שזיף – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעל י (שיחה | תרומות)
יעל י (שיחה | תרומות)
עריכה
שורה 29: שורה 29:
פירות השזיף מתוקים, עסיסיים ואכילים, וניתן לאכלם ישירות מן העץ, מיובשים או להכין מהם [[ריבה|ריבות]] ושאר מאכלים, וכן למצותם במטרה להכין מיץ. ניתן להתסיס מיץ שזיפים וליצור [[יין שזיפים]] שלאחר [[זיקוק]] ניתן להפיק ממנו סוג של [[ברנדי]] הנקרא [[סליבוביץ]]. בשזיפים מיובשים יש כמות גדולה של [[סיבים תזונתיים]], ולכן משתמשים בפרי זה כדי לעזור לווסת פעיליות [[מעיים]]. במיץ זה מכיל מספר [[נוגדי-חימצון]] ידועים שעשויים להאט הזדקנות.
פירות השזיף מתוקים, עסיסיים ואכילים, וניתן לאכלם ישירות מן העץ, מיובשים או להכין מהם [[ריבה|ריבות]] ושאר מאכלים, וכן למצותם במטרה להכין מיץ. ניתן להתסיס מיץ שזיפים וליצור [[יין שזיפים]] שלאחר [[זיקוק]] ניתן להפיק ממנו סוג של [[ברנדי]] הנקרא [[סליבוביץ]]. בשזיפים מיובשים יש כמות גדולה של [[סיבים תזונתיים]], ולכן משתמשים בפרי זה כדי לעזור לווסת פעיליות [[מעיים]]. במיץ זה מכיל מספר [[נוגדי-חימצון]] ידועים שעשויים להאט הזדקנות.


פרי השזיף יכול להיות במגוון רחב של צבעים וגדלים. לחלקם מרקם פנימי יותר נוקשה מאחרים, ובצבעים צהוב, לבן, ירוק או אדום, ועם מגוון דומה בצבע קליפתם. השזיף האירופאי בדרך כלל מוצק יותר ומכיל יותר סוכרים מזה היפני.
פירות השזיף מופיעים במגוון רחב של גודל וצבע: צהוב, לבן, ירוק או אדום, ועם מגוון דומה בצבע קליפתם. ולחלקם מרקם פנימי יותר נוקשה מאחרים, השזיף האירופאי בדרך כלל מוצק יותר ומכיל יותר סוכרים מזה היפני.


עצי שזיף עשויים להגיע לגובה של 6 מטר ויותר וגובהם הממוצע הוא 4-5 מטרים. ה[[פרח]]ים בדרך כלל לבנים, אך צבעם יכול להיות גם ורוד או אדום ולהם חמישה עלי כותרת. ה[[האבקה]] מתבצעת בעזרת [[חרקים]] (בעיקר [[דבורה (חרק)|דבורים]]). הפריחה מתרחשת בדרך כלל ב[[אביב]] אך הדבר תלוי באקלים ובמין הספציפי. בעת עונת הפריחה עץ השזיף מתכסה ב[[תפרחת]], ובשנה טובה בערך 50% מה[[פרח|פרחים]] יופרו ויהפכו לשזיפים.
עצי שזיף עשויים להגיע לגובה של 6 מטר ויותר וגובהם הממוצע הוא 4-5 מטרים. ה[[פרח]]ים בדרך כלל לבנים, אך צבעם יכול להיות גם ורוד או אדום ולהם חמישה עלי כותרת. ה[[האבקה]] מתבצעת בעזרת [[חרקים]] (בעיקר [[דבורה (חרק)|דבורים]]). הפריחה מתרחשת בדרך כלל ב[[אביב]] אך הדבר תלוי באקלים ובמין הספציפי. בעת עונת הפריחה עץ השזיף מתכסה ב[[תפרחת]], ובשנה טובה בערך 50% מה[[פרח|פרחים]] יופרו ויהפכו לשזיפים.


==בישראל==
==בישראל==

המין היחיד של שזיף הגדל בר בישראל הוא [[שזיף הדב]].
המין היחיד של שזיף הגדל בר בישראל הוא [[שזיף הדב]].


שורה 43: שורה 42:
קובץ:Cherry_plums.jpg|שזיפי דובדבן
קובץ:Cherry_plums.jpg|שזיפי דובדבן
קובץ:Bluebyrd_plum.jpg|שזיף סגול
קובץ:Bluebyrd_plum.jpg|שזיף סגול
קובץ:Prunus B.jpg|שזיף "אמריקאי" מיובש

קובץ:Prunus A.jpg|שזיף "אמריקאי" מיובש

</gallery>
</gallery>



גרסה מ־22:54, 21 ביולי 2012


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קריאת טבלת מיוןשזיף
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: ורדנאים
משפחה: ורדיים
תת־משפחה: שזיפיים
סוג: פרונוס
תת־סוג: שזיף
שם מדעי
Prunus sect. Prunus

השזיף (שם מדעי: Prunus section Prunus) הוא תת-סוג של עץ נשיר ממשפחת הורדיים שפירותיו נאכלים טריים, מבושלים (להכנת קינוחים, לפתנים או ריבות), מיובשים, או ממוצים (לצורך הפקת מיץ).

מיון טקסונומי

פריחת עץ השזיף

בסוג פרונוס (Prunus) מבחינים במספר תתי סוגים: השזיף (תת-הסוג Prunus); השקד והאפרסק (תת-הסוג Amygdalus) והדובדבן (תת-הסוג Cerasus).

בערך זה נדון בתת-הסוג Prunus בלבד. בתת-סוג זה כלולים מספר מינים ותתי מינים, החשובים בהם הם השזיף האירופאי (Prunus domestica) שמוצאו ככל הנראה באסיה והשזיף היפני (Prunus salicina) שמוצאו ככל הנראה בסין ולא יפן.

בגינות נוי נעשה שימוש במין שזיף דובדבני - פיסרדי Prunus cerasifera (באנגלית Cherry plum), עץ בגודל בינוני עם עלים בצבע בורדו הבולט בצבעו המיוחד. נקרא שזיף דובדבני בגלל פירותיו הקטנים והאדומים בצורת דובדבן, הפירות אכילים, חמצמצים ומתאימים לעשיית ריבה.

חשוב לציין כי המשמש (Prunus armeniaca) נמצא אף כמין תחת תת-הסוג Prunus. אף על פי שהוא נחשב בתרבות הפופולרית כפרי נפרד, יש קשר גנטי חזק בינו לבין השזיף המוכר לנו מבחינת הפריחה, אופי הפרי והגלעין. כדי להבחין בינו לבין השזיפים המוכרים, חילקו שוב את תת-הסוג Prunus לחלוקה פנימית עוד יותר: קבוצת המשמש, וקבוצת השזיף (Prunus> Subg. Prunus> Section Prunus).

תכונות

פירות השזיף מתוקים, עסיסיים ואכילים, וניתן לאכלם ישירות מן העץ, מיובשים או להכין מהם ריבות ושאר מאכלים, וכן למצותם במטרה להכין מיץ. ניתן להתסיס מיץ שזיפים וליצור יין שזיפים שלאחר זיקוק ניתן להפיק ממנו סוג של ברנדי הנקרא סליבוביץ. בשזיפים מיובשים יש כמות גדולה של סיבים תזונתיים, ולכן משתמשים בפרי זה כדי לעזור לווסת פעיליות מעיים. במיץ זה מכיל מספר נוגדי-חימצון ידועים שעשויים להאט הזדקנות.

פירות השזיף מופיעים במגוון רחב של גודל וצבע: צהוב, לבן, ירוק או אדום, ועם מגוון דומה בצבע קליפתם. ולחלקם מרקם פנימי יותר נוקשה מאחרים, השזיף האירופאי בדרך כלל מוצק יותר ומכיל יותר סוכרים מזה היפני.

עצי שזיף עשויים להגיע לגובה של 6 מטר ויותר וגובהם הממוצע הוא 4-5 מטרים. הפרחים בדרך כלל לבנים, אך צבעם יכול להיות גם ורוד או אדום ולהם חמישה עלי כותרת. ההאבקה מתבצעת בעזרת חרקים (בעיקר דבורים). הפריחה מתרחשת בדרך כלל באביב אך הדבר תלוי באקלים ובמין הספציפי. בעת עונת הפריחה עץ השזיף מתכסה בתפרחת, ובשנה טובה בערך 50% מהפרחים יופרו ויהפכו לשזיפים.

בישראל

המין היחיד של שזיף הגדל בר בישראל הוא שזיף הדב.

גלריית תמונות

קישורים חיצוניים