גריזלדה באטורי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
גריזלדה באטורי נולדה כילדה השלישית של ה[[מגנאט]] ההונגרי קרישטוף באטורי שומיוי, מנישואיו השניים לארז'בט בוצ'קאי. קיבלה גם את השם קריסטינה לכבוד סבתה, קריסטינה שויוק. אחיה הגדולים היו בלתזר באטורי (נפטר ב-1577), ומיקלוש באטורי. ב-1572 נולד לה אח, ז'יגמונט באטורי, לימים שליט טרנסילבניה. |
גריזלדה באטורי נולדה בשם קריסטינה באטורי כילדה השלישית של ה[[מגנאט]] ההונגרי קרישטוף באטורי שומיוי, מנישואיו השניים לארז'בט בוצ'קאי. קיבלה גם את השם קריסטינה לכבוד סבתה, קריסטינה שויוק. אחיה הגדולים היו בלתזר באטורי (נפטר ב-1577), ומיקלוש באטורי. ב-1572 נולד לה אח, ז'יגמונט באטורי, לימים שליט טרנסילבניה. |
||
למדה מילדות לרכב במיומנות על סוסים. בילדותה התאמנה ברכיבה על סוס [[פוני]] שהובא במיוחד מ[[טורקיה]]. התחנכה אצל מורים פרטיים. |
למדה מילדות לרכב במיומנות על סוסים. בילדותה התאמנה ברכיבה על סוס [[פוני]] שהובא במיוחד מ[[טורקיה]]. התחנכה אצל מורים פרטיים. |
||
נישואיה ליאן זמויסקי תוכננו על ידי הדוד שלה, מלך פוליו, סטפאן באטורי, עוד בשנת 1580, אך נדחו עד שנת 1582 כשמלאו לה 14. למרות נסיונותיו של המלך ושל הישועים , אחרי מות אמה בעיר [[קלוז|קולוז'וואר]] בשנת 1581, הנערה |
נישואיה ליאן זמויסקי תוכננו על ידי הדוד שלה, מלך פוליו, סטפאן באטורי, עוד בשנת 1580, אך נדחו עד שנת 1582 כשמלאו לה 14. למרות נסיונותיו של המלך ושל הישועים , אחרי מות אמה בעיר [[קלוז'|קולוז'וואר]] בשנת 1581,התנגדה הנערה בתוקף להמיר את הדת הלותרנית בדת [[נצרות קתולית|הרומית-קתולית]]. |
||
זמן קצר לפני חתונתה לזמויסקי, שינתה הצעירה את שמה מקריסטינה לגריזלדה, יש אומרים שהשפעת הרופא הפרוטסטנטי |
|||
Pod koniec 1580 Batory zaplanował małżeństwo bratanicy z owdowiałym [[Kanclerz wielki koronny|kanclerzem wielkim koronnym]] [[Jan Zamoyski|Janem Zamoyskim]]<ref>I. Horn, ''Andrzej Batory'', Warszawa 2010, s. 62–63.</ref>. Małżeństwo miało wzmocnić wpływy rodu [[Batory (dynastia)|Batorych]] w [[Polska|Polsce]]. Z powodu młodego wieku Batorówny zaręczyny zostały odłożone do 1582. Król zaplanował przejście bratanicy na [[katolicyzm]], czemu Krystyna stanowczo się sprzeciwiała. Po śmierci jej matki w 1581 [[jezuici]] z [[Kolozsváru]] przez półtora roku bezskutecznie próbowali ją nawrócić<ref name="Horn2" />. |
|||
Wkrótce przed ślubem z Zamoyskim Krystyna zmieniła imię na Gryzelda. Przypuszcza się, że do zmiany imienia doszło z inicjatywy Giorgia Blandraty, medyka w służbie królowej węgierskiej [[Izabela Jagiellonka|Izabeli Jagiellonki]]<ref>I. Horn, ''Andrzej Batory'', Warszawa 2010, s. 64.</ref>. Pod imieniem Gryzeldy bratanica królewska została odnotowana po raz pierwszy w źródłach w kwietniu 1583<ref name="Horn" />. Ślub Batorówny z Zamoyskim odbył się 12 czerwca 1583 w [[Bazylika archikatedralna św. Stanisława i św. Wacława w Krakowie|katedrze na Wawelu]]<ref>P. Jasienica, ''Ostatnia z rodu'', Warszawa 2009, s. 241.</ref>. Uroczystości weselne trwały dziesięć dni. Gryzelda przybyła na Wawel z orszakiem tysiąca stu osób, wśród których znajdowało się sześciuset żołnierzy pilnujących posagu panny młodej<ref>Dokładny opis uroczystości weselnych został zamieszczony w: I. Horn, ''Andrzej Batory'', Warszawa 2010, s. 66–69.</ref>. Zaślubiny i huczne wesele Zamoyskich zostało dokładnie opisane przez przebywającego wówczas na dworze królewskim [[heraldyka]] [[Bartosz Paprocki|Bartosza Paprockiego]]<ref>S. Leśniewski, ''Jan Zamoyski. Hetman i polityk'', Warszawa 2008, s. 80–81.</ref>. |
Wkrótce przed ślubem z Zamoyskim Krystyna zmieniła imię na Gryzelda. Przypuszcza się, że do zmiany imienia doszło z inicjatywy Giorgia Blandraty, medyka w służbie królowej węgierskiej [[Izabela Jagiellonka|Izabeli Jagiellonki]]<ref>I. Horn, ''Andrzej Batory'', Warszawa 2010, s. 64.</ref>. Pod imieniem Gryzeldy bratanica królewska została odnotowana po raz pierwszy w źródłach w kwietniu 1583<ref name="Horn" />. Ślub Batorówny z Zamoyskim odbył się 12 czerwca 1583 w [[Bazylika archikatedralna św. Stanisława i św. Wacława w Krakowie|katedrze na Wawelu]]<ref>P. Jasienica, ''Ostatnia z rodu'', Warszawa 2009, s. 241.</ref>. Uroczystości weselne trwały dziesięć dni. Gryzelda przybyła na Wawel z orszakiem tysiąca stu osób, wśród których znajdowało się sześciuset żołnierzy pilnujących posagu panny młodej<ref>Dokładny opis uroczystości weselnych został zamieszczony w: I. Horn, ''Andrzej Batory'', Warszawa 2010, s. 66–69.</ref>. Zaślubiny i huczne wesele Zamoyskich zostało dokładnie opisane przez przebywającego wówczas na dworze królewskim [[heraldyka]] [[Bartosz Paprocki|Bartosza Paprockiego]]<ref>S. Leśniewski, ''Jan Zamoyski. Hetman i polityk'', Warszawa 2008, s. 80–81.</ref>. |
||
גרסה מ־00:22, 30 ביוני 2012
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
גריזלדה באטורי או קריסטינה באטורי (בהונגרית:Griseldis Báthory או Báthory Krisztina,, 1569 - 14 במרץ 1590 זמושץ) הייתה אצילה ואשת רוח הונגריה.
נולדה כבת לקרישטוף באטורי, שליט (ואידה) טרנסילבניה ושל הברונית ארז'בט (אליזבטה) בוצ'קאי (הבת של השליט אישטוואן בוצ'קאי) בגיל 14, ב12 ביוני 1583 התחתנה עם יאן זמויסקי, הקנצלר של פולין, יד ימינו של הדוד שלה, המלך סטפאן באטורי. למרות חינוכה הישועי נשארה עד סוף ימיה נאמנה לדת הלותרנית בדומה לסבתה ולאמה. [1]. נודעה בהשכלתה ההומניסטית הרחבה ובשליטתה המצויינת בשפה הלטינית. התכתבה עם בעלה בשפה זו. מתה מאבעבועות שחורות שלושה ימים אחרי לידת ילדתה השניה. כעבור ימים אחדים נפטרה גם התינוקת. [2]
גריזלדה באטורי נולדה בשם קריסטינה באטורי כילדה השלישית של המגנאט ההונגרי קרישטוף באטורי שומיוי, מנישואיו השניים לארז'בט בוצ'קאי. קיבלה גם את השם קריסטינה לכבוד סבתה, קריסטינה שויוק. אחיה הגדולים היו בלתזר באטורי (נפטר ב-1577), ומיקלוש באטורי. ב-1572 נולד לה אח, ז'יגמונט באטורי, לימים שליט טרנסילבניה.
למדה מילדות לרכב במיומנות על סוסים. בילדותה התאמנה ברכיבה על סוס פוני שהובא במיוחד מטורקיה. התחנכה אצל מורים פרטיים.
נישואיה ליאן זמויסקי תוכננו על ידי הדוד שלה, מלך פוליו, סטפאן באטורי, עוד בשנת 1580, אך נדחו עד שנת 1582 כשמלאו לה 14. למרות נסיונותיו של המלך ושל הישועים , אחרי מות אמה בעיר קולוז'וואר בשנת 1581,התנגדה הנערה בתוקף להמיר את הדת הלותרנית בדת הרומית-קתולית. זמן קצר לפני חתונתה לזמויסקי, שינתה הצעירה את שמה מקריסטינה לגריזלדה, יש אומרים שהשפעת הרופא הפרוטסטנטי
Wkrótce przed ślubem z Zamoyskim Krystyna zmieniła imię na Gryzelda. Przypuszcza się, że do zmiany imienia doszło z inicjatywy Giorgia Blandraty, medyka w służbie królowej węgierskiej Izabeli Jagiellonki[3]. Pod imieniem Gryzeldy bratanica królewska została odnotowana po raz pierwszy w źródłach w kwietniu 1583[4]. Ślub Batorówny z Zamoyskim odbył się 12 czerwca 1583 w katedrze na Wawelu[5]. Uroczystości weselne trwały dziesięć dni. Gryzelda przybyła na Wawel z orszakiem tysiąca stu osób, wśród których znajdowało się sześciuset żołnierzy pilnujących posagu panny młodej[6]. Zaślubiny i huczne wesele Zamoyskich zostało dokładnie opisane przez przebywającego wówczas na dworze królewskim heraldyka Bartosza Paprockiego[7].
Jako żona Zamoyskiego Gryzelda utrzymywała bogatą korespondencję z możnowładcą siedmiogrodzkim Jánosem Gálffym i swym bratem stryjecznym, biskupem warmińskim Andrzejem Batorym[8].
קישורים חיצוניים
לקריאה נופסת
- I. Horn, Andrzej Batory, Warszawa 2010 (בפולנית)
הערות שוליים
- ^ אנדארש סאבו - על משפחת בוצ'קאי-קישמאריאי הבלתי ידועה(בהונגרית)
- ^ Szentmártoni Szabó Géza גזה סנטמארטוני סאבו - על תעלומת כרכי החיבורים של באלינט באלאשי(בהונגרית)
- ^ I. Horn, Andrzej Batory, Warszawa 2010, s. 64.
- ^ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםHorn - ^ P. Jasienica, Ostatnia z rodu, Warszawa 2009, s. 241.
- ^ Dokładny opis uroczystości weselnych został zamieszczony w: I. Horn, Andrzej Batory, Warszawa 2010, s. 66–69.
- ^ S. Leśniewski, Jan Zamoyski. Hetman i polityk, Warszawa 2008, s. 80–81.
- ^ I. Horn, Andrzej Batory, Warszawa 2010, s. 145, 169.