וולף היידנהיים – הבדלי גרסאות

וולף היידנהיים
Wolf Heidenheim
לידה	1757; היידנהיים, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	23 בפברואר 1832 (בגיל 75 בערך); רדלהיים, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
ענף מדעי	בלשנות
הערות	תלמידו של ר' יוסף שטיינהארט
תרומות עיקריות
	פרסום ספרים בדקדוק השפה העברית, חקר המסורה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־11:17, 9 ביולי 2012

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים [ שנת פטירה, ארצות מגורים, שנת לידה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ פרסים והנצחה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ר' ווֹלף (בנימין) בן שמשון היידנהיים (בכתיב שנהג בזמנו: וואלף היידענהיים; בגרמנית: Wolf Heidenheim;‏ 1757 – 23 בפברואר 1832), המכונה רוו"ה, היה חוקר מסורה ובלשן יהודי גרמני. תלמידו של רבי יוסף שטיינהארט, מחבר הספר "זיכרון-יוסף", וכן תלמידו המובהק של רבי נח חיים צבי ברלין שהיה רב באה"ו.

היידנהיים היה בעליו של בית דפוס חשוב בעיר רדלהיים. ספריו נחשבו לבעלי יוקרה מיוחדת, משום שהשקיע רבות בהגהה ובעיצוב. בין השאר הדפיס גם חומשים עם ביאור שלו; חומשיו נחשבים עד היום כמדויקים יחסית, ותנ"ך קורן הסתמך על נוסחו. כן הוציא מחזורים בתשעה כרכים עם ביאור משלו על הפיוטים.

היה מקובל מאוד בחוגי היהודים, ורבנים שונים אף כתבו עליו בהערכה. לדוגמה, רבי משה סופר כתב עליו (חו"מ תשובה פט) "שכילה כמה זמן בהגהת הפיוטים ולתרגמם בלשון אשכנז ואלמלא הוא הפיוטים כבר נשתקעו ולא נאמרו בדורות הללו כידוע".

פרסם ספרים בנושא דקדוק עברי: "מבוא ללשון" (1806) ו"משפטי הטעמים" (1808). הותיר אחריו מספר רב של מאמרים בנושא דקדוק שלא פורסמו.

הוא הדפיס על חשבונו בשנת 1812 את ספר "דברי אגרת" שחיבר חברו מענדל שטיינהארט, שכולל בתוכו תשובות על שינויים במנהגים מסוימים, כמו אכילת קטניות בפסח. בין היתר היה מקורב אל מיכאל קרייצנאך, מראשי הרפורמים^[^{דרוש מקור]}.

לקריאה נוספת

נפתלי‫ בן-מנחם, 'ר' בנימין זאב וואלף איש היידנהיים', טורי ישרון כד (תשלא), 34-35, 38.
ישראל לוינגר, 'ר' וואלף היידענהיים, חייו ומפעלו, תקי"ז-תקצ"ב (הדפסת חומשים, מחזורים, סידורים ופרשנותו)', המעין כו, א (תשמ"ו), 16-27; ב (תשמ"ו), 35-42.
ישראל מאיר לוינגר (עורך), הגדה של פסח: בנימין וואלף היידענהיים מתרגם מדקדק ומדפיס: קוים לדמותו, ירושלים: י' מ' לוינגר, תשמ"ז 1987. (דפוס צילום של הגדה של פסח רעדלהיים תקפ"ב כולל השער המקורי בתוספת חיבור מאת לוינגר)

Michel Garel, 'The rediscovery of the Wolf Haggadah,' Journal of Jewish Art 2 (1974), 22-27.
Israel Meir Levinger, 'Die deutschen Gebetsbücher und Chumaschim: 150. Jahrzeitstag von Wolf Heidenheim,' Udim 11-12 (1981-1982), 69-82. (בגרמנית)

קישורים חיצוניים

וולף (בנימין) בן שמשון היידנהיים, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
תבנית:HebrewBooksPage
שגיאות פרמטריות בתבנית:הספרייה הדיגיטלית
סוג לא תואם [ 3 ] חומש מאור עיניים, רדלהיים תקע"ח-תקפ"א, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
סידורים ומחזורים של וולף היידנהיים בסריקה מלאה בוויקישיתוף.
שגיאות פרמטריות בתבנית:הספרייה הדיגיטלית
סוג לא תואם [ 3 ] הגדה של פסח, רדלהיים תקפ"ב, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 פרסם ספרים בנושא דקדוק עברי: "מבוא ללשון" ([[1806]]) ו"משפטי הטעמים" ([[1808]]). הותיר אחריו מספר רב של מאמרים בנושא דקדוק שלא פורסמו.
-הוא הדפיס על חשבונו בשנת [[1812]] את ספר "דברי אגרת" שחיבר חברו [[מנחם מנדל שטיינהארט|מענדל שטיינהארט]], שכולל בתוכו תשובות על שינויים במנהגים מסויימים, כמו אכילת קטניות בפסח. בין היתר היה מקורב אל [[מיכאל קרייצנאך]], מראשי הרפורמים{{מקור}}.
+הוא הדפיס על חשבונו בשנת [[1812]] את ספר "דברי אגרת" שחיבר חברו [[מנחם מנדל שטיינהארט|מענדל שטיינהארט]], שכולל בתוכו תשובות על שינויים במנהגים מסוימים, כמו אכילת קטניות בפסח. בין היתר היה מקורב אל [[מיכאל קרייצנאך]], מראשי הרפורמים{{מקור}}.
 ==לקריאה נוספת==