשת]]
|
|
| תפקיד אורח של גילי
| גילי
| 2012
|-
| [[רוקדים עם כוכבים]]
| [[ערוץ 2]], [[רשת (זכיינית שידור)|רשת]]
|
|
| בתפקיד עצמה (מתמודדת)
| 2012
|-
|-
| [[נשות הטייסים]]
| [[נשות הטייסים]]
שורה 99: שורה 106:
| [[ענת אסולין]] הפקות
| [[ענת אסולין]] הפקות
| [[רני בלייר]]
| [[רני בלייר]]
| מתדלקת
|
| 2008
| 2008
|}
|}

גרסה מ־09:19, 5 ביוני 2012

נועה מימן
נועה מימן
נועה מימן על סט הסרט "אוי מאמא"
נועה מימן על סט הסרט "השיבה הביתה"

נועה מימן (נולדה ב-19 באוקטובר 1980) היא שחקנית, במאית, מפיקה, תסריטאית ופעילה חברתית ישראלית.

קורות חייה

נועה מימן נולדה בתל-אביב, גדלה בתחילה ברמת אביב ואחר-כך בהרצליה. היא האחות האמצעית במשפחה ולה שני אחים: אוהד ויואב. אביה, יוסי מימן, הוא איש עסקים, שנולד במחנה עקורים בגרמניה וגדל בפרו. סבתו של אביה הייתה ממשפחת אולשוונגר, שהייתה מהמוציאים לאור הגדולים בגרמניה; סבה מצד אביה, ישראל (איז'ו) מימן, הוא יליד קולומיאה שישב בגולאג בדרום סיביר במשך 23 חודשים, כשהוא חזר הוא גילה שהרגו את אשתו.

בן-דוד של סבתה, רוברט הנס אולשוונגר, היה קריקטוריסט פוליטי. אמה, מרים מימן, היא אדריכלית במקצועה, שעלתה לישראל מרומניה בהיותה בת 12, הוריה היו קומוניסטים עד שהתאכזבו מהקומוניזם. סבתה מצד אמה, ד"ר קולומבה לופו, ילידת בוקרשט, היא כימאית. סבה מצד אמה, פרופ' אלכסנדר לופו, הוא יליד רומן ברומניה, הוא מטלורג במקצועו שלימד באוניברסיטאות תל-אביב וחיפה.

נועה מימן למדה בבית ספר יסודי נוף ים, בחטיבת הביניים סמדר ובמגמת תיאטרון בתיכון חדש היובל בהרצליה, אותה עזבה בתקופת רצח רבין, אז נכנסה לפעילות פוליטית. מימן הייתה יושבת ראש נוער העבודה בהרצליה ואחר-כך יושבת ראש נוער העבודה הארצי (1997-1995). בצה"ל שירתה במשך שנה, כמראיינת ומאבחנת פסיכוטכנית, אחר-כך יצאה לקורס קצינים ושירתה כעוזרתו של המזכיר הצבאי של סגני שר הביטחון אפרים סנה ודליה רבין בתום שירותה הצבאי, באוגוסט 2001, למדה שנה משפטים באוניברסיטה העברית. מימן היא בוגרת תואר ראשון בהיסטוריה כללית ולימודים כלליים מאוניברסיטת תל אביב (2005-2002). אחר-כך עבדה במרכז יצחק רבין כמנהלת פרויקטים, אחראית פרויקט העשור לרצח רבין וחנוכת המרכז החדש (2005-2004).

נועה מימן טסה ללונדון בה שהתה כשלוש שנים, בשנתיים הראשונות שבה לאהבת המשחק והתקשורת ועברה קורסים במשחק מול מצלמה, כתיבת תסריט וצילום, במקביל החלה לקבל תפקידי משחק ראשונים בסרטי סטודנטים. בשנתה האחרונה בלונדון סיימה תואר שני בפוליטיקה השוואתית, עם דגש על לימודי קונפליקטים בבית הספר לכלכלה של לונדון (2009-2008). במקביל קיבלה תפקידי משחק בישראל והייתה על הקו תל אביב-לונדון. שיחקה בתפקידי אורח בסדרות ובסרטים "פרשת השבוע", "איים אבודים", "המקום", הייתה כתבת הבידור והתרבות של y בעשר ושיחקה בתפקיד קבוע בסדרה "נשות הטייסים". מימן השתתפה בתערוכות צילום שונות, כתבה טורי דעה בישראל היום וכיכבה בפרסומות.

עם שובה לישראל, בשלהי 2009, הקימה נועה מימן את חברת "אדד ואליו" (Added Value), שבמסגרתה הפיקה, ביימה וכתבה סרטי תעודה רבים, היא סגרה את החברה בנובמבר 2011.

מימן עברה סדנת משחק מול מצלמה בשיטתה של רותי דייכס, סדנת בימוי ומשחק עם רני בלייר וסדנת משחק לפי שיטתה של איוונה צ'בק בהדרכתם של אלון נוימן ושחר רוזן.

בעקבות סרטה "אוי מאמה", שמספר גם על הילדה הזרה שמאמצת סבתה, מימן החלה מ-2009 להיות פעילה במאבק נגד גירוש ילדי העובדים הזרים.

ב-2010 הייתה מימן מייסדת-שותפה של הארגון "ויזיט פלשתיין", ביחד עם אחמד אל-חילו, עוזרו של סאיב עריקאת ושל יואב בודור. הארגון מארגן סיורים של פלשתינים בישראל ושל ישראלים ברשות הפלשתינית, במטרה למוטט חומות מנטליות. במסגרת זאת הכניסו עד היום (פברואר 2012) כ-1,200 ישראלים לרמאללה.

בשנת 2012 השתתפה בעונה השביעית של תכנית הטלויזיה רוקדים עם כוכבים.

סרטים שהפיקה וביימה

  • 2011 -"סטטוס: רווק/ה" – הפקה ותסריט: סרט תיעודי על 4 רווקים ורווקות מצליחים מקצועית (גילאי 38 ומעלה) שאינם נשואים, הם בוחנים את אורח חייהם אל מול הנורמה ומשתפים בהתמודדות עם המצב.
  • 2011 - "השיבה הביתה" – בימוי משותף, הפקה: סרט הלוקח שלושה ילדי עובדים זרים (אוטו, פרואני-קולומביאני בן 18; נואטו, פיליפיני בן 17 וז'רמיין; קונגולזית בת 16) למסע לארצות המוצא של הוריהם כדי לפגוש לראשונה בחייהם את המשפחה שנשארה במולדת הישנה ואת התרבות שממנה הגיעו הוריהם. בסרט רואים שהנערים נהפכו לישראלים באישיותם ולנטע זר בארצות מוצאם. הסרט היה מועמד לתחרות המרכזית בפסטיבל פיפה 2011, השתתף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי Golden Coast הראשון בלונג איילנד, ניו יורק ובפסטיבל ישראל האחרת שנערך בניו יורק בנובמבר 2011 ושודר בערוץ 10 במאי 2010.
  • 2010 – "ילד לא שקט" – הפקה: סרט תיעודי הבוחן את התמודדותם של ילדים והוריהם עם הפרעת קשב וריכוז, בחיפושם אחר אבחון וטיפול מתאימים בסבך הקיים.
  • 2010 - "כשהכאב גדול מנשוא" – הפקה: סדרה בת שלושה פרקים בבימויה של אורנה בן-דור הנכנסת לעולמם של אנשים המבקשים לשים קץ לחייהם ולחיי משפחותיהם. הסדרה שודרה בערוץ 8 במהלך חודש מאי 2010.
  • 2010 - "המרשם לילד המושלם" – הפקה: הסרט בוחן את הבדיקות המרובות שעושה ההורה הממוצע בישראל לקראת הלידה, תוצאותיהן ונחיצותן. שודר בערוץ 10 במרץ 2010.
  • 2010 – "סקס קטלני" – הפקה: סרט הסוקר את מחלות המין הנפוצות כיום, מחלות אשר מופיעות במספרים גדולים והולכים, השלכותיהן ודרכי המניעה. שודר בערוץ 10 במרץ 2010.
  • 2010 – "הדיכאון יוצא מהארון" – הפקה: סרט העוקב אחר סופר, עתונאית וסטנדאפיסט במהלך טיפולים פסיכולוגיים שונים, בהם הם נחשפים לגבי הדיכאון האישי שלהם. שודר בערוץ 10 במרץ 2010.
  • 2010 – "אוי מאמא" – בימוי, תסריט והפקה: סרט ביכורים תיעודי המלווה את פירה, סבתה של הבימאית, במסע לשחרורה מהעול המכביד עליה מתקופת השואה. הסרט מתעד את פגישתה של סבתה עם האחיין של הפולנייה שהצילה אותה בתקופת מלחמת העולם השנייה, בעת ביקורו בישראל ומראה כיצד היא עוזרת לילדה פרואנית צעירה. הסרט שודר בערוץ 10 ביום השואה 2010 ו-2011. זוכה הפרס "זיכרון ועתיד" לסרט התיעודי בפסטיבל goEast, ויסבאדן, גרמניה, אפריל 2010. הסרט היה מועמד גם לפרס "היסטוריה וביוגרפיה" לסרט תיעודי בפסטיבל הטלוויזיה ה-16 של שנגחאי, סין, יוני 2010, בפסטיבל בנד באורגון, ארצות הברית 2010 ובתחרות פורום היוצרים הדוקומנטריים הישראלי בשנת 2010.


משחק

קולנוע

סרט חברת הפקות במאי תפקיד שנה
בלי נדר בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה אלעד מלכה אלה 2012
הבית על המים בית הספר לקולנוע לטלוויזיה ולאמנויות "מעלה" ירושלים עומר רגב מאיה 2011
איים אבודים ינוסן הפקות רשף לוי מיכל מזרחי 2008
גבריאלה גורילה הפקות (לונדון) מוחמד אל-עזם גבריאלה 2007

טלוויזיה

סדרה ערוץ/חברת הפקה במאי תפקיד שנה
נשואים פלוס ערוץ 2, קשת גילי 2012
רוקדים עם כוכבים ערוץ 2, רשת בתפקיד עצמה (מתמודדת) 2012
נשות הטייסים אולפני הרצליה אייל סלע תמי גרינברג 2009
Y בעשר סינרגיה הפקות זיו שמש כתבת תרבות וחו"ל 2008
המקום, עונה ראשונה JCS הפקות אבי כהן לימור 2008-7
פרשת השבוע, עונה שנייה ענת אסולין הפקות רני בלייר מתדלקת 2008

תערוכות צילום 2009-2008

  • 'ילדים הודים לאלוהים' – חלק מתערוכה קבוצתית באלווריון.
  • 'איש חרב בין חרבות' – תערוכת יחיד בתיאטרון קרוב במסגרת ערב לכבודו של גבריאל מוקד.
  • 'שכינה באוהל' – חלק מתערוכה קבוצתית נודדת שהוצגה בביאנלה של וונציה, בדוקומנטה בקאסל ובניו-יורק בפסטיבל אמנות בכחול לבן.
  • 'קשרי משפחה' – חלק מתערוכה קבוצתית בבית ציוני אמריקה.
  • 'הספרייה הנודדת' 2 – מוזיאון האומנים, גלריה קרגו, פריז.
  • רוטשילד, 3- תערוכת מכירה קולקטיבית, תל אביב.

קישורים חיצוניים