חיים ויטאל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏לאחר מות האר"י: הסיציליאנם אינם ספרדים, אך גורשו בערך במקביל לספרדים, סמוך לגרוש הקימו קהילות נפרדות ולאחר מכן נטמעו בספרדים
שורה 34: שורה 34:
על פי המסופר בספר החזיונות, ב-[[1586]] (שנת שמ"ו) חזר לצפת בפעם השנייה,ונשאר בה עד שנת שנ"ד. בצפת הוא הוסמך להוראה על ידי רבי [[משה אלשיך]].
על פי המסופר בספר החזיונות, ב-[[1586]] (שנת שמ"ו) חזר לצפת בפעם השנייה,ונשאר בה עד שנת שנ"ד. בצפת הוא הוסמך להוראה על ידי רבי [[משה אלשיך]].


משנת שנ"ה היה ויטאל בדמשק. הוא כיהן בה כרבה של קהילת [[יהדות סיציליה|סיציליה]] ה[[יהדות ארצות האסלאם|ספרדית]]. שהייתו בדמשק לוותה בסכסוכים רבים ובמריבות בלתי פוסקות אשר מתועדות בספר החזיונות. דוגמה לסכסוך אחד המתואר בספר הוא הוויכוח עם ר' [[יעקב אבולעפיא]], אשר נבע מסיבות אידאולוגיות או פוליטיות. עם זאת, יש המפקפקים במקוריות ספר זה או חלקים ממנו<ref>בעניין מקוריות ספר החזיונות ראו ב[[ספר החזיונות|ערכו שם]]</ref>.
משנת שנ"ה היה ויטאל בדמשק בה כיהן כרבה של קהילת [[יהדות סיציליה|סיציליה]]. שהייתו בדמשק לוותה בסכסוכים רבים ובמריבות בלתי פוסקות אשר מתועדות בספר החזיונות. דוגמה לסכסוך אחד המתואר בספר הוא הוויכוח עם ר' [[יעקב אבולעפיא]], אשר נבע מסיבות אידאולוגיות או פוליטיות. עם זאת, יש המפקפקים במקוריות ספר זה או חלקים ממנו<ref>בעניין מקוריות ספר החזיונות ראו ב[[ספר החזיונות|ערכו שם]]</ref>.


==מותו וקבורתו==
==מותו וקבורתו==

גרסה מ־21:57, 7 ביולי 2012


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

תבנית:רב

רבי חיים ויטאל, (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, 1543 - 1620) ממקובלי צפת, ערך בספרים את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.

ביוגרפיה מוקדמת

נולד כנראה בצפת בשנת 1542 (שנת ש"ג). אביו ר' יוסף קאלאבריס (או קלברזה) עלה לארץ ישראל מדרום איטליה והשתקע בצפת. השם 'ויטאל' ניתן לו כתרגום לטיני של שמו 'חיים' [1]. בתקופה זו שימשה צפת יעד מועדף לעולים מכל ארצות תבל, ובזכותם זכתה לתקופת פריחה ושגשוג. התיישבותם של תלמידי חכמים בין בנגלה ובין בנסתר הפכה את צפת למרכז רוחני אשר השפיע על כל העולם היהודי באותה תקופה ובדורות הבאים. בצל פריחה זו נולד ויטאל ובגר.

כאשר בגר והגיע לגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של רבי משה אלשיך, אחד מתלמידיו של רבי יוסף קארו (מחבר השולחן ערוך). ויטאל העיד על עצמו כי כבר מגיל זה ראה בו הרב יוסף קארו את יורשו הרוחני. בנוסף ללימוד הנגלה נמשך ליבו של ויטאל לתורת הנסתר. הוא הצטרף לבית מדרשו של ר' משה קורדובירו (הרמ"ק), שם למד את תורת הקבלה של רבו.

בתקופת לימודיו זו שלח ידו גם למחוזות חיצוניים מהתורה. הוא החל ללמוד לימודי אלכימיה. לאחר לבטים נטש עיסוק זה והתמסר כולו לתורה.

לאחר פגישתו עם האר"י

עלייתו של רבי יצחק לוריא אשכנזי (האר"י) ממצרים בשנת 1569 (שנת ש"ל) הייתה נקודת מפנה קריטית עבור ויטאל. האר"י הצטרף לבית מדרשו של הרמ"ק, אולם הרמ"ק נפטר זמן קצר לאחר מכן. לפני פטירתו רמז הרמ"ק כי האר"י הוא יורשו, אך לקח זמן רב עד שכל התלמידים הבינו כי האר"י הוא היורש. לרבי חיים ויטאל עצמו לקח כשישה חודשים עד שהבין מפירוש שפירש האר"י את הרמ"ק כי האר"י הוא יורשו של הרמ"ק וכי עליו לקבלו כרב. האר"י לא כתב דבר אלא רק לימד בעל פה את תלמידיו. תורתו החדשנית של האר"י הייתה נשארת בחוג מצומצם (רק "ליודעי ח"ן") לולי כתבה ויטאל בהוראה מפורשת של רבו. אם כן את תורתו של האר"י אנו יודעים מתלמידו המרכזי והחשוב – רבי חיים ויטאל. בין ספריו החשובים מתורתו של רבו האר"י: עץ חיים, עץ הדעת, שערי קדושה ולב דוד.

לאחר מות האר"י

אולם אידיליה זו לא נמשכה זמן רב וגם האר"י נפטר זמן קצר לאחר מכן. רבי חיים ויטאל ראה עצמו יורשו וממשיך דרכו של רבו האר"י. גרשם שלום טען כי בר' חיים ויטאל הייתה היכולת להיות סופר וכותב בעל מרץ, ומאיר בניהו טוען כי התלמידים שהתלכדו סביבו התאספו מרצונם החופשי. בספר החזיונות (ספר אוטוביוגרפי שכתב) אנו מוצאים חיזוק לדבריו כאשר אנו נוכחים לדעת כי רבים היו תלמידיו וידידיו.

ב-1577 (שנת של"ח) עקר לירושלים לאחר ששהה זמן קצר במצרים. בירושלים הוא התגורר כ-8 שנים. משם נדד לדמשק. יש המייחסים מעבר זה לאימה שהטיל אבו סיפין.

על פי המסופר בספר החזיונות, ב-1586 (שנת שמ"ו) חזר לצפת בפעם השנייה,ונשאר בה עד שנת שנ"ד. בצפת הוא הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך.

משנת שנ"ה היה ויטאל בדמשק בה כיהן כרבה של קהילת סיציליה. שהייתו בדמשק לוותה בסכסוכים רבים ובמריבות בלתי פוסקות אשר מתועדות בספר החזיונות. דוגמה לסכסוך אחד המתואר בספר הוא הוויכוח עם ר' יעקב אבולעפיא, אשר נבע מסיבות אידאולוגיות או פוליטיות. עם זאת, יש המפקפקים במקוריות ספר זה או חלקים ממנו[2].

מותו וקבורתו

ויטאל נפטר בדמשק בשנת 1620 (שנת ש"פ), ונקבר בבית הקברות היהודי שם. ישנם הטוענים כי הרב חיים פינטו העלה את קברו לישראל בקריית מלאכי אולם טענה זו אינה הוכחה. ישנה אף עדות מצולמת מקברו בדמשק[3]. הוא מונצח ברחובות שנקראו על שמו בשכונת גבעת שאול בירושלים ובשכונת פלורנטין בתל אביב.

תקופת חייו של הרב חיים ויטאל על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן


מספריו

לקריאה נוספת

  • גרשם שלום, שטר ההתקשרות של תלמידי האר"י, ציון, ה, ת"ש, עמ' 138-139.
  • גרשם שלום, הערך: חיים ויטאל, אנציקלופדיה יודאיקה, כרך 16, ירושלים 1972, עמ' 171-176.
  • ישעיהו תשבי, העימות בין קבלת האר"י לקבלת הרמ"ק, ציון, ל"ט, תשל"ד, עמ' 33, הערה 83.
  • מ' בניהו, רבי חיים ויטל בירושלים, סיני, ל, (תשי"ב), עמ' סה-עה.

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. ^ "עץ החיים בחקל תפוחין קדישין", יוסף סטפנסקי, בתוך "סגולה- מגזין ישראלי להיסטוריה", גיליון 15, עמ' 46.
  2. ^ בעניין מקוריות ספר החזיונות ראו בערכו שם
  3. ^ [1]