עלמא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 12646038 של יוסאריאן (שיחה)
מ שוחזר מעריכות של נזר הבריאה (שיחה) לעריכה האחרונה של יוסאריאן
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=יישוב יהודי קדום|אחר=בית לתרבות עברית בתל אביב|ראו= [[עלמא בית לתרבות עברית]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=יישוב יהודי קדום|אחר=בית לתרבות עברית בתל אביב|ראו= [[עלמא בית לתרבות עברית]]}}
'''עלמא''' היה יישוב יהודי ב[[הגליל העליון|גליל העליון]] שהתקיים ככל הנראה מ{{ה|תקופה הרומית בארץ ישראל}}, ועד ל[[התקופה העות'מנית בארץ ישראל|תקופה העות'מנית]]. במקום נמצאו ממצאים המעידים על פולחן יהודי במקום ב[[תקופת המשנה]]. משפחות יהודיות גרו ביישוב בתקופות מאוחרות יותר, לצד משפחות [[איסלאם|מוסלמיות]]. ב{{ה|מאה העשרים}} שכן במקום כפר ערבי שהתקיים עד [[מלחמת העצמאות]]. בסמוך לו הוקם המושב [[עלמה (מושב)|עלמה]].
'''עלמא''' היה יישוב ב[[הגליל העליון|גליל העליון]] שהתקיים ככל הנראה מ{{ה|תקופה הרומית בארץ ישראל}}, ועד ל[[התקופה העות'מנית בארץ ישראל|תקופה העות'מנית]]. במקום נמצאו ממצאים המעידים על פולחן יהודי במקום ב[[תקופת המשנה]], ולמשפחות יהודיות שגרו ביישוב בתקופות מאוחרות יותר, לצד משפחות [[איסלאם|מוסלמיות]]. ב{{ה|מאה העשרים}} שכן במקום כפר ערבי שהתקיים עד [[מלחמת העצמאות]]. בסמוך לו הוקם המושב [[עלמה (מושב)|עלמה]].


==היסטוריה==
==היסטוריה==
שורה 10: שורה 10:
{{להשלים}}
{{להשלים}}


ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]] היו בני הקהילה היהודית [[מוסתערבים]], שעסקו כנראה בעיקר ב[[חקלאות]]. היישוב היהודי בכפר מוזכר אצל הנוסע [[משה באסולה]] וגם בספרי [[שו"ת]] של רבי [[משה גלנטי]] ו[[מהרי"ט צהלון]]. בתעודות המס מ[[המאה ה-16]] נמנו בעלמא 288 משפחות ו-140 רווקים מוסלמים, ו-7 משפחות ורווק אחד יהודים{{מקור}}. כמה משפחות ותיקות מתושבי [[פקיעין]] נושאות את השם "עלמאני", המעיד על מוצאן מעלמא.{{הערה|[[יואל רפל]] (עורך), '''תולדות ארץ ישראל''', תל אביב: [[משרד הביטחון ההוצאה לאור]], 1989, עמ' 489.}}
ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]] היו בני הקהילה היהודית [[מוסתערבים]], שעסקו כנראה בעיקר ב[[חקלאות]]. היישוב היהודי בכפר מוזכר אצל הנוסע [[משה באסולה]] וגם בספרי [[שו"ת]] של רבי [[משה גלנטי]] ו[[מהרי"ט צהלון]]. בתעודות המס מ[[המאה ה-16]] נמנו בעלמא 288 משפחות ו-140 רווקים מוסלמים, ו-7 משפחות ורווק אחד יהודים. כמה משפחות ותיקות מתושבי [[פקיעין]] נושאות את השם "עלמאני", המעיד על מוצאן מעלמא.{{הערה|[[יואל רפל]] (עורך), '''תולדות ארץ ישראל''', תל אביב: [[משרד הביטחון ההוצאה לאור]], 1989, עמ' 489.}}


משערים שהיישוב ננטש, מסיבה לא ידועה ב[[המאה ה-17|מאה ה-‏17]]. רבי [[משה ירושלמי]] שהתיישב בארץ ב-[[‏1769]] וסייר ברחבי הגליל, דווח שבעלמא בית כנסת חרב. גם בספר "שבחי ירושלים" מ-[[‏1785]] נכתב שבעלמא נותר רק בית הכנסת החרב.
משערים שהיישוב ננטש, מסיבה לא ידועה ב[[המאה ה-17|מאה ה-‏17]]. רבי [[משה ירושלמי]] שהתיישב בארץ ב-[[‏1769]] וסייר ברחבי הגליל, דווח שבעלמא בית כנסת חרב. גם בספר "שבחי ירושלים" מ-[[‏1785]] נכתב שבעלמא נותר רק בית הכנסת החרב.

גרסה מ־09:45, 2 ביולי 2012

עלמא היה יישוב בגליל העליון שהתקיים ככל הנראה מתקופה הרומית בארץ ישראל, ועד לתקופה העות'מנית. במקום נמצאו ממצאים המעידים על פולחן יהודי במקום בתקופת המשנה, ולמשפחות יהודיות שגרו ביישוב בתקופות מאוחרות יותר, לצד משפחות מוסלמיות. במאה העשרים שכן במקום כפר ערבי שהתקיים עד מלחמת העצמאות. בסמוך לו הוקם המושב עלמה.

היסטוריה

בעלמא התגלה בית קברות יהודי גדול המתוארך לתקופת המשנה על פי מערות קבורה וקברים המיוחסים לתנאים כדוגמת רבן שמעון בן גמליאל הזקן, אלעזר בן ערך, אלעזר בן עזריה, אליעזר בן הורקנוס ויהודה בן תימא. באתר העתיק של עלמא התגלו שרידי בית כנסת מהמאה ה-‏3 - תקופת התלמוד.

קיימות גם עדויות ותעודות המעידות על יישוב יהודי בעלמא בתקופה הצלבנית. רבי בנימין מטודלה אשר בקר בארץ במאה ה-12, מצא בעת ביקורו 50 משפחות ובית קברות יהודי גדול, ובו קברותיהם של תנאים מפורסמים.

בעת החדשה


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

בתקופה העות'מאנית היו בני הקהילה היהודית מוסתערבים, שעסקו כנראה בעיקר בחקלאות. היישוב היהודי בכפר מוזכר אצל הנוסע משה באסולה וגם בספרי שו"ת של רבי משה גלנטי ומהרי"ט צהלון. בתעודות המס מהמאה ה-16 נמנו בעלמא 288 משפחות ו-140 רווקים מוסלמים, ו-7 משפחות ורווק אחד יהודים. כמה משפחות ותיקות מתושבי פקיעין נושאות את השם "עלמאני", המעיד על מוצאן מעלמא.[1]

משערים שהיישוב ננטש, מסיבה לא ידועה במאה ה-‏17. רבי משה ירושלמי שהתיישב בארץ ב-‏1769 וסייר ברחבי הגליל, דווח שבעלמא בית כנסת חרב. גם בספר "שבחי ירושלים" מ-‏1785 נכתב שבעלמא נותר רק בית הכנסת החרב.

במפקד של משה מונטיפיורי שביקר בארץ ב-‏1839, התברר שיהודי עלמא עברו להתגורר ביישובים פקיעין, שפרעם וחיפה.

על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1931 היו במקום 712 תושבים מוסלמים ו-148 בתים נושבים.[2]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יואל רפל (עורך), תולדות ארץ ישראל, תל אביב: משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1989, עמ' 489.
  2. ^ זאב וילנאי, אנציקלופדיה אריאל, עמ' 5851