עיט לוחם

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

עיט לוחם
מצב שימור
conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	דורסי יום
משפחה:	נציים
סוג:	עיט לוחם
מין:	עיט לוחם
שם מדעי
Polemaetus bellicosus ‏גמלין, 1788
תחום תפוצה

העיט הלוחם (שם מדעי: Polemaetus bellicosus) הוא העיט הגדול ביותר באפריקה והמין היחיד בסוגו.

תיאור

זהו עיט גדול מאוד, אורכו נע בין 76 ל-96 ס"מ, משקלו 3.1-6.2 ק"ג ומוטת כנפיו היא 188-260 ס"מ. לבוגרים חלקים עליונים, ראש וחזה חומים. החלקים התחתונים לבנים ומנוקדים בשחור. האברות המשניות חומות, האברות הראשיות חיוורות והן גם מפוספסות בשחור. הנקבה בדרך-כלל גדולה מהזכר ומנוקדת יותר ממנו. הצעירים חיוורים יותר וחלקיהם התחתונים לבנים לגמרי.

תפוצה

העיט הלוחם מצוי בכל אפריקה שמדרום לסהרה, בכל מקום שבו יש אוכל בשפע והסביבה מועדפת. הא אף פעם לא שכיח, אבל צפיפויות אוכלוסין גדולות יותר קיימות באפריקה הדרומית, במיוחד בזימבבוה ובדרום אפריקה. באופן כללי, הציפורים האלו נפוצות יותר באזורים מוגנים כמו הפארק הלאומי קרוגר והפארק הלאומי קגאלאדי בדרום אפריקה או הפארק הלאומי אטושה בנמיביה.

בתי הגידול במועדפים עליו הם תת-מדבריות וסוואנות פתוחות. הוא מתחמק מיערות סבוכים אבל הוא זקוק לעצים לקינון. הטריטוריה שלהם יכולה להגיע לגודל של יותר מ-1,000 ק"מ עד לטריטוריות שהמרחק בין קן אחד למשנהו הוא 10 ק"מ. השוני הזה הוא בגלל הבדלים בכמות המזון.

תזונה

תזונת העיט הלוחם משתנה בהתאם לזמינות הטרף. זה יכלולל ציפורים בגודל של חסידה אך גם ציפורים שוכנות-קרקע בגודל בינוני כגון פרנקולינים, פניניות וחובות. בכמה אזורים יונקים מרכיבים חלק גדול יותר מתזונתם, עם מינים כגון שפני סלע, בונים צעירים, ארנבות, נמיות, אימפלות צעירות וצביונים בוגרים. במידה ניכרת, הציפור החזקה והאגרסיבית הזו נצפתה טורפת 32 ק"ג של צביונים, שהם יצטרכו לזוב ולחזור לאתר הטרף שוב ושוב. הוא גם יתקוף חיות משק, כולל עוף, טלאים ועיזים צעירות, אבל הם לא מהווים חלק גדול מתזונתם. העיט הלוחם צד בזמן תעופה, כשהוא עף בסיבובים מעל הטריטוריה שלו, והוא רוכן בזווית חדה כדי לתפוס את טרפו בהפתעה.

קינון

לעיטים לוחמים אין מעוף ראווה משלהם, אבל הם משמיעים צעקות רמות בעונת ההזדווגות. הם בונים את קיניהם בעצים אבל גם (בקארו בדרום אפריקה) על עמודי חשמל. הקן הוא מבנה ענקי, שמשתמשים בו שנה אחרי שנה, קוטרו של הקן 2 מטר ועומקו 0.9 מטר. קצב הזדווגותם איטי, הם מטילים ביצה אחת כל שנתיים. הביצה מודגרת למשך 45 ימים והגוזל מקבל כסות נוצות בגיל 100 ימים. מעבר לזה, אף על פי שהם הופכים ליותר ויותר עצמאיים, הציפורים הצעירות יישארו עוד 6 חודשים קרוב לקן.

שימור

העיט הלוחם סובל מרדיפה דרך הרעלות ויריות, אבל גם איומים עקיפים, כגון התנגשות עם חוטי חשמל. עוד סכנה היא מאגרי מים שנבנים במקומות גבוהים, שבהם הציפורים יכולות לטבוע. בדרום אפריקה 20% מהאוכלוסייה נהרגה תוך שלושה דורות. באזורים רבים הוא בא במגע עם בני-אדם, אוכלוסיית העיטים הוקטנה דרך רדיפה, מפני שהאשימו אותם על הריגת חיות משק. במציאות, חיות משק מרכיבות רק חלק קטן מתזונתם, היכן שנוכחות העיטים היא סימן בטוח לסביבה בריאה. שימור העיטים תלוי בחינוך האיכרים, והגנה ישירה של אתרי הקינון.