בלוטה

בלוטה (Gland) היא איבר המעבד, מייצר ומפריש חומרים. חומרי ההפרשה הינם בחלק מהמקרים חומרי פסולת. במקרים אחרים מפרישות הבלוטות הורמונים.

ניתן להבדיל בין שני סוגי בלוטות:

• בלוטה אקסוקרינית (בלוטת הפרשה חיצונית): בלוטות המפרישות את תוצריהן אל פני שטח הגוף או אל איבר הנחשב חיצוני לגוף (לדוגמה הקיבה). בלוטות הזיעה, למשל, הינן בלוטות אקסוקריניות.
• בלוטה אנדוקרינית (בלוטת הפרשה פנימית): בלוטה שמייצרת הורמונים ומפרישה אותם ישירות אל מחזור הדם, שלא דרך צינור. בלוטות הפרשה פנימית הן מנגנון בקרה עדין שהפרעות בו אינן נדירות (כגון ייצור יתר או ייצור חסר).

בלוטת התריס

מרכיבי המערכת האנדוקרינית

• היפותלמוס; הוא השולט במערכת האנדוקרינית ולכן שולט על ייצור ההורמונים.
• בלוטת יותרת המוח - היפופיזה; היא המפקחת על שאר הבלוטות.
• בלוטת התריס - תירואיד (ידועה גם כ"בלוטת המגן"); היא המפקחת על קצב חילוף החומרים ועל קצב הלב.
• בלוטת מצד התריס - פרהתירואיד (ידועה גם כ"יתרת בלוטת התריס") המשובצת בבלוטת התריס; היא מווסתת את כמויות הסידן והזרחן ומאזנות את הקלציטונין.
• בלוטות יותרת הכליה - אדרנל; הן מאיצות את פעולת הלב, משפיעות על ייצור זרע או ביוץ וּוסת ועל גדילת שיער הגוף, משככת דלקות, מפקחת על השימוש בשומנים, בחלבונים, בפחמימות ובמינרלים, וכן משמרת את נפח ולחץ הדם ומווסתת את כמות הנתרן בשתן
• לבלב - ממוקם בקרבת בלוטות יותרת הכליה; מפריש אינסולין.
• בלוטת האצטרובל - מצויה בעומק המוח; מווסתת את הקצב היומי של שינה וערנות.
• בלוטת התימוס - נמצאת בחזה; פועלת בעיקר בגיל הילדות להזנת חלקים ממערכת החיסון.
• בלוטות המין (גונדות): שחלות (בנקבות) ואשכים (בזכרים) - נמצאות במערכת הרבייה; מעבר לרבייה הם עוזרים להתפתחות נורמלית של האדם.

אוסף בלוטות ההפרשה הפנימית בגוף נקרא המערכת האנדוקרינית.

הענף ברפואה החוקר את הבלוטות ומחלותיהן הוא האנדוקרינולוגיה. מחלות אנדוקריניות רבות גורמות להפרעות גדילה (ננסות, השמנת יתר וכדומה).