מונולטריזם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־10:58, 26 ביולי 2012

מונולטריזם (מיוונית: μόνος = יחיד, λατρεία = פולחן) הוא אמונה באל אחד והכרה בקיומם של אלים אחרים (אך לא בסגידה להם).

בתנ"ך מצויים מספר מקומות שעשויים להתפרש כהתייחסות למונולטריזם. דוגמאות אחדות:

”וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה; וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי ה'” (שמות י"ב, יב) – כלומר יש אלים אחרים.
רש"י מפרש את שמע ישראל: ”שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְ־הֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְ־הֹוָה אֶחָד” (דברים ו', ד) כ"ה' שהוא אלהינו עתה ולא אלוהי האומות....הוא עתיד להיות ה' אחד". רש"י שואל: מדוע יש כפילות בפסוק זה? הרי ברור שה' אלוהינו הוא אל יחיד. לדעת רש"י אין כאן כפילות, ולכל משפט יש רעיון משלו. המשפט: "ה' אלוהינו" מתייחס אל ההווה, שבו רק עם ישראל האמין באל אחד, ואילו המשפט "ה' אחד" מתייחס אל העתיד, כאשר כל העמים יקבלו את האמונה המונותאיסטית.
”אֵין-כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי; וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ” (תהילים פ"ו, ח). כלומר, יש אלוהים אחרים אבל ה' הוא העליון שבהם.
”כִּדְנָה, תֵּאמְרוּן לְהוֹם, אֱלָהַיָּא, דִּי-שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ; יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִן-תְּחוֹת שְׁמַיָּא, אֵלֶּה” (ירמיהו י', יא) – לפי רד"ק: אנחנו לא נעבוד אלה האלהות שלא עשו שמים וארץ אלא אלהים שעשה ארץ בכחו.

באסלאם, בסורת אל-כאפרון מופיע הפסוק "לכם דתכם ולי דתי" שאותו אמר מוחמד אחרי שכופרים ניסו לשכנעו לעבוד תקופת מה את אלוהיהם, פסוק זה מתפרש כהכרה בכך שכל קבוצה מאמינה באלוהיה תוך שהיא מודעת לכך שקבוצות אחרות מאמינות באלוהה אחר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

משה והמונולטריזם (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ב[[תנ"ך]] מצויים מספר מקומות שעשויים להתפרש כהתייחסות למונולטריזם. דוגמאות אחדות:
 *{{הדגשה|וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה; וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי ה'|שמות יב יב|שמות י"ב, יב}} – כלומר יש אלים אחרים.
+*[[רש"י]] מפרש את [[שמע ישראל]]: {{הדגשה|שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְ־הֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְ־הֹוָה אֶחָד|דברים ו ד|דברים ו', ד}} כ"ה' שהוא אלהינו עתה ולא אלוהי האומות....הוא עתיד להיות ה' אחד". רש"י שואל: מדוע יש כפילות בפסוק זה? הרי ברור שה' אלוהינו הוא אל יחיד. לדעת רש"י אין כאן כפילות, ולכל משפט יש רעיון משלו. המשפט: "ה' אלוהינו" מתייחס אל ההווה, שבו רק עם ישראל האמין באל אחד, ואילו המשפט "ה' אחד" מתייחס אל העתיד, כאשר כל העמים יקבלו את [[מונותאיזם|האמונה המונותאיסטית]].
 *{{הדגשה|אֵין-כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי; וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ|תהלים פו ח|תהילים פ"ו, ח}}. כלומר, יש אלוהים אחרים אבל ה' הוא העליון שבהם.
 *{{הדגשה|כִּדְנָה, תֵּאמְרוּן לְהוֹם, אֱלָהַיָּא, דִּי-שְׁמַיָּא וְאַרְקָא לָא עֲבַדוּ; יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִן-תְּחוֹת שְׁמַיָּא, אֵלֶּה|ירמיהו י', יא}} – לפי [[רד"ק]]: אנחנו לא נעבוד אלה האלהות שלא עשו שמים וארץ אלא אלהים שעשה ארץ בכחו.
-ברם, ישנם מקורות רבים ביהדות שמהם נשמע די בבירור הקול המונותיאסטי, המאמין באל אחד בלבד. דוגמות בולטות לדבר: {{הדגשה|"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְ־הֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְ־הֹוָה אֶחָד"|דברים ו ד|דברים ו', ד}}, וכמוהו יש עוד רבים: {{הדגשה|"וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד""|דברים ד לט|דברים ד', לט}}. וכן בדברי ישעיהו: {{הדגשה|"כֹּה אָמַר יְהוָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְהוָה צְבָאוֹת אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים.|ישעיהו מד ו|ישעיהו מד', ו}}
 באסלאם, בסורת אל-כאפרון מופיע הפסוק "לכם דתכם ולי דתי" שאותו אמר מוחמד אחרי שכופרים ניסו לשכנעו לעבוד תקופת מה את אלוהיהם, פסוק זה מתפרש כהכרה בכך שכל קבוצה מאמינה באלוהיה תוך שהיא מודעת לכך שקבוצות אחרות מאמינות באלוהה אחר.