המועצה הארכיאולוגית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־10:04, 30 ביולי 2012

המועצה הארכאולוגית היא גוף סטטוטורי הקיים מתוקף חוק העתיקות (התשל"ח, 1978), סעיפים 36-34. חברי המועצה ממונים על ידי שר החינוך והתרבות.

שרת התרבות והספורט לימור לבנת, הממונה על רשות העתיקות, מינתה את פרופ' איווׂן פרידמן, ראש המחלקה להיסטוריה כללית באוניברסיטת בר אילן, לראש מועצת רשות העתיקות. פרופסור פרידמן החליפה בתפקיד זה את פרופסור בנימין זאב קדר, והייתה האישה הראשונה שהתמנה לתפקיד זה.^[1]

תפקיד המועצה

לייעץ לשר החינוך והתרבות, למנכ"ל רשות העתיקות ולמועצת רשות העתיקות בענייני ארכאולוגיה ועתיקות, שיובאו בפניה על ידיהם. כלומר, המועצה הארכאולוגית היא הגוף המקצועי העליון במדינת ישראל המייעץ לרשות העתיקות הממונה על אכיפת חוק העתיקות והסדרת כל הפעילות הנוגעת לעתיקות ולאתרי עתיקות בישראל.

ועדות משנה

המועצה רשאית לאצול מסמכויותיה לוועדות מבין חבריה. הוועדה העיקרית הקיימת מטעמה של המועצה הארכאולוגית היא הוועדה למתן רישיונות לחפירה ארכאולוגית, לפי סעיף 12 לחוק העתיקות.

ועדת הרישיונות - בוועדת הרישיונות חברים נציגים מן המחלקות לארכאולוגיה של האוניברסיטאות בישראל. הוועדה בודקת מצד אחד את הכשרתו המקצועית של מבקש הרישיון ואת נסיונו המעשי (בשירותם של ארכאולוגים ותיקים ממנו), וכן את כשירותו של המוסד שמטעמו מבוקש רישיון החפירה להעניק שירותים מקצועיים לחפירה (כגון, מעבדות, מחסנים, ספריה מקצועית, שירותים טכניים שונים).

ועדת שימור - ועדה לבירור סוגיות בעיתיות בשימור ובשחזור מבנים עתיקים ולייעוץ לתחום השימור שברשות העתיקות בדבר הפעולות שיש לנקוט, או להימנע מנקיטה, בסוגיות ספציפיות המובאות בפניה.

ועדת ערר - היא ועדה שחברים בה שני חברים שממנה המועצה שלא מבין חבריה הקבועים (אלה יהיו בדרך כלל ארכאולוגים מקצועיים מן המוסדות האקדמאים בארץ). בראש הוועדה עומד שופט, או מי שכשיר להיות שופט שממנה שר המשפטים. אל ועדת הערר יכולים לפנות מי שרואים עצמם נפגעים מהחלטות מנכ"ל רשות העתיקות. חוק העתיקות (סעיף 36) מונה את ההחלטות שניתן לערער עליהם, ובהן: קביעת גודלו של אתר עתיקות, סירוב לתת רישיון חפירה, סירוב לתת רישיון למסחר בעתיקות, ועוד.

היסטוריה

המועצה הארכאולוגית הראשונה הוקמה בידי פרופ' ג'ון גרסטנג שהקים את מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי והיה למנהלה הראשון. המועצה הוקמה מתוקף פקודת העתיקות הראשונה שנוסחה בשנת 1920. המועצה כונתה 'המועצה הארכאולוגית המייעצת' (Archaeological advisory board ). הישיבה הראשונה של המועצה הארכאולוגית התקיימה ביום 20 בספטמבר 1920 , במעמד הנציב העליון, הרברט סמואל.

בישיבה הראשונה של המועצה השתתפו: ג'ון גרסטנג; ויליאם ג'ון פיתיאן-אדמס (Phythian-Adams) מבית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים; סניור ברלוצי; האב לגראנז' מבית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה בירושלים; הארכימנדריט קלאופס, הפטריארך האורתודוקסי של ירושלים; דר' ויליאם פוקסוול אולברייט, מנהל בית הספר האמריקאי לחקר המזרח בירושלים. הנציג היהודי היה דר' ארתור רופין. בעקבות התערבות הנציב העליון, הוחלף רופין לאחר מכן בדר' נחום סלושץ מטעם החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה.

עם סיום המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל הוקמה מחלקת העתיקות הישראלית, וגם מטעמה התמנתה מועצה ארכאולוגית שהמשיכה לפעול כל העת.

לקריאה נוספת

מדינת ישראל, ספר החוקים 885 התשל"ח (10.2.1978), עמ' 76 ואילך.

הערות שוליים

^ שלמה פיוטרקובסקי, פרופ' איוון פרידמן - ראש מועצת רשות העתיקות, באתר ערוץ 7

[1] שלמה פיוטרקובסקי, פרופ' איוון פרידמן - ראש מועצת רשות העתיקות, באתר ערוץ 7

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''המועצה הארכאולוגית''' היא [[גוף סטטוטורי]] הקיים מתוקף [[חוק העתיקות]] (התשל"ח, 1978), סעיפים 36-34. חברי המועצה ממונים על ידי [[שר החינוך והתרבות]].
+שרת התרבות והספורט [[לימור לבנת]], הממונה על [[רשות העתיקות]], מינתה את פרופ' איווׂן פרידמן, ראש המחלקה להיסטוריה כללית ב[[אוניברסיטת בר אילן]], לראש מועצת רשות העתיקות. פרופסור פרידמן החליפה בתפקיד זה את פרופסור [[בנימין זאב קדר]], והייתה האישה הראשונה שהתמנה לתפקיד זה.{{הערה|{{ערוץ7|שלמה פיוטרקובסקי|פרופ' איוון פרידמן - ראש מועצת רשות העתיקות|234433}}}}
 ==תפקיד המועצה==
@@ שורה 5: / שורה 7: @@
 ==ועדות משנה==
-המועצה רשאית לאצול מסמכויותיה לוועדות מבין חבריה. הוועדה העיקרית הקיימת מטעמה של המועצה הארכאולוגית היא הוועדה למתן רישיונות  לחפירה ארכאולוגית, לפי סעיף 12 לחוק העתיקות.
+המועצה רשאית לאצול מסמכויותיה לוועדות מבין חבריה. הוועדה העיקרית הקיימת מטעמה של המועצה הארכאולוגית היא הוועדה למתן רישיונות לחפירה ארכאולוגית, לפי סעיף 12 לחוק העתיקות.
 *'''ועדת הרישיונות''' - בוועדת הרישיונות חברים נציגים מן המחלקות לארכאולוגיה של האוניברסיטאות בישראל. הוועדה בודקת מצד אחד את הכשרתו המקצועית של מבקש הרישיון ואת נסיונו המעשי (בשירותם של ארכאולוגים ותיקים ממנו), וכן את כשירותו של המוסד שמטעמו מבוקש רישיון החפירה להעניק שירותים מקצועיים לחפירה (כגון, מעבדות, מחסנים, ספריה מקצועית, שירותים טכניים שונים).
@@ שורה 12: / שורה 14: @@
 *'''ועדת ערר''' - היא ועדה שחברים בה שני חברים שממנה המועצה שלא מבין חבריה הקבועים (אלה יהיו בדרך כלל ארכאולוגים מקצועיים מן המוסדות האקדמאים בארץ). בראש הוועדה עומד שופט, או מי שכשיר להיות שופט שממנה שר המשפטים. אל ועדת הערר יכולים לפנות מי שרואים עצמם נפגעים מהחלטות מנכ"ל רשות העתיקות. חוק העתיקות (סעיף 36) מונה את ההחלטות שניתן לערער עליהם, ובהן: קביעת גודלו של אתר עתיקות, סירוב לתת רישיון חפירה, סירוב לתת רישיון למסחר בעתיקות, ועוד.
 ==היסטוריה==
-המועצה הארכאולוגית הראשונה הוקמה בידי פרופ' [[ג'ון גרסטנג]] שהקים את  [[מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי]] והיה למנהלה הראשון. המועצה הוקמה מתוקף פקודת העתיקות הראשונה שנוסחה בשנת [[1920]]. המועצה כונתה 'המועצה הארכאולוגית המייעצת'  (Archaeological advisory board ).  הישיבה הראשונה של המועצה הארכאולוגית התקיימה ביום [[20 בספטמבר]] [[1920 ]], במעמד [[הנציב העליון]], [[הרברט סמואל]].
+המועצה הארכאולוגית הראשונה הוקמה בידי פרופ' [[ג'ון גרסטנג]] שהקים את [[מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי]] והיה למנהלה הראשון. המועצה הוקמה מתוקף פקודת העתיקות הראשונה שנוסחה בשנת [[1920]]. המועצה כונתה 'המועצה הארכאולוגית המייעצת' (Archaeological advisory board ). הישיבה הראשונה של המועצה הארכאולוגית התקיימה ביום [[20 בספטמבר]] [[1920 ]], במעמד [[הנציב העליון]], [[הרברט סמואל]].
-בישיבה הראשונה של המועצה השתתפו: ג'ון גרסטנג; [[ויליאם ג'ון פיתיאן-אדמס]] (Phythian-Adams) מ[[בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים]]; סניור ברלוצי; [[מארי-ז'וזף לגראנז'|האב לגראנז']] מ[[בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה]] בירושלים; ה[[ארכימנדריט]] קלאופס, הפטריארך האורתודוקסי של ירושלים; דר' [[ויליאם פוקסוול אולברייט]], מנהל [[בית הספר האמריקאי לחקר המזרח בירושלים]]. הנציג היהודי היה דר' [[ארתור  רופין]]. בעקבות התערבות  הנציב העליון, הוחלף רופין לאחר מכן בדר' [[נחום סלושץ]] מטעם [[החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]].
+בישיבה הראשונה של המועצה השתתפו: ג'ון גרסטנג; [[ויליאם ג'ון פיתיאן-אדמס]] (Phythian-Adams) מ[[בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים]]; סניור ברלוצי; [[מארי-ז'וזף לגראנז'|האב לגראנז']] מ[[בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה]] בירושלים; ה[[ארכימנדריט]] קלאופס, הפטריארך האורתודוקסי של ירושלים; דר' [[ויליאם פוקסוול אולברייט]], מנהל [[בית הספר האמריקאי לחקר המזרח בירושלים]]. הנציג היהודי היה דר' [[ארתור רופין]]. בעקבות התערבות הנציב העליון, הוחלף רופין לאחר מכן בדר' [[נחום סלושץ]] מטעם [[החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]].
 עם סיום המנדט הבריטי והקמת מדינת ישראל הוקמה מחלקת העתיקות הישראלית, וגם מטעמה התמנתה מועצה ארכאולוגית שהמשיכה לפעול כל העת.
 ==לקריאה נוספת==
 *מדינת ישראל, ספר החוקים 885 התשל"ח (10.2.1978), עמ' 76 ואילך.
+==הערות שוליים==
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:ארגונים ממשלתיים בישראל]]
 [[קטגוריה:ארכאולוגיה של ארץ ישראל]]