יהדות מזרח אירופה

מפת תחום המושב

צפיפות היישוב היהודי בפולין הקונגרסאית וסביבתה ב-1905

גבולות הפלכים והמחוזות של חלקה האירופאי של האימפריה הרוסית,1917

יהודים פולנים בלבוש טיפוסי - המאה ה-17 (למעלה), המאה ה-18 (למטה)

לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות. המשמעות הראשונה, חופפת לתחומיה הפוליטיים הנוכחיים של מדינות מזרח אירופה. המשמעות השנייה איננה חופפת את תחומיה הפוליטיים של מזרח אירופה, והיא מציינת בעיקר את הקיבוציים היהודיים ברוסיה ובפולין. הביטוי יהדות מזרח אירופה או יהדות המזרח (גרמנית: Ostjuden, היגוי: אוסטיודן) נולד במאה ה-19 בגרמניה, מתוך רצון לבדל את יהודי גרמניה ומיהודים שממזרח לה. ערך זה עוסק במשמעות השנייה של המושג יהדות מזרח אירופה, היינו באותו קיבוץ יהודי, שחי בפולין, אוקראינה, בלארוס, לטביה, ליטא, אסטוניה ורוסיה.

בראשית המאה ה-20 חיו במזרח אירופה למעלה מ-6 מיליון יהודים. היהודים היו מאורגנים בקהילות גדולות וקטנות, החל מערים גדולות כגון ורשה, שאוכלוסייתה מנתה כ-300 אלף יהודים, וכלה בעיירות קטנות שמנו עשרות או מאות יהודים.

מראשית התיישבות היהודית ועד המאה ה-18

היישוב היהודי הראשון במזרח אירופה היו ערים-מושבות, שעל חופי הים השחור, במאות הראשונות לספירה. ישוב זה, בצפונו של הים השחור, היה היישוב היהודי היחידי במזרח אירופה עד המאה ה-7. בתקופה זו החלה התפשטות יהודית מזרחה, אל עבר המדינה הכוזרית. המהגרים הגיעו מביזאנטייה ומארצות האסלאם. אל הקיבוץ היהודי הזה התווספו מקצת הכוזרים אשר התגיירו. היהודים, כמו הנוצרים והמוסלמים, זכו לחירות דתית ומשפטית במדינה זו. בסוף המאה ה-10 התמוטטה המדינה הכוזרית, ומרכז הכובד היהודי במזרח אירופה עבר לקייב. קייב הייתה המרכז הפוליטי והתרבותי לדוכסיות הרוסיות הדרומיות-מזרחיות. היהודים נטלו חלק נכבד בסחר החוץ של עיר זו עד סוף המאה ה-11 עם רוסיה ועם הביזנטיון, ומהמאה ה-12 עם מרכז אירופה.

החל מסוף המאה ה-12 ותחילת המאה ה-13 התגבשו הקהילות היהודיות המאורגנות והקבועות במזרח אירופה. צמיחת האוכלוסייה נבעה בעיקר מהגירה גדולה ממרכז אירופה, הגירה שבתוכה היו יהודים רבים. יהודים לא אשכנזים התיישבו במזרח אירופה, אך מספרם היא קטן יחסית, והשפעתם על הצביון התרבותי-חברתי של היהודים במזרח אירופה היה שולי.

בתחילת המאה ה-16 מספר היהודים במזרח אירופה נאמד בין 10,000 ל-30,000. כבר בתחילת המאה ה-17 ידוע על יהודים בערי ליטא ששפתם היא "רוסיא", ואינם יודעים "לשון אשכנז", היינו גרמנית (יידיש). באמצע המאה ה-18 מספר היהודים מזנק לסביבות 750,000. בתקופה זו רק שליש מיהודי מזרח אירופה התגורר באזורים שרוב אוכלוסייתם פולנית. שאר היהודים התגוררו בסביבת עמים אחרים, בעיקר בסביבה אוקראינית ורוסית-ליטאית. את הזינוק במספר היהודים ניתן להסביר בהגירה גדולה ממרכז אירופה למזרחה במאה ה-16, וכן לשיעור ילודה גבוה בקרב מהגרים אלה.

באמצע המאה ה-18 שני שליש מכלל האוכלוסייה היהודית במזרח אירופה התגוררו בערים או בעיירות, ושליש התגוררו בכפרים - תופעה ייחודית שכמעט ולא התקיימה במערב אירופה. בכל כפר בו גרו יהודים, היו בממוצע שתי משפחות יהודיות ולא יותר מעשרה יהודים. ברוב (כ-77%) היישובים העירוניים בהם גרו יהודים, הייתה אוכלוסייה קטנה של לא יותר מ-500 יהודים. בממוצע, היהודים היוו כמחצית מתושבי הערים. יוצא מכך שבעיירות רבות היה רוב יהודי. מציאות זו התחזקה במשך השנים, כאשר אחוז היהודים בערים ובעיירות רק הלך וגדל, וכך התבלטה תופעת השטעטל - "העיירה היהודית", שהייתה עיירה שחלק גדול מתושביה היו יהודים, ושצביונה התרבותי היה יהודי.

כלכלה ומסחר

היהודים עסקו בסחר חוץ ובמלאכות שונות, כגון חייטות, אריגה, עיבוד עורות ואף חקלאות. פעילותם הכלכלית של יהודי מזרח אירופה הייתה שונה מזו של יהודי מרכז ומערב אירופה. במזרח אירופה פתחו היהודים סוגי התמחויות, במסחר, בחכירות ובמלאכה, שכמעט ולא התקיימו במערב אירופה. כמו כן, הייתה ליהודים מעורבות רבה בתחומים כלכליים, שיהודים במרכז ומערב אירופה לא עסקו בהם כלל.

עד גזרות ת"ח ת"ט במחצית המאה ה-17, חיו יהודי מזרח אירופה בסביבה יחסית נוחה , שאיפשרה את שגשוגם. היהודים נהנו, על פי רוב, מחופש כלכלי אישי ודתי נרחב. כך, למשל, גירושים, עיקול רכוש יהודי וביטל חובות כספיים, שהיו שכיחים במערב אירופה, כמעט ולא התקיימו במזרחה. למרות הזכויות הליברליות היו גם גילויי שנאה כלפי יהודים. שניות זו מתוארת אצל חכם יהודי בשם שלמה מימון:

אפשר שאין בעולם ארץ חוץ מפולין, שחירות הדת ושנאת הדת מצויות שם במידה אחת שווה כל כך. היהודים רשאים לקיים שם את מצוות דתם מתוך חירות גמורה ואף נתייחדו להם כל זכויות האזרחים האחרות, ולא עוד אלא שיש להם אפילו בתי דיני משלהם. וכנגד זה אתה מוצא, ששנאת הדת היא גדולה שם כל כך, שהשם 'יהודי' תועבה הוא.

חיי הרוח

רמת לימוד התורה של יהודי מזרח אירופה בראשית התיישבותם, הייתה נמוכה. כתוצאה מכך שאלות ובעיות הלכתיות רבות הופנו לרבני ולחכמי תורה בגרמניה ובבוהמיה. פניה דווקא למרכזי הלימוד האשכנזים ולא לחכמי ספרד או לחכמי איטליה נבעה מהקשר הגניאולוגי של יהודי מזרח אירופה ליהודי אשכנז, וכמו כן גם מהזיקה העמוקה של יהודי מזרח אירופה למסורת הפסיקה והלימוד האשכנזית. החל מהמאה ה-16 הוקמו מרכזי לימוד מפוארים במזרח אירופה, ושם גם התפתחה תנועת החסידות.

מבנה חברתי

המבנה החברתי היה מורכז מקהילות, "הקהל", כאשר החל מאמצע המאה ה-16 ועד 1764, פעלו מוסדות מרכזיים, כלל קהילתיים, של הנהגה עצמית במזרח אירופה. שני המוסדות העיקריים היו ועד ארבע הארצות ו-ועד מדינת ליטא. תפקידם של הוועדות היה איסוף מיסים מכלל הקהילות היהודיות ומסירתם לשלטונות המתאימים. מאוחר יותר סיגלו לעצמם את תפקיד יצוג הקהילה היהודית בפני השליטים הנוכריים של אותן המדינות. בנוסף לכך היו לוועד סמכויות שיפוטיות לגבי חוקים והלכות בתוך הקהילות היהודיות.

ועד ארבע הארצות היה המוסד הגדול בין הוועדים. הוועד הורכב משבעה דיינים אשר העומד בראשם היה תמיד נציג קהילת לובלין. שאר החברים בוועד היו נציגים של הערים פוזנה, קרקוב ולבוב. מתעודות היסטוריות הנושאות את חתימת הוועד ניתן ללמוד כי בתקופות מסוימות הורחב הוועד לכדי נציגות של כלל הקהילות החשובות בממלכה, אז היה מספר הנציגים בו קרוב לשלושים. בתחילה התכנס הוועד בלובלין דבר אשר הקנה לעיר מעמד של מרכז יהדות ראשון במעלה. הכינוס, אשר נמשך כשבועיים, נערך פעם בשנה בתקופת החורף, במועד אשר תאם את יריד הסוחרים הגדול של העיר. בתקופה מאוחרת יותר החלו עורכים את הכינוס פעמיים בשנה: כינוס חורף בלובלין וכינוס קיץ בעיר יארוסלב אשר בגליציה.

מסוף המאה ה-18 תחילת המאה ה-20

החל מסוף המאה ה-18 נחלקו יהודי מזרח אירופה בין שני אזורים גאוגרפים עיקריים: תחום המושב שבשליטת האימפריה הרוסית, וגליציה שבשליטת האימפריה האוסטרו הונגרית.

תחום המושב

ערך מורחב – תחום המושב

שלוש החלוקות של פולין (לראשונה ב־1772, 21 שנים לאחר מכן ב־1793, ולבסוף ב־1795) הותירו את חלק הארי של יהודי פולין תחת שלטון האימפריה הרוסית. השלטון הרוסי התברר כסובלני פחות ביחסו ליהודים, ועל היהודים הוטלו מגבלות רבות יותר מאשר תחת פולין העצמאית. הצארית יקתרינה הגדולה יצרה בשנת 1791 את תחום המושב באזורי השוליים המערביים של האימפריה, ובו הותר ליהודים לחיות ולפעול. תחום המושב כלל את רוב שטחי פולין לשעבר וליטא, שהיו מיושבים בריכוזי יהודים. יצירת תחום המושב גררה את עקירת וגירוש יהודי מוסקבה וסנקט פטרבורג אל תוך גבולותיו (ולמעשה, זו הייתה אחת המטרות העיקריות לשמן נוצר). בהמשך נאסר גם על יהודי קייב לגור בתחומי העיר (אף שקייב נכללה גאוגרפית ב"תחום המושב").

בראשית המאה ה-20 חיו בתחומי רוסיה הצארית יותר מחמישה מיליון יהודים כאשר 90% התרכזו בתחום המושב. כשלושה מיליוני יהודים חיו בפולין. לפי הערכות שונות, היוותה יהדות מזרח אירופה בתחילת המאה העשרים כ-80% מיהדות העולם.

גליציה

ערך מורחב – יהדות גליציה

קיבוץ יהודי גדול נוסף במזרח אירופה הייתה גליציה, ישות גיאו-פוליטית אשר הייתה מורכבת מפולנים ואוקראינים, שלאחר חלוקת פולין עברה לשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית. לקראת סוף המאה ה-19 ניסה הקיסר פרנץ יוזף לבולל את היהודים וזאת על ידי הפצת ההשכלה בתוכם. היו יהודים שתמכו במטרה זו, אך רוב היהודים התנגדו לכך. התנגדות נוספת נוצרה עם הניסיון להושיב את היהודים על האדמה.

היהודים בגליציה היו ידועים באדיקותם הדתית, ונאבקו קשות בהשכלה החילונית. כמו כן, התנהל ממאבק קשה בגליציה בין תומכי החסידות לבין "המתנגדים". מאבק זה הסתיים בניצחון תומכי החסידות, והיא הייתה לתנועה השלטת בין יהודי גליציה.

בשנת 1867 זכו היהודים בגליציה לשוויון זכויות מלא, ובכך היו הראשונים מבין יהודי מזרח אירופה שזכו לאמנציפציה זו. התנועה הציונית פרחה בגליציה וממנה יצאו כמה מעוזריו של הרצל. במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 שלפני מלחמת העולם הראשונה שגשגה הקהילה היהודית בגליציה מאוד ונכתבו מספר רב של ספרים ושירים, פעלו בה מספר גדולי תורה ובה צמחה גם הציונות ותרבות היידיש. בראשית המאה ה-20 הגיע מספר היהודים ליותר מ-800,000 נפש.

ראו גם

• יהדות אשכנז
• יהדות פולין
• יהדות רוסיה
• יהדות אוקראינה
• ועד ארבע הארצות
• שטעטל
• ספרות יידיש
• פוגרום
• השואה
• סטרוסטה (יהודים)

לקריאה נוספת

• ישראל גוטמן, ישראל ברטל, קיום ושבר: יהודי פולין לדורותיהם, א-ב, ירושלים : מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ז 1997-תשס"א 2001. ‬
• שמואל אטינגר, תולדות עם ישראל, ג: בעת החדשה, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ט-1969.
• תמר מנור-פרידמן (עורכת), עמלים ומהפכנים, תנועת הפועלים היהודית, תל אביב: הוצאת בית התפוצות, תשנ"ד 1993.

קישורים חיצוניים

• דיאגרמה: אובדן יהודי מזרח אירופה בשואה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• דוד אסף, מה למהר?: קשה לתאר את חיי היום-יום במזרח אירופה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• קובץ מאמרים בנושא יהדות פולין: מחקרים, קטעי ספרות וזכרונות שראו אור בעבר, לצד מאמרים ומחקרים חדשים ומקוריים
• אריה טרטקובר, המקצועות היהודיים בגולה (וחלק ב' של המאמר), באתר דעת
• ישראל היילפרין (עורך), בית ישראל בפולין: מימים ראשונים ועד לימות החורבן, ירושלים, תש"ח
• דב רפל, ידישקייט, באתר מינהל חברה ונוער, משרד החינוך
• היבטים היסטוריים של השואה, אתר דעת
• יהודה רוזנטל, לקורות היהודים בפולין: לאור שו"ת המהר"ם מלובלין
• קורס מזורז בהיסטוריה יהודית, באתר ארגון אש התורה
• אנציקלופדיית יווא על יהודים במזרח אירופה. כולל ארכיון מסמכים ומולטימדיה מקיף. (באנגלית)