אוטו דה פה – הבדלי גרסאות
מ תקלדה |
מ בוט החלפות: הספרייה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
*[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/news/Acquisitions/Pages/auto_de_fe.aspx דרשות אוטו דה פה] ב[[ |
*[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/news/Acquisitions/Pages/auto_de_fe.aspx דרשות אוטו דה פה] ב[[הספרייה הלאומית|ספריה הלאומית]] |
||
גרסה מ־23:23, 6 ביולי 2012
אוֹטוֹ דַה פֶה (Auto da fé) היה טקס דתי חגיגי שערכה האינקוויזיציה בהוציאה לפועל את גזרי הדין של קורבנותיה.
תרגומו המילולי של "אוטו דה פה" הוא "מעשה של אמונה". בטקס זה, שנערך בכנסייה, הוכרז גזר דינם של הכופרים שנתפסו ונחקרו על ידי האינקויזציה, וכן הוצא לפועל. בניגוד למאסרם ולעינויים של החשודים בכפירה, שנעשו בחשאי, טקס האוטו דה פה התנהל בריש גלי בכיכר ציבורית, במועד שהוכרז עליו מראש. מטרתו העקרית של הטקס הייתה לזרוע אימה מפני כפירה בנצרות ולחזק את אמונתם של אלה הנאמנים לה.
שבועות מספר לפני קיום הטקס, היו מכריזים על מועדו מעל לדוכני הכנסיות בסביבה. יום הטקס עצמו היה בדרך כלל יום ראשון, או יום חג. ביום זה הייתה נערכת תהלוכה גדולה בה השתתפו כמרים, גדולי האצילים והנידונים. הקהל הגדול שבא לצפות בטקס ליווה את התהלוכה בדרכה לכנסייה. במרכז חצר הכנסייה הוקמה במה מיוחדת ועליה הוצבו הנידונים. הטקס התקיים במעמדם של המלך או נציגו ובמעמד האינקוויזיטור הראשי, אשר ניצח על האירוע. לאחר דרשת האינקוויזיטור הראשי הובאו הנידונים בזה אחר זה בהתאם לסדר האשמה וחומרת פסק הדין. הנידונים התוודו (או שוידוייהם הוקראו) והם נדרשו לחזור בתשובה. לאחר כל וידוי הובא הנאשם למרכז הבמה וגזר דין הוכרז. המיתה המקובלת הייתה בשריפה. ביצוע גזר דין זה הוטל על הזרוע החילונית של המשטר. אם הנאשם חזר בו מכפירתו היו חונקים או תולים אותו ורק לאחר מכן שורפים את גופתו, אך אם סירב לחזור בו, היה נשרף חי.
רוב טקסי האוטו דה פה נערכו בספרד, בפורטוגל ובמושבותיהן בין השנים 1825-1480. בסך הכל הוצאו בשיטה זו להורג כ-90,000 בני אדם, רבים מהם יהודים. האוטו דה פה הראשון שנרשם בתולדות היהודים אירע בצרפת ב-1288.
קישורים חיצוניים
