מדליית פייר דה קוברטן

קובץ:Pierre-de-Coubertin-Medal.jpg

מדליית פייר דה קוברטן

מדליית פייר דה קוברטן מוענקת על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי לאישים ולספורטאים שגילו הגינות ורוח ספורטיבית יוצאת דופן או תרמו לקידום הרוח הספורטיבית. המדליה קרויה על שם פייר דה קוברטן, יוזם חידוש המשחקים האולימפיים בעת החדשה. היא מוענקת מאז 1964, ונכון לשנת 2009 זכו בה עשרה ספורטאים בלבד.

הספורטאי	מדינה	שנה	האירוע המזכה
לוץ לונג	גרמניה	1964	באולימפיאדת ברלין (1936) היה לונג אחד המועמדים הבולטים של גרמניה לזכייה במדליה בקפיצה לרוחק. בשלב המוקדמות שבר את השיא האולימפי, בעוד האמריקני ג'סי אוונס, שזכה קודם לכן במדליית הזהב בריצת 100 מטר, נפסל בשתי הקפיצות הראשונות שלו ונותר לו ניסיון קפיצה אחד. לוץ ניגש אליו, והמליץ לו להתחיל את הקפיצה מנקודה אחרת. אוונס קיבל את המלצתו, והעפיל לשלב הגמר. בשלב הגמר, השיגו לוץ ואוונס תוצאה זהה של 7.87 מ'. בניסיון הקפיצה האחרון שלו, קפץ אוונס למרחק של 8.06 מ', וזכה בזהב, בעוד לוץ נותר עם מדליית הכסף. חרף הפסדו, שמח לוץ בשמחתו של אוונס, וחגג איתו את ניצחונו. זאת, למגינת לבם של השלטונות הנאצים, שחזו באוונס השחור מנצח את לוץ הבלונדיני בעל המראה הארי. המדליה הוענקה ללונג 28 שנים לאחר אולימפיאדת ברלין, ו-21 שנים לאחר שנהרג במלחמת העולם השנייה.
אאוג'ניו מונטי	איטליה	1964	מונטי, גולש מזחלות, התחרה באולימפיאדת אינסברוק (1964). הוא השאיל לצמד הבריטי ברגים למזחלת, לאחר ששלהם נשברו, ובכך סייע להם לזכות במקום הראשון, בעוד הוא עצמו מסיים במקום השלישי. בהמשך סייע גם לרביעייה קנדית לתקן תקלה במזחלתם. גם הקנדים זכו במדליית זהב. על ניצחונם של הבריטים אמר כי לא היה זה משום שסייע להם, אלא משום שהיו המהירים ביותר.
פרנץ יונס	אוסטריה	1969
קרל היינץ קלה	אוסטריה	1977	קלה היה נשיא התאחדות הסקי האוסטרית בזמן אולימפיאדת סאפורו (1972). הוא מנע את השתתפותו של בן ארצו גולש הסקי האלפיני קארל שראנץ במשחקים, אף שהיה בעל סיכויים טובים לנצח, מאחר שהתחרה בעבר במסגרות מקצועניות, דבר שנאסר על משתתפים במשחקים האולימפיים באותה העת.
לורנס למייה	קנדה	1988	למייה היה שייט שהתחרה בדגם פין באולימפיאדת סיאול (1988). באחד השיוטים היה למייה שני לאחר המצוף החמישי מבין שבעה, כשהבחין בצמד שייטי 470 סינגפורים שנפלו למים עקב הרוחות החזקות ונפצעו. למייה נחלץ לעזרתם וסיים את השיוט במקום ה-22. פדרציית השיט הבינלאומית החליטה לחשב את הניקוד של למייה כאילו סיים את השיוט במקום השני.
ריימונד גפנר	שווייץ	1999	גפנר היה חבר הוועד האולימפי הבינלאומי בין 1969 ל-1990, יו"ר הוועד האולימפי השווייצרי בין 1965 ל-1985, וממקימי המוזיאון האולימפי בלוזאן. המדליה ניתנה לו כהוקרה על פעילותו לאורך השנים לקידום הרוח הספורטיבית.
אמיל זטופק	צ'כוסלובקיה	2000	זטופק, מגדולי האתלטים בכל הזמנים, וכונה "הקטר הצ'כי", זכה בשלוש מדליות זהב באולימפיאדת הלסינקי (1952) - בריצת 5000 מטר, ריצת 10000 מטר וריצת מרתון. הוא היה ידוע בכך שנהג לעודד את יריביו ולתת להם עצות. המדליה הוענקה לרעייתו, דנה זטופקובה, שבועות ספורים לאחר מותו.
ספנסר אקלס	ארצות הברית	2002	אקלס היה מחברי הוועדה המארגנת של אולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002), ו"ראש העיר" של הכפר האולימפי.
טאנה אומאגה	ניו זילנד	2003	אומאגה הוא שחקן רוגבי, ששימש כקפטן ה"אול בלאקס", נבחרתה הלאומית של ניו זילנד. במשחק שנערך בוויילס ביוני 2003 בין שתי הנבחרות, תיקל ג'רי קולינס את הקפטן הוולשי קולין צ'ארוויס במהלך התקפה של האול בלאקס, וצ'ארוויס נפל והתמוטט. אומאגה בחר לעצור את ההתקפה, כדי לבדוק שלצ'ארוויס שלום, אף שהדבר אינו מקובל במשחק רוגבי.
ונדרליי דה לימה	ברזיל	2004	דה לימה התחרה בריצת המרתון באולימפיאדת אתונה (2004), והוביל בביטחה, כאשר בקילומטר ה-35 התפרץ לעברו מהקהל כומר אירי בשם קורנליוס הוראן. דה לימה איבד זמן יקר, וסיים בסופו של דבר במקום השלישי. הוועד האולימפי הברזילאי הגיש ערעור, אך זה לא התקבל. תחת זאת, הוענקה לדה לימה מדליית פייר דה קוברטן. לאחר המשחקים, הציע שחקן כדורעף החופים עמנואל רגו לתת את מדליית הזהב בה זכה לדה לימה, אך זה סירב לקבלה.