הפפירוסים של זנון – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
הסרת תבנית בעבודה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} |
|||
'''הפפירוסים של זנון''' (Zenon Papyri) הם אלפי פפירוסים שנכתבו בשפה ה[[יוונית]] שהיו שייכים לארכיונו של זנון בנו של אגראופון (Agreophon) שחי במחצית [[המאה ה-3 לפנה"ס]] ב[[מצרים העתיקה|מצרים]] בתקופת [[תלמי השני]]. זנון שהיה ממוצא יווני מהעיר קונוס (Kaunos) ששכנה באזור [[קאריה]] ב[[אנטוליה]], היה פקידו הפרטי של אפולוניוס שהיה ראש השרים והאחראי על הכספים של תלמי השני. הוא התמנה לתפקידו זה בשנת 260 לפנה"ס, וחי לפחות עד שנת 243 לפנה"ס. הפפירוסים מהווים מקור מידע היסטורי חשוב למצב הכלכלי והפוליטי בתקופתו של תלמי השני. הפפירוסים נמצאו בשנת [[1915]] על ידי [[פלח]]ים מצריים באזור בו שכנה העיר [[פילדלפיה (מצרים)|פילדלפיה]] באזור [[פיום]]. העיר הייתה עיר חדשה שנבנתה באזור בתקופת תלמי השני.{{הערה|1=[http://www.jstor.org/discover/10.2307/263829?uid=3738240&uid=2129&uid=2&uid=70&uid=4&sid=56281604353 Accounting in Zenon Papyri] Elizabeth Grier, 1932. P.222}} |
'''הפפירוסים של זנון''' (Zenon Papyri) הם אלפי פפירוסים שנכתבו בשפה ה[[יוונית]] שהיו שייכים לארכיונו של זנון בנו של אגראופון (Agreophon) שחי במחצית [[המאה ה-3 לפנה"ס]] ב[[מצרים העתיקה|מצרים]] בתקופת [[תלמי השני]]. זנון שהיה ממוצא יווני מהעיר קונוס (Kaunos) ששכנה באזור [[קאריה]] ב[[אנטוליה]], היה פקידו הפרטי של אפולוניוס שהיה ראש השרים והאחראי על הכספים של תלמי השני. הוא התמנה לתפקידו זה בשנת 260 לפנה"ס, וחי לפחות עד שנת 243 לפנה"ס. הפפירוסים מהווים מקור מידע היסטורי חשוב למצב הכלכלי והפוליטי בתקופתו של תלמי השני. הפפירוסים נמצאו בשנת [[1915]] על ידי [[פלח]]ים מצריים באזור בו שכנה העיר [[פילדלפיה (מצרים)|פילדלפיה]] באזור [[פיום]]. העיר הייתה עיר חדשה שנבנתה באזור בתקופת תלמי השני.{{הערה|1=[http://www.jstor.org/discover/10.2307/263829?uid=3738240&uid=2129&uid=2&uid=70&uid=4&sid=56281604353 Accounting in Zenon Papyri] Elizabeth Grier, 1932. P.222}} |
||
| שורה 11: | שורה 9: | ||
*[http://quod.lib.umich.edu/cgi/i/image/image-idx?rgn1=apis_conn;op2=And;rgn2=ic_all;op3=And;rgn3=ic_all;c=apis;q1=Zenon%20archive;back=back1160694989;size=50;start=1;type=boolean;view=thumbnail צילומי הפפירוסים של זנון] |
*[http://quod.lib.umich.edu/cgi/i/image/image-idx?rgn1=apis_conn;op2=And;rgn2=ic_all;op3=And;rgn3=ic_all;c=apis;q1=Zenon%20archive;back=back1160694989;size=50;start=1;type=boolean;view=thumbnail צילומי הפפירוסים של זנון] |
||
*[http://www.trismegistos.org/arch/detail.php?tm=256&portalpage=1 מידע על 62 פפירוסים] |
*[http://www.trismegistos.org/arch/detail.php?tm=256&portalpage=1 מידע על 62 פפירוסים] |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
גרסה מ־22:35, 28 ביוני 2012
הפפירוסים של זנון (Zenon Papyri) הם אלפי פפירוסים שנכתבו בשפה היוונית שהיו שייכים לארכיונו של זנון בנו של אגראופון (Agreophon) שחי במחצית המאה ה-3 לפנה"ס במצרים בתקופת תלמי השני. זנון שהיה ממוצא יווני מהעיר קונוס (Kaunos) ששכנה באזור קאריה באנטוליה, היה פקידו הפרטי של אפולוניוס שהיה ראש השרים והאחראי על הכספים של תלמי השני. הוא התמנה לתפקידו זה בשנת 260 לפנה"ס, וחי לפחות עד שנת 243 לפנה"ס. הפפירוסים מהווים מקור מידע היסטורי חשוב למצב הכלכלי והפוליטי בתקופתו של תלמי השני. הפפירוסים נמצאו בשנת 1915 על ידי פלחים מצריים באזור בו שכנה העיר פילדלפיה באזור פיום. העיר הייתה עיר חדשה שנבנתה באזור בתקופת תלמי השני.[1]
הפפירוסים
הפפירוסים מספקים מידע על הפעילות הכלכלית במצרים ובארץ ישראל. בין השנים 258-259 לפנה"ס שהה זנון ביחד עם פקידים נוספים בארץ ישראל, המסמכים מכילים מידע על טוביה מעשירי ומכובדי התקופה, שהיה אביו של יוסף בן טוביה. על פי הפפירוסים טוביה חי בעבר הירדן באזור שנקרא "ארץ טוביה". למשפחה היה מבנה מבוצר ששימש מעין מושבה צבאית.
המכתבים מתייחסים גם למשלוח עבדים סריס וחיות נדירות שהוא שלח למצרים. העבדים היו נערים ונערות צעירים שנרכשו במחיר מוזל ונועדו לשמש בבתיהם של עשירי מצרים. המסמכים מכילים גם רשימה של סחורות שיוצאו מארץ ישראל הכוללים תבואה, שמן, אספלט מאזור ים המלח, אפרסמון עבדים ושפחות. על פי הפפירוסים לאפולוניוס הייתה אחוזה גדולה ב"בית ענת" בגליל. בפפירוסים מספר גם זנון על התנהלותם של השליטים המקומיים שהעזו להתנגד לפקידי המלך. בין המקומות המוזכרים במכתבים היו גם הערים עזה אפק עכו וצור.[2]. במסגרת מסעו הגיע גם זנון למגדל סטרטון, הוא עגן עם ספינתו במקום.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Accounting in Zenon Papyri Elizabeth Grier, 1932. P.222
- ^ אוריאל רפפורט, תולדות ישראל בתקופת בית שני, הוצאת עמיחי, 1984, עמ' 79-78