גימנסיה נורדיה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ קישור פנימי
שורה 3: שורה 3:
[[קובץ:Norida high school teachers 1930.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מורים משנת 1930.]]
[[קובץ:Norida high school teachers 1930.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מורים משנת 1930.]]
[[קובץ:Norida high school 1927.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מייסדי גימנסיה לעם - לימים גימנסיה נורדיה. השני מימין הוא [[שמואל שרירא]].]]
[[קובץ:Norida high school 1927.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מייסדי גימנסיה לעם - לימים גימנסיה נורדיה. השני מימין הוא [[שמואל שרירא]].]]
'''גימנסיה נורדיה''' נוסדה ב[[תל אביב]] בשנת [[1927]], בשם "גימנסיה לעם", על ידי קבוצת [[מורה|מורים]] ו[[מהנדס|מהנדסים]], במסגרת של אגודה שיתופית, "קואופרטיב חבר המורים".
'''גימנסיה נוֹרדִיָּה''' נוסדה ב[[תל אביב]] בשנת [[1927]], בשם '''גימנסיה לעם''', על ידי קבוצת [[מורה|מורים]] ו[[מהנדס]]ים, במסגרת של אגודה שיתופית, "קואופרטיב חבר המורים".


מטרת המייסדים הייתה לאפשר להורים שאמצעיהם מצומצמים להקנות לילדיהם השכלה תיכונית מלאה, ש[[גימנסיה הרצליה]] לבדה לא יכלה לספק לכל, כיון שב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] לא הוקצה תקציב ציבורי לתמיכה בבתי ספר תיכוניים, שנחשבו אז לרשות ולא לחובה.
מטרת המייסדים הייתה לאפשר להורים שאמצעיהם מצומצמים להקנות לילדיהם השכלה תיכונית מלאה, ש[[גימנסיה הרצליה]] לבדה לא יכלה לספק לכל, כיוון שב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] לא הוקצה תקציב ציבורי לתמיכה בבתי ספר תיכוניים, שנחשבו אז לרשות ולא לחובה.


בשנת [[1929]] החליטו הורי התלמידים להחליף את שם המוסד ל"גימנסיה נורדיה" ע"ש ד"ר [[מכס נורדאו]]. בשנת [[1932]] הוספו כיתות בית ספר יסודי לגימנסיה. בשנת [[1934]] הפך בית הספר למוסד ציבורי בניהולה של "החברה לחינוך ולתרבות בע"מ" ונכלל ברשת החינוך של [[כנסת ישראל]].
בשנת [[1929]] החליטו הורי התלמידים להחליף את שם המוסד ל"גימנסיה נורדיה", ע"ש ד"ר [[מכס נורדאו]]. בשנת [[1932]] הוספו כיתות בית ספר יסודי לגימנסיה. בשנת [[1934]] הפך בית הספר למוסד ציבורי בניהולה של "החברה לחינוך ולתרבות בע"מ" ונכלל ברשת החינוך של [[כנסת ישראל]].


גימנסיה נורדיה הייתה השלישית בתל אביב, אחרי [[גימנסיה הרצליה]] ו[[גימנסיה גאולה]].
גימנסיה נורדיה הייתה השלישית בתל אביב, אחרי [[גימנסיה הרצליה]] ו[[גימנסיה גאולה]].
שורה 17: שורה 17:
המורים המייסדים היו רובם מורים ב[[גימנסיה בנימינה]], גימנסיה ראשונה לבני איכרים בראשון לציון שנוסדה בשנת 1925 - בהם נמנו ד"ר אפרת, ש. הר, א. וינקור, א. כפכפי, אהרון פלקוביץ, ד"ר משה ריגאי וש. שרירא. שני האחרונים היו המורים הראשונים ב"גימנסיה בנימינה", ובהמשך חברי הנהלה ב"גימנסיה נורדיה" ושותפים במפעל חיבור ספרי לימוד לבתי הספר התיכוניים שהתקיים בגימנסיה נורדיה.
המורים המייסדים היו רובם מורים ב[[גימנסיה בנימינה]], גימנסיה ראשונה לבני איכרים בראשון לציון שנוסדה בשנת 1925 - בהם נמנו ד"ר אפרת, ש. הר, א. וינקור, א. כפכפי, אהרון פלקוביץ, ד"ר משה ריגאי וש. שרירא. שני האחרונים היו המורים הראשונים ב"גימנסיה בנימינה", ובהמשך חברי הנהלה ב"גימנסיה נורדיה" ושותפים במפעל חיבור ספרי לימוד לבתי הספר התיכוניים שהתקיים בגימנסיה נורדיה.


ד"ר [[טוני הלה]], חברת סגל המורים, פרשה בשנת [[1937]] עם ד"ר מאיר בלוך וד"ר אפרת וייסדה את בית הספר [[תיכון חדש]] עם אהרון ברמן. הלה לימדה [[פסיכולוגיה]] ב"גימנסיה נורדיה"{{הערה|לקוח מעזבונה של ה[[סופר|סופרת]] וה[[עיתונאי|עיתונאית]] [[שושנה שרירא]] בוגרת הגימנסיה ובת המנהל.}}.
ד"ר [[טוני הלה]], חברת סגל המורים, פרשה בשנת [[1937]] עם ד"ר מאיר בלוך וד"ר אפרת וייסדה את בית הספר [[תיכון חדש]] עם [[אהרן ברמן]]. הלה לימדה [[פסיכולוגיה]] ב"גימנסיה נורדיה"{{הערה|לקוח מעזבונה של ה[[סופר|סופרת]] וה[[עיתונאי|עיתונאית]] [[שושנה שרירא]] בוגרת הגימנסיה ובת המנהל.}}.


הבניין הראשון של הגימנסיה היה ב[[רחוב יהודה הלוי]], והשני ב[[רחוב בן יהודה]] פינת [[רחוב פרישמן]] בשכונת [[תל נורדאו]]. הגימנסיה עברה למשכנה הקבוע ברחוב [[יוחנן הסנדלר]] 18 (מול גינת נורדיה, כיום גינת [[שינקין]]) בשכונת [[מרכז בעלי מלאכה (שכונה)|מרכז בעלי מלאכה]] בתל אביב בשנת 1930. חזית שתי הקומות התחתונות של המבנה משוחזרת ותואמת את תמונות המבנה המקורי.
הבניין הראשון של הגימנסיה היה ב[[רחוב יהודה הלוי]], והשני ב[[רחוב בן יהודה]] פינת [[רחוב פרישמן]] בשכונת [[תל נורדאו]]. הגימנסיה עברה למשכנה הקבוע ברחוב [[יוחנן הסנדלר]] 18 (מול גינת נורדיה, כיום גינת [[שינקין]]) בשכונת [[מרכז בעלי מלאכה (שכונה)|מרכז בעלי מלאכה]] בתל אביב בשנת 1930. חזית שתי הקומות התחתונות של המבנה משוחזרת ותואמת את תמונות המבנה המקורי.

גרסה מ־14:07, 2 ביולי 2012

משכן הגימנסיה ברח' יוחנן הסנדלר 18 בתל אביב
מורים משנת 1940-1941.
מורים משנת 1930.
מייסדי גימנסיה לעם - לימים גימנסיה נורדיה. השני מימין הוא שמואל שרירא.

גימנסיה נוֹרדִיָּה נוסדה בתל אביב בשנת 1927, בשם גימנסיה לעם, על ידי קבוצת מורים ומהנדסים, במסגרת של אגודה שיתופית, "קואופרטיב חבר המורים".

מטרת המייסדים הייתה לאפשר להורים שאמצעיהם מצומצמים להקנות לילדיהם השכלה תיכונית מלאה, שגימנסיה הרצליה לבדה לא יכלה לספק לכל, כיוון שבשנות ה-20 של המאה ה-20 לא הוקצה תקציב ציבורי לתמיכה בבתי ספר תיכוניים, שנחשבו אז לרשות ולא לחובה.

בשנת 1929 החליטו הורי התלמידים להחליף את שם המוסד ל"גימנסיה נורדיה", ע"ש ד"ר מכס נורדאו. בשנת 1932 הוספו כיתות בית ספר יסודי לגימנסיה. בשנת 1934 הפך בית הספר למוסד ציבורי בניהולה של "החברה לחינוך ולתרבות בע"מ" ונכלל ברשת החינוך של כנסת ישראל.

גימנסיה נורדיה הייתה השלישית בתל אביב, אחרי גימנסיה הרצליה וגימנסיה גאולה.

גימנסיה נורדיה הכינה את תלמידיה לבחינות בגרות במקצועות הומניים וריאליים ובשפות (אנגלית, צרפתית ואיטלקית). בתוכנית הלימודים נכללו גם ציור ושרטוט.

חבר המורים במחזור הראשון שסיים בשנת 1930 כלל את: ד"ר א. אפרתי, י. הלל, שמואל הר, אינג' וינוקור, ש. כפכפי, ז. נבון, דב סלפין, אינג' א. פלקוביץ, ד"ר מ. ריגאי, שמואל שרייר-שרירא, שכיהן בהנהלת הגימנסיה ובסוף שנות ה-30', לאחר משבר שפקדש את המוסד, נותר מנהלה היחיד.

המורים המייסדים היו רובם מורים בגימנסיה בנימינה, גימנסיה ראשונה לבני איכרים בראשון לציון שנוסדה בשנת 1925 - בהם נמנו ד"ר אפרת, ש. הר, א. וינקור, א. כפכפי, אהרון פלקוביץ, ד"ר משה ריגאי וש. שרירא. שני האחרונים היו המורים הראשונים ב"גימנסיה בנימינה", ובהמשך חברי הנהלה ב"גימנסיה נורדיה" ושותפים במפעל חיבור ספרי לימוד לבתי הספר התיכוניים שהתקיים בגימנסיה נורדיה.

ד"ר טוני הלה, חברת סגל המורים, פרשה בשנת 1937 עם ד"ר מאיר בלוך וד"ר אפרת וייסדה את בית הספר תיכון חדש עם אהרן ברמן. הלה לימדה פסיכולוגיה ב"גימנסיה נורדיה"[1].

הבניין הראשון של הגימנסיה היה ברחוב יהודה הלוי, והשני ברחוב בן יהודה פינת רחוב פרישמן בשכונת תל נורדאו. הגימנסיה עברה למשכנה הקבוע ברחוב יוחנן הסנדלר 18 (מול גינת נורדיה, כיום גינת שינקין) בשכונת מרכז בעלי מלאכה בתל אביב בשנת 1930. חזית שתי הקומות התחתונות של המבנה משוחזרת ותואמת את תמונות המבנה המקורי.

מצבת המורים בשנת 1933 הייתה של 20 מורים, שלימדו בגימנסיה בתנאי שכר מינימליים כדי לא להעיק על תקציב המוסד.

ספריית הגימנסיה נקראה ע"ש ח"נ ביאליק.

התלמידים הגיעו מבתי ספר של החינוך הכללי כמו גם מתחכמוני ואחרים. התלמידים חלקם היה בתנועות נוער כמו "המחנות העולים".

בוגרי הגימנסיה רכשו במסגרתה חינוך ריאלי והומני כאחד. בסיום לימודיהם רכשו מקצועות חופשיים, שירתו ב"בריגדה היהודית", ונמנו ביניהם עיתונאים, סופרים, עורכים, מהנדסים, אנשי ספר ועוד.

פעילויות קיץ

בחודשי הקיץ התקיימו שיעורים מיוחדים לילדי עולים חדשים ולתלמידים, שהתקשו בחלק מן המקצועות. קייטנה בהשגחת המורים התקיימה בשעות הבוקר על שפת הים. לקייטנה התקבלו גם תלמידים מחוץ לגימנסיה.

ספרי לימוד של מוריה ובהוצאתה

מחנכים מייסדים ומנהלים של הגימנסיה לקחו על עצמם להוציא ספרי לימוד לאור, שישמשו את מערכת החינוך הכללי כולה: "מבוא לכתבי הקדש" מאת שמואל שרירא (מהדורות חדשות 1946 - 1964 ). "מבוא לספרות העברית העתיקה" ו"מבוא לתלמוד" מאת שמואל שרירא ושמואל הר. ספרי לימוד בכימיה מאת ד"ר מ. ריגאי.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ לקוח מעזבונה של הסופרת והעיתונאית שושנה שרירא בוגרת הגימנסיה ובת המנהל.