הצתה עצמית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Uri Schreter (שיחה | תרומות) הוספת משה סילמן |
שינוי המילה הלועזית 'אקט' למקבילתה העברית, 'פעולה'. |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
* [[ילנה בוסינובה]] - פעילת ימין ישראלית תושבת [[קדומים]], אשר הציתה את עצמה [[התאבדות|למוות]] במחאה נגד [[תוכנית ההתנתקות]] ב-[[17 באוגוסט]] [[2005]]. בוסינובה הציתה את עצמה במרחק לא רב ממחסום שהקימה המשטרה באזור [[נתיבות]]. שוטרים שהיו במקום ניסו לכבות את האש שאחזה בה אך היא נפצעה אנושות ולאחר תשעה ימים מתה מפצעיה. |
* [[ילנה בוסינובה]] - פעילת ימין ישראלית תושבת [[קדומים]], אשר הציתה את עצמה [[התאבדות|למוות]] במחאה נגד [[תוכנית ההתנתקות]] ב-[[17 באוגוסט]] [[2005]]. בוסינובה הציתה את עצמה במרחק לא רב ממחסום שהקימה המשטרה באזור [[נתיבות]]. שוטרים שהיו במקום ניסו לכבות את האש שאחזה בה אך היא נפצעה אנושות ולאחר תשעה ימים מתה מפצעיה. |
||
*[[מוחמד בועזיזי]] - [[ירקן (מקצוע)|ירקן]] [[תוניסיה|תוניסאי]] שהצית עצמו במחאה על סגירת דוכן הירקות ממנו התפרנס, על ידי ה[[משטרה]] התוניסאית, ומעשהו הוביל ל[[מהפכת היסמין]] בסוף שנת [[2010]] ולנפילת השלטון ב[[תוניסיה]],והוביל ל[[גל המחאות בארצות ערב (2011-2010)]] |
*[[מוחמד בועזיזי]] - [[ירקן (מקצוע)|ירקן]] [[תוניסיה|תוניסאי]] שהצית עצמו במחאה על סגירת דוכן הירקות ממנו התפרנס, על ידי ה[[משטרה]] התוניסאית, ומעשהו הוביל ל[[מהפכת היסמין]] בסוף שנת [[2010]] ולנפילת השלטון ב[[תוניסיה]],והוביל ל[[גל המחאות בארצות ערב (2011-2010)]] |
||
* [[משה סילמן]] - ישראלי תושב [[חיפה]] שהצית עצמו בהפגנה בתל אביב לרגל יום השנה לתחילת מחאת האוהלים, |
* [[משה סילמן]] - ישראלי תושב [[חיפה]] שהצית עצמו בהפגנה בתל אביב לרגל יום השנה לתחילת מחאת האוהלים, כפעולה של מחאה וייאוש קיצוני עקב קריסה כלכלית וחוסר אונים נוכח הרשויות. הוא תאר את מצבו במכתב שהשאיר, אשר הוצג בהפגנה ובתקשורת.{{הערה|[http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1776028 בין תוניסיה לישראל: הטרגדיה האישית שהופכת לסמל המחאה], הארץ, 15 ביולי 2012}}{{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4255369,00.html הקריסה שנגמרה בהצתה. סיפורו של משה סילמן], ynet, ב-15 ביולי 2012}} |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
גרסה מ־10:19, 15 ביולי 2012
הצתה עצמית היא שיטה להתאבדות באמצעות שריפה מכוונת של אדם את עצמו. בתרבויות מסוימות הצתה עצמית היא מסורת בת מאות שנים; בעת המודרנית הצתה עצמית הפכה לצורת מחאה פוליטית רדיקלית.
המסורת הידועה ביותר של הצתה עצמית היא הסאטי, מנהג הודי עתיק בו האלמנה שורפת את עצמה באש מדורת השריפה של בעלה המנוח. מקורו של המנהג בסיפור אודות האלה סאטי, שקפצה למדורת הפולחן שערך אביה, דשקה, לכל האלים למעט בעלה, האל שיווה, על מנת לשמור על כבודו של בעלה.
מקרים מפורסמים של הצתה עצמית
- טיץ' קואנג דוק - נזיר וייטנאמי שהצית עצמו בצומת דרכים עמוס הנמצא בסייגון ב-11 ביוני 1963, מתוך מחאה על רדיפת הבודהיסטים על ידי ממשלת דרום וייטנאם ונשיאה נגו דין דיים.
- יאן פאלאך - סטודנט צ'כי שהצית עצמו במחאה על הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה ב-1968, בסופה של תקופת האביב של פראג. בעקבותיו הציתו עצמם צ'כים נוספים.[1][2]
- אליהו ריפס - מתמטיקאי ישראלי, אשר באפריל 1969, טרם עלייתו לישראל, התפרסם בכלי התקשורת העולמיים כששפך על עצמו בנזין בריגה, לטביה, וזאת במחאה על הפליית היהודים בברית המועצות והגבלת עלייתם לישראל.
- ילנה בוסינובה - פעילת ימין ישראלית תושבת קדומים, אשר הציתה את עצמה למוות במחאה נגד תוכנית ההתנתקות ב-17 באוגוסט 2005. בוסינובה הציתה את עצמה במרחק לא רב ממחסום שהקימה המשטרה באזור נתיבות. שוטרים שהיו במקום ניסו לכבות את האש שאחזה בה אך היא נפצעה אנושות ולאחר תשעה ימים מתה מפצעיה.
- מוחמד בועזיזי - ירקן תוניסאי שהצית עצמו במחאה על סגירת דוכן הירקות ממנו התפרנס, על ידי המשטרה התוניסאית, ומעשהו הוביל למהפכת היסמין בסוף שנת 2010 ולנפילת השלטון בתוניסיה,והוביל לגל המחאות בארצות ערב (2011-2010)
- משה סילמן - ישראלי תושב חיפה שהצית עצמו בהפגנה בתל אביב לרגל יום השנה לתחילת מחאת האוהלים, כפעולה של מחאה וייאוש קיצוני עקב קריסה כלכלית וחוסר אונים נוכח הרשויות. הוא תאר את מצבו במכתב שהשאיר, אשר הוצג בהפגנה ובתקשורת.[3][4]
הערות שוליים
- ^ עוד צעיר התאבד בשריפה בפראג, דבר, 26 בפברואר 1969
- ^ צעיר צ'כי שני הצית עצמו כמחאה, מעריב, 21 בינואר 1969
- ^ בין תוניסיה לישראל: הטרגדיה האישית שהופכת לסמל המחאה, הארץ, 15 ביולי 2012
- ^ הקריסה שנגמרה בהצתה. סיפורו של משה סילמן, ynet, ב-15 ביולי 2012
