גדי דגון

גדי דגון (נולד ב-1 באוקטובר 1957) הוא צלם אמנותי ישראלי.

קורות חייו

גדי דגון נולד במלבורן, אוסטרליה, לאב ניצול שואה ולאם שגדלה בתל-אביב. ב-1960 עלה עם משפחתו לישראל וגדל בצהלה. אביו, לאון דגון, היה מתקן מצלמות ואחר-כך סוכן של פולארויד בישראל וצלם אוויר בחיל האוויר. גדי דגון החל לצלם מגיל שלוש עשרה למחייתו, בצה"ל שירת כצלם בחיל השיריון.

היה עוזרם של הצלמים גברא מנדיל, ניקו אסטל ובן להב.

ב-1977, דגון הקים ביחד עם רמי רוטהולץ את הירחון "מבט ספורט" שיצא לאור במשך שנה. ב-1978, אדם ברוך, שהפך להיות מורו ורבו, קיבל אותו לעבודה בירחון "מוניטין". דגון היה צלם המערכת הראשון של ירחון זה. בנוסף, הוא עבד בשביל מעריב, ידיעות אחרונות, הארץ, גלובס, העולם הזה ו"שישי", מגזין אותו אדם ברוך הוציא. היה לו טור קבוע במוסף הארץ, בימים שדב אלפון שימש כעורך המוסף.

דגון צילם פוליטיקאים שונים במערכות בחירות רבות, כמו בינימין נתניהו, שמעון פרס, יצחק שמיר ועוד. הוא עבד ביחד עם הבולטים שבצלמי ישראל, ביניהם: דוד טרטקובר, גדעון עמיחי וצבי לוין.

החל מ-1990, מאז שאוהד נהרין התמנה למנהלה האומנותי של להקת בת שבע, הפך דגון לצלם הבית של הלהקה. הוא מצלם להקות מחול עצמאיות. בתיאטרון הרבה לעבוד עם חנוך לוין וצילם את דיוקנו הידוע.

החל מ-1996 הוא מצלם את רוב הצילומים של תיאטרון גשר. שימש במשך 16 שנה צלם הבית של האופרה הישראלית והיה צלם הבית של התיאטראות החאן ותמונע. צילם חלק ניכר מהצגותיהם של תיאטראות בית ליסין והבימה.

דגון מצלם בעיקר ריטואלים, טקסים, תנועה ודיוקנאות. הוא השתתף בהרבה מאוד תערוכות צילום.

דגון גרוש, יש לו שני ילדים והוא מתגורר ביפו. בנו הבכור, מיכאל דגון, הוא שף ותקליטן.

ספריו

• מאחורי המלחמה רואים את הים: שירים/ מאת נילי דגן, בליווי צילומים של גדי דגון, הוצאת אבן חושן, 80 עמ'
• חנוך לוין: תיאטרון/ גדי דגון צילום, עורך – בן בר-שביט, יצא בעזרתו של אביב גלעדי, 2010.
• גרפיטי בכיכר רבין/ מוטי עומר, צילום – גדי דגון, עיצוב – צבי לוין, הוצאת מוזיאון תל-אביב.
• אחד מי יודע: אוהד נהרין, להקת מחול בת-שבע, 2006-1990/ גדי דגון, עריכה ועיצוב – עדי שטרן, תל-אביב, עם עובד, 2006, 218 עמ'. איורים (חלקם צבעוניים), פורטרטים (חלקם צבעוניים)
• חסר לך בורג: המדריך הישראלי לתיקונים ולאחזקת הבית/ עופר כליף/ צילום – גדי דגון, 2005. 183 עמ', איורים צבעוניים.
• קרן קיימת ומצלמת: תמונות מהקופסה השחורה 2003-1903: בתחנת הכוח ההיסטורית רדינג א' של חברת החשמל, אפריל 2003/ אוצר התערוכה ועורך הספר – גדי דגון, עיצוב קטלוג יגאל שתיים. תל-אביב, 237 עמ': איורים (חלקם צבעוניים), פורטרטים (חלקם צבעוניים).
• לא על החומוס לבדו: חומוס, שמן זית, מראי מקום/ יהודה ליטני, נעים עריידי; צילומים – גדי דגון; איורים – אבנר כץ, עיצוב: עמרם פרת. תל-אביב, דניאלה די-נור, תש"ס 2000, 205 עמ'.
• אבות ובנות/ גדי דגון (הצלם), ענבל ברק (המפיקה); תל אביב, 2000, 179 עמ' פורטרטים.
• העמדת פנים/ גדי דגון: אוצרת נעמי אביב: (קטלוג – מאמרים: נעמי אביב, אדם ברוך). רמת-גן: * המוזיאון לאומנות ישראלית, 1990.
• סל של חרוזים/ אילן גולדהירש, טל ברודי; צייר אבנר כץ; צלם גדי דגון. תל אביב, 1983, 71 עמ', איורים (חלקם צבעוניים), פורטרטים.

תערוכות (רשימה חלקית)

• אני כישלון של ישבן – דיבור אודות אלוהים – תיאטרון תמונע.
• רוקד עם מצלמה – גלריית ברוורמן, אוצרת נעמי אביב (2008)
• גרפיטי בכיכר רבין - מוזיאון תל-אביב, אוצר מוטי עומר (1995).
• העמדת פנים – המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, אוצרת נעמי אביב (1990).

קישורים חיצוניים

• סמדר שפי, גדי דגון, "חנוך לוין - תיאטרון", מה שיכול היה להיות, באתר הארץ, 25 במרץ 2011
• צבי גורן, ריאיון: חנוך לוין על פי גדי דגון, באתר הבמה, 27 בפברואר 2011
• יעל גוטרייך אורון, תערוכה חדשה: גדי דגון מתגעגע לחנוך לוין, באתר עכבר העיר, 20 במרץ 2011
• סמדר הירש, "המקצוע נטש אותי": הצלם גדי דגון בתערוכה חדשה, באתר nrg מעריב, 18 ביוני 2008
• צילום מחול: גדי דגון, באתר DanceTalk
• גדי דגון מציג: לחשוב אל מחוץ לקובייה, באתר הידען, 9 במרץ 2010
• תערוכה בתמונות: רוקד עם מצלמה, באתר nrg מעריב, 18 ביוני 2008
• הספרים של גדי דגון, באתר "סימניה"