ברנרד מנדוויל – הבדלי גרסאות
מ r2.7.2+) (בוט משנה: fr:Bernard Mandeville (écrivain) |
מ תיקון קישור |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
מנדוויל העריץ את הפילוסוף [[תומאס הובס]]. בשנת [[1705]], כתב מנדוויל את ה[[פואמה]] "משל הדבורים" (The Fable of the Bees) והדפיס אותה בעילום שם. הפואמה בעלת השם הנוסף - '[[חטא]]ים פרטיים - מעלות ציבוריות', נעשתה פופולרית ביותר. הפואמה מתארת [[כוורת]] [[דבורה (חרק)|דבורים]], בה כל דבורה דואגת לעצמה והיא יעילה מאוד. מועצת הכוורת החליטה שהכוורת צריכה להיות [[מוסר]]ית. מרגע זה, כל הדבורה הופכות לרציניות ודואגות לזולת. לאט לאט הכוורת הפסיקה להיות פרודוקטיבית ומתה. |
מנדוויל העריץ את הפילוסוף [[תומאס הובס]]. בשנת [[1705]], כתב מנדוויל את ה[[פואמה]] "משל הדבורים" (The Fable of the Bees) והדפיס אותה בעילום שם. הפואמה בעלת השם הנוסף - '[[חטא]]ים פרטיים - מעלות ציבוריות', נעשתה פופולרית ביותר. הפואמה מתארת [[כוורת]] [[דבורה (חרק)|דבורים]], בה כל דבורה דואגת לעצמה והיא יעילה מאוד. מועצת הכוורת החליטה שהכוורת צריכה להיות [[מוסר]]ית. מרגע זה, כל הדבורה הופכות לרציניות ודואגות לזולת. לאט לאט הכוורת הפסיקה להיות פרודוקטיבית ומתה. |
||
לאחר שהפואמה זכתה להשמצות, החליט מנדוויל להגן על ה[[משל]], וכתב [[ספר]] בעל שם זהה, בו הוא הוסיף הערות [[פרשנות|פרשנויות]] לפואמה. בכל [[פרק]] מוסבר כיצד כל חטא מ[[שבעת החטאים]] מועיל לחברה. מנדוויל אימץ את הנחת ה[[אנוכיות|אגואיזם]] של הובס, לפיה האדם הוא אגואיסט הדואג רק לעצמו, אך בסיפוק [[תשוקה|תשוקותיו]] הוא תורם לטוב הכללי. הוא תיאר את לונדון מלאת התשוקות והחיים. למשל, יוהרתן של [[נשים|נשות]] המעמד העליון ורדיפתן אחרי ה[[יופי]] וה[[תכשיט|עדיים]] יוצרת עבודה ל[[צורף]], שמשלם לשוליית הצורף, שהולך לסבוא ובכך מכלכל את בעל ה[[פונדק]], שהולך ל[[זנות|זונה]] שבכך מגנה על תומתן של נשות [[החברה הגבוהה]] וחוזר חלילה). |
לאחר שהפואמה זכתה להשמצות, החליט מנדוויל להגן על ה[[משל]], וכתב [[ספר]] בעל שם זהה, בו הוא הוסיף הערות [[פרשנות|פרשנויות]] לפואמה. בכל [[פרק]] מוסבר כיצד כל חטא מ[[שבעת החטאים]] מועיל לחברה. מנדוויל אימץ את הנחת ה[[אנוכיות|אגואיזם]] של הובס, לפיה האדם הוא אגואיסט הדואג רק לעצמו, אך בסיפוק [[תשוקה|תשוקותיו]] הוא תורם לטוב הכללי. הוא תיאר את לונדון מלאת התשוקות והחיים. למשל, יוהרתן של [[נשים|נשות]] המעמד העליון ורדיפתן אחרי ה[[יופי]] וה[[תכשיט|עדיים]] יוצרת עבודה ל[[צורף]], שמשלם לשוליית הצורף, שהולך לסבוא ובכך מכלכל את בעל ה[[פונדק]], שהולך ל[[זנות|זונה]] שבכך מגנה על תומתן של נשות [[המעמד העליון|החברה הגבוהה]] וחוזר חלילה). |
||
{{קצרמר|אישים}} |
{{קצרמר|אישים}} |
||
גרסה מ־18:03, 12 ביוני 2012
| לידה |
15 בנובמבר 1670 רוטרדם, הולנד  |
|---|---|
| פטירה |
21 בינואר 1733 (בגיל 62) האקני, הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת ליידן |
| מנחה לדוקטורט |
Burchard de Volder |
| זרם | כלכלה קלאסית |
| תחומי עניין | פילוסופיה פוליטית, אתיקה, כלכלה |
| עיסוק |
פילוסוף, רופא, כלכלן, סופר |
| הושפע מ | תומאס הובס, וויליאם פטי |
| השפיע על | אדם סמית |
| מדינה |
הרפובליקה ההולנדית |
| יצירות ידועות |
The Fable of the Bees |
  | |
ברנרד מנדוויל (הולנדית: Bernard Mandeville; 15 בנובמבר 1670 רוטרדם - 21 בינואר 1733 ברובע האקני לונדון) היה פילוסוף, פוליטיקאי, כלכלן וסטיריקן. מנדוויל נולד בהולנד, אבל גר במשך רוב חייו בלונדון, רוב פרסומיו היו באנגלית. נעשה מפורסם בעקבות הפואמה "משל הדבורים".
מנדוויל העריץ את הפילוסוף תומאס הובס. בשנת 1705, כתב מנדוויל את הפואמה "משל הדבורים" (The Fable of the Bees) והדפיס אותה בעילום שם. הפואמה בעלת השם הנוסף - 'חטאים פרטיים - מעלות ציבוריות', נעשתה פופולרית ביותר. הפואמה מתארת כוורת דבורים, בה כל דבורה דואגת לעצמה והיא יעילה מאוד. מועצת הכוורת החליטה שהכוורת צריכה להיות מוסרית. מרגע זה, כל הדבורה הופכות לרציניות ודואגות לזולת. לאט לאט הכוורת הפסיקה להיות פרודוקטיבית ומתה.
לאחר שהפואמה זכתה להשמצות, החליט מנדוויל להגן על המשל, וכתב ספר בעל שם זהה, בו הוא הוסיף הערות פרשנויות לפואמה. בכל פרק מוסבר כיצד כל חטא משבעת החטאים מועיל לחברה. מנדוויל אימץ את הנחת האגואיזם של הובס, לפיה האדם הוא אגואיסט הדואג רק לעצמו, אך בסיפוק תשוקותיו הוא תורם לטוב הכללי. הוא תיאר את לונדון מלאת התשוקות והחיים. למשל, יוהרתן של נשות המעמד העליון ורדיפתן אחרי היופי והעדיים יוצרת עבודה לצורף, שמשלם לשוליית הצורף, שהולך לסבוא ובכך מכלכל את בעל הפונדק, שהולך לזונה שבכך מגנה על תומתן של נשות החברה הגבוהה וחוזר חלילה).
