יונה אבן ג'נאח – הבדלי גרסאות
מ בוט החלפות: {{הערות שוליים}} |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: היבחרו |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==תולדותיו== |
==תולדותיו== |
||
שנת לידתו ומותו אינן ידועות בוודאות. הוא חי ב[[תור הזהב של יהדות ספרד]], ופעל על רקע עולם [[שירת ימי הביניים של יהדות ספרד|השירה]] שהצמיחה יהדות זו. על פי הערות [[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפיות]] המצויות בספריו מתברר כי בצעירותו רצה להיות משורר, ואף למד שירה אצל המשורר רבי [[יצחק אבן מר שאול]] בעיר אליסאנה. אולם אמנות השירה לא עלתה יפה בידו, ולימים אף העיד על עצמו כי "השיר אינו ממלאכתי וה[[פיוט]] איננו מעסקי, ואינני מתייחס אליו...אך אמרתי בימי |
שנת לידתו ומותו אינן ידועות בוודאות. הוא חי ב[[תור הזהב של יהדות ספרד]], ופעל על רקע עולם [[שירת ימי הביניים של יהדות ספרד|השירה]] שהצמיחה יהדות זו. על פי הערות [[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפיות]] המצויות בספריו מתברר כי בצעירותו רצה להיות משורר, ואף למד שירה אצל המשורר רבי [[יצחק אבן מר שאול]] בעיר אליסאנה. אולם אמנות השירה לא עלתה יפה בידו, ולימים אף העיד על עצמו כי "השיר אינו ממלאכתי וה[[פיוט]] איננו מעסקי, ואינני מתייחס אליו...אך אמרתי בימי היבחרות חרוזים, הם נמצאים אצלי ונודעים לי".<ref>כך כתב בספרו, הריקמה. מהד' פרנקפורט 1856 עמ' 185-186. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6415&hilite=c435292c-5ce2-4f57-9f59-d6f5f73f1d61&st=%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9D&pgnum=218]</ref> לאחר נסיונות הבוסר שלו בחיבור שירים פנה לעסוק ב[[דקדוק]] וב[[מילון]] של [[עברית|השפה העברית]], ועד מהרה הוכר כסמכות בלתי מעורערת בתחום זה. |
||
ר' [[יצחק אבן ג'יקטילה]] היה רבו המובהק של ריב"ג בלשון, הוא לימדו את רזי הלשון הערבית ואת חכמת לשון הקדש. |
ר' [[יצחק אבן ג'יקטילה]] היה רבו המובהק של ריב"ג בלשון, הוא לימדו את רזי הלשון הערבית ואת חכמת לשון הקדש. |
||
גרסה מ־06:18, 2 באוגוסט 2012
שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים ריקים [ פרסים והנצחה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ שנת פטירה, ארצות מגורים, שנת לידה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| לידה |
990? קורדובה, חליפות קורדובה  |
|---|---|
| פטירה |
1050? (בגיל 60 בערך) סרגוסה, טאיפת סרגוסה |
| ענף מדעי | בלשנות |
| הערות | היה רופא |
| תרומות עיקריות | |
| ספר השורשים (כתאב אלאצול), שהוא מילון מלא של השורשים שבמקרא, וספר הרקמה (כתאב אללמע), שהוא תיאור מקיף של הדקדוק המקראי לפי תפיסתו. | |
  | |
רבי יונה אבן ג'נאח (או בקיצור: ריב"ג) הנקרא בערבית אבו אלוליד או מרואן בן ג'נאח או בשמו הלטיני מרינוס, לפי דבריו של הראב"ע הוא חי ופעל בקורדובה שבספרד במפנה המאות ה-10 - ה-11, מחשובי המדקדקים העבריים בימי הביניים.
תולדותיו
שנת לידתו ומותו אינן ידועות בוודאות. הוא חי בתור הזהב של יהדות ספרד, ופעל על רקע עולם השירה שהצמיחה יהדות זו. על פי הערות אוטוביוגרפיות המצויות בספריו מתברר כי בצעירותו רצה להיות משורר, ואף למד שירה אצל המשורר רבי יצחק אבן מר שאול בעיר אליסאנה. אולם אמנות השירה לא עלתה יפה בידו, ולימים אף העיד על עצמו כי "השיר אינו ממלאכתי והפיוט איננו מעסקי, ואינני מתייחס אליו...אך אמרתי בימי היבחרות חרוזים, הם נמצאים אצלי ונודעים לי".[1] לאחר נסיונות הבוסר שלו בחיבור שירים פנה לעסוק בדקדוק ובמילון של השפה העברית, ועד מהרה הוכר כסמכות בלתי מעורערת בתחום זה.
ר' יצחק אבן ג'יקטילה היה רבו המובהק של ריב"ג בלשון, הוא לימדו את רזי הלשון הערבית ואת חכמת לשון הקדש.
בתורת הדקדוק המשיך את דרכו של רבי יהודה חיוג', ואחז בשיטתו בעניין השורש השלָשי, בניגוד לתפיסה ששלטה בדקדוק העברי עד חיוג', שלפיה מספר האותיות בשורש איננו קבוע ויכול לנוע מאחד ועד שבעה. הוא אף קיבל את כשרותם של השורשים התנייניים, ובכך הצדיק את השימוש שעושה בהם לשון חז"ל. עם הזמן הפך לפוסק החשוב ביותר בענייני "צחות הלשון" בשירה, וקבע כללים שבהם רשאי המשורר לחרוג מכללי הדקדוק המקראי המקובל בגלל אילוצי "דוחק השיר". ככל הנראה נסיונו המוקדם כמשורר תרם לנטייה שלו להקל על המשוררים ולהתיר חריגות דקדוקיות מסוימות שלא היו מקובלות על כל המדקדקים בתקופתו.
ספרו הראשון, ספר ההשגה, עסק בהשלמות ותיקונים לתורתו של ר"י חיוג' רבו. ספרו המפורסם והחשוב ביותר הוא מחברת הדקדוק, ובו שני חלקים: ספר השורשים (כתאב אלאצול), שהוא מילון מלא של השורשים שבמקרא, וספר הרקמה (כתאב אללמע), שהוא תיאור מקיף של הדקדוק המקראי לפי תפיסתו. בספר הרקמה הוא גם מעיר מפעם לפעם על טעויות דקדוקיות וסגנוניות של פייטנים ומשוררים, בהם דונש בן לברט, יצחק אבן מר שאול ואחרים. הספרים נכתבו במקור ערבית יהודית, ותורגמו לעברית בידי רבי יהודה אבן תיבון. מכיוון שנכתבו ערבית, לא יכול היה רש"י, שחי אחרי אבן ג'נאח, לקרוא את הספרים, ולכן ביסס את פירושו לתורה על שיטת הדקדוק המיושנת של דונש ומנחם בן סרוק. על חיבוריו מסתמכים כל חכמי ימי הביניים שעסקו בדקדוק ובפרשנות המקרא אחריו, ובראשם רבי אברהם אבן עזרא (שמכנה אותו "רבי מרינוס"), והוא אף מוזכר בספר מורה נבוכים של הרמב"ם.
לפי הערות שיש בספריו עולה כי בראשית ימיו חי בקורדובה, עד גירוש קורדובה בשנת 1012. לאחר הגירוש עבר לעיר סרגוסה. לפרנסתו עסק ברפואה וכנראה אף פרסם ספרי רפואה, שלא שרדו.
קישורים חיצוניים
- ספר השרשים לר' יונה בן ג'נאח באתר hebrewbooks.
- יונה אבן ג'נאח, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ספר הרקמה לריב"ג בתרגום יהודה אבן תיבון, באתר seforim online
- פירוש לכתבי הקודש, ליקט א"ז רבינוביץ'
הערות שוליים
| פרשני המקרא בימי הביניים | ||
|---|---|---|
| פרשני המזרח | רס"ג • שמואל בן חפני הכהן גאון • אברהם בן הרמב"ם • תנחום הירושלמי | |
| פרשנים פילולוגיים מספרד והמגרב | יהודה אבן קריש • מנחם • דונש • דוד בן אברהם אלפאסי • חיוג' • שלמה פרחון • אבן ג'נאח • משה הכהן אבן ג'יקטילה • יהודה אבן בלעם | |
| פרשני ספרד | יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
| פרשני צרפת | מנחם בן חלבו • רש"י • יוסף קרא • רשב"ם • אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
| פרשני פרובאנס | יוסף קמחי • משה קמחי • רד"ק • מנחם בן שמעון • יוסף אבן כספי • רלב"ג | |
| פרשני אשכנז | יהודה החסיד • מנחת יהודה • אביגדור כ"ץ • רא"ש | |
| פרשני איטליה | הרי"ד • עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
| פרשני תימן | נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • זכריה הרופא • סעדיה עדני • דוד הלוי חמדי | |
| פרשני המגרב | רבנו חננאל • יהודה אבן קריש • יוסף בן יהודה אבן עקנין | |
| מדקדקי העברית בימי הביניים | |
|---|---|
|